בחודשים האחרונים אנו נמצאים באחת התקופות המשמעותיות ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל, וכיום הגענו לצומת דרכים קריטית בה הציבור בישראל יצטרך להכריע האם תהיה כאן דמוקרטיה לדורות או דיקטטורה משיחית.

תחילה יש להכיר בהישג האדיר של המחאה ושל מוביליה בבלימת ההפיכה המשטרית. אין לשער כיצד הייתה מתפתחת ההפיכה המשטרית וכן את רמת הפגיעה ברשות השופטת ובעקרון הפרדת הרשויות ללא המוחים הלוחמים העומדים כחומה בצורה להגן עליהם.

בשל חשיבות המחאה, יש לוודא כי יש בה מקום לכל חלקי האוכלוסייה וכי אנו עושים כל שניתן כדי להגדיל את כוחה של המחאה. מדובר באחת המחאות הכי עממיות והכי גדולות מאז קום המדינה, אולם בהפגנות עצמן כמעט לא רואים את הציבור המזרחי-פריפריאלי.

יש לוודא כי יש במחאה מקום לכל חלקי האוכלוסייה וכי נעשה כל שניתן להגדלת כוחה. מדובר באחת המחאות הכי עממיות וגדולות מאז קום המדינה, אך בהפגנות כמעט לא נראה הציבור המזרחי-פריפריאלי

ישנם מזרחים רבים אשר מתנגדים לניסיונות להחלשת כוחו בג"ץ וכן לניסיונות הפגיעה בדמוקרטיה הישראלית, אך יחד עם זאת הם אינם מוצאים בית משותף במחאה. להיעדרות הציבור המזרחי פריפריאלי מההפגנות ישנן מספר סיבות אותן אמנה לצד הצעות לפתרון.

1

סיבה ראשונה הינה האופן בו מצטיירת ההפגנה. המחאה נתפשת בעיניי מזרחים רבים כמחאה אליטיסטית של "העשירון העליון", כמחאה מנותקת ושמאלנית. היעדר הציבור המזרחי-פריפריאלי בהפגנות מחזק את התדמית האליטיסטית של המחאה וכך למעשה נוצר מעגל סיבה ותוצאה אותו יש לשבור על ידי חיבור הציבור המזרחי-פריפריאלי למחאה ולהפגנות בשטח.

בנוסף, המחאה מצטיירת לעיתים כקיצונית ובכך מרחיקה את הציבור המזרחי המתון והליברלי. כך, למשל, אמירות שעלו בתחילת הדרך בנוגע למלחמת אחים הרחיקה והרתיעה באופן משמעותי ציבור מזרחי-מתון מהמחאה.

2

סיבה שנייה היא חוסר ידע והבנה בפרטי ההפיכה המשטרית. בג"ץ נתפס כאליטה המנותקת מהעם ומרצונו, ורבים לא מבינים לעומק את המשמעות של העברת חוקי ההפיכה המשטרית.

אין הכרה רחבה בהשלכות של החלשת כוחות של בג"ץ והעברת כוח בלתי מוגבל לממשלה, וכן לאופן בו זה ישפיע על חייהם כמו על חיי כל אזרחי מדינת ישראל.

המחאה נתפשת בעיניי מזרחים רבים כמחאה אליטיסטית של "העשירון העליון", כמחאה מנותקת ושמאלנית. היעדר הציבור המזרחי-פריפריאלי בהפגנות מחזק את התדמית האליטיסטית של המחאה

3

סיבה נוספת היא המיקום של מפגן הכוח העיקרי של המחאה – לב תל אביב. תל אביב רחוקה ואינה נגישה לציבור הפריפריאלי, בטח שלא בשבת בצהרים (דבר נוסף אשר ממחיש את החשיבות לחבר את הפריפריה למלחמה נגד המשיחיים שרוצים לכפות עלינו מדינת הלכה).

גם רעיונית, תל אביב נתפסת כעיר לעשירים בלבד וכבעלת אופי שונה לחלוטין מהפריפריה ומאנשיה. יש להדגיש כי לא מדובר רק בעניין טכני של מיקום אלא זיהוי ומיתוג המחאה עם המיקום – "כח קפלן".

כדי להרחיב את שורות המחאה ולתת מקום גם לפריפריה ככלל ולציבור המזרחי בפריפריה בפרט, עלינו להשקיע בהסברה איכותית וממוקדת קהל יעד, אשר תבהיר את השפעות ההפיכה המשטרית על כל אזרחי מדינת ישראל ובעיקר על הפריפריה, ותבהיר את תפקידו של בג"ץ כמגן זכויות כל אזרחי מדינת ישראל.

כמו כן יש ליצור אירועי שיא דוגמת ההפגנה במוצאי שבת בקפלן גם במוקדים בפריפריה. יתכן שלהפגנה בחמישי בערב יהיה יותר קל למשוך קהל רב בפריפריה מאשר לצעדה שנפרסת על כמה ימים או הפגנה במוצאי שבת אליה צריך לצאת בזמן שבת.

ניתן לחשוב על פתרונות יצירתיים נוספים, אך חשוב בתור התחלה יש להכיר בבעיה וכן לעורר את מובילי המחאה לגלות רצון ומחויבות לטיפול בה.

תל אביב רחוקה ואינה נגישה לציבור הפריפריאלי, בטח שלא בשבת בצהרים (דבר נוסף אשר ממחיש את החשיבות לחבר את הפריפריה למלחמה נגד המשיחיים שרוצים לכפות עלינו מדינת הלכה)

הציבור המזרחי-פריפריאלי מאוכזב מהליכוד ומהרודן בנימין נתניהו על חבירתו לגורמים קיצוניים ומשיחיים, וכן על השקעת מאמצים ומשאבים בהפיכה המשטרית ובחברה החרדית תוך התעלמות מצרכי הפריפריה וממצוקותיה.

ציבור זה מחפש בית פוליטי חדש ועל כן החשיבות לחבר אותו למחאה ולתת לו מקום בקרב המחאה. עלינו להיות הבית אותו הציבור המזרחי-פריפריאלי מחפש.

מנחם קפח מתגורר בשדרות. השתחרר משירות קרבי כקצין והתחיל להיות מעורב יותר במה שקורה במדינה ולהשתתף בצעדות ובמחאות. עובד היום אצל קבלן בנתיבות באבטחה ולומד לפסיכומטרי.