ד"ר איתי גראדל הוא סוחר עתיקות דני המתמחה בתרבויות יוון ורומא, וכמו רבים מעמיתיו הוא רכש ומכר עתיקות באיביי. ב-2016 הוא החל לחשוד שמשהו אינו כשורה: אחד הסוחרים האנגלים מהם נהג לקנות באופן קבוע הציע למכירה פריטים באיכות גבוהה, לעיתים גבוהה מדי. איכות מוזאונית ממש.

ב-2016 הציע אותו מוכר, שהתכנה "סולטן1966", תכשיט רומאי מיוחד. המיניאטורה נראתה לגראדל מוכרת ובדיקה שערך העלתה כי התכשיט נכלל ב-1926 בקטלוג של המוזאון הבריטי בלונדון.

הפריט הוסר מאיביי אחרי כמה שעות, אבל גראדל הספיק לצלם מסך והחל לעקוב אחרי "סולטן1966" בקפדנות. הסוחר הדני, שבילה שעות רבות במוזאון הבריטי כמתלמד וסטודנט, קנה מ"סולטן1966" פריטים רבים מאז 2014.

כששאל למקורם, ענה המוכר כי לסבא שלו היתה חנות מציאות בעיר יורק בין המלחמות. "לא האמנתי לו, אבל החלטתי לשמור על שתיקה כדי לא לעורר חשד והתחלתי לעקוב אחריו בקפדנות", הוא סיפר ל"דיילי טלגרף".

ארבע שנים מאוחר יותר, חשדותיו התאמתו: המוכר מאיביי הציע למכירה תכשיט אחר, אחד שהופיע בגרסה מעודכנת של קטלוג המוזאון בתמונה צבעונית. "ראיתי מייד שזו תמונה עדכנית וכל הסיפור על חנות המציאות של סבא הוא שקר", הוא אמר.

ד"ר איתי גראדל עם אחד הפריטים הגנובים שרכש באיביי (צילום: Katrin Kutter/HAZ)

הסוחר החל לעבור על רשימת הקניות שלו מאותו מוכר ומהר מאוד הגיע למסקנה שהוא קנה רכוש גנוב מהמוזאון החשוב בעולם. בסך הכל היו 70 פריטים שנקנו ישירות מאותו מוכר ועוד 150 דרך צד שלישי – הזול ביותר עלה 15 ליש"ט בלבד, ועד פריטים שנמכרו תמורת מאות פאונדים.

בין היתר גראדל קנה טבעת מצרית, העתק של תכשיט פרעוני – כך הוא חשב – תמורת 150 ליש"ט. כשהטבעת הגיעה, הוא הבחין שמדובר בפריט מקורי מימי המלכה קליאופטרה ששויו יותר מ-500 ליש"ט. באותה שנה הוצעה למכירה אבן חן שהופיע בקטלוג המוזאון, וגראדל החליט להזהיר את ראשי המוזאון שמתחת לאפם מתנהל מסחר בחפצים גנובים.

בין היתר גראדל קנה טבעת מצרית, העתק של תכשיט פרעוני – כך הוא חשב – תמורת 150 ליש"ט. כשהטבעת הגיעה, הוא הבחין שמדובר בפריט מקורי מימי המלכה קליאופטרה ששויו יותר מ-500 ליש"ט

"באופן כללי הם אמרו לי ללכת ולהתחפף", הוא אמר לפני שבוע. "הם התיחסו אליי כאל שוטה הכפר".

"המוזאון של העולם עבור העולם"

המוזאון הבריטי – השלישי בעולם בגודלו לפי מספר המבקרים השנתי – רוחש חיים בכל ימות השנה, וההמונים ממלאים את האולמות בהם מוצגים כמה מאוצרות האנושות.

בפינה אחת של הבניין הענק, הבנוי כמקדש יווני, מרוכזים אוצרות מצרים הפרעונית – כולל אבן הרוזטה שהביאה לפענוח כתב החרטומים – ובקומה מעל, המבקרים גודשים את גלריית המומיות המרהיבה, האולם הפופולרי ביותר במוזאון כולו.

אבן הרוזטה במוזאון הבריטי (צילום: Blaize Pascall / Alamy)

ממש בסמוך, מוצגים אוצרות אשור הכוללים את שערי המקדש של שלמנסאר, שם יושבת משפחה של מהגרים מעיראק למרגלות למסו, שור אשורי מכונף בעל פרצוף אנושי מהמקדש בנימרוד. וכל זה ליד גלריה המתארת את כיבוש תל לכיש על ידי סנחריב.

משמאל נמצאים אוצרות יוון העתיקה, כולל מקדש קטן ופסלי הפרתנון המוכרים כפסלי השיש של אלגין – פסלים יקרי ערך שהיו על חזית הפרתנון במקדש שעל האקרופוליס מעל אתונה ומקור לסכסוך בינלאומי בן עשרות שנים בין בריטניה ויוון.

"המוזאון של העולם עבור העולם", מכריז הסלוגן של המוזאון הבריטי, לא בלי הצדקה ולא בלי רגשי אשמה. ההיסטוריה האנושית מוצגת כאן לעיני כל.

באולם האוקיאני בולט הוואה הקאנאנאיה (חבר אבוד או גנוב), פסל מואי מאיי פסחא, אחד הכוכבים של המוזאון כולו. הפסל נחשב לקדוש בקרב הקהילה הפולינזית באיים ואלו אף ערכו טקס דתי לכבודו והביאו אותו מאדמת האיים למשכנו במוזאון.

באולם האוקיאני בולט הוואה הקאנאנאיה (חבר אבוד או גנוב), פסל מואי מאיי פסחא, אחד הכוכבים של המוזאון כולו. הפסל נחשב לקדוש בקרב הקהילה הפולינזית באיים

פסל מואי מאיי פסחא המוצג במוזאון הבריטי (צילום: AFP / Adrian DENNIS)

המואי הגיע לבריטניה במאה ה-19 ובין הרשויות בבריטניה ואנשי הקהילה מתקיימים מגעים להחזרת הפסל העצום והנפלא למכורתו. עד אז הם לפחות יכולים להתנחם בעובדה שבשל גודלו ופרסומו, אי אפשר להוציא אותו מהמוזאון בתיק צד ואז למכור אותו באיביי.

על פי ההערכה נשדדו – הו האירוניה! – מעל 2,000 פריטים, אשר נמכרו במשך השנים עד שהפרשה התפוצצה הקיץ בבריטניה.

גם מתחת לקומות המבקרים, המוזאון רוחש חיים. שם, על גבי מדפי מתכת, נמצאים הפריטים שאינם מוצגים לציבור. על פי הערכות מדובר בכשמונה מיליון פריטים שונים שחלקם אפילו לא מקוטלגים. הפירצה הזו, של עתיקות במספר עצום ללא שמירה הולמת, קראה לגנב.

גם מתחת לקומות המבקרים, המוזאון רוחש חיים. שם, על גבי מדפי מתכת, נמצאים הפריטים שאינם מוצגים לציבור. על פי הערכות מדובר בכשמונה מיליון פריטים שונים שחלקם אפילו לא מקוטלגים

כבר לפני עשרים שנה פרסם ה"סנדיי טיימס" תחקיר שחשף מחדלי ביטחון במוזאון. כתב שעבד במחסני המוזאון אף לקח כף רגל יוונית יקרה בשווי של 20 אלף ליש"ט בתיק, הלך לשתות איתה קפה ממול למוזאון ואז חזר למשמרת שלו והשיב את כף הרגל למקומה אחרי שהוכיח עד כמה קל לגנוב מהמוזאון.

פסלי השיש של אלגין במוזאון הבריטי בלונדון (צילום: Panagiotis Kotsovolos / Alamy)

"גנוב כפי יכולתך עבור בעלי הכוונות האפלות", שחזר הכתב את ימיו במקום הפרוץ. העיתון העריך אז שמאות פריטים נגנבו מהמוזאון, חלקם בעלי חשיבות גדולה, אבל מעט מאוד תוקן מאז.

לא מדובר בכנופית פושעים מתוחכמת שחדרה לצוות המוזאון בסבלנות וחיכתה לתזמון הנכון. על פי החשד, פיטר היגס, אחד האוצרים במחלקה היוונית רומית, היה האיש מאחרי הגניבה והסחר השיטתי בעתיקות המוזאון.

לא מדובר בכנופית פושעים מתוחכמת שחדרה לצוות המוזאון בסבלנות וחיכתה לתזמון הנכון. על פי החשד, פיטר היגס, אחד האוצרים במחלקה היוונית רומית, היה האיש מאחרי הגניבה והסחר השיטתי בעתיקות המוזאון

היגס השתמש באותו כינוי, "סולטן1966", גם בחשבון הטוויטר שלו – וחשבון הבנק המקושר לחשבון האיביי של אותו משתמש שייך לפיטר היגס. לא בדיוק הפושע הכי ערמומי בכנופיה.

היגס פוטר מעבודתו עם פרוץ הפרשה אבל מכחיש את החשדות וטוען לחפותו. למרבית המבוכה, הוא אף זכה לקידום בשנים האחרונות ותחת אחריותו היו פסלי הפרתנון. מזל שהם כה כבדים וידועים לציבור, אחרת, מי יודע, אולי היה ניתן לקנות אותם במחיר מציאה באיביי.

פיטר היגס, אוצר במוזאון הבריטי החשוד בגניבת אלפי פריטים ומכירתם באיביי (צילום: צילום מסך)

כל עוד היגס מכר חפצים לא מקוטלגים, היה קשה לעלות על השוד המתמשך. אבל היגס התרשל ונחשף, ומאז הפרשה מככבת בכל כלי התקשורת בבריטניה.

גראדל שלח מסמך מפורט למוזאון בפברואר 2012 ורק חמישה חודשים מאוחר יותר קיבל תשובה מסגן מנהל המוזאון ג'ונתן ויליאמס, שבה נכתב כי "כל הפריטים נמצאים באוסף" וש"אין בסיס לחשדות".

גראדל שלח מסמך מפורט למוזאון בפברואר 2012 ורק חמישה חודשים מאוחר יותר קיבל תשובה מסגן מנהל המוזאון ג'ונתן ויליאמס, שבה נכתב כי "כל הפריטים נמצאים באוסף" וש"אין בסיס לחשדות"

גראדל המשיך להתריע בפני ראשי המוזאון, אבל רק לאחר שהוא פנה לג'ורג' אוסבורן, יו"ר המוזאון ושר האוצר לשעבר, שגם היה עורך ה"אבנינג סטנדרט", נערכה בדיקה ראויה והחשדות אושרו.

"ברור שהנהלת המוזאון רק רצתה שאני אעלם להם כבר", אמר גראדל ל"טלגרף". "אולי הם מרגישים במצור בשל כל ההתקפות על המוזאון כאתר של פריטים גנובים.

יו"ר המוזאון הבריטי ושר האוצר לשעבר ג'ורג' אוסבורן (צילום: Daniel LEAL / AFP)

"אני אישית סבלתי מהפרשה בצורה קשה, כשגיליתי שסחרתי בסחורה גנובה ואחר כך כשהמוזאון סירב להקשיב לי. הם לא הבינו שגם אני קורבן כאן. אם לא הייתי מתעקש, הייתי שותף לפשע – אולי לא מבחינה חוקית אך בוודאי מבחינה מוסרית. לא הייתי יכול לחיות עם זה".

הסערה מסרבת לשכוך

המוזאון הבריטי, שנוסד לפני 270 שנה, הוא מוסד לאומי לכל דבר. התערוכות הקבועות הן אתר חשוב לכל חובב אומנות והיסטוריה בעולם והתערוכות המשתנות הן מהטובות בסוגן. בחנות מוצע למכירה הספר "250 יצירות מופת של המוזאון הבריטי" ואין בכך הפרזה. יש במוזאון מספיק יצירות מופת של האנושות גם לספרים גדולים בהרבה.

בחנות מוצע למכירה הספר "250 יצירות מופת של המוזאון הבריטי" ואין בכך הפרזה. יש במוזאון מספיק יצירות מופת של האנושות גם לספרים גדולים בהרבה

בשנה האחרונה ביקרו במוזאון יותר מ-4 מיליון מבקרים, הוא מרכז תרבותי וחינוכי מהמעלה הראשונה וגם חלק מהעבר הקולניאליסטי והאימפריאליסטי של בריטניה. חלק מהפריטים נשדדו ממש מרחבי העולם, אבל גם מעמדם של המוצגים הלגיטימיים – אלה שנרכשו באופן חוקי – אינו ברור.

חלק מהמוכרים היו מעצמות או גורמים קולוניאליסטים בעצמם, ומותר לתהות לגבי רכישות של אוצרות תרבותים של עמים תחת כיבוש על ידי המעצמה מספר אחת בעולם אז.

החצר הפנימית של המוזאון הבריטי בלונדון (צילום: iStock)

המוזאון הוא גם מבנה עתיק שזקוק לשיפוץ מקיף. הבדיחה בקרב אנשיו היא שמערכת החשמל כה עתיקה שהיא יכולה להיות מוצג היסטורי. הכוונה היתה לערוך שיפוץ מאסיבי של הבניין ומעבר לתצוגות מודרניות יותר בעתיד הקרוב.

זו היתה המשימה שאוסבורן היה מחויב לה. המדינה לא יכולה לממן שיפוץ של מיליארד ליש"ט, והתקווה היתה ששר האוצר לשעבר יגייס תרומות וחסויות בזכות קשריו בעולם העסקים.

הפרשה הנוכחית חיבלה קשות בהערכות לכך. אוסבורן פרסם בשבוע שעבר הודעת התנצלות על המחדל ואף אמר שהמוזאון הצליח להחזיר לרשותו חלק מהפריטים הגנובים, אבל הסערה ממשיכה להכות במוזאון.

אוסבורן פרסם בשבוע שעבר הודעת התנצלות על המחדל ואף אמר שהמוזאון הצליח להחזיר לרשותו חלק מהפריטים הגנובים, אבל הסערה ממשיכה להכות במוזאון

מנהל המוזאון הרטוויג פישר התפטר ב-25 באוגוסט, לא לפני שקיבל 29 אלף פאונד על ביצועים מצוינים בשנה שעברה; ועדת חקירה פנימית מונתה לבחון את החשדות והמחדלים; ובפרלמנט ובכלי התקשורת הסערה מסרבת לשכוך.

מנהל המוזאון הבריטי היוצא הרטוויג פישר (צילום: המוזאון הבריטי)

במשך שנים, חלק מכתב ההגנה של המוזאון ואוהביו היה כי בלב לונדון, המוצגים והפריטים השונים בטוחים יותר מבארצות מוצאם – טענה שהייתה לא פעם מדויקת, לאור הזוועות והשמדת התרבות במזרח התיכון על ידי מוסלמים קיצונים.

במשך שנים, חלק מכתב ההגנה של המוזאון ואוהביו היה כי בלב לונדון, המוצגים והפריטים השונים בטוחים יותר מבארצות מוצאם – טענה שהייתה לא פעם מדויקת

כעת, הטענה הזו ניזוקה קשות. ממשלות ניגריה ויוון מיהרו לדרוש בחזרה את פסלי הפרתנון, שכבר אינם בטוחים לטענתם במשכנם בלב לונדון.

ההטרלה הזו הצחיקה רבים והרגיזה אחרים, אבל הפגיעה במעמד המוזאון והצורך להסדיר את מעמדם של פריטים חשובים בו נותרו כשהיו. הנזק הוא הרבה מעבר לאלפיים פריטים קטנים שנעלמו.