תום, חייל מילואים צעיר המשרת בתותחנים, עמד אתמול (שני) למשפט. העבירה – הוא הודיע למפקד הישיר שלו שבשל הכוונה לבטל את עילת הסבירות הוא החליט שלא להתייצב לשירות המילואים שלו בחודש יולי.
שני ימי המילואים שתום נקרא אליהם חלפו ואי־ההגעה שלו התממשה. לכן, אתמול, בדיוק ביום שבו הכנסת הצביעה על ביטול עילת הסבירות, זומן תום לבסיס הצבאי ועמד למשפט בפני המג"ד שלו, איש מילואים בעצמו.
"נכנסתי למשרד של המג"ד והסברתי לו מדוע לא הגעתי. עוד קודם לכן הודעתי לקצין המפקד הישיר שלי, מי שאחראי עליי מאז שהשתחררתי לפני כמה שנים, שיידע שבעקבות החקיקה המשפטית אני לא אתייצב למילואים כי מבחינת המצפון אני לא יכול לשרת את המדינה.
"הקצין הישיר שלי עדכן את המג"ד ואמר לי שיתייחסו לזה כמו אל נפקדות וכך היה. במשפט חזרתי על הסיבה, אמרתי לו 'צו מצפוני' ושאני לא מוכן לשרת במצב הזה".
"האירוע היה מוזר כי אני ראיתי שהוא לא מתייחס למה שאני אומר בנוגע לעניינים הפוליטיים. אמרתי שתחת המצב הזה אני לא מוכן לשרת"
איך המג"ד הגיב תוך כדי המשפט?
"הוא לא התייחס לזה. מבחינתו זה נפקדות. האירוע היה מוזר כי אני ראיתי שהוא לא מתייחס למה שאני אומר בנוגע לעניינים הפוליטיים. הוא שאל אותי, 'מה יקרה אם יהיה צו מילואים נוסף למחר או ליום אחר' ואני המשכתי ועניתי לו שתחת המצב הזה אני לא מוכן לשרת".
מה לגבי שירות מילואים אם חס וחלילה תהיה מלחמה?
"המג"ד גם שאל אותי על כך ובהתחלה אמרתי לו שאם יהיה מצב לחימה – אני אבוא. אבל בדיעבד אני לא בטוח שהתכוונתי לזה. המג"ד היה נראה כעוס מאוד על כך שלא הגעתי".
תום מספר כי במקביל אליו נשפטו עוד שבעה אנשים, ככל הנראה על היעדרות ממילואים. אולם, ככל הידוע לו רק חייל מילואים נוסף הודיע למג"ד שההיעדרות היא על בסיס החקיקה המשפטית. "אני חושב שהייתה כמות גימלים (ימי מחלה, ט"ש) גבוהה יחסית באימון הזה, אבל אין לי דרך לדעת את זה בוודאות".
בסיום המשפט נקנס תום בסך אלף שקל. בשיחה עם זמן ישראל הוא מציין כי הוא יכול לעמוד בתשלום הקנס, אך מסכים שאם בעתיד תוחמר הענישה והוא יישלח לכלא למספר ימים ואף יותר – יהיה לו קושי גדול
ייתכן כי בכל פעם שאנשים נקראים למילואים מתקיימים הליכי שיפוט לגבי מי שלא מתייצב, אך הפעם מתוך הקבוצה הכללית היו שניים שנשפטו על אי־התייצבות פוליטית.
בסיום המשפט נקנס תום בסך אלף שקל. בשיחה עם זמן ישראל הוא מציין כי הוא יכול לעמוד בתשלום הקנס הזה, אך מסכים שאם בעתיד תוחמר הענישה והוא יישלח לכלא למספר ימים ואף יותר – יהיה לו קושי גדול.
"זו שאלה קשה מה יהיה הלאה, אם הענישה תוחמר. אני לא יודע אם זה ישנה את דעתי, אבל אני בהחלט חושב שיהיה לי מאוד קשה להיכנס למעצר. כרגע אני לא מתכוון לסטות מהצו המוסרי שלפיו אני פועל. המשמעות של יומיים מחבוש, למשל, היא גדולה בהרבה עבורי מאשר קנס של 1,000 שקל".
יש לך קושי מול החברים שלך מהמחלקה, שהעומס של המילואים נופל עליהם?
"החברים שלי מהשירות מודעים למה שקרה. אני הרגשתי תמיכה כלפיי גם מלמעלה (דרג קצונה) וגם מחברי הצוות. כתבו לי בקבוצה המשותפת שלנו בוואטסאפ וגיבו אותי. חלק אמרו לי 'כל הכבוד'.
כשמתנדבי חילות המילואים מודיעים על אי־התייצבות, לצה"ל אין הרבה סנקציות נגדם. ככל הידוע, היעדרות מהמילואים למשך 20 ימים מהווה עילה למשפט, כך שבמקרה של תום נדמה שהצבא מיהר לשפוט אותו
"אומנם המג"ד מילואים מאוד כעס במהלך המשפט, אבל מבחינת ההיבט של החברים למילואים אני חושב שהמצב במדינה חייב אותי לנקוט בצעד הזה והייתה חשיבות לכך שאני אתייצב לצד כל האזרחים האחרים במדינה".
המצב של תום, חייל מילואים שהשתחרר רק לפני כמה שנים, שונה מאוד ממצב הטייסים הקרביים או של מתנדבי מערכות השליטה, המבצעים המיוחדים והסייבר. הוא חייל תותחנים צעיר ולכן חייב להתייצב לפי החוק. ההיעדרות שלו נחשבת לעבירה על חוק שירות מילואים.
כשמתנדבי חילות המילואים מודיעים על אי התייצבות, לצה"ל אין הרבה סנקציות נגדם. ככל הידוע, היעדרות מהמילואים למשך 20 ימים מהווה עילה למשפט, כך שבמקרה של תום נדמה שהצבא מיהר לשפוט אותו – ומוקדם מן הנחוץ. יחד עם זאת, מאחר שהוא הודיע ישירות לקצין שאין בכוונתו להגיע, ייתכן שעצם ההודעה זירזה את ההליך.
"כל סנקציה שהצבא יטיל רק תגביר את רצון הברזל שלנו"
המדיניות של צה"ל בנוגע לנעדרי המילואים, אלה שבוחרים שלא להתייצב, לא גלויה. זמן ישראל פנה אתמול (שני) לדובר צה"ל עם השאלות הבאות: כמה חיילי מילואים נשפטו עד כה על אי־התייצבות? מאיזה יחידות? האם נשפטו רק חיילים פשוטים או גם קצינים? האם צה"ל מתעתד לפסוק ענישה חמורה יותר מאלף שקל – ומה הם העונשים האפשריים?
מאז העברת החקיקה מדווחים אנשי מילואים על מבול של הודעות שהם מקבלים מעמיתיהם בנוגע לאי־התייצבות. המספרים, שנכללו במכתבי האיום מחודש פברואר, גדלו במאות
מאז העברת החקיקה מדווחים אנשי מילואים על מבול של הודעות שהם מקבלים מעמיתיהם בנוגע לאי־התייצבות. המספרים, שנכללו במכתבי האיום, מאז חודש פברואר 2023, גדלו במאות.
רס"ן ר' במילואים ממערך המבצעים המיוחדים (ואחד ממובילי מחאת המילואימניקים בחודשים האחרונים) אמר אתמול לזמן ישראל שהמצב הוא לא נורמלי: "את מי שהתנדב כל חייו – קונסים. אבל בחור ישיבה שלא שירת יום בחיים – פטור משירות ומקבל קצבה חודשית מהמדינה. מדובר בהתגלמות הבושה.
"צה"ל מבוסס כולו על התנדבות, ומי שלא מבין את זה – טועה טעות אסטרטגית. חוק גיוס חובה הרי לא חל על מאות אלפי בחורי ישיבה, אז מי הם שיבואו בטענות כלשהן אלינו המשרתים?
"המדינה מבוססת על מיעוט שמשרת בסדיר, בקבע ובמילואים, שמשלם מיסים ועובד – והמיעוט הזה לא מוכן בשום אופן לשאת על כפיו משטר דיקטטורי, משיחי וכהניסטי. כל סנקציה שהצבא יטיל כעת על מילואימניקים רק תגביר את רצון הברזל שלנו להיאבק".
"צה"ל מבוסס על התנדבות, ומי שלא מבין את זה – טועה טעות אסטרטגית. חוק גיוס חובה הרי לא חל על מאות אלפי בחורי ישיבה, אז מי הם שיבואו בטענות כלשהן אלינו המשרתים?"
הקו המפריד בין שירות מילואים בהתנדבות ובין שירות מילואים המחויב על פי חוק קצת מטושטש. לפי החוק, המדינה יכולה לזמן חיילים למילואים למספר מוגבל של ימים בשנה. כל יום מילואים מעבר לקבוע בחוק מתבצע בהתנדבות.
מעבר לכך, החוק רלוונטי עבור משרתי המילואים עד גיל 40 ו־45 לקצינים. כל פעילות מילואים מעל לגיל הזה נעשית בהתנדבות. גם בני גיל חובת המילואים מתבקשים כל הזמן לאשר את הגעתם, אף שאין מדובר בחובה משום שלעיתים הצבא לא מספק את ההתראה הדרושה לפי החוק. באותם המקרים, אין חובת התייצבות והשירות נעשה בהתנדבות.
בכל המקרים האלה אין חובת התייצבות אלא רק מכוח ההסכמה/התנדבות. מהרגע שניתנה הסכמה, אלו שבגיל החובה חותמים על ויתור על דרישת החוק ואלו שאחרי גיל החובה חותמים על התנדבות לתקופה. כלומר, רק מי שנמצא בשירות מילואים אחרי שקיבל צו שירות מילואים כדין ולא מבצע אותו – אי־הביצוע נחשב לסירוב.
המצב כפי שמספרים אנשי המילואים הוא שממילא זה לא מסובך להיחלץ משירות מילואים מלא. כל מי שמדווח על בעיה רפואית, מצב כלכלי קשה, מצב נפשי מסוים, סטודנט, שהות בחו"ל או עומס בעבודה – מצליח לקבל ויתור חד־פעמי או נוסף על שירות מילואים.
לפי נתונים שפורסמו במהלך דיון בוועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון במאי 2022, כ־11% מסדר הכוחות של המילואים הוא של מתנדבים. מהשיח הציבורי ברור שחלקם של הטייסים הקרביים, למשל, גבוה
לפי נתונים שפורסמו במהלך דיון בוועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון במאי 2022 על־ידי ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, תא"ל אמיר ודמני, כ־11% מסדר הכוחות של המילואים הוא של מתנדבים. ודמני התכוון בדבריו לאנשים העושים שירות מעבר לגיל הפטור.
הוא ציין אז שיש כ־120 אלף משרתי מילואים פעילים, המהווים 4% מתוך כ־2.89 מיליון תושבים במדינת ישראל בגילי 22 עד 45. הוא אמר גם שאם מדברים על מילואימניקים שהם לוחמים, הנתון הוא 64 אלף איש בלבד, המהווים 2.2% מתוך סך האוכלוסייה הרלוונטית.
"אם מסתכלים על השיעור של אנשי המילואים מתוך כלל אזרחי המדינה (9.4 מיליון), משרתי המילואים הם 1% מהאוכלוסייה". כאמור, רק 11% הם מתנדבים ושאר 89% אנשי המילואים מחויבים לשרת על פי חוק.
מה שהנתונים היבשים לא יכולים לגלות זה מי הם אותם 11%. מהשיח הציבורי בשבועות האחרונים ברור שחלקם של הטייסים הקרביים ובעלי המקצועות המיוחדים האחרים (המצריכים הכשרה ממושכת) גבוה בקרב ה־11%.
![נציגי "אחים לנשק" במסיבת עיתונאים בבית חיל האוויר בהרצליה, 22 ביולי 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/07/F230722AVS51-1024x640.jpg "נציגי "אחים לנשק" במסיבת עיתונאים בבית חיל האוויר בהרצליה, 22 ביולי 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)")
באשר לחיילי המילואים העשויים לעמוד למשפט בשל אי־התייצבות – התהליך החל. עם זאת, עדיין לא ברור מה ההיקף האמיתי של הלא מתייצבים – ומה מדיניות צהל בנושא.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "שני משרתי מילואים נקראו לאימון שמירת כשירות ולא התייצבו. בעקבות כך, וכמקובל במקרי נפקדות מסוג זה, נערכו בעניינם של משרתי המילואים הליכים משמעתיים. כמו כן, נערכה עמם שיחה פיקודית בה הובהרה החשיבות בהתייצבותם למילואים. משלא התייצבו, טופלו משמעתית.
"משרת מילואים אחד נשפט לקנס של אלף שקל. המשרת השני הינו משרת מילואים ותיק אשר התייצב בעבר לימי מילואים רבים. אותו משרת המילואים חזר בו והביע חרטה על כך שלא הגיע, וציין כי להבא יתייצב. הוא נשפט ל־15 ימי מחבוש על תנאי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו