בסוף השבוע הקרוב עומדת להתווסף לתחבורה הציבורית מערכת הסעת המונים שלפי התוכניות אמורה לשרת מספר שש-ספרתי של נוסעים מדי יום.
ההשקה של הרכבת הקלה בגוש דן היא גם נדבך נוסף במעבר של התחבורה הציבורית בישראל למערכות שמבוססות על תשלום עצמי. הנהג כבר לא משמש כקופאי, הנוסעים לא נדרשים לעבור דרכו עם כרטיסייה לניקוב או לרכוש ממנו כרטיס נייר תמורת כמה מטבעות.
המעבר למערכות תשלום מתקדמות, שהתבצע בשנים האחרונות, מבורך ובלתי נמנע; אבל המפגש שלו עם התרבות הישראלית – מצד הנוסעים ונותני השירות גם יחד – מוליד לא מעט חיכוכים וקשיים.
לא מופרך להניח שקשיים כאלה יתעוררו גם בתקופת ההתנעה של הרכבת הקלה. הנוסעים שהתרגלו לתקף את הרב-קו בתוך האוטובוס, יגלו שבתוך הקרונות של הרכבת הקלה אין מכשירי תיקוף.
לא מופרך להניח שקשיים כאלה יתעוררו גם בתקופת ההתנעה של הרכבת הקלה. הנוסעים שהתרגלו לתקף את הרב-קו בתוך האוטובוס, יגלו שבתוך הקרונות של הרכבת הקלה אין מכשירי תיקוף
במקום זאת, המכשירים ניצבים רק על הרציפים (בתחנות העיליות) ובכניסה לתחנה (בתת קרקעיות). מי שיעלה עם רב-קו לא מתוקף, עלול למצוא את עצמו במפגש לא נעים עם הפקח שיסתיים בקנס.
במערכת מקווים שזה יזרז את הישראלים לעבור לתשלום באפליקציות, אבל צריך לקחת בחשבון שלא לכל האוכלוסייה יש מכשירים חכמים (חרדים, למשל) ולא כל מי שיש לו מכשיר חכם יודע לתפעל יישומונים.
המעבר למערכות תשלום עצמאיות חשף את העובדה שכשהישראלים יכולים לעלות על האוטובוס (או על הרכבת הקלה בירושלים) בלי לשלם, יש להם נטייה לעשות את זה.
בחברות האוטובוסים טוענים שהיקף אי התשלום מגיע ל-20-30% מהנוסעים, ב"אגד" אפילו טוענים שרק אחד מכל שני ילדים שנוסעים באוטובוס משלם עבור הנסיעה.
בחברות האוטובוסים טוענים שהיקף אי התשלום מגיע ל-20-30% מהנוסעים, ב"אגד" אפילו טוענים שרק אחד מכל שני ילדים שנוסעים באוטובוס משלם עבור הנסיעה
מעבר לנזקים הכספיים הניכרים, הנתח הגבוה של מתחמקי התשלום מוליד תופעת נגד, גם היא מוכרת היטב מאגפים אחרים של החיים בישראל: יותר ויותר מקרים של התנהגות גסה, על גבול האלימה, של פקחים, גם ואולי בעיקר כלפי ילדים. מבחינת הפקחים (חלקם, כמובן) כל אזרח תחמן וכל ילד חשוד, והם מרשים לעצמם להתנהג בהתאם.
בשבועות האחרונים התרומם גל של תלונות ועדויות קשות מצד ילדים והוריהם על מקרים שבהם פקחים מעכבים ילדים בגלל אי תשלום/תיקוף, מטילים עליהם אימה ואפילו נרשמו מקרים שבהם ילדים הורדו מהאוטובוס באמצע הנסיעה במרחק ניכר מביתם.
לאחרונה התרומם גל של תלונות ועדויות קשות מצד ילדים והוריהם על מקרים שבהם פקחים מעכבים ילדים בגלל אי תשלום/תיקוף, מטילים עליהם אימה ואפילו נרשמו מקרים שבהם ילדים הורדו מהאוטובוס
בחברות האוטובוסים טוענים שזה בניגוד מוחלט לנהלים, אבל בין הנהלים לבין המציאות בשטח כנראה יש פער לא קטן.
