רק כ־35% מהקורבנות שנרצחו השנה בחברה הערבית השתייכו בעצמם לעולם הפשע, רובם כ"חיילים" זוטרים בארגוני הפשיעה. כך עולה מהערכות שהעבירו גורמים בכירים במשטרה לבכיר בשלטון המקומי, שהגיעו לידי זמן ישראל.

כ־25% מהקורבנות, לפי אותן הערכות, היו קרובי משפחה של עבריינים, אך ללא רקע עברייני. החברה הערבית נחלקת למשפחות מורחבות גדולות (חמולות). בחלק מהמשפחות יש עבריינים והן ידועות כ"משפחות פשיעה", אך למעשה, חלק גדול מבני המשפחות הללו חף מפשע. לפעמים העבריינים נוקמים ביריביהם ורוצחים בני משפחה שלהם שאינם מעורבים בפשיעה בעצמם.

כ־40% מהנרצחים, לפי אותן הערכות, לא היו עבריינים ולא קרובים של עבריינים. רובם הסתבכו עם ארגוני הפשיעה בשל חובות שנטלו בשוק האפור, סכסוכי שכנים וסכסוכים עסקיים – שהעבריינים התערבו בהם – ופעילות פוליטית וחברתית שאיימה על העבריינים, או שהם פשוט נקלעו לזירות פשע. למקרי הרצח האלה נוספו גם רציחות של נשים וילדים בידי קרובי משפחה.

המשטרה לא פענחה את מרבית מקרי הרצח בחברה הערבית ואין לה מידע מדויק על המניעים שלהם. אולם, במשטרה יודעים, לרוב, אם לנרצחים היה עבר פלילי, כיוון שהמשטרה עוקבת אחרי ארגוני הפשיעה ומסמנת את הפעילים בהם, שלרובם יש תיקים פליליים.

זירת הרצח באבו סנאן, שבה נורו למוות ארבעה בני אדם, 22 באוגוסט 2023 (צילום: שיר טורם/פלאש 90)

למשטרה אין מידע מדויק על מניעי הרצח, אבל במשטרה יודעים, לרוב, אם לנרצחים היה עבר פלילי. המידע המשטרתי סותר את הסטיגמה בחברה היהודית, לפיה רוב הנרצחים הערבים היו, כביכול, עבריינים

המידע המשטרתי סותר, באופן חלקי, את הסטיגמה בחברה היהודית, לפיה כל הנרצחים הערבים – או רובם – היו, כביכול, עבריינים – וכי מדובר ב"חיסול חשבונות בין עבריינים".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר אמר בריאיון לערוץ 12 בשבוע שעבר (הריאיון אודות "זכות התנועה" שעורר סערה עולמית): "חלק מהנרצחים בעצמם יצאו לרצוח". כשנשאל מדוע הוא מעודד חלוקת נשק אישי ליהודים בלבד, אמר, "צריך לחלק נשק להגנה עצמית (ואילו) הערבים מפנים נשק אחד נגד השני". ההערכות שהתקבלו מהמשטרה מפריכות, חלקית, את טענותיו של בן גביר.

למעשה, לפי ההערכות המשטרתיות שהגיעו לידינו, גם אם היו נרצחים בחברה הערבית "רק" קורבנות חפים מפשע שאינם קרובי משפחה של עבריינים – כלומר, רק 40% מאלה שנרצחים בפועל – עדיין מספרם היה גדול ממספר הנרצחים בחברה היהודית (גם השנה, אחרי שמספר הנרצחים היהודים זינק גם הוא).

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והמפכ"ל קובי שבתאי (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

המשטרה אינה מפרסמת כמה מקורבנות האלימות היו חשודים או נאשמים בפלילים. זאת, למעט במקרים הנדירים שבהם הנרצח נשפט, הורשע וריצה בעבר עונש מאסר. על אלה נמנו עלי אבו סלאח מסח'נין, שנרצח השבוע ביריות בכביש 60 ונאסר בעבר בעוון עבירות אמל"ח וחטיפה לסיוע ברצח, והמחבל המשוחרר איברהים לנין אל טורי, שנרצח בדצמבר 2022 בכפר קאסם.

המשטרה אינה מפרסמת כמה מקורבנות האלימות היו חשודים או נאשמים בפלילים, למעט במקרים הנדירים שבהם הנרצח נשפט, הורשע וריצה בעבר עונש מאסר

המשטרה לא ענתה לשאלת זמן ישראל, כמה מהנרצחים היו חשודים, נאשמים ומורשעים בפלילים, ומסרה בתשובה: "לא נוכל לסייע בנושא".

גם בארגון "יוזמות אברהם", שעוקב אחרי הפשיעה בחברה הערבית, מבהירים שהם לא יודעים לאלו מהנרצחים היה רקע פלילי. לדברי ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל משותף בארגון: "המשטרה לא מוסרת לנו את המידע הזה, ואין לנו דרך לדעת אותו".

לחלק מהרשויות המקומיות הערביות יש הערכות משלהן על הרקע של קורבנות הפשיעה, הקרובות למדי להערכות שהתקבלו מהמשטרה.

מנכל עיריית טירה, עבד אלרחמן קשוע ז"ל, שנרצח ביריות (צילום: עיריית טירה)

"ארגוני הפשיעה הפכו את עצמם לבוררים בכוח בסכסוכים בין אנשים נורמטיביים, על קרקעות וענייני עסקים. אם אחד הצדדים לא מעוניין ב'תיווך' הכפוי הזה – רוצחים אותו"

לדברי סגן וממלא מקום ראש עיריית טירה, עו"ד סאמח עיראקי: "30%–40% מאלה שנרצחו בטירה, ולהערכתי גם ביישובים אחרים, הם חיילים בארגוני הפשיעה. 25% הם קרובים חפים מפשע של עבריינים. השאר – אנשים חפים מפשע שהסתבכו עם העבריינים שלא באשמתם.

"בשנים האחרונות ארגוני הפשיעה הפכו את עצמם לבוררים בכוח בסכסוכים בין אנשים נורמטיביים, על קרקעות ועניינים עסקיים. כשהעבריינים שומעים על סכסוך, הם צצים בשטח ומודיעים לצדדים שהם הבוררים.

"אם יש סכסוך קרקעות, ארגון הפשיעה מודיע לצדדים איך הקרקע תתחלק, ולוקח לעצמו חלק. אם אחד הצדדים לא מעוניין ב'תיווך' הזה, או לא מקיים את ה'הסכם' שנכפה עליו – רוצחים אותו. ויש כאלה שפשוט עברו במקרה בזירת ירי. ונשים שנרצחו בידי הבעלים שלהן".

למה, לדעתך, העבריינים מנסים להשליט סדר בוויכוחים בין אזרחים רגילים, ולא המשטרה ובתי המשפט?
"אתה שואל ברצינות? כשבראש המשטרה עומדים בני אדם שחושבים שערבי טוב זה ערבי מת, למה שתתערב בסכסוכי שכנים בין ערבים? למה שתילחם בפשיעה?"

המשטרה בזירת אירוע הירי בכפר כנא שבו נפצעו קשה שישה בני משפחה, 26 באוגוסט 2023 (צילום: פלאש90)

"לפעמים רוצחים דווקא בני משפחה שהם לא ב'ביזנס'. זה קל יותר – וכואב יותר. לפעמים יש סכסוך בין עבריינים משתי משפחות, אלה רוצחים מישהו חף מפשע במשפחה השנייה, ואז רוצחים מישהו כזה אצלם"

לדברי גורם בעירייה בעיר ערבית: "לפעמים העבריינים רוצחים דווקא בני משפחה של אויביהם, שהם בכלל לא ב'ביזנס'. זה קל יותר – וכואב יותר. לפעמים יש סכסוך בין עבריינים משתי משפחות, אלה רוצחים מישהו חף מפשע במשפחה השנייה, ואז אלה רוצחים מישהו כזה אצלם, וכך הלאה".

לעתים, מסעות הנקמה הללו מובילים לירי המוני, שלפחות חלק מהנפגעים בו אינם עבריינים. השבוע, למשל, נכנסו רעולי פנים לאירוע משפחתי בכפר כנא וירו בגבר בן 55 ובארבעת ילדיו. הגבר ובתו בת ה־29 נפצעו קשה.

לעתים, הנרצחים היו דווקא המצליחנים במשפחה היריבה, אלה שהיה להם את הסיכוי הטוב ביותר להיחלץ ממעגל העוני והאלימות. כזה, למשל, היה אנאס אלוחואח בן ה־18 מלוד, שנרצח ב־2021.

הנער היה תלמיד מצטיין בכימיה, נבחר ליו"ר מועצת התלמידים בבית ספרו ונמצא בשלבי קבלה לאוניברסיטה. לא היה לו כל קשר לפשיעה, אבל במשפחתו היו עבריינים, שנמצאו בסכסוך עם עבריינים ממשפחה אחרת, מוסראתי. לדברי מכר של המשפחה: "הוא חוסל דווקא בגלל מה שהיה. זאת הנקמה הכי קשה".

זירת הרצח של אם ושני בניה בטייבה, 1 במאי 2023 (צילום: דוברות המשטרה)

"בערים הערביות תושבים לא יכולים לקבל הלוואות מהבנקים. בלית ברירה, הם פונים לשוק האפור. אם הלווה לא מצליח להחזיר, מאיימים על חייו וחיי המשפחה שלו"

פעיל חברתי בולט במשולש מעריך כי מספר העבריינים בקרב הנרצחים גבוה מעט יותר מאשר בהערכות המשטרה, כיוון שחלק מהעבריינים אינם מוכרים לה. לדבריו: "בהערכה גסה, כמחצית מהנרצחים במשולש הם סייענים אקטיביים או פסיביים של העבריינים. אבל השאר לגמרי חפים מפשע".

גורם בעיריית אום אל־פחם מספר על מניע נוסף לרצח תושבים ללא רקע פלילי – חובות לשוק האפור. לדבריו: "בערים הערביות כמעט אין תוכניות מתאר מאושרות. תושבים לא יכולים לקבל הלוואות מהבנקים כדי לבנות בית למשפחתם על אדמתם הפרטית. בלית ברירה ממש, הם פונים לשוק האפור.

"אם הלווה לא מצליח להחזיר את ההלוואות, העבריינים לוקחים לו אדמה. אם זה לא מספיק, או שהלווה מתנגד, מתחילים לאיים על חייו וחיי המשפחה שלו".

איש ציבור מטמרה שאיתו שוחחנו, סבור שאין דרך לדעת מי מהנרצחים היה עבריין. לדבריו: "אתה פוגש אנשים באירועים חברתיים, ברחוב, בקניות, הם נראים נחמדים וטובים, אבל אתה לא יודע אם אין להם איזה סיפור. ואז פתאום הם נרצחים – ואין לך מושג מה היה הקשר שלהם לעולם התחתון. אם היה".

ראש עיריית שפרעם עורסאן יאסין (צילום: עיריית שפרעם)

"אתה פוגש אנשים באירועים חברתיים, ברחוב, בקניות, הם נראים נחמדים וטובים, אבל אתה לא יודע אם אין להם איזה סיפור. ואז פתאום הם נרצחים"

ואילו ראש עיריית שפרעם עורסאן יאסין משוכנע שאיש מקורבנות הפשיעה בעירו לא היה עבריין בעצמו. לדבריו: "הכרתי את כל הנרצחים אצלנו. כולם היו חפים מפשע. חלקם היו קרובים של עבריינים. הגיעו יריבים של העבריין, אמרו לו, 'אם תרגיז אותנו, הלך על המשפחה שלך', וכך עשו".

כיצד אתה מתייחס לדברי השר בן גביר, שאמר ש"חלק מהנרצחים היו בדרך לרצוח בעצמם"?
"דברים שקריים, נבזיים, מכוערים, בושה למדינה. לא ייתכן שהוא נשאר בתפקיד. הציבור הערבי רוצה לחיות, להתפרנס, להיות חלק מהמדינה, לבנות את עתיד ילדיו.

"זאת המדינה שלי – והמשטרה צריכה לדאוג לי בדיוק כמו ליהודי. כחבר מרכז ליכוד, אני אומר: ראש הממשלה נתניהו צריך לעשות חשבון נפש על כל מה שמתרחש בימים האלה".