המזכ"ל הראשון של ברית נאט"ו, הייסטינגס איזמי, היה בתחילת הדרך מהמתנגדים החריפים ביותר שלה. בזמן שכיהן כשר המושבות הבריטי תחת וינסטון צ'רצ'יל, איזמי כתב אחרי הקמתה של נאט"ו כי היא נועדה "להשאיר את הסובייטים בחוץ, את האמריקניים בפנים, ואת הגרמנים על הברכיים". שנה אחר כך הוא מונה על ידי צ'רצ'יל בניגוד לרצונו למזכ"ל הראשון של הברית.
איזמי צמח אל התפקיד והתאהב בו לאורך הדרך. כשפרש ב-1957, הוא הפך למליץ יושר הגדול של הברית. כשסיים את התפקיד שאל אותו צ'רצ'יל האם הוא סולח לו על שכפה עליו לצאת לנאט"ו. תשובתו של איזמי הייתה: "כרגיל, אדוני, צדקת".
ספק אם ראשי המדינות שפקדו את ועידת הפסגה של הברית הצפון אטלנטית בווילנה ביומיים החולפים, מכירים את הסיפור הזה וההתנגדות שהייתה בחלק ממדינות מערב אירופה להקמת הברית. באופן מקרי, נסיבות הקמת נאט"ו ב-1949 אחרי המצור שהטיל שליט ברית המועצות יוסיף סטלין על ברלין, דומות מאוד לנושא המרכזי של הכינוס בליטא: המלחמה שהכריזה רוסיה על אוקראינה.
באופן מקרי, נסיבות הקמת נאט"ו ב-1949 אחרי המצור שהטיל סטלין על ברלין, דומות מאוד לנושא המרכזי של הכינוס בליטא: המלחמה שהכריזה רוסיה על אוקראינה
נסיבות דומות ותוצאות הפוכות, כך ניתן להגדיר את השוני בין שני המקרים. אז נחלצו בנות הברית לעזרת חברה במצוקה עם רכבת אווירית שנחתה בברלין הנצורה. שלשום, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמנם התקבל בפסגת נאט"ו בחמימות – אבל תוגמל בקרירות.
נאט"ו לא קיבלה את אוקראינה לברית באופן מיידי, אלא השאירה את הנושא פתוח. "כשיבשילו התנאים" היה הנוסח הרשמי. בשפת הכרעת דין של שופטים זה נקרא "צריך עיון". כלומר: לא נרצה להחליט על הדברים עכשיו. שמישהו אחר, בזמן אחר, במקרה אחר, יכריע בנושא.
התגובה החריפה של זלנסקי להחלטת נאט"ו יכולה להעיד על תמימות או תחכום – תמימות כמי שלא קרא נכון את המפה, תחכום במובן של לעורר רגשי אשם. כאלה שאולי ידחקו את נאט"ו לפינה.
התגובה החריפה של זלנסקי להחלטת נאט"ו יכולה להעיד על תמימות או תחכום – תמימות כמי שלא קרא נכון את המפה, תחכום במובן של לעורר רגשי אשם. כאלה שאולי ידחקו את נאט"ו לפינה
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שתווה את המהלכים לקראת כינוס ועידת הפסגה, הניח את הדברים במפורש על השולחן בתחילת השבוע בראיון לסי-אן-אן כשאמר: "אוקראינה לא תתקבל לברית עד שהמלחמה עם רוסיה לא תסתיים". כלומר, זלנסקי ידע את השורה התחתונה עוד לפני שנחת בווילנה.
בהיבט האמריקאי, לקבל עכשיו את אוקראינה לברית משול להכנסת ראש בריא למיטה חולה. זה יחייב את נאט"ו להפעיל מיידית את סעיף 5 באמנה ולהיכנס למצב לחימה עם רוסיה. ארצות הברית מנסה להתמקד באיום הסיני והבעיה האיראנית, ומדינות אירופה מבועתות ממצב מלחמה. לכן, לא ברור מה חשב ולמה ציפה זלנסקי.
בנוסף, יש מי שחושב שאם רוסיה תמשיך לדמם במלחמה, היא תתגמש לקראת פתרון – וכדי לגרום לזה לקרות, אספקת הנשק המתקדם לאוקראינה תימשך, אם כי לא ברור באיזה קצב. שר ההגנה הבריטי בן וולאס רמז על חוסר שביעות הרצון בארצו מהדרישות של אוקראינה כשאמר "אנחנו לא אמזון" כאשר קיבל רשימה כזו מקייב.
יש מי שחושב שאם רוסיה תמשיך לדמם במלחמה, היא תתגמש לקראת פתרון – וכדי לגרום לזה לקרות, אספקת הנשק המתקדם לאוקראינה תימשך, אם כי לא ברור באיזה קצב
נאט"ו התרחבה מאוד מאז ימיו של המזכ"ל איזמי. נפילת חומת ברלין והתפוררות הגוש הקומוניסטי הגדילו את מספר המדינות החברות אבל יחד עם זאת גם את כמות האינטרסים המנוגדים. כך, למשל, המתיחות הנוכחית בין טורקיה ליוון.
כאן נכנס נשיא ארה"ב ביידן עמוק למחלוקת. הפגישה שלו עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן במהלך הפסגה הייתה בבחינת הפשרת היחסים המתוחים בין שתי המדינות.
טורקיה רוצה לרכוש מטוסי F-16 חדשים ולשדרג את המערך המתיישן שנמצא כרגע בשירות. בינתיים הקונגרס האמריקאי עוצר כל סיוע לטורקיה בשל רכישת מערכות הנ"מ הרוסיות S-400 על ידי ארדואן לפני שנתיים – עסקה שגרמה לארצות הברית לבטל את אספקת מטוסי ה-F-35 לטורקיה והשאירה אותה בעמדת נחיתות משמעותית לנוכח צי המטוסים המתיישן.
את הפער הזה ארדואן רוצה לסגור והוא הסכים לשלם במזומן – במתן האישור הסופי לקבלתה של שוודיה לברית נאט"ו. עד עכשיו הוא התמהמה עם התשובה הרשמית כדי לנסות לסחוט את הלימון עד תום.
רשמית, ביידן לא הציע כלום לארדואן; לא רשמית, מתגבשת הצעה של סיוע חלקי לטורקיה שיכלול כנראה בשלב הראשון רק אישור לשדרוג המערך הישן. בעניין רכש חדש, ושינגטון הולכת כנראה בצעדים מדודים עם ארדואן. כך או כך, הקונגרס אמור לאשר את העסקה עם טורקיה, ושם לא יהיו לביידן חיים קלים.
רשמית, ביידן לא הציע כלום לארדואן; לא רשמית, מתגבשת הצעה של סיוע חלקי לטורקיה שיכלול כנראה בשלב הראשון רק אישור לשדרוג מערך ה-F-16 הישן
נוסף לכך, לנשיא ביידן התעוררה בעיה אחרת – עם יוון. למרות שאף גורם אמריקאי לא אישר את הדברים רשמית, נראה שראש הממשלה היווני קיריאקוס מיצוטאקיס קיבל הבטחה בעל פה כי ארצו תקבל טייסת מטוסי F35 חמקנים.
טורקיה במקרה הזה לא תוכל לעשות הרבה. במצב הדברים הנוכחי, נראה שארדואן מעדיף להתמקד במאמץ המרכזי מבחינתו – להפוך לצומת הגז המרכזי של אירופה. המלחמה באוקראינה הוכיחה שגם יד על ברז גז, היא נשק אפקטיבי מאוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו