משמעות ההצבעה על תיקון חוק יסוד: השפיטה שעוסק בביטול עילת הסבירות, שעבר השבוע בכנסת ברוב של 64:0 מול מליאה חצי ריקה, עקב החרמתה המוצדקת של ההצבעה על ידי האופוזיציה, היא כדלהלן:
1
בנימין נתניהו הוכיח כי הוא לא כשיר לתפקידו ויש להוציא אותו לנבצרות מיד. העובדה שנתניהו מנע כל דיון במשמעויות הביטחוניות של החקיקה, סירב לכנס את הקבינט, סירב להיפגש עם הרמטכ"ל מבעוד מועד, הניח לשריו לסרב אפילו לתדרוך כלשהוא ע"י ראש אמ"ן וראש אמ"ץ, היא פגיעה מהותית, ישירה ומודעת בצה"ל ובביטחון הלאומי, פגיעה שכמוה לא ביצע ולא היה מעז לבצע אף ראש ממשלה מעולם.
נתניהו הוכיח שאינו כשיר לתפקידו ויש להוציאו לנבצרות מיד. מניעת דיון במשמעויות הביטחוניות של החקיקה, הסירוב לכנס את הקבינט, להיפגש עם הרמטכ"ל ועוד, היא פגיעה מהותית ומודעת בצה"ל ובביטחון
זוהי אי-כשירות מובהקת, מהדהדת וזועקת לשמים. זהו ראש ממשלה שמובל על ידי שיקולים זרים ופסולים, פליליים ופוליטיים, על חשבון האינטרסים הלאומיים.
בדיוק עבור נסיבות קיצוניות וחמורות כאלו קיים מושג הנבצרות הכפויה. כאשר טובת המדינה מחייבת הוצאת ראש ממשלה לנבצרות מיידית, פן ימשיך לעולל נזקים קשים וחמורים למדינה.
דא עקא, שנתניהו המתוחכם והמתוכנן ידע כל זאת מראש. הוא ידע שמעשיו יהפכו אותו חשוף להוצאה לנבצרות על פי דין, ולכן – כצעד ראשון של ההפיכה המשטרית, הוא שינה את החוק וביטל הלכה למעשה את אופציית הנבצרות.
הוא עשה זאת באופן שהיועמ"שית קבעה בתגובתה לבג"ץ כי אינו חוקי, מהווה שימוש לרעה בסמכות לצרכים פרסונליים פסולים, ולכן דינו להיפסל.
יש לקוות שבג"ץ יהיה קשוב לחוות הדעת של היועצת, יזהה נכונה את הנסיבות החריגות והמסוכנות כל כך שיצר נתניהו, יפסול את חוק הנבצרות המעוות, ויפתח את הדרך להוצאת נתניהו לנבצרות על פי המתווה החוקי הקודם.
מכל מקום, גם אם בג"ץ יירתע (שוב) מפני הפעלת ביקורת שיפוטית הכרחית ואפקטיבית, יש לקבוע בכל דרך ציבורית אפשרית כי נתניהו לא כשיר ונבצר דה-פקטו, גם אם לא דה-יורה.
נתניהו המתוחכם והמתוכנן ידע שמעשיו יחשפו אותו להוצאה לנבצרות עפ"י דין, ולכן – כצעד ראשון של ההפיכה המשטרית, שינה את החוק וביטל את אופציית הנבצרות. הוא עשה זאת באופן שהיועמ"שית קבעה כי אינו חוקי
2
נתניהו הוא השולט הבלעדי בממשלה ובקואליציה שלו. אין לקנות את הספינים על "חולשתו", המככבים בדפי המסרים היוצאים מלשכתו ומהודהדים על ידי שופרותיו, ולמרבה הצער גם על ידי עיתונאים משוטים.
נתניהו סוחט ולא נסחט, שובה ולא שבוי, מוביל ולא מובל. יריב לוין, שמחה רוטמן, בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר – אינם יותר מאשר "פרופס", אביזרי-במה במחזה שנתניהו הוא המפיק, הבמאי והשחקן הראשי בו.
נתניהו היה יכול לעצור את החקיקה בכל רגע נתון, ובחר לא לעשות זאת. הוא היה יכול לשנות את נוסח החוק ואיש בקואליציה לא היה עוצר בעדו.
לאף סיעה, קבוצת ח"כים, או ח"כ בודד בקואליציה הזו לא מחכה שום דבר טוב מחוץ לקואליציה, והם יודעים זאת מצוין. אין לאף אחד מהם שום אלטרנטיבה פוליטית טובה יותר. לא מפלגתית ולא אישית, כל עוד נתניהו ראש ממשלה ויו"ר הליכוד.
מאידך, ברגע שבו נתניהו יירד מהבמה, בין אם כתוצאה מנבצרות מהותית, או בריאותית, או בכל דרך אחרת, ייטרפו כל הקלפים.
3
לא רק נתניהו. הממשלה כולה הוציאה את עצמה מגדר הלגיטימיות. אופן העברת החוק היה בלתי לגיטימי, עד כדי כך שמי שכיהנה 25 שנים כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, יהודית קרפ, כינתה אותו "פייק חוק".
לא רק נתניהו. הממשלה כולה הוציאה את עצמה מגדר הלגיטימיות. אופן העברת החוק היה בלתי לגיטימי, עד כדי כך שמי שכיהנה 25 שנים כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, יהודית קרפ, כינתה אותו "פייק חוק"
- הוא הוגש כהצעת חוק פרטית כדי לעקוף את הייעוץ המשפטי הממלכתי.
- הוא הועבר תוך 28 ימים, פרק זמן מגוחך בהשוואה לתקדימים של שינוי חוקי יסוד, ובהשוואה לסטנדרטים של תיקונים חוקתיים בדמוקרטיות מתוקנות.
- הדיון נערך תחת טרור פרלמנטרי של היו"ר שמחה רוטמן, שמנע הופעת מומחים חוקתיים ובעלי תפקידים כמו היועמ"ש למערכת הבטחון, או חיבל בהופעת אלו שכן "הורשו" להופיע. מרכז המחקר והמידע של הכנסת לא הספיק לחבר חוות דעת השוואתית מקצועית, ואת זו החפוזה שכן חוברה, רוטמן סירב לקבל. ואלו רק חלק מן העיוותים, ההטיות והחבלות שבוצעו בהליך השערורייתי והפסול הזה.
- במשמעויות הנרחבות של החוק לא התקיים כל דיון מקצועי. לא בממשלה, ולא בכנסת. לא במשמעויות הכלכליות, ולא במשמעויות הבטחוניות.
כל חבר קבינט, כל חבר ועדת חוץ וביטחון, כל חבר ממשלה וכל חבר קואליציה – כולם כולם שותפים ללא פחות מאשר מעילה-רבתי בתפקידם, ובפשע נגד ביטחון המדינה. איש מהם לא יכול לומר "לא הובא לידיעתי", כפי שנתניהו בחר לומר לוועדת החקירה של מחדל ההילולה בהר מירון. כולם בחרו ביודעין לא לדעת.
כל אחד ואחד מהם ידע שיש מידע חיוני, קריטי, על הפגיעה בצה"ל, על החמרת האיומים הבטחוניים, על הפגיעה ביחסים האסטרטגיים עם ארה"ב, על הפגיעה בדירוג האשראי ובשער המטבע, בהשקעות, בהיי טק ובכלכלה, והחליט במודע להתעלם ממנו.
כל חבר קבינט, בוועדת חוץ וביטחון, בממשלה ובקואליציה – כולם שותפים למעילה-רבתי בתפקידם, ובפשע נגד ביטחון המדינה. איש מהם לא יכול לומר "לא הובא לידיעתי", כפי שנתניהו אמר לוועדת החקירה באסון מירון
ממשלה כזו, קואליציה כזו, לא רק שאינן ראויות לאמון הציבור. הן ראויות להוקעה כבלתי-לגיטימיות, ומסוכנות לציבור.
4
התגובה הפרלמנטרית הראויה למעשי ומחדלי הממשלה והקואליציה היא החרמה טוטלית של הכנסת על ידי האופוזיציה. החרמת ההצבעה על הקריאה השלישית לחוק ביטול עילת אי-הסבירות צריכה להיות מעכשיו "הלא-נורמלי החדש".
מול קואליציה לא לגיטימית יש לפעול בדרכים לא קונוונציונליות, ואסור להעניק לה כל לגיטימציה בדמות השתתפות ב"משחק פוליטי" מכור. אסור גם להיכנס עם נתניהו או מי מטעמו לכל "הידברות" על המשך מהלכי ההפיכה בשיטת הסלמי. וגם לא על "עצירה במקום".
האופוזיציה צריכה סוף סוף להתחיל למלא את תפקידה כאופוזיציה, קרי לקרוא ולפעול 24/7/365 להפלת הממשלה הקיצונית והמסוכנת ביותר בתולדות המדינה.
בכל האמצעים, כולל כאלו שאף אופוזיציה לא הפעילה מעולם, בהלימה לשפל חסר התקדים שאליו הביאה הקואליציה את המדינה – את הביטחון, את הכלכלה, את החברה, את מערכת המשפט ואכיפת החוק, ואת ערכי מגילת העצמאות.
האופוזיציה צריכה להתחיל למלא את תפקידה כאופוזיציה, קרי לקרוא ולפעול 24/7/365 להפלת הממשלה הקיצונית והמסוכנת בתולדות המדינה. בכל האמצעים, כולל כאלו שאף אופוזיציה לא הפעילה מעולם
5
בג"ץ צריך להתעלות לגודל השעה ומעל חששותיו, שלא לומר פחדיו. מונחות לפניו לפחות שלוש סוגיות קריטיות, היסטוריות, אפילו גורליות – נושא חוק הנבצרות, נושא חוק ביטול עילת אי-הסבירות, ונושא מינויו של איתמר בן גביר לשר לביטחון פנים. שתי הסוגיות הראשונות נוגעות לתיקונים חוקתיים חפוזים, מעוותים ובלתי חוקתיים בחוקי יסוד. והסוגיה השלישית נוגעת ל…אי-סבירות קיצונית במינוי שר.
כאן המקום לקרוא לכל שופטי העליון בדימוס, ולכל נושאי התפקידים הבכירים במערכות המשפט לדורותיהם, לעשות כמעשה מקביליהם במערכות הביטחון. כפי שהרמטכ"לים, ראשי המוסד והשב"כ, האלופים וראשי האגפים במוסדות המפוארים הללו לא היססו לצאת לציבור ולהביע עמדות נחרצות וברורות נגד ההפיכה השלטונית, כך גם על השופטים הנכבדים וראשי ובכירי המערכות המשפטיות לעשות מיד, ובקול גדול.
כללי המשחק השתנו, זוהי שעת-חירום, והן שופטי בג"ץ והן הציבור זכאים וחייבים לדעת מה דעתכם.
כפי שהייתם אמורים ללמוד מן המתחולל במשפט נתניהו, המשפט מתנהל לא רק באולם אלא במידה רבה בזירה הציבורית. לא כל שכן ההפיכה המשטרית. עליכם לעמוד לצד הדמוקרטיה ושלטון החוק במלוא כובד משקלכם, ובזמן אמת.
ברור לכל בר-דעת כי דין חוק ביטול עילת אי-הסבירות להיפסל. הן על שום מהותו, והן על שום הפרוצדורה המעוותת שבה נחקק. אבל באווירה הציבורית שיצרו נתניהו וסייעניו לאורך עשורים, יש מי שעלולים להסס ולהירתע, לשקול שיקולי "מה יגידו", או אפילו שיקולים אישיים, שלא לומר אף שיקולים של ביטחון אישי.
יש לקרוא לשופטי העליון בדימוס ולכל בכירי מערכות המשפט לדורותיהם לעשות כמעשה מקביליהם במערכות הביטחון. הרמטכ"לים, ראשי המוסד והשב"כ, האלופים וראשי האגפים לא היססו לצאת לציבור ולהתבטא נחרצות
ולמי שהדברים נשמעים מוגזמים, נזכיר כי מקרה אחד לפחות של ניסיון פלילי להשפעה על שופט במשפט נתניהו כבר נחשף.
ביום חמישי שודר תחקיר @Uvda_tweet ובו תועד עו"ד אריאל רוט, שותף בכיר במשרד עוה"ד המייצג את רה"מ, בשיחה בה תכנן כיצד יסייע לחבל במשפט נתניהו. בתיעוד הוא נשמע מתכנן כיצד להקליט בסתר את קרוב משפחתו של אחד השופטים בהרכב המשפט הפלילי של נתניהו – ובכך לשנות את מהלך משפטו של רה"מ. >> pic.twitter.com/aaiZVjaa0p
— התנועה לאיכות השלטון (@MovGov) December 27, 2020
תפקידה של המחאה בשבועות ובחודשים הקרובים יהיה גם לתת גב אזרחי וציבורי רחב ומתמשך לשופטי ושופטות בג"ץ, מגיני ומגינות הדמוקרטיה.
6
המגזר העסקי, המעסיקים וארגוני העובדים, העצמאיים והשכירים, כולם כולם צריכים לעבור לדפוסי פעולה חדשים וחריפים. אנחנו במאבק אזרחי נגד שלטון בלתי לגיטימי. מאבק שאיש מאיתנו אינו מכיר מן העבר. המאבק הזה יחייב יצירתיות, נחישות, ארגון ומשאבים, והוא לא יהיה קצר-טווח.
מערכת השיקולים של מובילי המשק, של ראשי ההסתדרות והוועדים, של ארגוני העצמאיים ושל כל אזרח ואזרחית משלמי מיסים צריכה להשתנות מן הקצה אל הקצה. גם צמד המילים "מרד מיסים" צריך לעבור ממחשבה למעשה.
7
מתנדבי המילואים האמיצים, הפטריוטים, המממשים בימים אלו את הפסקת התייצבותם תחת האמירות הערכיות הברורות "צבא עם יש רק בדמוקרטיה", ו"לא נשרת דיקטטורה" – צריכים לעמוד בנחישות מול ניסיונות הדה-לגיטימציה מזה, והתחנונים מזה.
אני יודע שתמונות עם טקסט לא עוברות טוב בטוויטר, אבל זה לא המקום לשרשור. מצורפת הודעתי שנמסרה היום pic.twitter.com/DiDmjRBMPY
— עמר דנק (@omerdank) July 25, 2023
כל האחריות לפירוק צבא העם היא על נתניהו וחברי הקבינט, הממשלה והקואליציה. יתרה מכך, אלו המרגיעים עצמם כי "ביום פקודה כולם יתייצבו" אינם מבינים את גודל השבר ואת עומק חוסר האמון בנתניהו ובממשלתו.
כל האחריות לפירוק צבא העם היא על נתניהו וחברי הקבינט, הממשלה והקואליציה. יתרה מכך, אלו המרגיעים עצמם כי "ביום פקודה כולם יתייצבו" אינם מבינים את גודל השבר ואת עומק חוסר האמון בנתניהו ובממשלתו
כל ניסיון של הממשלה לצאת ל"מבצע" או אפילו למלחמה ייחשד כמונע משיקולים זרים, ולא יביא בהכרח להתייצבות מלאה. ברור גם כי הפגיעה הקשה בצה"ל לא תעצור במערך המילואים, והיא כבר מחלחלת לצבא הקבע וצפויה להגיע לצבא הסדיר.
אין כל סיכוי כי הממשלה הזו תצליח להשיב את האמון, שלא לדבר על ביצוע שינויים במודל השירות, העברת חוק השתמטות חרדי או מהלכים אחרים כגון אלו.
את הנעשה אין להשיב, אלא תחת ממשלה חדשה, לגיטימית, המובלת לא על ידי משתמטים ועבריינים. ואפילו אז, יהיה צורך בחשיבה עמוקה ורעננה על מודל השירות הצבאי, הלאומי והאזרחי, ועל "החוזה" בין המשרתים לבין הצבא והמדינה.
8
בזירה המדינית, השבר הערכי והאסטרטגי ביחסי ישראל ארה"ב הוא תוצאה חמורה של ההפיכה השלטונית, וגם אותו אין כל סיכוי להתחיל לתקן כל עוד נתניהו וממשלתו מכהנים.
בזירה המדינית, השבר הערכי והאסטרטגי ביחסי ישראל ארה"ב הוא תוצאה חמורה של ההפיכה השלטונית, וגם אותו אין כל סיכוי להתחיל לתקן כל עוד נתניהו וממשלתו מכהנים
הנשיא ג'ו ביידן בחר עד כה ביציאה מסוימת מ"אזור הנוחות" של קודמיו, והתגייס במידה לא מועטה להצלת הדמוקרטיה הישראלית מידי נתניהו והממשלה. אבל ביידן לא הפעיל עדיין אפילו אחוזים בודדים מן המנופים המגוונים והעוצמתיים שיש ברשותו מול ראש ממשלה וממשלה ישראליים.
כדי למנוע את המשך מהלכי ההפיכה, ופגיעה לא רק בערכים המשותפים אלא באינטרסים אמריקאיים אזוריים וגלובליים, עליו לעלות מספר מדרגות-פעולה נוספות, ולהבהיר לממשלה ולציבור – בישראלית, לא באמריקאית – מה תהיינה משמעויות אי-עצירה.
9
מילה לפוסחים על שתי הסעיפים, המתנדנדים בין שני המחנות, הקרועים בין הראש ללב, או בין ה"חינוך מהבית" לבין הכאוס שהוא חיי כולנו בזמן האחרון – בואו ננסה לחתור אל האמת, כאמצעי לחתירה אל שילוש הערכים של מגילת העצמאות – "הצדק, החירות והשלום".
משיחות עם אנשים מן הצד השני עולה שהמחלוקות על האמת עמוקות. החדשות הרעות הן שביקום שבראו מארק צוקרברג, ג'ק דורסי, אילון מאסק ושו צ'ו (מנכ"ל טיק טוק); ובחצר האחורית הישראלית, שעיצב וטינף נתניהו עם מכונת הרעל שלו, עם תיקי 2000 ו-4000, עם ישראל היום וגלי ישראל וערוץ 14 – בעולם הפוסט-עובדתי הזה קשה מאוד לנהל דיונים אינטיליגנטיים על בסיס עובדתי משותף.
ועם זאת, חובה להתאמץ ולנסות. כי אם לא נצליח לייצר אפילו את הבסיס המינימלי הזה לשיח, נידרדר אל האופציה ההולכת ונעשית פופולרית בחוגים רחבים למדי, אופציית ההיפרדות לשתי מדינות – ישראל ויהודה.
לישראלי/ת המתנדנד/ת, זה שתומך ברפורמה במערכת המשפט אבל מתנגד להפיכה השלטונית, מומלץ לשאול את עצמו מהיכן הוא שואב את המידע שלו, ולנסות לגוון את מקורותיו.
לישראלי/ת המתנדנד/ת, זה שתומך ברפורמה במערכת המשפט אבל מתנגד להפיכה השלטונית, מומלץ לשאול את עצמו מהיכן הוא שואב את המידע שלו, ולנסות לגוון את מקורותיו
ולתקשורת הישראלית החופשית, אותם איים בזרם התעמולתי העכור והמוטה, מומלץ להשקיע יותר בהנגשה אטרקטיבית של חומרי המציאות שהתהפכה ומשתוללת מול עיננו.
הציבור מוצף דיסאינפורמציה, "עובדות אלטרנטיביות" וספינים מתוחכמים יותר ופחות. חסר מאוד נסיון מקצועי, ממוסמך, שיטתי, רחב ועמוק להציג את מסכת העובדות. אתר ריסטארט ישראל הוא דוגמה מצוינת, מפעל של אישה יוצאת דופן אחת, פעילת המחאה אסתי סגל, המוכיח מה הנגשה מקצועית, עם אינפוגרפיקה, יכולה לעשות.
תזכורת לאתר המחאה שעשתה @EstyS
ריסטרט ישראל – אתר ההתנגדות להפיכה המשטרית https://t.co/ItkGsfvJhX
— לירי בורק שביט (@lirishavit) February 17, 2023
הגעה לקהלים מתנדנדים, ואפילו איתגור של קהלים תומכי "הרפורמה" באמצעות עובדות מוצקות ומונגשות, היא משימה מרכזית לתקשורת החופשית וחפצת החיים.
10
המחאה – המפעל הישראלי הלאומי הזוהר והמופלא הזה, שכבר רשם פרק מפואר בתולדות האומה ואף בתולדות העמים הדמוקרטים, צריך להמשיך קדימה באותה נחישות, יצירתיות, יוזמה ועוצמה אדירות שהניעו אותו במשך 29 שבועות. אבל עליו גם לעבור לזירת הפעולה הפוליטית הישירה, הן הארצית והן המוניציפלית.
המחאה כבר הגדירה מחדש את המרחב הפוליטי הישראלי, ואת קווי המתאר של הבחירות הבאות – בין מחנה דמוקרטי-ליברלי, למחנה יהודיסטי-תאוקרטי. בין לאומיות ישראלית חופשית ופתוחה, לבין לאומנות וגזענות סמכותנית וסגורה, הנושאת את שם ה"יהדות" וה"ציונות" לשווא.
המחאה – המפעל הלאומי הזוהר והמופלא, שכבר רשם פרק מפואר בתולדות האומה והעמים הדמוקרטים, צריך להמשיך קדימה באותה נחישות, אך גם לעבור לזירת הפעולה הפוליטית הישירה, הארצית והמוניציפלית
ברור כי הרוב הישראלי שייך למחנה הדמוקרטי, אולם אין לו ייצוג הולם במפה המפלגתית ובכנסת, וגם לא בעיריות ובמועצות המקומיות והאזוריות. זה הזמן להתארגן ולשנות את המרחב הפוליטי והמפלגתי, באותן דרכים מרהיבות ומפעימות שבהן כבר שינתה המחאה את המרחב הציבורי ואת השיח הציבורי. זה בידינו.
ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו