המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) השיק מאגר מידע חדש הממפה את הסנקציות והצעדים המגבילים שננקטו נגד ישראל ברחבי העולם. לפי נתוני המאגר, תועדו עד כה 121 צעדים ב-62 מדינות שונות, מתוכם 93 מוגדרים פעילים ובתוקף.

• מפת הסנקציות המלאה

הנתונים מראים כי הלחץ הבינלאומי המופעל על ישראל אינו מתמקד בתחום אחד. הקטגוריה הגדולה ביותר היא התחום הפיננסי, הכולל 40 צעדים המהווים כשליש מכלל המקרים שתועדו. תחומי הביטחון והסחר כוללים 24 צעדים כל אחד, ולצידם תועדו 14 צעדים בתחום הדיפלומטי ו-12 בתחום המשפטי. 19 מהצעדים במאגר הם היסטוריים, ותשעה מוגדרים כמוצעים או מתוכננים.

מבחינה גאוגרפית, ספרד מובילה את הרשימה עם תשעה צעדים מגבילים, ואחריה טורקיה עם שבעה. בריטניה מופיעה במאגר עם שישה צעדים ובלגיה עם חמישה. בהודעת המכון צוין כי בארצות הברית תועדו לעת עתה החלטות חרם רק במרחב האקדמי. במכון מדגישים כי מספר הצעדים אינו מעיד בהכרח על חומרתם, וכי המפה נועדה להמחיש את היקף התופעה והתפשטותה גם למדינות באמריקה הלטינית, אסיה ואפריקה.

מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן, התריע מפני האפקט ההיקפי של הצעדים המצטברים. "מי שחושב שסנקציות נגד שרים, יחידים בגדה המערבית או מוצרים מהאזור ייעצרו בקו הירוק – טועה", אמר פרידמן. הוא הסביר כי כאשר גופים פיננסיים וחברות בינלאומיות נדרשים להביא בחשבון סיכון משפטי או רגולטורי הנובע מקשריהם עם ישראל, הם עלולים להעדיף לצמצם את החשיפה מלכתחילה.

מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן (צילום: אוליבייה פיטוסי)

השילוב של צעדים בתחומי הסחר והביטחון עלול להיות משמעותי במיוחד עבור ישראל, הנשענת על יבוא חומרי גלם וטכנולוגיות ועל יצוא לשווקים בינלאומיים. פרידמן הוסיף כי הטלת מגבלות על יבוא רכיבים דו-שימושיים עלולה להפוך לשאלה של יכולת המדינה לייצר ולתחזק מערכות מורכבות, ולכן יש להיערך לסיכון בטרם יתממש.

במכון מזהירים כי ריכוז הצעדים יחד מצריך הסתכלות מערכתית. בהודעה נמסר כי יש לבנות מנגנון לאומי סדור להתמודדות עם הסיכון, אשר יבחן את השלכות הסנקציות על הכלכלה, שרשראות האספקה והתעשייה הביטחונית, במקום להסתפק במענה פרטני לכל אירוע.

צה"ל הודיע כי פיקוד העורף מתגבר את פעילות ההסברה בנוגע לסכנת נפלים, בעקבות האירוע שהתרחש אתמול בצפון הארץ.

לפי הודעת דובר צה"ל, מאמצי ההסברה וההנחיות יורחבו בכלל ערוצי ההפצה של פיקוד העורף. הפעילות תתבצע בשיתוף הרשויות המקומיות, תוך מתן דגש על חשיפה רחבה לכלל הציבור.

בצבא ציינו כי הרחבת המאמצים נועדה להגביר את מודעות הציבור לסיכון הטמון בנפלים, ולחזק את ההיכרות עם כללי ההתנהגות הנדרשים לשמירה על חיי אדם.

בנוסף נמסר בהודעה כי צה"ל משתתף בצער המשפחה, וממשיך לערוך תחקיר מקיף לבדיקת נסיבות האירוע.

גבר נורה הבוקר למוות ואדם נוסף נפצע באורח קל באירוע ירי בעיר אום אל-פחם, כך מסרו כוחות ההצלה.

בתקשורת הערבית דיווחו כי ההרוג הוא נימר ג'בארין, צעיר בן 20. צוותי מד"א פינו אותו במצב אנוש לבית החולים העמק בעפולה, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.

כוחות משטרה הגיעו לזירת הירי באום אל-פחם והחלו באיסוף ראיות. מהמשטרה נמסר כי הרקע לאירוע הוא ככל הנראה פלילי, ולא לאומני.

יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט אומר כי לא ידוע לו על התפתחות "קריטית" כלשהי שתצדיק תקיפה אמריקאית-ישראלית מיידית באיראן, ברקע הדיווחים על כך שהלחימה עשויה להתחדש לפני הבחירות ב-27 באוקטובר.

בריאיון לגלי צה"ל מציין הרמטכ"ל לשעבר כי הוא כבר אינו חשוף למודיעין ברמה הגבוהה ביותר, לאחר שעזב את קבינט המלחמה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עם זאת, הוא אומר כי "לאחר שלוש שנות מלחמה, בעיניי, ראש הממשלה אינו כשיר להוביל מבצע נוסף", ומאשים את נתניהו בכישלון בהשגת יעדי המלחמה.

איזנקוט סבור כי חידוש המערכה בשבועות הקרובים יהיה מוצדק רק אם איראן תפרוץ לעבר נשק גרעיני – תרחיש שהוא מטיל ספק בסבירותו לאור מצבו המוחלש של המשטר.

הוא מכנה את נפילתה של הרפובליקה האסלאמית צעד "הכרחי", אך מדגיש כי לא מדובר ב"יעד בר השגה" באמצעות פעולה צבאית. "זה משהו שצריך להגיע מבפנים, מתוך העם האיראני", הוא אומר.

בהתייחסו לבחירות, איזנקוט מציין כי מפלגתו מנהלת קמפיין כדי להחליף את "הממשלה הנוראה ביותר מאז קום המדינה" ולהקים "קואליציה ציונית לאומית" של 63 או 64 מנדטים. לדבריו, מפלגת ישר שואפת לעקוף את הליכוד בפער "משמעותי" ולמשוך מצביעי ליכוד לשעבר.

אף שסקרי הבחירות מראים כי ישר מובילה רק ביתרון קל על פני הליכוד, כאשר אף אחד מהגושים אינו מתקרב להשגת רוב בכנסת, איזנקוט מבהיר שהוא אינו סומך עליהם. הוא מנמק זאת בתמיכה שהוא רואה בשטח במהלך קמפיין הבחירות ברחבי הארץ.

"אני מאמין שנשיג" קואליציית רוב, הוא אומר, ומוסיף שהמצביעים "לא מסוגלים להביא את עצמם" לתמוך בממשלת נתניהו, שאותה הוא מכנה "כנופיה פלילית".

עוד הוא טוען כי הגוש של נתניהו עשוי להיות קטן מזה שמשתקף בסקרים, מכיוון שמפלגת יהדות התורה לא התחייבה להצטרף לממשלה בראשות נתניהו.

איזנקוט נזכר בהצטרפותו לקבינט המלחמה בתחילת המלחמה, ומתאר כיצד ראה "מה קורה כשמנהיג והנהגה מאבדים שיווי משקל". מי שהיה בשלטון בשבעה באוקטובר, הוא חורץ, "לא צריך להיות מנהיג במדינת ישראל".

גדי איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת המרכז "ישר", נואם במועצה האזורית דרום השרון בהשקת קמפיין הבחירות של מפלגתו. 30 ביוני 2026 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

רשות המים מדווחת כי שני החורפים האחרונים הביאו עימם את כמות המשקעים הנמוכה ביותר לכינרת במאה שנות מדידה.

באגן הכינרת ירדו רק 90 אחוזים מהממוצע הרב-שנתי של המשקעים, ונפח המים הזמינים המצטבר באגם מתחילת עונת הגשמים אשתקד ועד סוף אפריל עמד על כ-142 מיליון מטרים מעוקבים. מכיוון שגם החורף הקודם היה שחון, נפח המים הזמינים בשתי העונות יחד הסתכם בכ-208 מיליון מטרים מעוקבים.

באוקטובר הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם שמזרימה מים מותפלים לאגם מים מתוקים, כשהחלה להזרים אלף מטרים מעוקבים בשעה לתוך הכינרת.

עם זאת, הפעילות בשתי תחנות ההתפלה המספקות את המים ידעה עליות ומורדות מאז ספטמבר, בעקבות זיהום בים התיכון שנגרם ממיקרו-אצות שנישאו צפונה עם גלי הים מדלתת הנילוס.

מפלס הכינרת החל את השנה ההידרולוגית בגובה 213.08 מטרים מתחת לפני הים, וירד ל-213.45 מטרים באמצע דצמבר. המפלס עלה ב-94 סנטימטרים לשיא עונתי של 212.51 מטרים מתחת לפני הים בתחילת מאי – 3.71 מטרים מתחת לקו האדום העליון ורק 49 סנטימטרים מעל הקו האדום התחתון. הקו התחתון הוא הנקודה הנמוכה ביותר שאליה יכול המפלס לרדת לפני ששאיבה תסכן את המערכת האקולוגית.

בדרך כלל, ישראל שואבת מאות מיליוני מטרים מעוקבים בשנה מהאגם כדי לספק מים ליישובים המקומיים ולתגבר את אספקת המים המותפלים.

כמות המשקעים הארצית הסתכמה בכ-95 אחוזים מהממוצע הרב-שנתי, על פי דוח סיכום של השירות ההידרולוגי ברשות המים.

עם זאת, חלוקת המשקעים האזורית הייתה מגוונת מאוד. בגליל המערבי, אזור חקלאי מרכזי בצפון, ירדו כ-85 אחוזים מהממוצע הרב-שנתי, בעוד שבדרום הארץ אירעו שיטפונות משמעותיים.

בדרום, נרשמה בנחל צאלים ספיקת שיא של 570 מטרים מעוקבים בשנייה – הספיקה הגבוהה ביותר שתועדה אי פעם בנחל. מפלס המים בנחל עלה בכארבעה מטרים בתוך כחצי שעה.

במזרח, במרכז אירוע גשם באזור הצחיח של מדבר יהודה וצפון-מזרח הנגב, ירדו יותר מ-50 מילימטרים של גשם, ברובם בתוך 90 דקות.

מפלס ים המלח ירד ב-18 סנטימטרים, לעומת ירידה של 63 סנטימטרים באפריל 2025.

אגן החוף ואגן ירקון-תנינים (המשתרע מהכרמל בצפון ועד בקעת באר שבע וצפון הנגב בדרום) תאמו את הממוצעים העונתיים.