האירועים סביב משחק הכדורגל שנערך שלשום (שישי) בין טורקיה וארמניה בעיר הטורקית אסקישהיר, הם צוהר למצב המתוח בימים אלה בדרום הקווקז.
שני סרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות מספרים באופן בלתי אמצעי את הסיפור כולו. בסרטון הראשון, מאבטחים טורקים מבצעים חיפוש על גופו של אחד האוהדים ומוצאים עליו דגל של אזרבייג'ן. הדגל נלקח בחיוך, לא לפני שהמאבטחים מנשקים אותו.
בסרטון השני נראות הנבחרות של טורקיה וארמניה עולות לכר הדשא, ואחת הילדות הטורקיות שאמורות על פי כללי הטקס לשלב יד עם השחקנים, מסרבת לידו המושטת של קפטן נבחרת ארמניה. המשחק, אגב, הסתיים בתיקו 1:1, כאשר טורקיה משווה בדקות הסיום בלבד.
בנסיבות אחרות, סביר להניח שהמשחק הזה היה מעסיק בעיקר את מומחי הכדורגל בעולם, אבל השבוע הוא היה עדות למתיחות המתגברת שוב בין אזרבייג'ן לארמניה.
בשבוע האחרון הארמנים החלו לרכז כוחות על הגבול עם אזרבייג'ן, בואכה מובלעת נגורנו קרבאך. האזרים לא נותרו אדישים והחלו להעביר לאזור כוחות משלהם, אף שהארמנים טוענים כי מבחינם מדובר בתרגיל בלבד.
בשבוע האחרון הארמנים החלו לרכז כוחות על הגבול עם אזרבייג'ן, בואכה מובלעת נגורנו קרבאך. האזרים לא נותרו אדישים והחלו להעביר לאזור כוחות משלהם, אף שהארמנים טוענים כי מבחינם מדובר בתרגיל בלבד
תרגיל כזה אכן אמור להתקיים, אבל עם כוחות אמריקאיים. על פי הודעת ממשלת ארמניה, שתי המדינות יחלו מחר (שני) בתמרון משותף שמטרתו הכשרת כוחות ארמניים למשימות בינלאומיות של שמירת שלום. האזרים לא ממש קונים את ההסבר הזה ומגיבים בהצהרות לוחמניות וריכוז כוחות, אם כי לא גדולים אבל בהחלט מתוקשרים.
אתמול, ביוזמה של הארמנים, היה אמורות להיערך בנגורנו קרבאך בחירות מקומיות להנהגת החבל. אזרבייג'ן ניסתה בכל כוחה למנוע את הבחירות הללו מחשש שזה ינציח את עצמאות החבל והשיוך לארמניה. לצורך כך היא שיחררה סרטון של מל"ט שצילם את מנהיגי החבל הארמנים חוגגים בארוחה דשנה. רוצה לומר לשאר תושבי החבל, תראו מי אמור לדאוג לכם, מי שחוגג בשעה שאתם רעבים.
בכדי להבין את הסיבות למשבר הנוכחי בין המדינות, יש ללכת למלחמה האחרונה ביניהן. אזרבייג'ן, שניצחה במלחמה ב-2020, הצליחה להשיב לעצמה את השטחים המקיפים את החבל ולנתק אותו מארמניה.
בהסכם הפסקת האש שהושג בתיווך רוסי נקבע כי הארמנים תושבי החבל ימשיכו לגור בו, וציר הכניסה היחיד לאזור מארמניה, הנקרא מסדרון לאצי'ן, יישאר פתוח בחסות צבאית של רוסיה. בפועל, מסדרון לאצ'ין הפך להיות צינור החמצן של המובלעת, ותושביה הארמנים לא הסכימו לקבל סחורות וציוד מהצד האזרי.
בדצמבר 2022 פעילי סביבה אזרים חסמו את מסדרון לאצ'ין בטענה שהארמנים בנגורנו קרבאך פוגעים בסביבה בכרייה מוגברת של נחושת וזהב. ארמניה טענה כי מדובר בארגון קיקיוני ומדובר למעשה בפעולה של השלטון האזרי.
מאז דצמבר החלה התנועה לאורך ציר לאצ'ין להיות דלילה יותר ויותר. באקו הציעה פתרון משלה – אספקה למובלעת דרך העיר האזרית אגדם. הארמנים דחו את ההצעה והסבירו כי מדובר בתהליך של יצירת תלות של תושבי המובלעת באזרבייג'ן, הכרה דה פקטו בריבונותה בחבל ותחילתו של תהליך סיפוח זוחל.
ב-14 ביוני השנה הציבו האזרים מחסום על כביש הגישה ומאז עצרו למעשה לחלוטין את התנועה למובלעת. הפעולה הזו הייתה תגובה לתקרית אש בין הכוחות הארמנים לאזרים באחד הגשרים על הגבול בין המדינות. בתקרית נהרגו חיילים משני הצדדים, וכאן החל למעשה כדור השלג.
ב-14 ביוני השנה הציבו האזרים מחסום על כביש הגישה ומאז עצרו למעשה לחלוטין את התנועה למובלעת. זאת, תגובה לתקרית אש בין הכוחות הארמנים לאזרים באחד הגשרים על הגבול בין המדינות
האו"ם, שנכנס לתמונה, דרש מהאזרים לפתוח את הכביש, אבל אלה סירבו והפנו את תושבי המובלעת שוב לפתרון האספקה מהעיר אגדם.
בשבוע האחרון החלו להתרבות הדיווחים על משבר הומניטרי חמור במובלעת, עד כדי רעב ותחלואה מתגברת. בית הדין הבינלואמי בהאג נכנס גם הוא לתמונה ופרסם דוח חמור עם דרישה חד-משמעית לפתוח את הציר. האזרים לא הגיבו לזה עד היום.
חוות דעת עצמאית שכתב בתחילת אוגוסט עורך הדין לואיס מורנו אוקמפו, לשעבר תובע בכיר בבית הדין בהאג, הגדירה את הרעבת תושבי החבל כנשק להשמדת עם (genocide weapon). סביר להניח שמישהו עוד יעשה שימוש בחוות הדעת הזו.
חוות דעת עצמאית שכתב בתחילת אוגוסט תובע בכיר לשעבר בבית הדין בהאג, הגדירה את הרעבת תושבי החבל כנשק להשמדת עם (genocide weapon). סביר להניח שמישהו עוד יעשה שימוש בחוות הדעת הזו
כפי שהדברים נראו עד אמש בחצות, שני הצדדים צחצחו חרבות לקראת מה שנראה כעוד עימות צבאי, שאליו ארמניה מגיעה הפעם חזקה יותר ועם גב בינלאומי רחב מאוד.
אלא שהלילה נפל דבר: שני הצדדים הגיעו להסכם. הארמנים קיבלו את פתיחת מסדרון לאצ'ין בתמורה לפתיחת מסדרון מהצד האזרי. כלומר, המובלעת תוזן כעת משתי המדינות, ולאף אחת לא תהיה בלעדיות שם.
נראה שהאזרים הבינו שהם מטפסים על עץ גבוה מדי מול ארצות הברית, ולכן התגמשו. בסוף יולי האחרון שוחח שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן עם הנשיא האזרי אילהם אלייב וביקש ממנו לפתוח את מסדרון לאצ'ין. אלאייב סירב וארצות הברית הגיבה בדרכה, בין השאר דרך תרגיל צבאי משותף שייערך, כאמור, השבוע עם הצבא הארמני.
מבחינת ארצות הברית זה משרת שני אינטרסים, פנימי וחיצוני.
ארמניה, המאוכזבת מאוד מההתנהלות הרוסית וחוסר הפעולה שלה בפתיחת מסדרון לאצ'ין, פונה למערב. ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן התראיין בשבוע שעבר לעיתון האיטלקי "לה רפובליקה" והטיח ברוסיה טענות קשות.
ארמניה, המאוכזבת מאוד מההתנהלות הרוסית וחוסר הפעולה שלה בפתיחת מסדרון לאצ'ין, פונה למערב. ראש ממשלת ארמניההתראיין בשבוע שעבר לעיתון האיטלקי "לה רפובליקה" והטיח ברוסיה טענות קשות
"רוסיה כשלה בשמירת השלום בקווקז", אמר ורמז כי בעיני ארמניה, רוסיה תומכת בעמדה האזרית ולכן היא כבר לא כוח ניטרלי שיכול לפעול באזור. לוואקום הזה נכנסת ארצות הברית דרך התרגיל הצבאי, בכדי לערער עוד שטח השפעה רוסי.
אבל לממשל ביידן יש סיבה נוספת, פנימית-פוליטית: הקהילה הארמנית בארצות הברית. לקהילה הזו, שמרוכזת בעיקר בחוף המערבי של ארצות הברית, כוח פוליטי וכלכלי גדול מאוד.
![יו"ר הפרלמנט הארמני אלן סימוניאן מארח את יו"ר בית הנבחרים האמריקאי ננסי פלוסי, 18 בספטמבר 2022 (צילום: Press service of Armenian National Assembly / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/09/32JL9YV-highres-1024x640.jpg "יו"ר הפרלמנט הארמני אלן סימוניאן מארח את יו"ר בית הנבחרים האמריקאי ננסי פלוסי, 18 בספטמבר 2022 (צילום: Press service of Armenian National Assembly / AFP)")
ננסי פלוסי שכיהנה כיו"ר בית הנבחרים ביקרה בספטסמר 2022 בארמניה, כחלק מהמאמץ שלה לגייס את יוצאי ארמניה בקליפורניה לבחירות האמצע. הקו הזה של חיבוק אמריקאי לארמניה נמשך ויימשך גם לקראת בחירות 2024.
מי שעוד בוחשת באזור היא איראן. מאז הוכרעה המלחמה ב-2020, איראן חיזקה משמעותית את פעילותה בירוואן, בירת ארמניה, כחלק ממדיניות התגובה ליחסים הקרובים בין באקו לירושלים.
מי שעוד בוחשת באזור היא איראן. מאז הוכרעה המלחמה ב-2020, איראן חיזקה משמעותית את פעילותה בירוואן, בירת ארמניה, כחלק ממדיניות התגובה ליחסים הקרובים בין באקו לירושלים
דיווחים לא רשמיים דיברו על כך שמומחים צבאיים איראנים החלו לאמן את הצבא הארמני, יחד עם שמועות על אספקה שקטה של אמצעי לחימה. לא מן הנמנע שאם יפרוץ בעתיד עימות בין המדינות, אולי נראה מל"טים איראניים מתאבדים בשימוש הצבא הארמני.
נוסף על כך, בשבת שעברה שחררו משמרות המהפכה מסר מאיים לאזרבייג'ן, כי איראן תשלח בעצמה כוחות לארמניה אם תפרוץ מלחמה. האזרים לא הקלו ראש באיום הזה והזמינו את האיראנים לשיחות היום בבאקו – שיחות שיכול להיות שיבוטלו בעקבות ההסכם לפתיחת מסדרנות האספקה מחדש.
ויש גם זווית ישראלית למשבר הזה, והיא אקטואלית מאוד. אמנם לא שמענו אף התבטאות ישראלית רשמית, אבל צבר אירועים בשבוע החולף מעיד על תכונת-יתר בקו באקו-ירושלים.
ביום רביעי האחרון נפגשו בירושלים יועצו של הנשיא האזרי למדיניות חוץ היקמט חג'ייב, וראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי. בנוסף פירסם אבי שרף, מומחה תעופה ישראלי, קצב טיסות חריג בין שדה התעופה "עובדה" בישראל ונמל התעופה בבאקו.
על פי הרישומים, ארבע טיסות של מטוסי מטען אזריים מדגם איליושין 76 נחתו בבסיס עובדה והמריאו לאחר כמה שעות. אחת הטיסות הייתה במהלך יום השבת, מה שיכול להעיד על דחיפות בצד האזרי.
על פי הרישומים, ארבע טיסות של מטוסי מטען אזריים מדגם איליושין 76 נחתו בבסיס עובדה והמריאו לאחר כמה שעות. אחת הטיסות הייתה במהלך יום השבת, מה שיכול להעיד על דחיפות בצד האזרי
רמז לכך ניתן לראות בראיון שנתן בשובע שעבר חג'ייב לערוץ i24 הישראלי, שם אמר: "שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות שלנו, ובמיוחד בעניין אמצעי הלחימה הישראליים, הוא מרכיב חשוב בביטחון הלאומי האזרי ואנחנו אסירי תודה על כך".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו