בג"ץ דחה על הסף עתירה של הקרן הקיימת לישראל המבקשת לבטל קביעות של בתי הדין האזוריים והארציים לעבודה בנושא העסקתם וניסיונות פיטוריהם של 10 עובדי שדה פלסטינים מהגדה המערבית, שהיוו "אפליה ברורה ועקבית נגד ערבים".
בכך, ככל הנראה, תמה הסאגה המתמשכת והנפתלת – שנחשפה בשורת כתבות בזמן ישראל – של הנהלת קק"ל, שניסתה שוב ושוב להיפטר מהעובדים באמצעות פיטורים שרירותיים כבר לפני ארבע וחצי שנים.
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי קק"ל הפלתה באופן שיטתי את העובדים הפלסטינים והורה לארגון להחזיר אותם לעבודה לאלתר, לקלוט אותם כעובדים מן המניין, לפצותם על מכלול זכויותיהם (לרבות תשלומי פנסיה) ואף להשיב להם את שכרם על תקופת הביניים שבין הפיטורים ועד החלטות בית המשפט.
קק"ל הפגינה במשך שנים עיקשות נמרצת ומפתיעה להוסיף ולהחזיק בזכותה ההיסטורית להפלות עובדים פלסטינים, אף שהעמדה הזו נהדפה שוב ושוב על־ידי בתי הדין לעבודה, ואף שגם הסתדרות העובדים וגם נציגי היועצת המשפטית לממשלה התנגדו לעמדה הזו והצטרפו לעמדת העובדים.
בהתנגדותה אותתה קק"ל כי ברצונה להמשיך ולהפעיל את המדיניות המפלה בין אזרחים ללא־אזרחים – ולהמשיך להעסיק פלסטינים ללא זכויות סוציאליות, לרבות קרן פנסיה
לטענת העובדים, תנאי העסקתם – שלא כללו זכויות סוציאליות במשך יותר מ־30 שנה – היוו אפליה בוטה מול העובדים הישראלים ומול הסכמי העבודה בארגון.
בהתנגדותה אותתה קק"ל כי ברצונה להוסיף במדיניות המפלה בין אזרחים ללא־אזרחים – ולהמשיך להעסיק פלסטינים ללא זכויות סוציאליות, לרבות קרן פנסיה. אפילו חלק מבכירי הארגון הודו כי מדובר במדיניות הנגועה בגזענות היסטורית.
העובדים שגילו – גם לשיטתם של בכירים בקק"ל – נאמנות מתמשכת לארגון, פוטרו באבחה אחת בעקבות חתימה על הסכמים קיבוציים במסגרת רה־ארגון שכלל גם פיטורי עובדים ישראלים. אלא שבניגוד לעובדים הפלסטינים, העובדים הישראלים עבדו פחות מחמש שנים בקק"ל – פרק הזמן שאחריו מחויב הארגון להעביר עובד ממעמד ארעי למעמד קבע.
בתגובותיה לאורך השנים ניסתה קק"ל לפזר מסך עשן סביב הטענה כי העובדים פוטרו בשל היותם פלסטינים, וכי פיטוריהם נגועים בגזענות. באחת התגובות כינתה קק"ל את המהלך כ"פרישה מנוהלת ללא הבדל דת, גזע ומין". אולם, כאמור, בבית הדין לעבודה נחשף כי לא מדובר ב"פרישה מנוהלת" וכי בפועל היא נעשתה תוך אפליה ברורה.
גם ועד העובדים של קק"ל התמסר לעמדת ההנהלה לאורך השנים וסירב לגבות את העובדים, תוך אימוץ טענות שקריות של ההנהלה. העמדה הזאת זכתה לביקורת פנימית עזה
גם ועד העובדים של קק"ל התמסר לעמדת ההנהלה לאורך השנים וסירב לגבות את העובדים, תוך אימוץ טענות שקריות של ההנהלה. העמדה הזאת זכתה לביקורת פנימית עזה, ובבית הדין האזורי לעבודה העיד גבי גרוסי, יו"ר ועד העובדים של מחוז מרכז בקק"ל, כי הכוונות של הארגון היו רחוקות מלהיות טהורות:
"אני אהיה בוטה… גזענות לשמה. גזענות לשמה… זאת דעתי האישית: גזענות לשמה. (אמרתי זאת) למי שרק אפשר".
בעתירה לבג"ץ ההסתדרות התייצבה לצד העובדים המפוטרים בטענה כי יש לדחות את העתירה וכי ההחלטה להעניק לעובדים מעמד קבוע מוצדקת.
אף שבערכאות הקודמות הוכח כי העובדים פוטרו באופן שרירותי והועסקו בתנאים מפלים לאורך עשרות שנים, התעקשה קק"ל כי ההבחנה בינם לבין העובדים הישראלים לגיטימית לנוכח "מורכבות המצב", וכי היא לא מהווה הפליה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
קק"ל המשיכה להחזיק בעתירותיה בעמדה כי החוק תקף רק על תושבי המדינה, אף שהטענה הזו הוכרה כאפליה לכל דבר בבתי הדין לעבודה.
קק"ל התעקשה כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מאפשר להבחין בין עובדים על בסיס אזרחותם, ולפיכך העסקת עובדים מהשטחים בתנאים מפלים הינה מותרת
לבסוף פנתה קק"ל לבג"ץ בטענה כי הקביעות לפיהן חוק שוויון הזדמנויות חל גם על תושבי השטחים נגועות בטעויות משפטיות מהותיות, וצריכות להיבחן כ"ארעיות מובנית בהעסקתם של תושבי האזור והכפפת העסקתם להסדרים ביטחוניים, להיתרי העסקה ולהחלטות ממשלה".
קק"ל התעקשה על עמדתה כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מאפשר להבחין בין עובדים על בסיס אזרחותם, ולפיכך העסקת עובדים מהשטחים בתנאים מפלים ללא פנסיה וזכויות אחרות, ופיטוריהם שלא על פי דיני העבודה – הינה מותרת על פי חוק.
היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לעמדת קק"ל ובתשובתה לבית המשפט העליון הכירה בכך כי הפיטורים מהווים פגיעה ממשית בעקרון השוויון וכי אין הצדקה להבחנה בינם ובין העובדים הישראלים. כמו בית הדין האזורי לעבודה לפניו ובית הדין הארצי לעבודה – גם בג"ץ דחה את עמדת קק"ל, הפעם על הסף.
"לאחר שבחנו את הדברים אנו סבורים שדין העתירה להידחות על הסף", קבעה השופטת דפנה ברק־ארז לפני שלושה ימים, שדחתה גם את הבקשה למתן צו ביניים שישהה את החזרת העובדים לעבודה קבועה בקק"ל.
היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לעמדת קק"ל ובתשובתה לבית המשפט העליון הכירה בכך כי הפיטורים מהווים פגיעה ממשית בעקרון השוויון וכי אין הצדקה להבחנה בינם ובין העובדים הישראלים
ברק־ארז, בשם כל ההרכב, דחתה את הבקשה לדון בהעסקה המפלה כ"סוגיה עקרונית מתחום המשפט החוקתי", שככל הנראה הוגשה כניסיון להגן על המדיניות המתמשכת של הארגון לגבי העסקת עובדים. "טענותיה של קק"ל הועלו גם בפני הערכאות הקודמות, ובמובן זה העתירה שבפנינו היא בעלת אופי 'ערעורי' ואינה מצדיקה את התערבותנו", קבעה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם