חרם החרדים במאה שערים על מאפיית אנג'ל, 5 במאי 2023 (צילום: פלאש90)
פלאש90

בשבועות האחרונים נשמעים יותר ויותר קולות הדוגלים בשימוש בחרם צרכנים ככלי מחאה אפקטיבי ● יאיא פינק, שהקים את מטה הצרכנות הליברלית, אמר בריאיון לזמן ישראל כי המטרה שלו היא לחזק חברות הפועלות למען ערכים ליברליים ולהשיב מכה מסחרית לקבוצות המכריזות חרמות על גופים מסחריים התומכים במחאה ● חרמות דומות בהיסטוריה הביאו לשינויים בשטח

בשבועות האחרונים נשמעים יותר קולות הדוגלים בשימוש בחרם צרכנים ככלי מחאה. היסטורית, חרמות על מוצרים או שירותים בישראל התבצעו לרוב על־ידי הציבור החרדי, שעשה שימוש באחדותו כדי להוריד חברות מסחריות על הברכיים. אולם, מתנגדי ההפיכה המשטרית (בדרך כלל חילונים, אך גם דתיים) מדברים על התנגדות צרכנית ככלי נוסף להשארת המחאה על סדר היום.

עתה, לצד הפגנות, ימי שיבוש והתנגדות לתכנים של מפלגת נעם במערכת החינוך – לצד אי־התייצבות למילואים – האקטיביזם הליברלי עובר גם לעקשנות צרכנית. מדובר בשכבה נוספת של הגנה על הדמוקרטיה הישראלית.

השימוש בכלי הזה מורכב ומתוחכם – ולא תמיד ברור מאליו. המוביל בתחום הזה כיום הוא יאיא פינק, איש מפלגת העבודה בעברו, שכבר מחודש ינואר 2023 הקים את "המטה לצרכנות ליברלית". פינק מציין שמאז שפצח ביוזמה נרשמו דרך האתר שלו כ־65 אלף איש.

הנרשמים מוסרים מיוזמתם מייל, מספר נייד ופרטים אישיים ובכל פעם שהמטה מחליט על פעולה מסוימת – אותם חברים מקבלים הודעות בפלטפורמות השונות. לדברי פינק, הוא שאב השראה מההתארגנויות החרדיות, אך למעשה סוגי הפעילות הללו מוכרים מרחבי העולם.

יאיר (יאיא) פינק (צילום: גילי יערי/פלאש 90)
יאיר (יאיא) פינק (צילום: גילי יערי/פלאש 90)

הנרשמים מוסרים מיוזמתם מייל, מספר נייד ופרטים אישיים ובכל פעם שהמטה מחליט על פעולה מסוימת – אותם חברים מקבלים הודעות בפלטפורמות השונות

המקרה המפורסם ביותר אולי אירוע ב־16 בדצמבר 1773 בנמל בוסטון, כשקבוצה של מתיישבים במסצ'וסטס המחופשים לאינדיאנים עלו על שלוש ספינות סחר בריטיות והשליכו למים מאות תיבות אחסון של תה, במה שזכה לכינוי המפורסם "מסיבת התה של בוסטון".

הם תבעו את הסיסמה "אין מיסוי ללא ייצוג" והפעילו מחאה צרכנית נגד הבריטים. זמן קצת לאחר מכן כל הסוחרים ביבשת החדשה הודיעו כי לא ירכשו מוצרים בריטיים, מה שהוביל למלחמת העצמאות של האמריקאים נגד הבריטים – ובהמשך על הכרזת העצמאות של אמריקה.

המילה "חרם", ובמשמעותה האנגלית "Boycott", לא הייתה קיימת בלקסיקון באותה העת. כיום משתמשים במונח הזה באנגלית באופן חופשי, אבל המקור מגיע מצ'ארלס בויקאט, שהיה חייל אנגלי בדימוס וסוחר נדל"ן שהוחרם על־ידי קהילה גדולה באירלנד בסוף המאה ה־19.

בויקאט עבד מטעמו של בעל אדמות במערב אירלנד וב־1880 קבוצות של תושבים – שמחו על תנאי השכירות והמגורים – שכנעו את השכירים של בויקאט להחרים אותו, לבודד אותו. במסגרת קמפיין החרמות הראשון באירופה (ככל הידוע) כל בעלי העסקים בשכונה סירבו לתת לו שירותים. העניינים התדרדרו עד שבויקאט עזב את האזור.

הפגנת BDS למען חרם על ישראל (צילום: AP, Jacques Brinon)
אילוסטרציה: הפגנת BDS (צילום: AP, Jacques Brinon)

בויקאט עבד מטעמו של בעל אדמות במערב אירלנד וב־1880 קבוצות של תושבים – שמחו על תנאי השכירות והמגורים – שכנעו את השכירים של בויקאט להחרים אותו

העיתונות הבריטית אימצה את הסיפור (לטובת בעלי ההון) וכך בויקאט זכה לתהילת נצח ושמו חתום על חרמות מסחריות. השימוש בחרם צרכני, תוך עמידה על ערכים, שימש גם את קהיליות השחורים בדרום ארה"ב בתקופת שנות ההפרדה הגזעית.

אחרי שרוזה פארקס סירבה לקום ממושבה באוטובוס בעיר מונטגומרי, אלאבמה (1955), הכריזו ארגוני זכויות האדם בדרום ארה"ב, בהשתתפות פוליטית אקטיבית ראשונה של מרטין לותר קינג, על חרם נגד חברת האוטובוסים הציבוריים.

החרם נמשך 381 ימים. לחרם הצרכני הייתה משמעות כלכלית גדולה, כי שיעור גדול מנוסעי האוטובוסים היו שחורים. התושבים השחורים נצמדו לקריאה וחברת האוטובוסים נכנסה להפסדים. במשך יותר משנה השחורים בעיר צעדו רגלית והתארגנו עם מערכת הסעות של מתנדבים.

כשהשלטון המקומי הפעיל לחץ לביטול ביטוחי הרכב לבעלי הרכבים בעיר, פנו הפעילים לחברת ביטוח בריטית – ועקפו את המגבלות. בסופו של דבר ההפרדה באוטובוסים בוטלה על־ידי בית המשפט העליון האמריקאי ב־1956.

רוזה פארקס על אוטובוס מונטגומרי, 21 בדצמבר 1953, ביום שבו בוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים באוטובוסים (צילום: UPI)
רוזה פארקס, 21 בדצמבר 1953, ביום שבו בוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים באוטובוסים (צילום: UPI)

ארגונים ליברליים בארה"ב קראו בכל שנות הכהונה של טראמפ להחרים את כל המוצרים הקשורים בו או להחרים את בעלי העסקים התורמים לו. אתר בשם DoneGood ריכז את שמות החברות הקשורות לטראמפ

ויש עוד דוגמאות. הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הכריז על אינספור חרמות נגד גופים אמריקאים. הוא זעם על חברת "נייקי" בגלל פרסומת מסחרית התומכת בקוורטרבק קולין קפרניק, שרכן על ברכו במהלך ההמנון כמחאה נגד אלימות משטרתית כלפי שחורים.

בהמשך טראמפ קרא להחרים את גוגל ואת סי־אן־אן משום שלטענתו הן דיווחו רק דברים שליליים על רפובליקאים. הוא הציע להחרים את חברת אפל משום שהחברה סירבה לספק לו מידע סלולרי על קבוצות רדיקליות וכיוון שפסי הייצור שלהם נמצאים מחוץ לארה"ב. הוא הציע לאמריקאים לא לרכוש צמיגים של Goodyear משום שנאסר על עובדי החברה לחבוש כובעי MAGA.

במקביל, ארגונים ליברליים בארה"ב קראו בכל שנות הכהונה של טראמפ להחרים את כל המוצרים הקשורים בו או להחרים את בעלי העסקים התורמים לו. אתר בשם DoneGood ריכז את שמות החברות הקשורות לטראמפ שיש להחרים.

עוד לפני כניסתו של טראמפ לבית הלבן – ועם פרסום ההקלטה הפוגענית ("…Grab her by the P") עלה אתר בשם "Grab Your Wallet", שקרא להחרים את כל האתרים המוכרים את מוצרי החברות של טראמפ.

דונלד טראמפ בבית הלבן, 13 בנובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
דונלד טראמפ בבית הלבן, 13 בנובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

המשחקייה בחריש, שהופעלה למען הורים וילדים בשבת בבוקר, הייתה תחת מתקפה קשה (כולל אלימות) מצד קבוצות חרדיות מקומיות. הציבור הישראלי התגייס בהמוניו לרכוש כרטיסי כניסה למתחם

בשנים האחרונות מתקיימת פעילות ענפה בתחום החרם הצרכני נגד גופים מסחריים שבראשם עומדים להט"בופובים או גופים המפעילים פרקטיקות אכזריות כלפי בעלי חיים.

יאיא פינק הבהיר בשיחה עם זמן ישראל את יעדי מטה הצרכנות הליברלית: לחזק חברות מסחריות במשק הישראלי הפועלות למען ערכים ליברליים ולהשיב מכה מסחרית לקבוצה שפינק מכנה ה־BDS הישראלי, אותם שדרנים ובעלי טורים המכריזים על חרם נגד גופים מסחריים התומכים בהפגנות או בערכים ליברליים – ויש דוגמאות רבות מהחודשים האחרונים.

דוגמה אחת היא התמיכה במשחקייה בחריש, שהופעלה למען הורים וילדים בשבת בבוקר והייתה תחת מתקפה קשה (כולל אלימות) מצד קבוצות חרדיות מקומיות. הציבור הישראלי התגייס בהמוניו לרכוש כרטיסי כניסה למתחם – גם אנשים הגרים במוקמות רחוקים, שלא הגיעו בכלל למשחקייה.

דוגמה נוספת הייתה הקריאה בעמוד הפייסבוק של "הצל" להחרים את מסעדת האחים באבן גבירול, אחרי שאלה תלו שלט המציג ציטוט ממגילת העצמאות – ומזדהה עם המחאה. גם במקרה הזה, ליברליים רבים הפכו את מסעדת האחים, שנמצאת בסמוך לזירת ההפגנות הגדולה בתל אביב, למסעדת הבית.

ככה נראית מסעדת אחים באבן גבירול תל אביב. מקום שבו אני ומשפחתי מאוד אהבנו לאכול אבל במקום אוכל אני מקבל שם שטיפת מוח…

Posted by ‎(הצל) the shadow‎ on Saturday, June 17, 2023

פינק אמר שמטה הצרכנות הליברלית הוקם כפעולה ארוכת טווח. "אני מנסה לחשוב על תשתיות של החברה הליברלית בישראל, כי מחאה בפני עצמה אינה מטרה"

לגבי החרם על מאפיית אנג'ל בעקבות השתתפות יו"ר הדירקטוריון עמר בר־לב בהפגנה ליד ביתו של הרב גרשון אדלשטיין, הדעות חלוקות. הציבור החרדי הודיע על החרמת הלחמים ובתגובה הודיעו ארגוני המחאה וגם המטה של פינק, על רכישת מקסימום מוצרי אנג'ל.

כתוצאה מכך, בשלבים הראשונים ירד הרכש של מוצרי אנג'ל – ואז עלה בזכות הציבור החילוני, אך לא ברור אם התוצאה הסופית הייתה לכאן או לכאן.

פינק אמר שמטה הצרכנות הליברלית הוקם כפעולה ארוכת טווח. "אני מנסה לחשוב על תשתיות של החברה הליברלית בישראל, כי מחאה בפני עצמה אינה מטרה. ביום מן הימים המחאה תסתיים, אבל יש צורך להרכיב תשתיות".

זו הפעולה שאתם עושים עכשיו נגד ערוץ 14 בגלל האמירה של עו"ד ארי שמאי כי צריך לשחרר את הרוצח יגאל עמיר?
"אנחנו לא מחרימים את ערוץ 14 אלא תומכים בחברות מסחריות שהציבו קו אדום. חברה שהחליטה להפסיק לפרסם, אני תומך בהם אבל אני לא קורא לחרם במי שממשיך לפרסם שם.

"מדובר בערוץ שמסית בוקר וערב נגד ערכים ליברליים ומטיל ספק בשירותם של חייל וחיילת שנפלו חלל, בגלל שהם שמרו גבר ואישה ביחד.

גבר חרדי מביט בהודעת ההתנצלות של מאפיית אנג'ל בירושלים, 5 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
גבר חרדי מביט בהודעת ההתנצלות של מאפיית אנג'ל בירושלים, 5 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"כיום יש את התחום של אחריות תאגידית בנושא סביבה, להט"בק או שוויון מגדרי. אני רק אומר שגם שמירה על הערכים הדמוקרטיים ושימוש בכוח מסחרי כדי לוודא שערוץ לא יסית נגד חצי עם זו מטרה ראויה"

"שדר שאומר שעל רכבות המוות בשואה היה כתוב 'מפא"י' – מבחינתי זה הגיוני שאם הכסף שלי נמצא בבנק הפועלים (אחד המפרסמים, ט"ש) או שאם אני קונה מוצרי שמרת הזורע (מפרסם נוסף, ט"ש) אז אני לא קורא להפסיק לעבוד עם שתי החברות האלה, אבל אני בהחלט מציע לכולם לשלוח להן מיילים ולהתקשר לחברה. נכון לרגע זה, נשלחו כבר אלפי מיילים לכל החברות שמפרסמות ב־14.

"כיום יש את התחום של אחריות תאגידית בנושא סביבה, להט"בק או שוויון מגדרי. אני רק אומר שגם שמירה על הערכים הדמוקרטיים ושימוש בכוח מסחרי כדי לוודא שערוץ לא יסית נגד חצי עם זו מטרה ראויה".

אתה יודע שיש קריאה נגדית להפסיק מינויים למוצרי תמי 4 השייכים לחברת שטראוס, כיוון ששטראוס הפסיקה את הפרסום בערוץ 14. כלומר, בסופו של דבר המחאות הללו מתקזזות.
"אני לא חובב של חברות ענק. הרי הקמתי את 'לובי 99' ופעלתי נגדן, אבל אם שטראוס יספגו מכה דרך תמי 4, אז אנחנו נעודד אנשים לרכוש תמי 4. הפעולה שלנו היא נגד ה־BDS הישראלי".

איך אתה מחליט איזה קייס לקחת ואיזה לא – ומי מקבל את ההחלטות? לא עדיף שיהיה גוף המורכב מכמה אנשים שיקבל את ההחלטה, מעבר להחלטה שלך?
"אני מעדיף ללכת על יוזמות בעד מאשר על יוזמת נגד. כאמור, בכל פעם שיהיה חרם נגדי, נתייצב ונתמוך בחברות מסחריות או באומנים המתבטאים פוליטית בעד ערכים ליברליים.

"בנוגע לגוף שלנו, אני שואף לצרף עוד אנשים לרשימת המשתתפים, אני מקווה להגיע ל־300 אלף. בהחלט נצטרך לבנות קריטריונים ותשתית ארגונית, כולל ועד מנהל שיקבל את ההחלטות המסחריות. השאיפה שלי זה להגיע למאות אלפי אנשים שיהיו מחוברים לנושא דרך אפליקציה, אתר, קבוצות ואטסאפ – וישתתפו בסוג המחאה הזה".

עוד 1,338 מילים
סגירה