בחודש שעבר חשפנו בסדרת תחקירים את קומבינות הנדל"ן החרדית בזכרון יעקב, הכוללים שורה של עבירות לכאורה על החוק, מצגי שווא בפני הרשויות, וחשש לשימוש בנכסי עמותה לצורכי הטבה עם ראשיה.
במרכז הפרשות נמצאות שתי שכונות בעיר, שבהן נבנו עשרות דירות בשווי של עשרות מיליוני שקלים, על אף שתהליך הקמתן לווה, כאמור, בהליכי מנהל בלתי תקין כמעט מראשיתן.
שני המיזמים – שכונת דורות ומתחם 54 בשכונת הלל יפה – אושרו להקמה בתקופתו של ראש העיר הקודם אלי אבוטבול, שכיהן בתפקיד מ־2003 והתפטר ב־2016 אחרי שהמשטרה המליצה להגיש נגדו כתב אישום על איומים.
בינתיים הפרקליטות סגרה את התיק ובבחירות המוניציפליות באוקטובר הקרוב הוא יתמודד מחדש מול ראש המועצה המכהן זיו דשא. בתגובותיו לזמן ישראל ניסה אבוטבול להתחמק מכל אחריות לשורת המחדלים סביב מיזמי העמותה החרדית ועיגולי הפינות שליוו את הקמת השכונות.
בתגובותיו לזמן ישראל ניסה אבוטבול להתחמק מכל אחריות לשורת המחדלים סביב מיזמי העמותה החרדית ועיגולי הפינות שליוו את הקמת השכונות
"לא יודע מה זאת חלקה 54, יקירי", אמר לתחקירן זמן ישראל. "אני לא בקיא בחלקות, יש אנשי מקצוע. אני לא מתעסק עם אנשים, אני לא מתעסק עם פרויקטים. אני לא מכהן בשום תפקיד. כשכיהנתי בתפקיד הייתי בתפקיד של גוף. אתה יכול לשאול את הגוף. אני לא רלוונטי לזה".
השירותים המשפטיים של ראש המועצה לשעבר
עם זאת, מסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל ממחישים כי אבוטבול היה "רלוונטי" ועוד איך. ממסמכים אלה עולה כי לא רק שאבוטבול קידם את המיזמים ששירתו את עמותת המל"ת (המרכז לחינוך תורני) השולטת בעדה החרדית בעיר – יזמית השכונות, שנהנתה במישרין מרווחי עתק ממכירת נכסים – אלא גם היה נגוע בניגודי עניינים חריפים לכאורה לאורך השנים מול העמותה ומול רשויות התכנון.
עוד מעידים המסמכים כי אבוטבול אף סיפק שירותים כעורך דין פרטי לעמותה אחרי שסיים את תפקידו כראש מועצה. כפי שחשפנו בתחקיר הקודם סביב פיתוח חלקה 54 והפיכתה לבוננזה למגורים ולמסחר – התקבלו במשך כעשור שרשרת של החלטות שעננה שחורה ניצבת מעליהן.
על פניו ויתרה המועצה בראשותו של אבוטבול על זכויות ציבוריות לטובת עמותה המל"ת הפרטית. העומד בראש העמותה הרוויח באופן פרטי מפירות אותה היוזמה. השניים פעלו לכאורה בניגוד עניינים מול תפקידיהם הציבוריים.
אחרי שעמותת המל"ת רכשה את חלקה 54, שלמועצה היו זכויות קניין בתוכה, היא שילבה זרועות עם אבוטבול – והשניים פעלו באופן נמרץ אצל הרשויות לקידום הפרויקט
אחרי שעמותת המל"ת רכשה את חלקה 54, שלמועצה היו זכויות קניין בתוכה, היא שילבה זרועות עם אבוטבול – והשניים פעלו באופן נמרץ אצל הרשויות לקידום הפרויקט. הפרוטוקולים של הדיונים במועצה ובוועדה המרחבית מלמדים כיצד אבוטבול והיזם הרב רפי מנת (שייצג את העמותה, ואחר כך הפך למנכ"לה) הופיעו יחדיו ולימדו סנגוריה נלהבת על התוכנית.
"כמובן, המועצה המקומית מאוד רוצה ותומכת בתוכנית הזאת", התלהב אבוטבול בדיונים. אבוטבול, כך עולה מהדיונים, היה שמח להיפטר מהנכס של המועצה לטובת העמותה. הוא כינה את השכונה כ"השכונה הכי קשה", "סלאמס", "מקום גועלי" – והבהיר שהוא מאמין שהתוכנית של המל"ת תיתן "פתרון למצוקה הקשה בשכונה […] איזשהו אלמנט כזה, אבל איכותי ויפה, לא כמו המכולת הרעועה והמוזנחת הזאת […] פתרון יפה לשכונה".
ואכן, הוועדה אישרה את תוכנית ההשבחה, וערך הקרקע, על פי שומת הוועדה המקומית, יותר משולש – ממיליון שקלים ליותר מ־3.5 מיליון שקלים.
במסגרת התוכנית שאושרה יצאה ידה של המועצה לכאורה על התחתונה. היא אומנם נתנה זכויות לחנות בגודל של 47 מטר וקיבלה בחזרה את אותו השטח (פלוס מחסן), אבל ויתרה לחלוטין על קרקע בגודל 409 מ"ר, שעל־פי חוות דעת משפטיות הייתה שייכת לה.
בינואר 2016, פחות משנה אחרי שמונה למנכ"ל העמותה, הקים הרב מנת חברה פרטית בשם "הבונים זכרון יעקב" ובאמצעותה רכש קרקע בחלקה 54, בסכום נמוך משמעותית מהשמאות
אבל הקשר בין ראש המועצה לראשי המל"ת סביב חלקה 54 לא הסתיים בהקמתה ובוויתור (תמוה, יש הטוענים) על זכויותיה בה.
ראש המועצה אלי אבוטבול והאיש החשוב בעמותת המרכז לחינוך תורני הרב רפי מנת מקדמים מול רשויות התכנון את פיתוח חלקה 54
התוכנית מתקבלת – והעמותה זוכה לשינוי ייעוד המקרקעין למסחר ולמגורים בהיקף של פי חמישה מבעבר
היועץ המשפטי של המועצה מתריע כי למועצה יש זכויות בשטחים נרחבים במגרש. אולם, בסופו של יום המועצה מסתפקת בפיצוי עבור 60 מ"ר – ולא נהנית מפירות הרווחים האדירים
במסגרת תביעת דיבה נגד מקומון קובע בית המשפט כי בין אבוטבול ובין מנת התקיימה "שותפות" בקידום התוכניות ובאינטרסים סביב חלקה 54 ופיתוחה
הרב מנת מקים חברת בנייה פרטית בשם "הבונים זכרון יעקב" לצורך רכישת נכס בחלקה 54
הרב מנת וחברת "הבונים" רוכשים קרקע בחלקה 54 מהעמותה בסך 2,250,000 שקל – סכום הנמוך בכשליש משווי השמאות
אלי אבוטבול עוזב את לשכת ראש המועצה אחרי 15 שנה בעקבות המלצת המשטרה להעמידו לדין (התיק נסגר כשנה לאחר מכן)
הרב מנת מתמנה למנכ"ל עמותת המל"ת בשכר
דוחות העמותה לרשם העמותות נמנעים מלציין את הקשר בין החברה הפרטית שרכשה את הקרקע לעמותה שמכרה לה, ואף מכחישים אותו באופן רשמי – ומציגים לכאורה מצג שווא בפני הרשם
אלי אבוטבול מעניק שירותים משפטיים סביב הליך העברת המניות לחברת "הבונים" של הרב מנת – אותה חברה שרכשה את הקרקע מהעמותה שמנת הפך למנכ"לה ב־2016
בינואר 2016, פחות משנה אחרי שמונה למנכ"ל העמותה, ובעודו ממשיך לשמש כ"המוציא ומביא" שלה – גם מול התושבים וגם מול הרשויות – הקים הרב מנת חברה פרטית בשם "הבונים זכרון יעקב" ובאמצעותה רכש קרקע בחלקה 54, בסכום נמוך משמעותית מהשמאות.
מסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל מוכיחים כי ראש העיר לשעבר (ואולי לעתיד), אז בתפקידו כעורך דין פרטי, חתם על העברת מניות בתוך חברת "הבונים זכרון". על מסמך העברת המניות בתוך החברה הפרטית, השייכת למנת ולרעייתו, חתום במרץ 2019 עו"ד אלי אבוטבול המאשר את תצהירו של אחד מבעלי המניות.
אבוטבול לא השיב לשאלות זמן ישראל על מתן השירותים המשפטיים הללו עד למועד פרסום הכתבה.
העמותה מכחישה כל קשר – ומשקרת לרשם העמותות
בתחילת 2015 רכש, כאמור, הרב רפי מנת – "המוציא והמביא" של עמותת המל"ת – קרקע בחלקה 54 מהעמותה בעלות מופחתת של 2,250,000 (כ־1.4 מיליון שקלים פחות מגובה השמאות). ואז, שמונה חודשים לאחר מכן, מונה למנכ"ל העמותה בשכר.
כך יצא שבדוחות של 2016 לרשם העמותות דווחו יחדיו, כמעט כתאומים, העסקה הפרטית של "היזם" מנת ומינויו של אותו יזם למנכ"ל העמותה הציבורית שאמורה להרביץ תורה בילדי ישראל.
הרב מנת טען בשיחותיו עם זמן ישראל כי כאשר ביצע את הרכישה לא יכול היה לדעת שהעמותה תזדקק לשירותיו כמנכ"ל עתידי, כי אין פסול ברכישת הקרקע, וכי "עשה טובה" לרב מאיר שלום יונגרמן, מייסד העמותה, שלא הצליח להיפטר מהקרקע – אותה קרקע שבינתיים האמיר שוויה לפי ההערכות לפחות פי שניים.
"הרב (יונגרמן, מייסד העמותה) חיפש בתחנונים מישהו שיקנה את הקרקע הזאת. הייתה קריסה כלכלית לקראת סוף 2014 והיה צורך אדיר למצוא מישהו – והוא היה חסר אונים. הוא ניהל משפט מול הבעלים המקורי והמועצה יושבת לו על הראש. אמרתי לרב אתה תקוע – אז אני אפתח חברה ואקח את הסיכון. עשיתי מעשה פילנתרופי. לקחתי סיכון שאף אחד לא הסכים לעשות".
ממסמכי רשם העמותות שהגיעו לידי זמן ישראל עולה שעסקת הרכישה אומנם הוצהרה בדיווחי העמותה – אבל הקשר בין החברה של הרב מנת לבין העמותה הוכחש במסמכים
ממסמכי רשם העמותות שהגיעו לידי זמן ישראל עולה שעסקת הרכישה אומנם הוצהרה בדיווחי העמותה – אבל הקשר בין החברה של הרב מנת לבין העמותה הוכחש במסמכים, באופן שיצר לכאורה מצג שווא בפני רשם העמותות כאילו מדובר בעסקה תמימה.
כך מופיע בטופס הדיווח לרשם העמותות, שחור על גבי לבן, הקשר בין חברת "הבונים" – המוגדרת כ"הצד לעסקה" – לבין העמותה: "אין". כלומר, אין קשר בין השתיים, אף ששני הצדדים נשלטים בידי אותו הרב מנת – באחד הוא מנכ"ל עמותה ובשני הוא בעלים של חברה פרטית. גם תחת השאלה על "תאגידים הקשורים בזיקה" לעמותה לא מוזכרת חברת הבונים.
מדוע נמנעה העמותה להבהיר כי הבעלים של חברת "הבונים" הפרטית, שרכשה קרקע בשכונה השייכת לעמותה, הוא לא אחר מאשר הרב רפאל מנת – מנכ"לה והאיש החשוב והחזק ביותר בה, המוציא והמביא והמייצג מול הרשויות מזה קרוב ל־15 שנה? האם מדובר בטעות תמימה סביב עסקה של בעל עניין בשני הארגונים – החברה הפרטית והעמותה – בשווי של למעלה משני מיליון שקלים?
מהרב מנת לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם