החדשות הרעות: מפרץ אילת ממשיך להתחמם. הטמפרטורה השנתית הממוצעת של המים בים סוף במהלך 2018 היתה הגבוהה ביותר מאז שהחלו המדידות הסדירות, לפני 30 שנה.

החדשות הטובות: שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם מחזיקה בינתיים מעמד. אמנם ב-2018 נרשמה נסיגה קלה בכיסוי האלמוגים וצפיפות המושבות, אבל בסך הכל מצב השונית יציב ובעיקר חריג לטובה על רקע תהליכי הקריסה ותמותת האלמוגים שנצפו בשנים האחרונות בשוניות רבות בעולם, שנפגעות מההתחממות וההחמצה (עלייה ברמת החומציות) של המים.

אלמוגים ופזיות בשמורת חוף האלמוגים באילת (צילום: Daviddarom/Wikipedia)

הנתונים האלה עולים מדו"ח הניטור השנתי של מפרץ אילת שמפרסם היום המשרד להגנת הסביבה ומתייחס למצבו של אחד מפלאי הטבע החשובים בישראל: שונית האלמוגים באילת. את הדו"ח חיברו ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין מהמכון הביו-אוניברסיטאי למדעי הים באילת. המעקב השנתי נועד להדק את הפיקוח על מצב השונית – בעיקר על רקע ההידרדרות של מקבילותיה והחשש ששינוי תנאי האקלים והמים יפגע באוצר הטבע והתיירות שמשתרע סמוך לחוף אילת.

ההתחממות הגלובלית לא פסחה על ים סוף: שיאי הטמפרטורה שנרשמו בקיץ 2018 גבוהים במעלה שלמה מאלה שנמדדו בקיץ הקודם, וכך גם לגבי שיאי הטמפרטורה בחורף. שוניות רבות בעולם הגיבו לשינוי האקלים בהלבנה (בליצ'ינג – מחלה שמעידה על מצוקה) המונית של אלמוגים, אבל בשונית הישראלית, בינתיים, זה לא קורה.

ד"ר דרור צוראל, מהיחידה להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, מסביר ש"האלמוגים באילת הגיעו מהאוקיינוס ההודי ועברו בדרך מחסום של מים חמים בים סוף, כלומר רק מי ששרדו בתנאים של מים חמים הגיעו לכאן. זה מסביר את העמידות של השונית להתחממות".

תוכינון חלוד בשמורת חוף האלמוגים באילת (צילום: David Sanford/Wikipedia)

אבל זה ממש לא אומר שהשונית חסינה מכל פגע. להיפך. "מחקר גדול שהתפרסם לאחרונה הראה שכושר הרבייה וההתחדשות של אלמוגים נפגע קשות מהתחממות המים", אומר ד"ר צוראל.

"המשמעות היא שכרגע השונית אמנם יציבה, אבל אם יהיה אירוע של זיהום במפרץ אילת, כמו דליפת נפט ממיכלית או בנייה מאסיבית, וייגרם נזק משמעותי לשונית – מאוד ייתכן שהיא לא תצליח להשתקם ולבנות את עצמה מחדש. המסקנה היא שחייבים להגן על השונית מפני איומים כאלה".

והאיומים רבים ומגוונים: החל מתוכנית לבניית מלון תת-ימי בקירבת השונית שמעוררת דאגה רבה בקרב המדענים, ועד תכנית 'החקלאות הימית' שעליה בישר בחגיגיות ראש הממשלה כשירד לאילת והציג את מתווה הפיצוי של העיר בגין סגירת שדה דב: נתניהו דיבר בהתלהבות גידול של המוני דגיגים למאכל בכלובים.

האיומים רבים ומגוונים: החל מתוכנית לבניית מלון תת-ימי בקירבת השונית שמעוררת דאגה בקרב המדענים, ועד תכנית 'החקלאות הימית' שעליה בישר נתניהו בחגיגיות כשירד לאילת

בדו"ח הניטור של המשרד להגנת הסביבה לא ממהרים לחבק את היוזמה הזו. הסיבה: גם שנים אחרי שכלובי הדגים ההיסטוריים הוצאו ממימי המפרץ, עדיין מוצאים בדגימות של דגי המפרץ טפילי דגים שמקורם בכלובים ההם. "זו אחת הסכנות הטמונות בקיום חקלאות ימית במפרץ אילת ויש לקחת אותה בחשבון במסגרת התוכנית להקמת פארק תעשייה של חקלאות ימית", כותבים מחברי הדו"ח.

אחת ההמלצות הבולטות בדו"ח, שספק אם תעבור בשקט באילת, היא הכרזת שמורת טבע בחוף הצפוני של העיר – זה שצמוד לטיילת המלונות – ואיסור על הדייג שם.

"החוף הצפוני לכאורה מרוחק מהשונית אבל יש לו תפקיד חשוב מאוד כאיזור הטלה של דגים ובעלי חיים רבים", אומר ד"ר צוראל. "בצלילות אנחנו מוצאים שם הרבה ציוד דייג על הקרקעית והרבה פסולת. צריך לאסור על הדיג שם. האם זה בלתי אפשרי? אני לא חושב. פעם גם אמרו שזה בלתי אפשרי להגביל את הדיג בים התיכון ועובדה שזה קורה".

איזור נוסף בעיר שהצלילות בו לא מסבות נחת לחוקרים הוא חוף קצא"א, שפונה על ידי חברת תשתיות הנפט אחרי שנים רבות שהיה סגור לציבור הרחב. מאז הפתיחה הוא חווה הסתערות של צוללים.

"צללתי שם לאחרונה אחרי כמה שנים ודי עצוב לראות מה שקורה", צוראל מספר. "נשברו הרבה מאוד אלמוגים. בנקודה שבה פעם היה עמוד מלא במושבות אלמוגים אתה רואה אותו מוטל על הקרקע. זה חוף שמתמודד בבת אחת עם הרבה צוללים, חלקם באים בשביל לצלול ליד הדולפינים שמסתובבים שם חופשי, ורבים מהם חובבים וחסרי מודעות לנזקים שהם גורמים".