לתעשיות הביטחוניות הישראליות, הסלון האווירי בפריז הוא סנונית המבשרת את בואו של האביב הביטחוני.
המלחמה באוקראינה הזרימה השנה לסלון תזזית שלא נראתה שנים. משלחות גדולות של צבאות העולם נראו מהלכות בין ביתני החברות השונות ויצרו מפגשים מעניינים. כמו, למשל, של משחלת העיתונאים הישראלית שביקרה במטוס התדלוק החדש של חיל האוויר בואינג KC-46, במקביל למשלחת חיל האוויר המצרי ברשות מפקד החיל. כשהבינו מי עומד מולם, המצרים מיהרו להיבלע בבטן המטוס.
"כולם בתעשייה מבינים שזו שעת כושר שלא הייתה שנים בתחום הביטחוני", אומר גורם ישראלי בכיר בתערוכה. "כמעט כל המדינות בעולם הגדילו משמעותית את תקציבי הביטחון שלהם בעקבות המלחמה באוקראינה".
"כולם בתעשייה מבינים שזו שעת כושר שלא הייתה שנים בתחום. כמעט כל המדינות בעולם הגדילו משמעותית את תקציבי הביטחון שלהם בעקבות המלחמה באוקראינה"
הבהלה להתחמש בהחלט ניכרה במתחם התערוכה בלה בורג'ה, במיוחד בביתני החברות הישראליות בסלון. מדינות רבות, במיוחד באירופה, שחשבו שהמלחמה הגדולה האחרונה הסתיימה ב-1945, הבינו פתאום כמה טעו. איום כזה יכול להידפק על דלתן ועוד בהתראה קצרה, אם בכלל.
זהו הרקע לאחת מעסקאות הנשק המדוברות של החודש האחרון: העסקה הגרמנית לרכישת מערכת החץ שפותחה על ידי ישראל, בשיתוף עם ארצות הברית.
עסקת החץ לא מוגדרת כעסקה רגילה שבין חברה מסחרית לצבא זר, אלא כעסקה בין מדינה למדינה. מעבר לסימבוליות והקלישאות שנאמרו ויאמרו, העובדה שגרמניה בחרה במדינת ישראל לספק לה מרכיב ביטחוני אסטרטגי חשובה בשלל היבטים: מדיניים, צבאיים, כלכליים וכל מה שביניהם.
מעבר לסימבוליות והקלישאות שנאמרו ויאמרו, העובדה שגרמניה בחרה במדינת ישראל לספק לה מרכיב ביטחוני אסטרטגי חשובה בשלל היבטים: מדיניים, צבאיים, כלכליים וכל מה שביניהם
גורם גרמני שקשור ישירות בעסקת החץ עם התעשייה האווירית, סיפק לנו בפריז טפח ממה שקרה מאחורי הקלעים בגרמניה בחודשים האחרונים ועד שהקנצלר אולף שולץ בעצמו התערב עד רמת פרטי-פרטים באחת העסקאות החשובות והגדולות של ישראל עם מדינה זרה.
זה לא סוד שבמהלך השנה האחרונה עקבו בגרמניה בדאגה רבה אחרי ההתפתחויות בחזית האוקראינית, ולא פעם מצאו עצמם מופתעים מהתנהלותו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
"חשבנו שגרמניה יודעת לקרוא היטב את רוסיה ובמיוחד את פוטין", אומר הגורם בגילוי לב מפתיע. "ההנחה הייתה שאנחנו יודעים להתנהל מולו כחבר, ועדיין לשמור על האינטרסים הלאומיים של גרמניה. מתברר שטעינו לכל אורך הדרך. לא הצלחנו להבין את התכנון המוקדם שלו".
מי שקרא את המפה מהר היה הקנצלר שולץ, שאישר בהליך חירום תקציב הצטיידות של 100 מיליארד אירו. "מערכת הנשק הראשונה שעלתה על השולחן של הקנצלר בדיונים הייתה חץ 3 של ישראל", סיפר הגורם.
מי שקרא את המפה מהר היה הקנצלר שולץ, שאישר בהליך חירום תקציב הצטיידות של 100 מיליארד אירו. "מערכת הנשק הראשונה שעלתה על השולחן של הקנצלר בדיונים הייתה חץ 3 של ישראל"
העובדה שהפרלמנט הגרמני אישר בהליך חירום מיוחד תקציב של 600 מיליון אירו שיועבר מיידית לתעשייה האווירית בישראל – עוד לפני חתימת העסקה וקבלת האישור האמריקאי – מעידה עד כמה הלחץ בלשכת הקנצלר היה גדול.
עסקת החץ הייתה הנושא העיקרי שהעלה שולץ בשנה האחרונה בשיחות עם שני ראשי ממשלה ישראלים בהפרש של חצי שנה – עם יאיר לפיד בסוף ספטמבר 2022 ועם בנימין נתניהו במרץ 2023.
"מערכת החץ נבחנה על ידינו במשך כמעט עשור, אבל בכל פעם מחדש העניין ירד מסדר היום בגלל תקציב ושיקולים אחרים", סיפר הבכיר הגרמני. "אבל ברגע שהמלחמה באוקראינה פרצה והבנו את הסכנה, הוחלט על הצטיידות מיידית במערכות קיימות, והקנצלר הורה מייד לרכוש את החץ".
גרמניה מתכוונת להכריז על סוללת החץ שרכשה כמבצעי כבר ברבעון האחרון של 2025. במונחים צבאיים, כל שכן במערכות אסטרטגיות, זה כמו אתמול.
העסקה – שמעשית כבר יצאה לדרך בין גרמניה לישראל – עדיין ממתינה לאישור הסופי של ארצות הברית. הנושא הזה עלה בשיחה של שר הביטחון יואב גלנט עם שר ההגנה של ארה"ב לויד אוסטין בשבוע שעבר.
העסקה – שמעשית כבר יצאה לדרך בין גרמניה לישראל – עדיין ממתינה לאישור הסופי של ארה"ב. הנושא הזה עלה בשיחה של שר הביטחון יואב גלנט עם שר ההגנה של ארה"ב לויד אוסטין בשבוע שעבר
כל הגורמים הישראלים שעימם שוחחנו הביעו אופטימיות גדולה בעניין האישור האמריקני. "למעשה, את האור הירוק הראשון כבר קבלנו ולכן התקדמנו עם הגרמנים, עכשיו זה עניין של פרוצדורה אמריקאית פנימית", אומר לזמן ישראל בכיר ישראלי שמעורב במגעים המשולשים.
עד כמה חמור המצב בעיני מקבלי ההחלטות בברלין, יעיד הסיפור הבא של הגורם הגרמני: "ככל שהלחימה באוקראינה נמשכה, הבנו עד כמה אנחנו חשופים לאיום הטילים. במשך שנים לא הכנסנו מערכות הגנה חדשות מלבד הפטריוט האמריקני ופתאום הבנו את גודל האיום אל מול חוסר המענה.
"ככל שהלחימה באוקראינה נמשכה, הבנו עד כמה אנחנו חשופים לאיום הטילים. במשך שנים לא הכנסנו מערכות הגנה חדשות מלבד הפטריוט האמריקני ופתאום הבנו את גודל האיום אל מול חוסר המענה"
"זו הסיבה שמערכת החץ הייתה הראשונה ברשימת ההצטיידות. מעבר לזה, גם בשכבת הביניים שבה כביכול יש לנו כיסוי של הפטריוט, המספרים קטנים בשל העובדה שהעברנו הרבה מערכות לאוקראינה".
במקביל לתקציב המיוחד שיועבר כבר בקרוב לתעשייה האווירית לצורך רכש חומרי גלם ורכיבים שתהליך האספקה שלהם ארוך, אישר הפרלמנט הגרמני תקציב נוסף לרכישת מערכות הגנה אווירית נגד מטוסים ומל"טים.
"מערכת החץ היא אסטרטגית עבורנו ואנחנו מבינים עכשיו, לנוכח הצטיידות רוסיה במל"טים, שניתן יהיה לפגוע בה ובמערכות השליטה שלה על ידי כטב"מים מתאבדים, לכן אנחנו מייצרים פתרון הגנה אווירית סביבה", הסביר הגורם.
בגרמניה מתכוונים להציב את המערכת במזרח המדינה בכדי לספק מרחב הגנה מול איום רוסי. "רוסיה סין ואיראן במקום השלישי, זה מדרג האיומים מבחינת ברלין", אומר הגורם.
לכן, די ברור כבר בשלב זה שסוללת חץ אחת לא תספיק כדי להגן על האזור כולו. ההערכה היא כי גרמניה תרכוש בסופו של דבר שלוש סוללות, כדי לכסות את רוב שטח המדינה.
די ברור כבר בשלב זה שסוללת חץ אחת לא תספיק כדי להגן על האזור כולו. ההערכה היא כי גרמניה תרכוש בסופו של דבר שלוש סוללות, כדי לכסות את רוב שטח המדינה
"תפיסת ההגנה שלנו התהפכה", מסכם הגורם. "אם פעם היינו בוחנים את הדברים בראייה של ברית נאט"ו, השותפות האחרות שלנו ובראייה אזורית ובינלאומית כוללת, הרי שעכשיו העקרון הוא להגן קודם כל על גרמניה, ואם זה יצריך רכש של סוללות נוספות – לא נהסס לעשות את זה".
גילוי נאות: אמיר בר-שלום ביקר בסלון האווירי בפריז כאורח של התעשייה האווירית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו