המרד של יבגני פריגוז'ין (Prigozhin), העומד בראש "כוח וגנר", במשטר המרכזי ברוסיה בסוף השבוע האחרון אומנם הסתיים באותה פתאומיות בה החל, אולם הותיר סימני שאלה רבים, וגלי ההלם שהפעיל על המערכת הרוסית, מוסיפים להשפיע.

המרד

המרד התחיל ביום שישי (23 ביוני) בסרטון של פריגוז'ין, בו הוא סיפר את האמת הגלויה לכל, אך מוכחשת בעקביות ע"י המשטר הרוסי.

סרטון מרתק של פריגוז'ין, הנה סיכום מסודר:
– הצבא הרוסי התערב ישירות במלחמת דונבאס, אבל לא כבשו לכבוש את מלוא שני המחוזות הנ"ל מכיוון שהם לא היו בטוחים שהם יכולים לעשות את זה.
– בין 2014 ו2022 הדונבאס סבל מאוד תחת שלטון רוסי, השלטונות הפרו רוסיים פשוט גנבו מהתושבים המקומיים.
???????? pic.twitter.com/KzZMTGCWgp

— David Lisovtsev (@david_lisovtsev) June 23, 2023

לטענתו לא הייתה תוקפנות אוקראינית נגד רוסיה ערב הפלישה בפברואר 2022, המבצע הצבאי לפלישה אורגן בצורה מחפירה, במשך שנים הגנרלים הרוסיים המושחתים גנבו את הכספים שניתנו למוכנות, הצבא היה חסר יכולת להילחם, כשהמלחמה פרצה הם הובילו בגלל חוסר מקצועיותם למותם של עשרות אלפים מהחיילים הרוסיים המובחרים. פריגוז'ין האשים את שר ההגנה סרגיי שויגו והרמטכ"ל ולרי גרסימוב באחריות לכך, ולא כלל את הנשיא ולדימיר פוטין באשמים.

פריגוז'ין סיפר את האמת הגלויה אך מוכחשת בעקביות ע"י המשטר הרוסי: לא הייתה תוקפנות אוקראינית נגד רוסיה ערב הפלישה, המבצע הצבאי אורגן מחפיר, במשך שנים הגנרלים הרוסיים גנבו את כספי המוכנות

בהמשך הערב פרסם פריגוז'ין, כי שויגו וגרסימוב הורו להפציץ את כוחותיו, הצהיר שיוצא ל"מסע צדק" למוסקבה, כדי לדרוש שישלמו מחיר, וקרא לצבא להצטרף אליו.

במוסקבה הבינו שזה מרד והחלו להתארגן כדי לעצור אותו, אך ההתארגנות הייתה בעיקר במישור הרטורי. פחות מחצי יום לאחר מכן, בבוקר ה-24 ביוני, פריגוז'ין כבר הקיף באמצעות כוחותיו, וללא התנגדות של הצבא, את מפקדת פיקוד הדרום הרוסית ברוסטוב-על-דון, המנהלת את המלחמה באוקראינה.

הוא טען, שגרסימוב ושויגו ברחו ממנה שעות קודם לכן וניהל מול המצלמות שיחה עם סגן הרמטכ"ל וסגן שר ההגנה, במתכונת שהציגה את הגנרלים הרוסיים כתלויים בחסדיו.

פריגוז'ין החזיק במקביל ל"וגנר" ברשת תקשורת רחבה, שגם היא שילבה את שירות המולדת עם שירות האינטרסים של פריגוז'ין, והקנתה לו הבנה תקשורתית גבוהה. וכך, במהלך המרד הוא הצליח להחדיר את מסריו לסביבה התקשורתית הרוסית תוך עקיפת הצנזורה הרוסית המגושמת.

המרד אמיתי לחלוטין ומציג הישג ראשון. פריגוז'ין במטה פיקוד הדרום ברוסטוב מנהל מומ עם סגן שה"ג יבקורוב ועם סגן הרמטכל אלכסייב (ששחרר בלילה סרטון נגד המרד), דורש את ראשם של גרסימוב ושויגו; ומאיים שיחזיק את רוסטוב ויצעד לעבר מוסקבה. סוג השיח מציג שהגנרלים הרוסיים במצב נחיתות מובהק.… pic.twitter.com/ZeW6DlFYl2

— Daniel Rakov (@rakovdan) June 24, 2023

במהלך היום שיירה של "וגנר" נעה מרוסטוב, כ-1000 ק"מ ממוסקבה, והגיעה כ-200 ק"מ מהבירה, תוך שהיא פוגשת מעט התנגדות, מפילה באמצעות אש נ"מ 7 מסוקים ומטוס אחד, ומשתלטת על חלקים מהעיר ורונז'. רוסטוב וורונז' הן ערי מחוז בנות יותר ממיליון תושבים כל אחת. באמצע היום יצא פוטין בנאום גלוי בו קרא לדכא את המרד, וגם פריגוז'ין הפסיק לחסוך את מילות הזעם מהנשיא.

במוסקבה התארגנו לעצירת המרד, אך בעיקר במישור הרטורי. פחות מחצי יום לאחר מכן פריגוז'ין כבר הקיף עם כוחותיו, ללא התנגדות הצבא, את מפקדת הפיקוד הרוסית שמנהלת את המלחמה באוקראינה

ב-20:00 בלילה, בשעה שהכל חיכו לתחילת מרחץ דמים במוסקבה, פריגוז'ין הודיע כי "בהתאם לתכנית" הוא סב לאחור למחנות שלו באוקראינה. במקביל, פרסם נשיא בלרוס אלכסנדר לוקשנקו, כי הושגה בתיווכו פשרה משביעת רצון עבור פריגוז'ין, ושכוחות "וגנר" לא ייענשו. דובר הקרמלין פרסם בהמשך היום, שפריגוז'ין צפוי לצאת מרוסיה לבלרוס. פרשנים טוענים, כי חלק מהעסקה תכלול הדחת שויגו וגרסימוב, ואולי יציאת לוחמי וגנר ללחימה באפריקה.

הרקע למרד

רוב הפרשנים מסכימים, שהרקע המיידי למרד שהובל ע"י פריגוז'ין הוא הכוונה של משרד ההגנה הרוסי להכפיף את הכוח אליו (לצד כל המיליציות האחרות שצמחו ברוסיה כפטריות אחרי הגשם), והוצג לכך תאריך יעד 1.7.2023. בעצם המשרד רצה ליטול מפריגוז'ין את השליטה בכוח הצבאי שהפך לבסיס כוחו.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2014 המשטר הרוסי טיפח כוחות פרה-צבאים, בניסיון לבנות כלי פעולה אגרסיבי, שיאפשר פעולה תוקפנית, ויותיר למוסקבה מרחב הכחשה – "לא יודעים מי אלה וגנר". פריגוז'ין, איש עסקים לשעבר בעל רקע פלילי והיכרות ארוכה עם פוטין קיבל את המשימה.

ההצלחה היחסית של מתווה פעולה זה, שזכה במערב לכינוי "לחימה היברידית" או "לחימה במרחב האפור", הובילה לחיזוק "וגנר". "וגנר" נלחמו באוקראינה בסיוע הצבא הרוסי, עברו עמו לסוריה, ובהמשך הובילו פעילות בלוב, סודאן ובעוד מקומות ביבשת אפריקה. בשיטותיהם האכזריות הם הפכו לזרוע יעילה מאד מבחינת המשטר הרוסי בהשגת יעדיו המדיניים.

הצלחת ה"לחימה ההיברידית" או "הלחימה במרחב האפור", הובילה לחיזוק "וגנר". "וגנר" נלחמו באוקראינה, בסוריה, לוב, סודאן ועוד. בשיטותיהם האכזריות הם הפכו לזרוע יעילה מאד מבחינת המשטר הרוסי

הכוח תמיד פעל בשיתוף עם גופי ביטחון רוסיים, בעיקר צבאיים והמודיעיניים, אך כיוון שנשלט ע"י איש עסקים בעל רקע פלילי עשיר, הייתה שניות מתמדת בין המטרות "הלאומיות" שלו לבין קידום יעדיו העיסקיים והאמביציות הפוליטיות שלו.

בנוסף, החלו סכסוכים קשים בין פריגוז'ין לבין השר שויגו. הכוח נסמך על הסיוע הלוגיסטי של צבא רוסיה – אספקת נשק ואימונים. אנשי "וגנר" התלוננו שאינם מטופלים כראוי – זוכים לציוד סוג ב', נזרקים לקרבות ללא תמיכה ומשמשים בשר תותחים עבור צבא רוסיה.

השפל שרוסיה הגיעה אליו במלחמה הנוכחית באוקראינה הוביל לתופעת "וגנר על סטרואידים". פריגוז'ין קיבל יד חופשית לגייס "מתנדבים" ברחבי רוסיה, בייחוד בבתי הכלא, שבהם האסירים הנואשים קיבלו עסקה – חצי שנה של שירות, מסוכן ככל שיהיה, עבור משכורת גבוהה וביטול שארית המאסר. פריגוז'ין לא הסתיר ממגויסיו את הסכנה, אך הבטיח תהילה, והזדמנות לברוח מהכלא הרוסי הנוראי.

בלינגקט מפרסמים סרטון, שבו פריגוז'ין, המוביל את חב' שכירי החרב וואגנר, הנודעת לשמצה, נושא נאום לגיוס אסירים. מציג עצמו כיחיד שיכול להוציאם מהכלא, ולא בארון קבורה, ונותן להם 5 דקות להחליט, האם יצטרפו אליו. התרגום לאנגלית ⬇️ https://t.co/3hk3riOAGO

— Daniel Rakov (@rakovdan) September 14, 2022

הדלפת מסמכי הפנטגון באפריל האחרון מעניקה הצצה מהימנה להיקף כוחו של פריגוז'ין. כוחות "וגנר" מנו באביב האחרון כ-50,000 לוחמים: כוח משמעותי במספר גזרות, ובפרט בעיירה בחמוט במזרח אוקראינה, בה פריגוז'ין ממש שלט במבצעים המשולבים של "וגנר" עם צבא רוסיה.

במהלך המלחמה, "וגנר" הפסיקו להכחיש את קיומם, פריגוז'ין החל להתהדר בבעלות על הכוח, והמשטר הרוסי אומנם לא הכיר בהם פורמלית, אבל חיבק בגלוי את "המוסיקאים" – כינוי שבו תיארו את "וגנר", בצחוק, כשניסו להתכחש לקיומם ("זה לא צבא, זו תזמורת").

השפל שרוסיה הגיעה אליו במלחמה הנוכחית באוקראינה הוביל לתופעת "וגנר על סטרואידים". פריגוז'ין קיבל יד חופשית לגייס "מתנדבים" ברחבי רוסיה, בייחוד בבתי הכלא, שבהם האסירים הנואשים קיבלו עסקה

על רקע הכשלים הגורפים של משרד ההגנה, "וגנר" – שפעלו בנחישות רצחנית – נראו ככוח היעיל והמובחר של צבא רוסיה באוקראינה. באווירה הלאומנית שמשטר פוטין טיפח, הם אף זכו לאהדה עממית, בייחוד מטעם התקשורת הפטריוטית, שהייתה ביקורתית לצבא.

פריגוז'ין חתר לנצל את המלחמה כדי לבצר את כוחו, אך נתקל בהתנגדות, בעיקר ממשרד ההגנה. הוא לא הצליח לקדם הכרה פורמלית ב"וגנר" כהתאגדות לגיטימית בחוק הרוסי. הוא האשים את המשרד בניסיון "לגזול" ממנו את התהילה של כיבוש ("שחרור") בחמוט על ידי אי-אספקת פגזים ובניסיון לקחת קרדיט על ההישג. במאבק הפומבי בנושא הזה, פריגוז'ין יצא חזיתית נגד בכירי המשרד, השר שויגו והרמטכ"ל גרסימוב, איים פומבית להפקיר את החזית, ולבסוף קיבל לידיו משאבים כדי להשלים את כיבוש בחמוט במאי.

פריגוז'ין זכה להכרה מהנשיא על כך, אך משרד ההגנה כבר לא היה מוכן לעבוד איתו במתכונת הישנה, ושכנע את פוטין כי יש להעביר את כל המיליציות לשליטה הדוקה של הצבא. פריגוז'ין סירב פומבית, כנראה ניסה להגיע לפוטין כדי להחריג את עצמו, אולם הנשיא בשבועות האחרונים הרבה להצטלם בחברת שר ההגנה, ואף גיבה את הדרישה שלו.

פרשן האתר האופוזיציוני הרוסי "מדוזה", אנדריי פרצב, בעל קשרים בקרמלין, טען (24 ביוני), שבקרמלין "פספסו" את חומרת ומיידיות האיום שפריגוז'ין הציב. הבינו שמשהו לא כשורה עם איש העסקים האקסצנטרי, אך לא חשבו שהוא מציב איום על המשטר. מסתבר שבממשל האמריקאי זיהו את ההכנות של פריגוז'ין למרד לפני כשבוע-שבועיים. אז מה, רק פוטין לא דווח על כך?

בקרמלין הבינו שמשהו לא כשורה עם איש העסקים האקסצנטרי, אך לא חשבו שהוא מאיים על המשטר. מסתבר שבממשל האמריקאי זיהו את ההכנות למרד לפני כשבוע-שבועיים. אז רק פוטין לא דווח על כך?

השלכות המרד

לא ברורה העסקה שפריגוז'ין הגיע אליה עם הקרמלין. לא ברור מה מתוכה יתבצע ונותר סימן שאלה האם הוא פעל לבד, או קיבל סיוע מתוך המערכת הרוסית. כך או כך, פריגוז'ין חשף בפרהסיה את משטר פוטין במלוא חולשתו. בתוך כיממה הוא הצליח לשים מצור על שתי ערי מחוז מרכזיות – רוסטוב וורונז', ולהתקדם 800 ק"מ לפאתי מוסקבה מבלי שנעצר.

התגובות של הקרמלין, חרף הניסיון להפגין שליטה, נראו היסטריות – שיגור טילים ממטוסים ומסוקים בתוך שטח רוסיה, הרס עצמי של כבישים, קיבוץ כאוטי של יחידות למוסקבה, והפצרות בדבר הצורך ב"שלום בית". המשבר הסתיים עם התדמית שפריגוז'ין חס על מוסקבה, תוך הותרת ספק, האם משטר פוטין היה מתקפל כמגדל קלפים ביום אחד למול לחץ של חבורה של כמה אלפי בנדיטים.

משטר פוטין יידרש להתמודד במהירות ובנחרצות עם השלכות המרד. הוא ייאלץ לבצע שינויים במבנה השלטון, בפרט אם אכן יודחו שר ההגנה והרמטכ"ל הישישים. אלה נמצאים בתפקיד מ-2012, ונשארו בו במהלך המלחמה חרף כשליהם, בגלל העיקרון של פוטין כי לא מדיחים בכירים נאמנים.

צפויה נסיגה לאחור במדיניות עידוד הכוחות המיליציוניים. אבל יתכן שהמחשת החולשה של המשטר תצית שינויים עמוקים יותר עד כדי החלפת פוטין או ניסיונות לאתגר את השיטה הפוליטית שלו ע"י שחקנים נוספים שאינם פריגוז'ין – מרד בתוך האליטה.

המעצמות המערביות חוו באופן בלתי אמצעי חשש להתפרקות מעצמה גרעינית. דווח על מעקב הדוק מצדן אחר כוחות הגרעין הרוסיים. האם זה יגרום להן לחשוב שמשימת החלשת פוטין הצליחה מעבר למצופה, וכדאי לנסות לחתור לסיומה לפני בחירות 2024?

טרם זוהה שהאוקראינים ניצלו את המבוכה כדי לנצלה למתקפה משמעותית. פריגוז'ין טען שהמרד שלו אינו מפריע למאמץ ההגנה הרוסי (ואולי גם הסתיים מהר, כי המשטר התחיל להאשימו בהפסדים צפויים באוקראינה). סביר להניח, שהטלטלה שרוסיה עברה ביומיים האחרונים תסייע לאוקראינים בשדה הקרב.

ניתן לדמיין, שהיא אף עלולה לגרום לפוטין להיות מציאותי יותר ביחס לתנאים לסיום המלחמה, אף כי הדבר נוגד את כל עולם ערכיו. דימוי העוצמה הרוסי בעולם חטף עוד מכה, בייחוד במרחב הפוסט-סובייטי, ודמויי פריגוז'ין עלולים לשאוב השראה למרידות נגד הדיקטטורות המרכז אסיאתיות בקרוב.

יתכן שהמחשת החולשה של המשטר תצית שינויים עמוקים יותר עד כדי החלפת פוטין או ניסיונות לאתגר את השיטה הפוליטית שלו ע"י שחקנים נוספים שאינם פריגוז'ין – מרד בתוך האליטה

מבחינת ישראל, זה יחייב להניח, שרוסיה של פוטין תהיה עוד יותר חלשה במערכת היחסים שלה עם איראן, שעלולה להעלות דרישות צבאיות-טכנולוגיות מהקרמלין, בתמורה לסיועה הצבאי לרוסיה.

ובראייה רחבה יותר – הזדמנות לבחון מחדש את מדיניותנו ביחס לאוקראינה ורוסיה – כפי שרבים קוראים בחודשים האחרונים: לישראל מרחב פעולה רחב יותר מול רוסיה, וזהירות יתרה פוגעת בה ובתדמית העוצמה שלה בעולם ובאזור.

סאל (מיל.) דניאל ראקוב הינו עמית מחקר בכיר במכון הירושלמי לאסטרטגיה וביטחון (JISS) וחוקר בכיר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן, הוא שרת בצהל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה-ישראל.