כשהבמאי כריסטופר נולאן – הידוע בעיקר בזכות הטרילוגיה המחודשת שלו לסרטי "באטמן" – מתחיל לעבוד על סרט חדש, מיטב השחקנים ההוליוודיים עומדים בתור כדי להשתתף בו, ומיליוני צופים ברחבי העולם רצים לצפות בו, מה שהופך באופן כמעט מיידי כל סרט שלו לשובר קופות.
הפרויקט הגדול החדש שלו – הסרט "אופנהיימר" – מבוסס על הביוגרפיה זוכת הפוליצר "פרומתאוס אמריקאי: הניצחון והטרגדיה של אבי פצצת האטום", שיצאה בעברית בהוצאת "הקיבוץ המאוחד". הסרט עוקב אחר ג'יי רוברט אופנהיימר בגילומו של קיליאן מרפי, המדען שעמד בראש פרויקט מנהטן – המיזם האמריקאי לפיתוח פצצת אטום בתקופת מלחמת העולם השנייה.
"אופנהיימר" הוא סרטו ה־12 של הבמאי והפעם השישית שנולאן עובד עם מרפי. השניים עבדו יחד לפני כן בשלושת סרטי "באטמן", ב"התחלה" וב"דנקרק". "אני תמיד אתייצב בשביל כריס, לא חשוב מה גודל התפקיד", אמר מרפי.
"אם כריס מתקשר אליי – אני בא. זה לא נפלא בעינך שאנשי קולנוע עדיין יוצרים סרטים מאתגרים, תובעניים המצולמים על סרט צילום? אני חושב שהוא מניף את הדגל".
נולאן מתאר את "אופנהיימר" כאחד "הפרויקטים הכי מאתגרים [שלי], סרט בהיקף ובקנה מידה עצומים". לדבריו, "היו אתגרים לוגיסטיים ופרקטיים גדולים. אבל היה לי צוות יוצא מהכלל, והוא עמד במשימה"
נולאן מתאר את "אופנהיימר" כאחד "הפרויקטים הכי מאתגרים [שלי], סרט בהיקף ובקנה מידה עצומים". לדבריו, "היו אתגרים לוגיסטיים ופרקטיים גדולים. אבל היה לי צוות יוצא מהכלל, והוא עמד במשימה. אני נרגש ממה שהצוות שלי הצליח להשיג".
צוות השחקנים הנוכחי הוא כנראה הצוות עטור הכוכבים ביותר שקיבץ הבמאי, שהיה מועמד לאוסקר (עבור "דנקרק"). אמילי בלאנט מגלמת את אשתו של אופנהיימר קיטי; מאט דיימון מגלם את לוטננט ג'נרל לסלי גרובס, שפיקח על בניית הפנטגון וניהל את פרויקט מנהטן; רוברט דאוני ג'וניור משחק את לואיס סטראוס, שמילא שתי כהונות בוועדה לאנרגיה אטומית של ארה"ב.
שחקנים נוספים בצוות המכובד הזה הם פלורנס פיו ("נשים קטנות"), שמגלמת את המאהבת של אופנהיימר ז'ן טאטלוק; זוכה האוסקר גארי אולדמן ("שעה אפלה") בתור הנשיא הארי ס' טרומן; ג'ק קווייד וראמי מאלק.
"כולם יודעים מה קרה בסיפור הזה, אבל כריסטופר מספר אותו בצורה חדשנית ושונה לגמרי", אומר מרפי. הצופים יכולים לצפות לחוויה קולנועית מרגשת. נולאן אומר כי לשימוש בטכנולוגיית איימקס יש "חשיבות אדירה בהכנסת הקהל לתוך הראש והחוויה של האיש הזה ששינה את העולם שלנו לנצח".
האיש החשוב ביותר שחי אי־פעם?
הטיזר הראשון ל"אופנהיימר" יצא לפני שנה, ביולי 2022. תמונות מהסרט הבליחו על המסך לצד מונה זמן שזז לאחור. קריין תיאר את דמותו של מרפי כ"אדם החשוב ביותר שחי אי־פעם" – ועל המסך הופיע הכיתוב "העולם משתנה לנצח".
הקדימון הרשמי לסרט שוחרר ב־18 בדצמבר 2022. הסרטון בן שתי דקות נפתח בפיצוץ אדיר. לאחר מכן המצלמה עוברת לדמותו של מרפי, שנראה כמי שמנצח על יצירתה של פצצת האטום הידועה לשמצה.
"הם לא יפחדו מזה עד שהם יבינו את זה – והם לא יבינו את זה עד שהם ישתמשו בזה", אומר אופנהיימר. "התיאוריה תיקח אותך רק עד גבול מסוים. אני לא יודע אם אפשר לבטוח בנו עם נשק כזה. אבל אין לנו ברירה".
במאי 2023 אולפני יוניברסל הוציאו קדימון נוסף, הפעם בן שלוש דקות, שמספק את ההצצה העמוקה ביותר לסרט עד כה. "מדובר במצב חירום לאומי. אנחנו במרוץ נגד הנאצים – ואני יודע מה המשמעות אם לנאצים תהיה פצצה. יש לנו תקווה אחת", אומר אופנהיימר לחבורה של גברים בחליפות.
"הם לא יפחדו מזה עד שהם יבינו את זה – והם לא יבינו את זה עד שהם ישתמשו בזה", אומר אופנהיימר. "התיאוריה תיקח אותך רק עד גבול מסוים. אני לא יודע אם אפשר לבטוח בנו עם נשק כזה"
אופנהיימר ולוטננט ג'נרל לסלי גרובס (מאט דיימון), שמאמינים כי הנאצים מקדימים אותם ב־18 חודשים בפיתוח פצצה משלהם, ממהרים לגייס מדענים מכל רחבי ארה"ב. "למה? למה? אולי כי זה הדבר הכי חשוב שקרה אי־פעם בהיסטוריה של העולם", צועק גרובס על אחד המדענים ששואל "למה" הוא צריך לעבור עם משפחתו "לאמצע שום מקום למשך מי יודע כמה זמן".
לאחר מכן אופנהיימר וגרובס מנהלים שיחה פרטית אך רבת משמעות. "אנחנו אומרים שאם נלחץ על הכפתור הזה יש סיכוי שנשמיד את העולם?", שואל הלוטננט. "הסיכויים קרובים לאפס", משיב אופנהיימר.
הסרט כולל נאום חשוב מפי הפיזיקאי האגדי: "אני יכול לחולל את הנס הזה. העולם יזכור את היום הזה. העבודה שלנו כאן תבטיח שלום שהאנושות עוד לא ראתה מעולם".
"קיים הרבה חומר בנושא – ואני מתכוון לקרוא הכול", אמר מרפי לקראת ההכנה שלו לתפקיד. "אני אף פעם לא אבין את מכניקת הקוונטים, לא משנה כמה פעמים ינסו להסביר לי את זה. ל־0.0001% מאוכלוסיית כדור הארץ יש את היכולת השכלית להבין את זה. אבל אני יכול להתחיל להבין, מבחינה קונספטואלית, מה האנשים האלה ניסו לעשות".
"החלק הכי טוב הוא שאתה זוכה לביים בחור כמו קיליאן, שהוא אחד השחקנים הכי גדולים שלנו, וחוץ מזה הוא גם בן אדם זהב, שזה שילוב נדיר"
מרפי מוסיף: "בסרט של נולאן, אתה יודע שזה יהיה מעולה – והוא גם גורם לך להיות מעולה, אתה רק צריך לעשות את מה שנדרש ולהיות מוכן. אתה מרגיש את העצבנות הזאת עד שאתה מגיע לשם באותו היום ואז אתה מבין, 'אה, זה בדיוק כמו כל דבר אחר – אבל פשוט הגרסה הכי טובה של זה'".
מרפי שיתף כי כשהתפקיד הוצע לו הוא הרגיש שהוא "עצום ומבעית". "אבל אם הייתי מרגיש שזה קל, לא הייתי מעוניין. אני כן נהייתי עצבני, חרד וחסר ביטחון, אבל אז אתה אומר, 'לעזאזל עם זה. אני עושה את זה כבר 25 שנה ועשיתי את זה בעבר. אז פשוט תמשיך", הוא אומר.
ההערצה היא הדדית. נולאן מעיד: "החלק הכי טוב הוא שאתה זוכה לביים בחור כמו קיליאן, שהוא אחד השחקנים הכי גדולים שלנו, וחוץ מזה הוא גם בן אדם זהב, שזה שילוב נדיר". "אופנהיימר" צולם בעיקרו בניו מקסיקו, למעט כמה סצנות נבחרות שצולמו בניו ג'רזי ובקליפורניה.
בלאנט משווה את הצילומים בניו מקסיקו ל"מחנה קיץ". "כולנו שהינו באותו בית מלון באמצע המדבר של ניו מקסיקו", היא משחזרת. "היה לנו רק אחד את השני. אני ומאט היינו שותפים לחדר והיינו כזה, 'בוא נלך לאכול ארוחת ערב'".
לצערו של מרפי, הוא לא הרבה להצטרף לאחרים בגלל המשימה האימתנית של גילום התפקיד הראשי בסרט של נולאן. "הנפח של מה שהוא היה צריך לקחת על עצמו היה כל כך עצום", מתפעלת בלאנט. "אז כמובן שהוא לא רצה לבוא ולאכול איתנו ארוחת ערב". דיימון מסכים ואומר: "הוא לא היה יכול. המוח שלו פשוט היה מלא מדי".
מרפי מוסיף: "אתה יודע שכשיש לך את התפקידים הגדולים האלה, האחריות הזאת, אתה מרגיש שזה קצת מציף אותך".
"אופנהיימר" יעלה לאקרנים בישראל ב־20 ביולי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואלהים/כל יכול – חלק אלוה ממעל, להידמות לבורא. האדם הגיע מרצון למצוא מחסה על עץ לפני 20,000 שנה, או מחסה במערה בהמשך כשירד מהעצים. פעם היינו אנשי מערות, וכל רצונותינו הסתכמו במציאת מחסה, ציד/ליקוט/אכילה, הגנה על התא המשפחתי, סקס ורבייה. היום – הייטק, חלליות למאדים, בינה מלאכותית, פצצת אטום, ביקוע האטום וחקר עם מאיץ החלקיקים – ועוד. התהליך האבולוציוני הזה של שינוי ברצונות קיים רק אצל האדם – והוא היחיד שיכול לפתח איכפתיות מכלל כדה"א, אלטרואיזם: אין עוד חיה שקיים בה רצון אלטרואיסטי לטובת כלל כדה"א (לפחות למיטב ידיעתנו). מה למדים מכל הטרחנות הזאת? שאלהים זה באדם, שבתהליך אבולוציוני האדם הולך ומתקרב ליכולות אלוהיות – עד כדי יכולת להשמיד את כדה"א בעצמו. נו, זה לא אלהים?