"במדינת ישראל קם העם הישראלי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כלו את ספר הספרים הנצחי". זאת הפתיחה החדשה המוצעת ב-2023 למגילת העצמאות הראשונה שעוצבה ב-1948.

75 שנים אחרי שהמגילה הראשונה הוצגה על ידי דוד בן גוריון, נולדת המגילה השנייה, שכל החידוש בה טמון בפסוק הראשון. במקור מ-1948 נכתב: "בארץ ישראל קם העם היהודי" וב-2023: במדינת ישראל קם העם הישראלי בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית". כל שאר הפסקאות במגילת העצמאות נותרות בעינן במגילת העצמאות החדשה.

החידוש במגילת העצמאות טמון בפסוק הראשון. במקור מ-1948 נכתב: "בא"י קם העם היהודי" וב-2023: במדינת ישראל קם העם הישראלי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית"

כפי שקם העם היהודי, כך בדיוק קם העם הישראלי – הוא התגלה לעצמו מול יריב תוך כדי קרב לחיים ולמוות. קרב שנראה כמו "קרב הפחדנים" (הצ'יקן גיים), רק שהפעם, להבדיל מ-1948, היריב הוא לא יריב חיצוני אלא חלק מהעם היהודי. גם אז ב-48', כמו הפעם ב-2023, היריב היה עם יתרון. גם אז כמו הפעם הם חשבו שהם בעליה של הארץ הזאת.

זהות שני היריבים במערכה שאנו עדים לה עכשיו, הלכה ונגלתה במשך השבועות האחרונים. מצד אחד – ממשלת ישראל בהנהגת בנימין נתניהו, שמחה רוטמן, יריב לוין ועוד כמה, שגילו כי הם יוצרים למעשה דיקטטורה בירוקרטית על ידי מהפכה בירוקרטית (להבדיל ממהפכות המתבצעות על ידי כתות של בעלי עניין), ומצד שני אנשי המחאה, שהתוודעו לעמוד השדרה התודעתי שלהם, מובלים על ידי ערבוב חסר תקדים ומהפכני בין בני שבעים ומעלה עם הדור הצעיר, אלה שחוו את מלחמת יום הכיפורים כלוחמים – יחד עם בניהם ונכדיהם.

בני השבעים הם אלה שחוו את מלחמת יום הכיפורים. מלחמה שמחקה את הדור שנולד סביב 1948. דור של צעירי 73', שרצו אל האש בקו המצרי ובקו הסורי ובלמו בגופם את האויב עם קרוב ל-3000 הרוגים ועשרות אלפי צעירים פוסט-טראומתיים (גם אלה שלא מוכרים ככאלה), אשר רצו אל התופת. לא בגלל סיבות שהיריב הזר ניסה להכתיב, לא בכדי להציל את העם היהודי ולא כדי להציל את המדינה היהודית, אלא רק כדי להילחם עם החברים שלהם.

אלה הם הישראלים. הם חברים.

צעירי דור 73' רצו אל התופת ובלמו בגופם את האויב – לא בכדי להציל את העם היהודי או את המדינה היהודית, אלא רק כדי להילחם עם החברים שלהם. אלו הם הישראלים, הם חברים

זה חדש ומהפכני, ומשמש השראה לעמים אחרים ששבטים זרים ניסו ולעתים אף הצליחו לכפות עליהם דיקטטורה (ראה פולין, הונגריה ועוד).

השלב הקריטי של הולדת הזהות הישראלית נוצר כאשר צעירים החלו לקחת את נס המרי האזרחי מידי המבוגרים, והחלו להראות מה הם יודעים לעשות. טייסי קרב, לוחמי גולני, אנשי היחידות המיוחדות, או אנשי הייטק, כלכלה, אקדמיה, מחקר ומדע – כולם. הם הראו שכאן, במדינת ישראל, לא תהיה דיקטטורה.

הדיקטטורה הבירוקרטית שמונפת מולנו כגרזן – היא נייר צלופן שיישרף בהרף עין. עם מספר כזה של מוחים. לא משנה מה תעביר הכנסת – זה כמו בנק שאין לו יותר משקי בית שעובדים איתו ואין לו בכלל עובדים. הוא כמו דחליל חסר משמעות, למרות המעמד הרם שלו. למרות מספר המנדטים שלו, למרות ולמרות ולמרות. זה נגמר!

הצ'יקן גיים הזה הוכרע – כי דיקטטורה לא תהיה. היא לא תהיה גם אם אלפי צעירים ומבוגרים יוכנסו למכלאות, יוכו עד זוב דם וישפריצו עליהם מים מזרנוקי מכת"זיות מגוחכות. מכת"זיות יעילות מול חרדים או מול מפגינים של "רגע", לא מול מפגינים שנלחמים על חייהם. על יום העצמאות שלהם.

דיקטטורה לא תהיה. היא לא תהיה גם אם אלפי צעירים ומבוגרים יוכנסו למכלאות, יוכו עד זוב דם וישפריצו עליהם מים מזרנוקי מכת"זיות. הן לא יעילות מול מפגינים שנלחמים על חייהם ועל יום עצמאותם

את הרוח המדהימה הזאת כבר אי אפשר להכניע, אלה הם הם כבר לא מפגינים. הם לוחמים שמונעים מרעיון חד וברור שלא ניתן לטשטש אותו – רעיון שנחשפו אליו בשבועות האחרונים – שהדמוקרטיה הישראלית היא בדי.אן.איי שלהם. הם הליבה של המדינה היהודית והדמוקרטית.

לא משנה אם הם טייסי קרב או פקידים בבנק או לוחמי גולני או אנשי הייטק – כולם טבולים בדי.אנ.איי. הדמוקרטי, ויותר מכך – הם התוודעו אליו שוב. הם גילו שהם כאלה. הם גילו שהם ישראלים.

הגיחוך שבניסיונות נתניהו הקוסם להפוך את הקערה מגיע לשיאו. הוא ממציא מונחים ומושגים מהעולם הישן, מתאמץ להפיק ולהדביק מושגים כמו אנרכיסטים וסרבנים לחבורה של לוחמים. והוא לא מבין שהוא עומד מול קיר ענק שחוסם את תרגילי הקסם הישנים שלו, ומפורר אותם לאלפי בלונים של גיחוך.

כל זאת כשהוא עצמו נתפס במערומיו, לא מבין שהקיר הזה הוא לא עם חדש, אלא עם שמצוי בתהליך התגלות לתודעה שלו עצמו, והוא נלהב מכך, ואי אפשר לקחת את זה מידיו.

אי אפשר.

לא משנה אם המוחים הם טייסי קרב, פקידים בבנק, לוחמי גולני או אנשי הייטק – כולם טבולים בדי.אנ.איי. הדמוקרטי, ויותר מכך – הם התוודעו אליו שוב. הם גילו שהם כאלה. הם גילו שהם ישראלים

את המהפכה התודעתית הזאת נתניהו לא מבין. הוא מיושן ולא רלוונטי. מוקף במיושנים שחושבים במושגים של שנות השמונים או התשעים, כמו לוין ועוד כמה צאצאים רעיוניים של הרב כהנא, מתאמצים לממש רעיונות משפטיים שהם פיתחו שנים לאחור,  וקיווו שעכשיו זאת ההזדמנות. ולא. זאת טעות דרמטית שלהם, אתה נתניהו עומד להיות מובס ולהיזכר לדיראון עולם.

מגילת העצמאות המחודשת מבטלת את חוק הלאום, גונזת את כל המהלכים המגוחכים שניסו רוטמן ולוין לשתול בנו, גונזת ומשמידה את הדיקטטורה הבירוקרטית, ולא מותירה ממנה אפילו גרגר.

חיים אסא מנהל "אימפקט" – מכון לאסטרטגיה ישראלית. היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין, וכיו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב