גלי בהרב־מיארה, בצלאל סמוטריץ' (צילום: פלאש90, מונטז')
פלאש90, מונטז'

בסיבוב האחרון ביניהם, היועמ"שית העדיפה לסגת בקרב מול סמוטריץ'

מזה מספר חודשים סמוטריץ' מייצר עוד ועוד אירועים שיאפשרו לו לטעון בבוא היום כי יש להעביר את גלי בהרב-מיארה מתפקידה, משום שאינה פועלת בשיתוף פעולה עם הממשלה ● אתמול, תקלה שבה פרקליטות מחוז הגישה תגובה לבית המשפט מבלי להיוועץ עם היועמ"שית, שיחקה לידי סמוטריץ' ● בהרב-מיארה העדיפה הפעם להתקפל - ולשמור את האנרגיה לסבבים הבאים ● פרשנות

פרקליטות המדינה ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה, המצויים תחת כנפיה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לא יוכלו להחזיק מעמד לאורך זמן תחת ניסיונותיהם של שרי הממשלה לשבור את חומת המגן המקצועית, המגינה על מערכות השלטון מפני הכאוס שחלק מהשרים מבקשים לזרוע.

מה שאירע אתמול (חמישי) בגזרה שבין שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' לבין היועצת, כלל תקלה בזרימת המידע בין פרקליטות המחוז לבין היועצת עצמה, שאפשרה לסמוטריץ' לנצח ניצחון טקטי משמעותי, ולחייב את היועצת למשוך הודעה שהפרקליטות הגישה לבית המשפט בעניין פינוי המבנים הלא חוקיים שהציבו מתנחלים בגבעת הרואה.

הקרב בין סמוטריץ' לבהרב-מיארה לא החל אתמול. הוא מתנהל זה חודשים ארוכים, תוך שהשר הבכיר מייצר עוד ועוד אירועים שיאפשרו לו לטעון בבוא היום כי יש להעביר את היועצת המשפטית מתפקידה משום שאינה פועלת בשיתוף פעולה עם הממשלה.

המאבק מתמקד בשאלה למי הזכות לקבוע את עמדת המדינה בעתירות המוגשות נגדה בנושאים המצויים בסמכותו של סמוטריץ' – כמו למשל בעניין פינוי מבנים לא חוקיים שמתנחלים מקימים בשטחים. בהרב-מיארה מייצגת בנושא הזה את שלטון החוק, ואילו סמוטריץ' פועל למען המתנחלים עצמם.

המאבק מתמקד בשאלה למי הזכות לקבוע את עמדת המדינה בעתירות המוגשות נגדה בנושאים המצויים בסמכותו של סמוטריץ' – כמו למשל בעניין פינוי מבנים לא חוקיים שמתנחלים מקימים בשטחים

יו”ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ’ במאחז הבלתי חוקי אביתר, 27 ביוני 2021 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)
יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' במאחז הבלתי חוקי אביתר, 27 ביוני 2021 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

אתמול בבוקר הגיעו כוחות צה"ל ומג"ב לאזור היישוב גבעת הרואה שבשומרון, במטרה לפנות חמישה קרוואנים שהציבו שם מתנחלים שלא כדין, בתגובה לפיגוע שאירע בעלי לפני כעשרה ימים.

מתנחלים המתגוררים באותם מבנים ארעיים מיהרו להגיש עתירה בהולה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרישה לעצור את פעולתם של הכוחות להרוס ולפנות את המבנים. לטענתם, היישובים הוקמו במסגרת גבולות המתאר של היישוב, שהממשלה עצמה החליטה לפני כחודש "להסדירו" ולהפוך אותו להתנחלות רשמית, ולכן גם הקרוואנים שהוצבו עתידים להיות מוסדרים.

לטענת המתנחלים, היישובים הוקמו במסגרת גבולות המתאר של היישוב, שהממשלה עצמה החליטה לפני כחודש "להסדירו" ולהפוך אותו להתנחלות רשמית, ולכן גם הקרוואנים שהוצבו עתידים להיות מוסדרים

העתירה הבהולה התגלגלה אל שולחנה של השופטת ענת זינגר, וזו הוציאה צו ארעי המונע את פינוי הבתים בכפוף להפקדת סכום של 50 אלף שקל בקופת בית המשפט. בהחלטתה הקצרה היא מתחה ביקורת על העתירה וציינה שפרטים רבים – למשל זהות המתגוררים במבנים הארעיים – אינם כלולים בה. אך היא הורתה למדינה להשיב לבקשה לצו-ביניים עד ליום שלישי בשבוע הבא.

המדינה לא חיכתה, לא כמה ימים וגם לא כמה שעות. סמוך לשעה עשר בבוקר הוגשה תגובה מטעם פרקליטות מחוז ירושלים, וזאת מאחר שהכוחות הגדולים היו עדיין בשטח.

המדינה ביקשה מבית המשפט לבטל את הצו הארעי ולאפשר את הפינוי עוד אתמול. הפרקליטות טענה כי העתירה הייתה צריכה להיות מוגשת לבג"ץ ולא לבית המשפט לעניינים מנהליים, שאין לו כלל סמכות לדון בעניין; כי העותרים אינם נקיי כפיים מאחר שעשו דין לעצמם בעצם הצבת המבנים שלא כדין; וכי עתירתם מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, במטרה לשבש את פעולתם החוקית של הרשויות.

"כוחות הוכנו מבעוד מועד לביצוע פעולות האכיפה היום בשעות הבוקר", נכתב בתגובתה הבהולה של הפרקליטות, "ועיכוב האכיפה יסב נזקים כלכליים רבים לרשויות המדינה. לצורך מעבר הציוד הנדרש מוקצים אף כוחות אבטחה משמעותיים של צה"ל ומג"ב, ולעיכוב האכיפה יש אף השלכות ביטחוניות משמעותיות".

עוד לפני שבית המשפט בחן את בקשת המדינה לבטל את הצו הארעי ולאפשר את הפינוי, התעורר נציג המתנחלים בצמרת השלטון, השר סמוטריץ', ושיגר מכתב בהול ליועצת המשפטית לממשלה. הוא דרש ממנה למשוך את תגובת הפרקליטות שהוגשה לבית המשפט, בטענה כי זו גובשה ללא היוועצות עם השרים הנוגעים בדבר, כלומר הוא עצמו.

לדבריו, סוכם בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, כי האחריות לגיבוש והגשת תגובות המדינה בהליכים משפטיים הנוגעים למתנחלים נתונה באחריותו, וכי תגובת המדינה, שנעשתה ללא היוועצות עם גלנט או עמו, מהווה "מחטף לאור יום" ולוקה בפגמים עובדתיים לא מעטים.

כשהיועצת קיבלה את מכתבו של סמוטריץ' לידיה, התבררה התקלה: פרקליטות המחוז הגישה את תגובתה הבהולה לבית המשפט מבלי להיוועץ עם היועצת עצמה, ולשכתה לא עודכנה באשר לתוכן התגובה.

כשהיועצת קיבלה את מכתבו של סמוטריץ' לידיה, התבררה התקלה: פרקליטות המחוז הגישה את תגובתה הבהולה לבית המשפט מבלי להיוועץ עם היועצת עצמה, ולשכתה לא עודכנה באשר לתוכן התגובה

זו כשלעצמה תקלה חמורה, בפרט בימים רגישים אלה. לבהרב-מיארה לא נותרה ברירה אלא להיענות לדרישתו של סמוטריץ', ולהורות לפרקליטות המחוז למשוך בחזרה את תגובתה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בירושלים, 25 באפריל 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בירושלים, 25 באפריל 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

לבית המשפט הוגשה "בקשה מטעם המדינה", המבקשת למעשה מהשופטת להתעלם, בשלב הנוכחי, מהתגובה הקודמת שהוגשה שבה התבקש ביטול הצו הארעי.

"מוקדם יותר היום", נכתב בבקשה החדשה של הפרקליטות, "הוגשה תגובה מטעם המדינה. בשל תקלה, אין מדובר בנוסח סופי ונדרשות השלמות חיוניות נוספות. בשל כך מבקשת המדינה כי בית המשפט הנכבד לא יקבל החלטה בהתאם לתגובה שהוגשה מטעם המדינה".

גם המתנחלים העותרים מיהרו לפנות לבית המשפט, לאחר פרסום מכתבו של השר סמוטריץ', וכתבו כי "ברגעים אלה נודע לעותרים כי תגובת המשיבים לבקשה למתן צו ביניים הוגשה ללא כל תיאום עם שר הביטחון, ובהתאם לכך פנה השר במשרד הביטחון, מר סמוטריץ', ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה למשוך לאלתר את התגובה שהוגשה בחוסר סמכות".

ובמילים אחרות – המתנחלים עשו שימוש בבית המשפט במכתבו של סמוטריץ' לבהרב-מיארה, כך שאין שום ספק איזה אינטרס משרת השר.

תגובה מעודכנת של המדינה לבית המשפט, לאחר תיאום והיוועצות בין היועצת ואנשיה לבין השר סמוטריץ', הייתה אמורה להיות מוגשת בהמשך היום, אך ככל הידוע זו טרם הוגשה וגובשה.

תגובה מעודכנת של המדינה לבית המשפט, לאחר תיאום והיוועצות בין היועצת ואנשיה לבין השר סמוטריץ', הייתה אמורה להיות מוגשת בהמשך היום, אך ככל הידוע זו טרם הוגשה וגובשה

משרד המשפטים בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
משרד המשפטים בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

בינתיים, נותרה באוויר ההתקפלות של משרד המשפטים. גם אם היועצת אינה מקבלת את גישתם של שרי הממשלה הנוכחית, הדורשים שעמדתם שלהם – ולא עמדת הייעוץ המשפטי – היא זו שתוצג בשם המדינה בבתי המשפט, בהרב-מיארה גילתה אמש שעמדת המדינה הוגשה בלא שהתקיים תיאום מניח את הדעת, בהיבט העובדתי, בין הפרקליטות לבין הכוחות המבצעיים שהיו בשטח.

במבט רחב יותר, נראה כי היועצת החליטה לוותר בסיבוב הנוכחי, מתוך הערכה שבקרב שהממשלה מנהלת על מנת למוטט את המערך הממלכתי של הייעוץ המשפטי לממשלה, יש צורך באורך נשימה שיאפשר להיערך לסבבים הבאים.

נראה כי היועצת החליטה לוותר בסיבוב הנוכחי, מתוך הערכה שבקרב שהממשלה מנהלת על מנת למוטט את המערך הממלכתי של הייעוץ המשפטי לממשלה, יש צורך באורך נשימה שיאפשר להיערך לסבבים הבאים

עוד 940 מילים ו-1 תגובות
סגירה