הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

משבר האקלים הגיע. את הממשלה זה לא מעניין

שום דבר במצב האקלים הנוכחי בארץ ובעולם לא סביר, אבל כל האנרגיות (המזהמות) של הממשלה מופנות למאבק בעילת הסבירות ● בסלובניה המזגנים מכוונים לא לרדת מ-22 מעלות בשל חיסכון אנרגטי. בישראל זה לא היה עובר ● מחנות הקיץ של הצופים רק עכשיו מתחילים בניסוי להחלפת חד"פים בכלים רב-פעמיים ● ומאות קופסאות סיגריות שזיהמו את חוף עתלית הפכו ליצירת אמנות

מכת חום בישראל, יולי 2023. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit
מכת חום בישראל, יולי 2023. אילוסטרציה

1

ממשלת ישראל הנוכחית חתומה על שורה ארוכה של שיאים, אבל הנה המשמעותי מכולם: סדר היום שמעסיק אותה, וכפועל יוצא את הציבור כולו, הוא המנותק ביותר, הרחוק ביותר ממה שבאמת חשוב.

בימים רגילים אנחנו מורגלים באובססיית הביטחון הישראלית, שגם כשאין לכך הצדקה דוחקת לשוליים את החיים עצמם – בריאות, חינוך, רווחה, תחבורה, תרבות. אבל הימים אינם רגילים, אפילו הביטחון המקודש איבד את הבכורה לטובת המתקפה על מערכת המשפט ויסודות הדמוקרטיה.

התקשורת והציבור בישראל לא מסוגלים להכיל יותר מנושא מרכזי אחד בסדר היום, קל וחומר שניים; ולכן כשהשלישי טופח על הכתף, שולח צרורות של רמזים עבים ומנסה לקבל קצת תשומת לב, אין לו סיכוי. הכוונה כמובן למשבר האקלים והסביבה.

התקשורת והציבור בישראל לא מסוגלים להכיל יותר מנושא מרכזי אחד בסדר היום, קל וחומר שניים; ולכן כשהשלישי טופח על הכתף, שולח צרורות של רמזים עבים ומנסה לקבל קצת תשומת לב, אין לו סיכוי

יום אחר יום נשברים שיאי הטמפרטורה של כדור הארץ. גל החום הכבד שתקף את אירופה הגיע גם אלינו ועתיד לרבוץ כאן ימים ארוכים – ולפי מחקר שהמשרד להגנת הסביבה פרסם לפני מספר חודשים, גלי חום כאלה גבו מאות קורבנות בישראל בשנים האחרונות.

גברים מתקלחים בחום הלוהט על חום הים בתל אביב, 13 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)
גברים מתקלחים בחום הלוהט על חום הים בתל אביב, 13 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)

מחקר טרי שהתפרסם באירופה קובע שיותר מ-61 אלף בני אדם מתו בגלל גלי החום שפקדו את היבשת בשנה האחרונה. בנוסף, טמפרטורת המים באוקיינוסים עלתה בחודשים האחרונים בחדות וגרמה גם לחוקרים המנוסים והמאופקים ביותר להתפלץ.

אירועי אקלים דרמטיים נרשמים ברחבי הכדור – שטפונות בצפון הודו, גל חום בארצות הברית וקנדה – והקיצון של אתמול הופך לשגרה של היום. אבל את ממשלת ישראל כל זה לא מעניין. שום דבר במצב האקלים לא סביר, אבל כל האנרגיות (המזהמות) של הממשלה מופנות למאבק בעילת הסבירות.

אירועי אקלים דרמטיים נרשמים ברחבי הכדור – שטפונות בצפון הודו, גל חום בארצות הברית וקנדה – והקיצון של אתמול הופך לשגרה של היום. אבל את ממשלת ישראל כל זה לא מעניין

טעות לחשוב שאת המחיר נשלם אי שם בעתיד. למעשה, אנחנו נושמים אותו כבר עכשיו.

בסיום גל החום הקצר של תחילת יוני, שבו נתפס משק האנרגיה לא מוכן וגלש להפסקות חשמל, דיווחנו כאן שההשלכות יגיעו כבר במהלך הקיץ בדמות הפעלה מאסיבית של התחנות הפחמיות באשקלון וחדרה, שמייצרות זיהום אוויר כבד (ובעלות גבוהה, כי פחם הרבה יותר יקר מגז).

עגורן שקרס במתקן חברת החשמל באשקלון. 14 במרץ 2023 (צילום: Flash90 *** Local Caption)
עגורן שקרס במתקן חברת החשמל באשקלון. 14 במרץ 2023 (צילום: Flash90 *** Local Caption)

ואכן, לרגל גל החום הנוכחי, אורות רבין (חדרה) ורוטנברג (אשקלון) מופעלות כמעט בתפוקה מלאה ותושבי האזורים הסמוכים שואפים מלוא הריאות אפר פחם.

בכך לא מסתיים הנזק: בגלל קריסת המנוף שהתרחשה לפני מספר חודשים בתחנת הכוח באשקלון, הפחם משונע אליה באמצעות מאות משאיות שעושות את הדרך מדי יום מהתחנה בחדרה. זה מחזה מביך שמחזיר את ישראל עמוק לתוך המאה הקודמת ומרים תרומה נאה לזיהום האוויר ולעומס בכבישים.

חלק גדול מזה היה יכול להימנע אם ישראל הייתה עומדת ביעדי האנרגיות המתחדשות שהממשלה הציבה, אבל זה כמובן לא קורה. דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם השבוע הציג תמונת מצב עגומה – אם כי לא חדשה – לפיה משק החשמל הגיע ב-2022 ליעד של 2020 (10% אנרגיות מתחדשות).

דוח מרכז המחקר והמידע בכנסת שפורסם השבוע הציג תמונת מצב עגומה – אם כי לא חדשה – לפיה משק החשמל הגיע ב-2022 ליעד של 2020 (10% אנרגיות מתחדשות)

באשר ליעד הבא (20% עד 2025), הודה מנכ"ל משרד האנרגיה קובי בליטשטיין, שהופיע בפני ועדת הכלכלה, כי "זה אתגר מאוד גדול לעמוד ביעד הזה. אם כל הממשלה תתגייס, נעמוד ביעד. ואם נישאר במצב הקיים, לא נעמוד ביעד".

צודק המנכ"ל: שינוי תמהיל האנרגיה הוא לא אתגר בלבדי של משרד האנרגיה או המשרד להגנת הסביבה. הוא נושא להתגייסות כלל ממשלתית, בדיוק כמו ההתמודדות עם משבר האקלים בכלל.

המציאות שדופקת בדלת רומזת שהחברה והמשק בישראל צריכים לעבור שינוי רב מערכתי – בתרבות הצריכה, בתחבורה, בחקלאות, בתזונה, באנרגיה, בתכנון ובבנייה. כרגע, חצי שנה אחרי הקמת הממשלה, אפילו חוק האקלים המובטח לא עבר כי המשרדים לא מצליחים להגיע להסכמות על יעדי ההפחתה.

המציאות שדופקת בדלת רומזת שהחברה והמשק בישראל צריכים לעבור שינוי רב מערכתי – בתרבות הצריכה, בתחבורה, בחקלאות, בתזונה, באנרגיה, בתכנון ובבנייה

המצגת שהוצגה השבוע בישיבת הממשלה לקראת ועידת האקלים בדובאי, כללה מפה שבה מדינות העולם מחולקות לאלה שהתחייבו ליעד המומלץ על ידי האו"ם (איפוס פליטות עד 2050), כאלה שלא התחייבו אבל הצהירו, וכאלה שבהן היעד עדיין "נתון בדיון" – שם קוד למחויבות ברמה הנמוכה ביותר. ישראל נכללת בקטגוריה האחרונה, יחד עם מעצמות ירוקות ודמוקרטיות כמו לוב, אלג'יריה, מונגוליה ואיראן.

בשביל מחויבות כזו, בשביל שינוי מערכתי כזה, צריך ממשלה מגויסת, רתומה, מסונכרנת. כרגע הממשלה שלנו מגויסת ורתומה למטרה אחרת לגמרי, כי מהו משבר גלובלי רב מערכתי מול הצורך הדחוף להכריז מלחמה על גלי בהרב-מיארה.

שקף מתוך המצגת שהוצגה בישיבת הממשלה ב-9 ביולי 2023, לקראת ועידת האקלים בדובאי
שקף מתוך המצגת שהוצגה בישיבת הממשלה ב-9 ביולי 2023, לקראת ועידת האקלים בדובאי

2

"גבירתי השרה, במקום שבו אירע הפיצוץ על אדמות אפולוניה תוכנן גן שעשועים עם מתקנים לילדים. הסיבה היחידה שהפיצוץ לא הוריד את המתקנים לילדים ומי יודע כמה חיי אדם היא שבית המשפט העליון פסל את תוכניות הבנייה והשתמש בפסילה שלו בעילת הסבירות.

"בהתחשב בעובדה שעילת הסבירות היא כלי משמעותי בהגנת הסביבה ובשמירה על בריאות הציבור, האם את תומכת בביטול עילת הסבירות, ואם את תומכת בביטולה איזה כלים חלופיים יש להשקפתך בארגז הכלים של בית המשפט להגנה על הסביבה ולשמירה על בריאות הציבור?"

"אני חושבת שבהגנה על הסביבה תאמין לי זה לא יפגע ואין סיבה שזה יפגע, ובאמת עילת הסבירות כפי שהפחידו חצי מדינה פה על מה זה עילת הסבירות ומה הולך להיות עם עילת הסבירות, דברים שאין ביניהם שום קשר למציאות כמו אלה שמפגינים על דמוקרטיה ולא מבינים שהם לא דמוקרטים בעליל.

"אז אני רק אומרת לך – מה שעילת הסבירות צריכה לשמור עליו היא תמשיך לשמור עליו והדברים שהיא לא צריכה לשמור עליהם כמו למשל לבטל החלטות של ממשלה שנקבעו בסמכות של ממשלה כי עוד פעם לא הצלחנו להבין מה זה אומר הרוב הדמוקרטי במדינה, אז על זה החוק הזה ישמור".

(יום רביעי השבוע, מליאת הכנסת: ח"כ יוראי להב-הרצנו מיש עתיד שואל, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן משיבה).

3

הטיול היה מקסים אבל השמש הלמה בעוז. הפוגת צהריים בחדר הממוזג במלון נראתה כמו רעיון טוב. בדרך אל החדר ייחלתי למשב הצונן, המוכר, של המזגן שמקדם את פניך ביום לוהט, אבל כבר במגע הראשוני על העור הרגשתי: זה לא זה. לא מספיק קר. המזגן היה מכוון על 24 מעלות. בדרך כלל זה בסדר גמור, אבל לא כשבחוץ יש 32 מעלות והגוף מעלה אדים.

בדרך אל החדר ייחלתי למשב הצונן, המוכר, של המזגן שמקדם את פניך ביום לוהט, אבל כבר במגע הראשוני על העור הרגשתי: זה לא זה. לא מספיק קר

מזגן בחום קיצוני. אילוסטרציה
מזגן בחום קיצוני. אילוסטרציה

לחצתי על כפתור המינוס. הספרות קפצו לרגע ל-20 מעלות ואז דילגו בחזרה ל-22. לחצתי שוב. אותה תוצאה. מלון "גרנד קופר" שבקופר, סלובניה, הוא באמת מלון מקסים ומיוחד, אבל ברגע הזה, כשכל מה שרציתי זה לקבל מכת קור הגונה, חיבבתי אותו פחות.

מאוחר יותר, בקבלה, עדכנתי את הבחורה החייכנית בדבר התקלה. אחרי כמה התפתלויות וקצת מבוכה מצידה, הבנתי את הרמז: זו לא תקלה. המזגנים כוונו כך שלא ירדו מתחת ל-22 מעלות. חיסכון אנרגטי.

מאוחר יותר, בקבלה, עדכנתי את הבחורה החייכנית בדבר התקלה. אחרי כמה התפתלויות וקצת מבוכה מצידה, הבנתי את הרמז: זו לא תקלה. המזגנים כוונו כך שלא ירדו מתחת ל-22 מעלות. חיסכון אנרגטי

בימים הבאים התברר שזה לא רק במלון: בקניון, בחנויות, במסעדות, בכל מקום המזגנים פעלו, אבל בכל מקום הם קיררו באופן מוגבל מאוד ולא מספק.

בישראל זה לא היה עובר, אבל הסלובנים כנראה פחות מפונקים מאיתנו. או שהם יודעים שכשמזגן מקרר את החדר, ממש באותה עת הוא מחמם את האוויר בחוץ, את הרחוב ואת הפלנטה. אפשר לקרוא לזה סגפנות, ואפשר לקרוא לזה חשיבה לטווח ארוך.

4

בקיץ שעבר, כשאייל, תושב קריית טבעון, סייע לבתו לארוז לקראת מחנה הקיץ השנתי של הצופים, הוא הופתע לגלות שרשימת הציוד לא כוללת כלי אוכל וסכו"ם. בירור עם המדריכה העלה שבמשך ארבעת ימי המחנה החניכים אמורים לקבל את כל הארוחות בחד"פים.

מבנים צופיים במחזור הראשון של מחנה קיץ 2023 (צילום: עמוד הפייסבוק של תנועת הצופים)
מבנים צופיים במחזור הראשון של מחנה קיץ 2023 (צילום: עמוד הפייסבוק של תנועת הצופים)

זה היה מוזר, משום שבפעילויות הרגילות במהלך השנה בתו של אייל וחבריה מביאים כלים מהבית ושוטפים אותם. מתברר שמחנות הקיץ הם סיפור אחר, ובצופים, כמו בתנועות הנוער האחרות, קיבלו הנחייה ממשרד הבריאות להשתמש אך ורק בכלים חד-פעמיים מחשש לבעיות היגיינה והיווצרות תחלואה.

למרבה האירוניה, זה קרה בסמוך להחלטה של הממשלה (הקודמת) להטיל מס על השימוש בחד"פים. יד אחת של הממשלה נאבקה בזיהום, והיד השנייה כסתח"ה את עצמה לדעת וגרמה לצריכת כמויות עצומות של פלסטיק.

על פי חניכים בצופים, בתום ימי המחנה נראו מחזות של פינוי כמויות דמיוניות של כלים. רק בצופים יש 100 אלף חניכים, אז אפשר לעשות את המכפלות.

ההתעוררות של ההורים והרוח הגבית מהתקשורת כנראה גרמה לתזוזה. לקראת המחנות של הקיץ הקרוב, המשרד להגנת הסביבה – בתיאום עם משרד הבריאות – תקצב פיילוט שהצופים אמורים ליישם כבר בשבועות הקרובים. למרבה הצער, הפיילוט יכלול לפי שעה רק 3,000 חניכים בשלושת המחזורים של מחנות הקיץ ביער סוללים.

לקראת המחנות של הקיץ הקרוב, המשרד להגנת הסביבה – בתיאום עם משרד הבריאות – תקצב פיילוט שהצופים אמורים ליישם כבר בשבועות הקרובים. למרבה הצער, הפיילוט יכלול לפי שעה רק 3,000 חניכים

פיילוט להדחת כלים רב-פעמיים במחנה קיץ של הצופים ביער סוללים (צילום: הצופים, יח"צ)
פיילוט להדחת כלים רב-פעמיים במחנה קיץ של הצופים ביער סוללים (צילום: הצופים, יח"צ)

במסגרת הפיילוט כל חניך יקבל ערכה סגורה של כלים רב פעמיים שתכלול צלחת וסכו"ם, ויהיו שלושה מסלולים אפשריים לשימוש ולשטיפה: שבט קטן – שטיפה ידנית עצמאית של הכלים האישיים ואחסונם אצל החניכים; שבט בינוני – שטיפה באמצעות מדיחי כלים; שבט גדול – שטיפה ידנית עצמאית של הכלים האישיים ואחסונם במטבח.

הכיוון טוב, אבל כרגיל אצלנו לא ברור איך רק בקיץ 2023 נזכרים לנסות את מה שהיה אמור לקרות כבר מזמן. נותר רק לקוות שהחניכים יחזרו הביתה בלי קלקול קיבה, ושבקיץ הבא מחנה בלי חד"פים כבר יהיה הסטנדרט.

הכיוון טוב, אבל כרגיל אצלנו לא ברור איך רק בקיץ 2023 נזכרים לנסות את מה שהיה אמור לקרות כבר מזמן. נותר רק לקוות שהחניכים יחזרו הביתה בלי קלקול קיבה, ושבקיץ הבא מחנה בלי חד"פים כבר יהיה הסטנדרט

5

בדיוק 10 דקות נדרשו לאמנית עינת עריף-גלנטי ולילדיה בשביל לאסוף 122 קופסאות סיגריות בחוף עתלית. הקופסאות, שכנראה הושלכו מספינה בלב ים, נושאות באורח אירוני כיתובים כמו "הגנו על ילדים, אל תתנו להם לשאוף את העשן שלכם", בעוד הסיגריות מפרישות רעלים שמזהמים את החוף והים.

התמונה מהווה חלק מהתערוכה "הפראה: מבטים על עידן האנתרופוקן" שתוצג עד ה-20.7 במוזיאון יפו העתיקה.

חפיסות הסיגריות שאספו עינת עריף-גלנטי וילדיה בחוף עתלית (צילום: עינת עריף-גלנטי)
חפיסות הסיגריות שאספו עינת עריף-גלנטי וילדיה בחוף עתלית (צילום: עינת עריף-גלנטי)
עוד 1,529 מילים
סגירה