נדמה שכבר הרבה זמן לא היה דיון כל כך חשוף ומחורר בוועדת חוץ וביטחון כמו זה שהתקיים אתמול בלשכת שר הביטחון בקריה. חברי הכנסת הבינו כי בניגוד לדיונים הרגילים במשכן, הפעם התקשורת תעסוק בהרחבה בלפני, בתוך כדי – ובמיוחד באחרי.

מכאן נגזרה גם ההתנהלות. כולם השאירו את הטלפונים מחוץ לחדר הדיונים שבקומה ה־14; אבל כולם גם דיברו בהנחה שהדברים שלהם יקבלו אחר כך תהודה. אחד הציטוטים המעניינים שיצאו מהמפגש הזה שייך בעיניי דווקא למישור הפוליטי.

חבר הכנסת שלום דנינו מהליכוד אמר – אולי בהנחה שדווקא הדברים האלה לא יצאו החוצה – כי חייבים לעצור את החקיקה לנוכח הדברים ששמע על המצב של צה"ל ובמיוחד של חיל האוויר. אין ספק שהדברים הגיעו גם לאוזני ראש הממשלה, שעוקב בימים אלה – יש הטוענים כי בדריכות יתר – אחרי מה שמסתמן כמחנה אנטי־רפורמה – או אולי אנטי יריב לוין – בליכוד.

אחד מחברי הכנסת שנכח בדיון סיפר כי התמונה שהצטיירה הייתה מדאיגה מאוד, לפחות בזמן שהמשתתפים בדיון היו קשובים לדוברים בנפש חפצה. צה"ל אומנם נמצא עדיין בכשירות כמעט מלאה, אבל הסכנה היא שהמחאה השקטה תזלוג לצבא הסדיר, למערך אנשי המילואים ולציבור המתגייסים. אם המעגלים האלה ייפגעו, המדרון יהיה חלקלק, תלול ומסוכן.

ועדת חוץ וביטחון בדיון על כשירות צה"ל, 1 באוגוסט 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

צה"ל אומנם נמצא עדיין בכשירות כמעט מלאה, אבל הסכנה היא שהמחאה השקטה תזלוג לצבא הסדיר, למערך אנשי המילואים ולציבור המתגייסים. אם המעגלים האלה ייפגעו, המדרון יהיה חלקלק, תלול ומסוכן

ספק אם רוב הקהל בדיון הבין עד הסוף את המשמעויות העמוקות של הסקירה הביטחונית, שהעבירו נציגי אגף המודיעין וראש אגף המבצעים – ובמיוחד לגבי הגזרה הלבנונית. חברי הוועדה קיבלו את השורה התחתונה שסוכמה יום קודם לכן אצל ראש הממשלה – צה"ל ממליץ שלא להיכנס כרגע לסבב לחימה על עניין האוהל.

מתברר שפעילי חזבאללה טעו במיקום ותקעו יתד 27 מטרים בתוך השטח הישראלי. ההוראה הראשונית שהם קיבלו הייתה לבנות על קו הגבול, אבל דברים שרואים משם לא מתכננים מכאן, וכך יצא שחסן נסראללה נאלץ לתת גיבוי להפרת הריבונות הישראלית מבלי שהתכוון לכך מלכתחילה.

זה אומנם לא הפריע לו לשחרר איומים לאוויר ולהפוך את האוהל לקרדום לחפור בו בהרתעה הישראלית. בצה"ל יש מי שלוחץ, ובאחרונה ביתר שאת, לפעול לפירוק האוהל. בינתיים הדרג הצבאי הבכיר עוצר אותו והדרג המדיני מיישר קו עם ההחלטה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוציא אתמול הודעה לקונית – אבל ממש לא שגרתית – אמר כי הוא מקבל את עמדת צה"ל.

מבחינת נתניהו זה Win-win. אם לא יפעל הרי שהוא מגלה אחריות מדינית ונצמד להמלצת הדרג הצבאי, אם יפעל הוא יצטייר כמי שמנהל מדיניות תקיפה בשביל לשמר את ההרתעה הישראלית, בניגוד לדעתו של הצבא. בעיני רוב הבייס הליכודי זה גם כך נתפס כרפיסות כפולה – מול מחאת המילואימניקים ומול האויב.

דגל חזבאללה באזור הגבול עם לבנון, 3 ביולי 2023 (צילום: Ayal Margolin/Flash90)

אבל להתנהלות של חזבאללה יש פן נוסף, מטריד לא פחות – הפעילות היום־יומית לאורך גדר הגבול. בעניין הזה לא ברור מה בדיוק נסראללה רוצה

אבל להתנהלות של חזבאללה יש פן נוסף, מטריד לא פחות – הפעילות היום־יומית לאורך גדר הגבול. בעניין הזה לא ברור מה בדיוק נסראללה רוצה. אם הכוונה היא להציף את חילוקי הדעות בקשר לסימון קו הגבול הבינלאומי – הידוע כקו כחול – הרי שהוא לא הגורם לעשות את זה, הכתובת היא ממשלת לבנון.

האפשרות השנייה היא גם מסוכנת – נסראללה רוצה לנצל את הכאוס החברתי בישראל והחולשה הפנימית בשביל לעצב מחדש את המציאות הביטחונית בגבול. הוא רוצה ליצור על קו היישובים והחקלאים הישראליים נוכחות קבועה, קרובה, מתריסה ומאיימת של הקומנדו שלו, "כוח רדואן".

צריך להודות שבינתיים הוא מצליח. מה שקורה כיום על קו הגבול עם לבנון הוא הפרה בוטה של החלטה 1701, שבה אסור לחזבאללה להיות נוכח מדרום לליטני. כוח יוניפי"ל שאמור להשגיח על יישום ההחלטה מרוסן, ובעיני רבים בישראל – מבוהל.

ב־12 ביולי השנה, יום השנה ה־17 לחטיפת שני חיילי צה"ל – אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל – ביקרתי בקו דיווח 105, מקום החטיפה. את גדר המתכת החליף קיר בטון בגובה שמונה מטרים, והחורשה שממנה נורו הטילים לעבר שני הרכבים הממוגנים היא כיום גבעה קירחת.

פעילי חזבאללה בדרום לבנון מניפים דגלים על הגבול עם ישראל, 25 במאי 2023 (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)

מה שקורה כיום על קו הגבול עם לבנון הוא הפרה בוטה של החלטה 1701, שבה אסור לחזבאללה להיות נוכח מדרום לליטני. כוח יוניפי"ל שאמור להשגיח על יישום ההחלטה מרוסן, ובעיני רבים בישראל – מבוהל

אבל מעברה השני של הגדר, בצד הלבנוני, נמצא חזבאללה באחד ממגדלי התצפית שהקים תחת ה"ארגון האקולוגי" שהקים. עמדת האו"ם נמצאת במרחק של 300 מטרים מהמגדל של חזבאללה, אבל אנשיה לא מעיזים להתקרב לסביבתו.

כשזה קרה לפני כמה חודשים, יצאו אליהם "פקחי השמורה הלבנונים" והפליאו בהם במכות. מאז, יש דגל המסמן עד לאן מותר לפקחי האו"ם להתקרב. המציאות של החלטה 1701 מעולם לא הייתה נושכת כל כך.

כאן נשאלת השאלה מה ישראל אמורה לעשות? הפעילות של חזבאללה לאורך הגדר הופכת מיום ליום דומה לפעילות פלוגות ההטרדה הליליות של חמאס בגבול עזה. אלא שבהבדל אחד מהותי, בעזה מדובר באזרחים הנשלחים לא חמושים, בלבנון מדובר בלובשי מדים חמושים, לפרקים באופן גלוי, ותמיד באופן מוסווה.

בעניין הזה ישראל בינתיים נושכת שפתיים, אבל ספק אם תוכל להמשיך כך. לטובת הריסון הישראלי יש לזקוף את הרצון של צה"ל להשלים את גדר הבטון לכל אורך הגבול. בניית הגדר ופריסת מערכות ההתרעה יעמידו את צה"ל במצב אחר לחלוטין מול חזבאללה, בכל הקשר לאיום החדירה ותפיסת היישובים.

חומת הגבול עם לבנון באזור מטולה, 19 ביולי 2023 (צילום: Ayal Margolin/FLASH90)

לטובת הריסון הישראלי יש לזקוף את הרצון של צה"ל להשלים את גדר הבטון לכל אורך הגבול. בניית הגדר ופריסת מערכות ההתרעה יעמידו את צה"ל במצב אחר לחלוטין מול חזבאללה. הבעיה היא מה יקרה עד אז

הבעיה היא מה יקרה עד אז. האם לא ייווצר מצב מסוכן שבו חזבאללה מצליח לעצב מחדש את המציאות לטובתו, ול"הרגיל" את ישראל ואת האו"ם למציאות החדשה, הכוללת פריסת כוחות נרחבת על הגבול ופעילות יום־יומית המשיקה כל העת לסף ההסלמה?