אחת הסוגיות שאחראית לתלונות על הפקחים היא עיתוי התיקוף. חלק מהנוסעים מתקשים להגיע אל מכשיר התיקוף בגלל הצפיפות והדוחק באוטובוס, או בגלל שהם מעדיפים קודם להתיישב ורק אחר כך לגשת לתקף.
לפי חברות האוטובוסים, לנוסעים מוקצות שלוש דקות מהעלייה ועד ביצוע התשלום, אבל נוסעים רבים טוענים שקיבלו קנס שניות אחרי שעלו לאוטובוס.
בדיוק בהקשר הזה, פרסם לפני מספר שבועות הסופר ינץ לוי פוסט שהפך ויראלי וגרר תגובות מהורים רבים ברחבי הארץ. כותב לוי:
"זה מה שקרה לבת שלי, בת 11, ולחברות שלה היום בחזרה מבית ספר. בתי וחברותיה יודעות שנהגי אגד ממהרים לנסוע מהתחנה ולא מחכים שכולם יתיישבו, אז כדי שהן לא ייפלו לימדנו את בתי שקודם תתיישב ואז תיגש בזהירות לתקף את הרב-קו שלה.
"בתי ושתי חברותיה התיישבו ומיד התנפלו עליהן שני פקחים, ובלי להציג את עצמם בדקו את הכרטיסים שלהן, ולמרות כל ההסברים לא נתנו להן לתקף אותם אלא לקחו את הפרטים שלהן ונתנו לכל אחת מהן דוח בסך 100 שקל.
"שני הגברים לקחו מהילדות פרטים אישיים ואיימו עליהם שוב ושוב. הילדות בכו, התחננו שהפקחים יתקשרו להורים שלהם, אבל הלב הגס והמגעיל של הפקחים לא הקשיב, ופשוט השאירו אותן עם הדמעות ועם הדוחות. קשה להסביר כמה זה דוחה, כמה זה חסר הגיון ולא סביר, וכמה זה נראה כמו התנהלות של מג"ב מול מחבלים – רק שמדובר בילדות בנות 11 באוטובוס".
אחת הילדות, אגב, היא כבדת שמיעה עם מכשיר שמיעה, ועל אף שאמרה לפקחים שהיא מתקשה להבין הם סירבו לדבר עם הוריה בטלפון ולהסביר מה קרה.
אחרי שהפוסט התפרסם, אנשי "אגד" יצרו קשר עם לוי, התנצלו וביטלו את הקנס – אבל הבעיה היא כמובן עם ההתרחשות היומיומית באוטובוסים שהאירועים בהם לא זוכים לתפוצה ויראלית.
אם בכך לא די, נקודת חיכוך נוספת קשורה לנוסעים שלמעשה כבר שילמו על הנסיעה או כלל לא אמורים לשלם: בני 75 ומעלה שפטורים מתשלום; חיילים; נוסעים שרכשו "חופשי חודשי" ולמעשה שילמו על כל הנסיעות מראש.
כל אלה לא אמורים לשלם – אבל כן אמורים לתקף, לטובת ההתחשבנות הכספית בין המערכות. רק שמשמעת התיקוף של הישראלים במקרים האלה, איך לומר בעדינות, נוטה להיות רופפת, ולא פעם נוסעים מקבלים קנסות בגין נסיעה שהם למעשה כבר שילמו עליה.
משמעת התיקוף של הישראלים במקרים האלה, איך לומר בעדינות, נוטה להיות רופפת, ולא פעם נוסעים מקבלים קנסות בגין נסיעה שהם למעשה כבר שילמו עליה
אלוהים, אמר פעם מישהו חכם, נמצא בפרטים הקטנים, והפרטים הקטנים הם אלה שיכריעו אם נהגים יעזבו את המכונית הפרטית לטובת התחבורה הציבורית. המפגש בין תרבות התשלום והציות בישראל לבין תרבות השירות הקלוקלת יוצר עוד ועוד חיכוכים שמוציאים לתחבורה הציבורית שם מפוקפק.
השבוע נכנסת לשדה המוקשים זה גם חברת "תבל" שמפעילה את הרכבת הקלה. נותר רק לאחל לה שתגיע בשלום ליעדה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם