רצפה שורצת תיקנים בדירה בשיקגו של שנות ה־40 היא לא ממש הבמה הקונבנציונלית להצעת נישואים – אבל אהבתם של צמד הנאהבים האתיאיסטים היהודים־אמריקאים טד וג'ואן לא ידעה גבולות.

הקשר הרומנטי שפיתחו באוניברסיטת שיקגו החל אחרי כמה רגעים דרמטיים בהיסטוריה העולמית. ב־1945 ארה"ב השיגה עליונות מדעית חסרת תקדים עם הצלחתו של ניסוי טריניטי להפעלת פצצה גרעינית בלוס אלמוס.

זמן קצר לאחר מכן הוטלו הפצצות על הירושימה ונגסאקי – ומלחמת העולם השנייה הסתיימה. טד, האיש שכרע ברך, הוא לא אחר מאשר תאודור הול, הפיזיקאי הצעיר ביותר שהצטרף ל"פרויקט מנהטן".

אחרי שג'ואן השיבה בחיוב, טד התוודה: כשעבד על הפצצה, הוא העביר בחשאי מידע מכריע לברית המועצות. אפשר לטעון כי פעולת הריגול הזאת השפיעה על הגיאופוליטיקה של המלחמה הקרה במשך עשורים. אולם, היא לא הניאה את ג'ואן מלהינשא לטד, לשמור את הסוד שלו – ולהישאר לצדו עד מותו ב־1999.

אהבה מעל הכול. סצנה מתוך "מרגל החמלה" (צילום: באדיבות סרטי מגנוליה)

טד, האיש שכרע ברך, הוא לא אחר מאשר תאודור הול, הפיזיקאי הצעיר ביותר שהצטרף ל"פרויקט מנהטן". אחרי שג'ואן השיבה בחיוב, טד התוודה: כשעבד על הפצצה, הוא העביר בחשאי מידע מכריע לברית המועצות

הסיפור הזה נחשף בסרט תיעודי חדש בשם "מרגל החמלה", שבוים על־ידי יוצר הקולנוע המוערך סטיב ג'יימס. "היה אפשר לספר את זה כסיפור ריגול – ופשוט להתרכז בזה", אומר ג'יימס לזמן ישראל. "זה דרמטי, זה פוליטי – כל האיכויות האלה שיש בסיפור ריגול טוב". אולם, ג'יימס זיהה משהו עמוק יותר: "בליבו, מדובר בסיפור אהבה על המחויבות הגדולה של ג'ואן להגן עליו".

הסרט מגולל את הסיפור הזה בדרכים רבות – מתגובותיהם של טד הצעיר, ג'ואן ואחרים בחוג המכרים שלהם ועד לראיונות עם בני משפחה, חברים ומומחים. אולם, בראש ובראשונה הוא מובא דרך השיחות של הבמאי עם ג'ואן.

למרבה הצער, ב־10 ביולי, כמעט שבוע לפני הקרנת הבכורה בפסטיבל הקולנוע היהודי של סן פרנסיסקו, פורסמה ב"גרדיאן" מודעת הפטירה של ג'ואן הול, שכתבה נכדתה מרתה מוס. בעקבות מותה כתב ג'יימס בדוא"ל לזמן ישראל:

"ג'ואן הייתה אדם כל כך יוצא דופן במובנים רבים – מסורה בגבורה לטד ולמעשה האמיץ המדהים שלו. היא הייתה אדם מבריק ויצירתי בזכות עצמה, וגילתה אכפתיות רבה כלפי העולם עד הרגע האחרון".

בעוד ש"אופנהיימר" של נולאן מתאר את השמדת הירושימה באמצעות חזיונות הדמיון של הגיבור שלו, "מרגל החמלה" מציג צילומים של הגופות לאחר ההפצצה בפועל

היא לא רק דיברה עם יוצר הסרט, היא גם סיפקה לו ראיונות קודמים שלה, בכלל זאת ריאיון מרתוני של כמעט שלוש שעות עבור סדרה של ב־בי־סי וסי־אן־אן, בהשתתפות טד.

הצילומים הנדירים של טד בסרט כוללים את הרהוריו בנוגע להשתתפותו בניסוי טריניטי: "זה בהחלט גרם לאנשים לחשוב, מה זה הדבר הזה לעזאזל? למה אנחנו נכנסים?"

סטיב ג'יימס (צילום: באדיבות סרטי מגנוליה)

"מרגל החמלה" הוקרן, כאמור, בפסטיבל הקולנוע היהודי של סן פרנסיסקו ב־21 ביולי. באותו היום עלה לאקרנים "אופנהיימר", הסרט הביוגרפי עתיר הכוכבים של כריסטופר נולאן על רוברט אופנהיימר, ראש פרויקט מנהטן היהודי־אמריקאי, שהיה הבוס של טד בלוס אלמוס.

בעוד ש"אופנהיימר" של נולאן מתאר את השמדת הירושימה באמצעות חזיונות הדמיון של הגיבור שלו, "מרגל החמלה" מציג צילומים של הגופות לאחר ההפצצה בפועל, דבר שהשפיע עמוקות על הקהל בפסטיבל סן פרנסיסקו, כך על פי דוברת הפסטיבל.

"אני נמשך מאוד לסיפורים שבהם מתרחש משהו משמעותי שמשפיע בצורה עמוקה על האנשים שאני עוקב אחריהם – איך הם מנווטים ומתמודדים עם זה ומה נהיה מהם"

ג'יימס מהרהר בשאלה מדוע יש כעת עניין מחודש בסרטים על "פרויקט מנהטן", ומעלה שלוש סיבות אפשריות – כולן קשורות לאיומים הקיומיים של זמננו: שינוי האקלים, התפתחות של טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית, ועלייתה של סין כמעצמה גרעינית.

עם שינוי האקלים, אומר ג'יימס, יש "תחושה שארה"ב והעולם מוצאים את עצמם עכשיו על מן קצה של צוק… במן מחשבה לאחור, במובן מסוים – מחשבה על זמנים כאלה שבהם העולם היה בסכנה רצינית כמו בשיא המלחמה הקרה".

באשר לבינה המלאכותית, היא מעוררת לדבריו "את ההרגשה הזאת שהטכנולוגיה שיצרה האנושות יכולה להיות כוח חיובי – ויש לה גם את הפוטנציאל להשמיד אותנו".

ג'יימס זכה לשבחים על יצירתו המגוונת, שטווח הנושאים שלה נע מכדורסל כדרך אפשרית ליציאה מהעוני ב"חלומות עגולים" ועד הסרט האגדי על מבקר הקולנוע רוג'ר איברט "החיים עצמם". "אני נמשך מאוד לסיפורים שבהם מתרחש משהו משמעותי שמשפיע בצורה עמוקה על האנשים שאני עוקב אחריהם – איך הם מנווטים ומתמודדים עם זה ומה נהיה מהם. שם נמצא העניין שלי".

טד וג'ואן הול, מתוך "מרגל החמלה" (צילום: באדיבות סרטי מגנוליה)

טד לא היה המרגל האטומי היחיד לטובת הסובייטים. אולם, הריגול שלו התעלה על האחרים. "מה שהיה לו להציע היה משמעותי לסובייטים", אומר ג'יימס

טד וג'ואן היו צריכים לנווט לא מעט. כשגויס כסטודנט בהרווארד ל"פרויקט מנהטן" ב־1943, הילד המחונן טד היה רק בן 18, צעיר יותר אפילו מילד פלא אחר, ריצ'רד פיינמן. טד הוכיח את ערכו בעבודתו על פצצת האטום הראשונה שהוטלה על הירושימה ועל הפצצה הנוספת שהוטלה לאחר מכן על נגסאקי.

הוא הסתייג מהאדרתן של התקיפות הללו בארה"ב וחשש מפני מונופול אמריקאי על הטכנולוגיה המפחידה החדשה – והוא לא היה לבד. הסרט מצטט מכתב מאת מדענים מלוס אלמוס שמפציר בנשיא ארה"ב דאז הארי טרומן שלא להפציץ את יפן.

אבל טד עשה צעד נוסף וגורלי. כפי שמסביר הסרט, שותפו לחדר בהרווארד, סוויל "סווי" סאקס – יהודי־אמריקאי ממשפחת מהגרים רוסית – היה חסיד של מטרות פרוגרסיביות. לאחר שטד השיג אישור לעזוב את לוס אלמוס כדי לחגוג את יום הולדתו ה־19 בניו יורק, הוא וסווי רקמו תוכנית להעברת מודיעין גרעיני למוסקבה.

טד לא היה המרגל האטומי היחיד לטובת הסובייטים, אפילו בלוס אלמוס עצמה, שבה קלאוס פוקס היה גם הוא פעיל בהיבט הזה. אולם, הריגול של טד התעלה על האחרים. "מה שהיה לו להציע היה משמעותי לסובייטים", אומר ג'יימס.

ג'ואן הול, מתוך "מרגל החמלה" (צילום: באדיבות סרטי מגנוליה)

מתוך כל החומר הרב שעבד איתו, הבמאי מצא את עצמו מתרגש במיוחד מהקשר בין הבעל לאישה. "ראיתי את האהבה והמסירות המוחלטות שלה כלפי טד"

"הוא הציע סודות הקשורים למה שהם [המדענים] גילו על תהליך הביקוע ששלט בהצתה של הפצצה, באמצעות הפעלת תגובת שרשרת שיצרה פיצוץ אטומי". וכאילו שהסיפור של הול אינו שומט לסת מספיק, אחיו הבכור אדוארד "אד" הול אחראי לפרק משלו בהיסטוריה.

אד, מהנדס מבריק לא פחות מאחיו הפיזיקאי, היה גיבור חיל האוויר האמריקאי שפיתח את הטיל הבליסטי הבין־יבשתי, שמסוגל לשאת את אותו מטען עצמו שטד חשש מפניו: ראשי נפץ גרעיניים. לפי הסרט, כשה־FBI החל לחשוד בטד, אד הזהיר את אחיו מפני הניסיון לעקוב אחריו.

ג'יימס מצטער על כך שלא יכול היה לכלול בסרט דרך נוספת שבה אד ניסה להגן על טד. בשלב מוקדם יותר בחייהם, מחשש להטיה אנטישמית בקבלה לעבודה, אד שינה את שם משפחתו מהולצברג להול, והצליח לשכנע את אחיו לעשות כמוהו.

מתוך כל החומר הרב שעבד איתו, הבמאי מצא את עצמו מתרגש במיוחד מהקשר בין הבעל לאישה. "ראיתי את האהבה והמסירות המוחלטות שלה כלפי טד", אומר ג'יימס. אלה ניכרו גם במהלך משבר מצפוני שחווה טד.

רוברט אופנהיימר וצוות המדענים בלוס אלמוס, לקראת הניסוי הראשון בפצצת האטום, 9 בספטמבר 1945 (צילום: AP Photo)

בסופו של דבר בני הזוג עברו לקיימברידג', אנגליה, שם הם הקימו משפחה וטד המשיך לעסוק בעבודה חלוצית עם מיקרוסקופים אלקטרוניים. כשהמודיעין הבריטי פנה לטד בנוגע לעברו, הוא שוב שקל להתוודות

אף שעל פי דיווחים הוא עזב באמצע חקירה של ה־FBI, מאוחר יותר הוא החל לחוש חרטה על הריגול שלו, כששני יהודים אמריקאים אחרים – יוליוס ואתל רוזנברג – הואשמו במסירת סודות גרעין לסובייטים ונידונו לעונש מוות.

"טד הבין את המצב", אומר ג'יימס. "הוא ראה אותו כפי שהוא – בני הזוג רוזנברג היו אשמים. הוא גם הבין שמה שהם עשו היה שולי לעומת מה שהוא עשה. אני חושב שזה גרם לו להרגיש שהוא צריך לשלם את המחיר האולטימטיבי".

אולם, מוסיף הבמאי, "ג'ואן צדקה. 'אין שום דרך שתוכל להציל את בני הזוג רוזנברג, זה רק יביא עלינו עונש מאסר או מוות'. אם טד היה מתוודה, זה בשום אופן לא היה מציל את בני הזוג רוזנברג. אין ספק, היא צדקה לגבי זה".

בסופו של דבר בני הזוג עברו לקיימברידג', אנגליה, שם הם הקימו משפחה וטד המשיך לעסוק בעבודה חלוצית עם מיקרוסקופים אלקטרוניים. כשהמודיעין הבריטי פנה לטד בנוגע לעברו, הוא שוב שקל להתוודות – וגם הפעם ג'ואן הניאה אותו מכך.

המעבדה הלאומית בלוס אלמוס, ניו מקסיקו, היכן שצוות המדענים בראשותו של רוברט אופנהיימר פיתחו את פצצת האטום הראשונה (צילום: AP Photo)

"אני חושב שהעמדה של הסרט היא שלא משנה איך אתה מרגיש לגבי המעשים של טד – אם הם היו צודקים או שגויים – הוא פעל על פי מצפונו"

בסופו של דבר טד מעולם לא נעצר, אם כי ג'יימס אומר שחיים עם סוד גבו ממנו מחיר כבד. הצופים בסרט שומעים מקולות נוספים, בהם שתי בנותיו של הול – רות לונדון ושרה הול (בת נוספת, דבורה, נהרגה בתאונת דרכים טרגית בשעה שרכבה על אופניה).

ילדיו של סאקס – הבת שרה סאקס והבן בוריה סאקס – גם חולקים את מחשבותיהם. בוריה מביע רגשות מעורבים לגבי הריגול של אביו ושל טד. בוריה "באמת הביע חשד שהם היו נאיביים כשחלקו את המידע עם הסובייטים", אומר ג'יימס. "בהרבה מובנים, בעיניו, זאת הייתה טעות".

זמן רב לאחר שטד וסווי העבירו מידע לקרמלין, ההיסטוריה הדביקה אותם. בשנות ה־90 ממשלת ארה"ב הסירה את הסיווג הביטחוני ממסמכי וינונה, שכללו מידע על מרגלים לטובת הסובייטים. עד אז ברית המועצות כבר נפלה וסווי הלך לעולמו.

טד עדיין היה בחיים, אבל סבל מסרטן סופני וממחלת פרקינסון. המרגל לשעבר נחשף לציבור הכללי בספר מ־1997 בשם "Bombshell: The Secret Story of America's Unknown Atomic Spy Conspiracy" ("פצצה: הסיפור הסודי של קונספירציית המרגל האטומי הבלתי ידוע") מאת העיתונאים ג'וזף אולברייט ומרשה קונסטל, שנמנים עם המומחים שהתראיינו לסרטו של ג'יימס.

ענן הפטרייה מפצצת האטום שהונחתה על הירושימה, 6 באוגוסט 1945 (צילום: AP Photo/U.S. Army via Hiroshima Peace Memorial Museum)

"הוא לא עשה את זה כי הוא שנא את אמריקה, הוא לא עשה את זה כדי להרוויח משיתוף הסודות האלה. הוא עשה את זה כי באמת הייתה לו דאגה כנה לגבי העובדה שאמריקה מחזיקה בפצצה"

הול הלך לעולמו שנתיים לאחר פרסום הספר. "אני חושב שהעמדה של הסרט היא שלא משנה איך אתה מרגיש לגבי המעשים של טד – אם הם היו צודקים או שגויים – הוא פעל על פי מצפונו", אומר ג'יימס. "הוא לא עשה את זה כי הוא שנא את אמריקה, הוא לא עשה את זה כדי להרוויח משיתוף הסודות האלה.

"הוא עשה את זה כי באמת הייתה לו דאגה כנה לגבי העובדה שאמריקה מחזיקה בפצצה. כמו שהוא אומר בסרט, זה היה מתוך חמלה יותר מאשר כל דבר אחר".