גם אתמול (ראשון) חוק האקלים לא עלה לאישור בוועדת השרים לחקיקה.

תזכורת: בתחילת מאי החוק של המשרד להגנת הסביבה עלה לדיון בוועדת השרים, אבל נתקל בהתנגדות עזה של משרדי האנרגיה והאוצר. הוחלט שהמשרדים החלוקים יפתחו בהתדיינות, יגיעו לפשרות ויחזרו לממשלה עם גרסה מוסכמת.

במשרד להגנת הסביבה הציבו אז יעד להגיע לחוק מוסכם בתוך שבוע. מאז חלף יותר מחודש וחצי, מדי שבוע נדמה שהחוק יעלה לאישור מחודש – אבל זה לא קורה.

אחרי שנדחתה הגרסה הראשונה, השאפתנית יחסית, שהציגה השרה עידית סילמן, המשרד להגנת הסביבה עשה פשרה משמעותית בכל הנוגע ליעדי צמצום הפליטות: במקום יעד של 50% צמצום עד 2030 (ביחס ל-2015), סילמן הסכימה לרדת ליעד של 30% עד סוף העשור, דומה למדי לגרסה של קודמתה תמר זנדברג (27%). ועדיין, הדיונים עם האוצר לא הבשילו להסכמה.

במקום יעד של 50% צמצום עד 2030 (ביחס ל-2015), סילמן הסכימה לרדת ליעד של 30% עד סוף העשור, דומה למדי לגרסה של קודמתה תמר זנדברג (27%). ועדיין, הדיונים עם האוצר לא הבשילו להסכמה

הסיבה לא טמונה בפער בין היעדים שהצדדים מוכנים להתחייב עליהם. הסיבה היא, מוזר ככל שיישמע, שבאוצר מסרבים שחוק האקלים יכלול יעד מספרי מחייב כלשהו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מלכתחילה, היעד שנמצא על השולחן הוא המינימליסטי ביותר בין מדינות המערב. לפי סיכום ועידת האקלים בשארם א-שייח' בשנה שעברה, מדינות מפותחות מצופות לצמצם את הפליטות ב-43% עד סוף העשור.

בהתאם, שורה של מדינות הציבו יעדים רשמיים: גרמניה 52%, אנגליה והולנד 49%, צרפת 47%. כל המדינות הללו כבר הצליחו לצמצם בשנים האחרונות 15-20% מהפליטות, כלומר הן נמצאות עמוק בתוך התהליך. ישראל, לעומתן, דורכת במקום.

שורה של מדינות הציבו יעדים רשמיים: גרמניה 52%, אנגליה והולנד 49%, צרפת 47%. כל המדינות הללו כבר הצליחו לצמצם בשנים האחרונות 15-20% מהפליטות. ישראל, לעומתן, דורכת במקום

יש לישראל אמנם נסיבות מקילות – מדינת אי מבחינה אנרגטית, קצב ריבוי טבעי גבוה וכמובן המצב הביטחוני שמספק תירוץ לכל דבר, אבל בשורה התחתונה ההצעה של האוצר לחוק שכלל אין בו יעדים היא בהחלט קונספט מקורי.

למעשה, באוצר מוכנים להציב יעדים מספריים – אבל לא במסגרת החוק. על פי ההצעה של האוצר, החוק יפנה להחלטת ממשלה שבה יוצבו יעדים.

הסיבה כפולה: חשש מעתירות של ארגוני סביבה וגורמים נוספים אם הממשלה לא תעמוד ביעדי החוק; וגם החשש ממבוכה ציבורית ותקשורתית אם יהיה פער גדול בין היעדים המוצבים בחוק לבין הביצוע.

משרד האוצר בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במילים אחרות – באוצר, כנראה בצדק, סקפטיים לגבי הסיכוי שהמשק הישראלי יעמוד ביעדי צמצום הפליטות, אז למה להתחייב בחוק על משהו שמלכתחילה הסיכוי שיקרה קטן למדי?

כשיורדים לפרטים, הפערים אינם כה גדולים: גם במשרד להגנת הסביבה מסכימים להכניס לחוק מנגנון שיאפשר לממשלה לשנות את היעדים. ההבדל הוא בין חוק שכלל אין בו יעדים לבין חוק שיש בו יעדים אבל הם ניתנים לשינוי.

"זה בעיקר הבדל דקלרטיבי", אומר גורם שמעורב במגעים, "בגרסה של המשרד להגנת הסביבה יהיה יותר קשה לצמצם את היעדים וייתכן שזה יצטרך לעבור דרך הכנסת. עתירות תמיד יכולות להיות וממשלה צריכה לדעת להתמודד עם זה, ועדיף להציב יעדים שאפתניים ולהשיג רק חלק מאשר לומר מראש שאין סיכוי שנצליח. חוק שכל בוקר שר האנרגיה יכול לקום ולשנות אותו הוא בעצם ישראבלוף".

"עדיף להציב יעדים שאפתניים ולהשיג רק חלק מאשר לומר מראש שאין סיכוי שנצליח. חוק שכל בוקר שר האנרגיה יכול לקום ולשנות אותו הוא בעצם ישראבלוף"

בימים שבהם הקצנת האקלים וההתחממות הולכים ותופסים מקום מרכזי בסדר היום העולמי – בוודאי לאור הנתונים החדשים שהתפרסמו על התחממות האוקיינוסים והתחזיות לקיץ מהגיהינום – הסרבנות של ישראל להציב יעדים, ולו צנועים, נראית כמו התרחקות ממשפחת המדינות המפותחות.

חוק אקלים אמור לספק את המסגרת שתכניס את משרדי הממשלה לדפוסי פעולה מחייבים – למשל כל משרד יחויב בתוך שנתיים להגיש תוכנית להיערכות למשבר האקלים – ובלעדיו ישראל תמשיך להדחיק את מה שמתחולל סביבה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל הזמנה לוועידת האקלים שתתקיים בדובאי משגריר איחוד האמירויות בישראל מוחמד מחמוד אל-חאג'ה, 22 במאי 2023 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

ברקע מרחפת ועידת האקלים שתתקיים בנובמבר בדובאי, ושראש הממשלה בנימין נתניהו הוזמן להשתתף בה על ידי שגריר האמירויות בישראל. אם נתניהו יופיע בוועידה בלי התחייבויות מינימליות מעוגנות בחוק זה יהיה מביך, ולכן את המאמצים להגיע לנוסחה מוסכמת בין משרדי הממשלה מוביל מנכ"ל משרדו יוסי שלי.

אם נתניהו יופיע בוועידה בלי התחייבויות מינימליות מעוגנות בחוק זה יהיה מביך, ולכן את המאמצים להגיע לנוסחה מוסכמת בין משרדי הממשלה מוביל מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי

ד"ר יונתן אייקנבאום מ"גרינפיס ישראל" עוקב בדאגה אחרי ההתנערות של הממשלה ממחויבות לעמידה ביעדים: "חוק האקלים נחשב לצעד הבסיסי הראשון בעיגון המחויבות להתמודדות עם משבר האקלים והפחתת הפליטות.

"אם משרד האוצר ימשיך להערים קשיים והחוק יעבור ריכוך משמעותי, הוא לא יוכל לממש את המטרה העיקרית שלו – לחייב את הממשלה לפעול. נראה שהאוצר לא רואה במחויבות של הממשלה מול מדינות העולם צעד מחייב אלא הצהרה ריקה מתוכן".

ממשרד האוצר נמסר כי "הנושא נמצא בבחינה".