היה קשה לפספס את התמונות שיצאו בשבוע שעבר מהבורסה בניו יורק – אנשים מוחאים כפיים בזמן ששר הכלכלה ניר ברקת נועל את יום המסחר.

ברקת התגאה בפוסט שפרסם אחר כך על כך שהוא מביא כבוד מיוחד לישראל.  לברקת באמת מגיע כבוד. אולי בעיקר על זה שהוא הצליח למצוא את אחרוני המשקיעים בעולם, שכנראה אין להם אינטרנט, טלוויזיה או רדיו בבית – ועדיין מתרשמים מהביצועים של הכלכלה הישראלית.

התמונה הזו מהבורסה היא אולי בכלל השתקפות למדיניות של ברקת לאורך השנה האחרונה. מדיניות של האדרת התדמית שלו, הרבה ספינים – ואפס מעשים בשטח. זה התחיל ב־21 במאי, אז ברקת הטיל פצצה ראשונה, שהתבררה אחר כך כספין מארץ הספינים.

ברקת "החליט" לפטר את הממונה על התחרות מיכל כהן בגלל שזו לא הצליחה להילחם בעושק המונופולים. הספין תפס וברקת יצר לעצמו אינסוף אייטמים בתקשורת. פיטורי הממונה על התחרות הוא צעד שנוי במחלוקת, אבל בשביל שההדחה תצא לפועל, ברקת צריך לעבור פרוצדורה בירוקרטית ארוכה.

דבר ראשון הוא צריך לדאוג להעביר לנציבות שירות המדינה את הנתונים והמידע שעל בסיסם הוא החליט לפטר את הממונה. הנציבות צריכה אחר כך להחליט אם לאשר את פתיחת תהליך ההדחה. לאחר מכן, אם אישרה וקבעה שהכול בסדר עם המסמכים, היא אמורה לזמן את כהן לשימוע.

רק אחרי אור ירוק שיינתן בעקבות השימוע, ברקת יוכל להביא את הדחתה לידי החלטת הממשלה. אבל בשטח, מאז שהודיע על הפיטורים ועד היום, לא קרה כלום. הנציבות אישרה בפני זמן ישראל שנכון לשבוע שעבר טרם התקבלה פנייה או אפילו פרט מידע בודד מצד ברקת בנושא ההדחה. במשרד הכלכלה סירבו להגיב.

הנציבות אישרה בפני זמן ישראל שנכון לשבוע שעבר טרם התקבלה פנייה או אפילו פרט מידע בודד מצד ברקת בנושא הדחת הממונה על התחרות. במשרד הכלכלה סירבו להגיב

אולם, בליץ הספינים נגד המונופולים של ברקת לא פסק באותו יום. "נחוש מתמיד" הוא שלח ל־15 חברות ענק במשק מכתב דרישה לקבלת כל הנתונים על עלויות הייצור והתמחור שלהן בתוך שלושה שבועות. ברקת, שאז נשמע תקיף, אמר: "המונופולים מעלים מחירים בניתוק מזעזע. החגיגה נגמרה".

אבל מבחינת המונופולים, החגיגה רק התחילה. למעשה, מאז הדרישה של ברקת עברו כמעט חמישה חודשים – ומשרד הכלכלה לא קיבל כלום מאותן חברות, אף נתון, אף מספר, אפילו לא שבר עשרוני. הן שלחו את ברקת להשתכשך בקרבות בוץ מול עורכי הדין שלהם בבתי המשפט לעוד חודשים רבים קדימה.

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בפגישה של הוועדה לפירוק הריכוזיות והגברת התחרות בשוקי המזון, 3 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג, פלאש90)

כעבור שבעה ימים, ב־28 במאי, ברקת הטיל עוד "פצצה", שהתבררה אחר כך כפצצה תקשורתית בלבד. אחרי שבצלאל סמוטריץ' הוציא אותו מחוק ההסדרים, ברקת החליט בצעד אמיץ להגיש לשולחן החקיקה את החוק להגבלת היבואנים הגדולים.

החוק הוא דרמה גדולה ליחסי הכוחות במשק. בחוק נקבע כי יבואן רשמי גדול יוכל להתמקד בייבוא מוצר אחד גדול בייבוא בלעדי – ולהתפרק מהיתר. במשרד הכלכלה הבטיחו אז שהחוק יעלה בוועדת השרים לחקיקה "בשבועות הקרובים". בפועל, השבועות הקרובים עברו לחודשים – והחוק, למעשה, לא קודם עד עתה.

ברקת החליט בצעד אמיץ להגיש לשולחן החקיקה את החוק להגבלת היבואנים הגדולים. במשרד הכלכלה הבטיחו אז שהחוק יעלה בוועדת השרים לחקיקה "בשבועות הקרובים". בפועל, החוק לא קודם עד עתה

במשרד הכלכלה הסבירו לנו שכחלק מובנה מהליך החקיקה, מתקיים שיח עם כל הגורמים הרלוונטיים שיכולים להיות מושפעים ממנה. במשרד מבטיחים כי עם סיום השלב הנוכחי, החוק יקודם להליך החקיקה. בתרגום לעברית, החוק תקוע ורק אלוהים או ברקת יודעים מתי – אם בכלל – יצא לפועל.

חוק נוסף שברקת דאג שיגיע לכותרת נוגע לחובת החברות גדולות במשק לחשוף את הדוחות השנתיים שלהן. לפי ההצעה, כל חברה בעלת מחזור מכירות של 300 מיליון שקלים ומעלה תחויב לפרסם את דוחותיה לציבור. המטרה, כמובן, לייצר לחץ ציבורי על החברות שיציגו רווחי עתק.

הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן בוועדת הכלכלה של הכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

אז מה קרה עם זה? גם זה "בדיונים" כבר חודשים ארוכים. במשרד הכלכלה מסבירים שהחקיקה נמצאת בשלב הכנה מתקדם המחויב לפני חקיקה (RIA) ברשות להגנת הצרכן. לטענתם, ההכנה תסתיים בימים הקרובים וההליך יקודם. מתי יקודם? אין לאף אחד מושג.

מעניין רק שהממשלה שברקת חבר בה כבר הוכיחה שאם הם באמת רוצים לקדם חוקים החשובים להם, אז אין להם שום בעיה לסיים חקיקה אפילו של חוק יסוד בתוך כמה שבועות, תוך התעלמות מדעת המתנגדים. אבל כשזה מגיע לחוק נגד היבואנים והמונופולים הגדולים, כנראה שפה הממשלה כבר "פיתחה רגישויות מיוחדות" לדעתם של כל הגורמים המעורבים.

כל שנותר לנו הוא רק לעקוב ולבדוק האם ברקת ימשיך לשמש כשר החירטוטים או שישנה כיוון ויהפוך לשר הראשון בליכוד שעושה פה מהפכה אמיתית בחיי האזרחים

מה בכל זאת קידם ברקת מאז שנבחר? הוא בעיקר סיים את ההצבעה על החוקים שיזמה ממשלת השינוי – מהחוק הקובע קנס בסך 100 מיליון שקל ליבואנים הגדולים בגין פגיעה בתחרות, במה שקרוי חוק ביטול היבואן הבלעדי – ועד "חקיקת קרפור" המאפשרת הקלה במגבלות הכניסה של מוצרים המיובאים מאירופה.

ברקת יכול אולי להתחבא מאחורי התירוץ שלוקח זמן רב להעביר את שאר החוקים, אבל לא לעוד זמן רב. במושב הבא של הכנסת ימלאו כבר חצי שנה לכל ההצהרות שלו – וכשנה לכהונתו כשר במשרד הכלכלה. אפילו ברקת עצמו הודה לאחרונה שזה יהיה כבר מספיק זמן כדי לסיים עם הכותרות ולהתחיל עם המעשים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מבקרים בסניף קרפור בבית שמש לפני פתיחתו, 9 במאי 2023 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

כל שנותר לנו הוא רק לעקוב ולבדוק האם ברקת ימשיך לשמש כשר החירטוטים או שישנה כיוון ויהפוך לשר הראשון בליכוד שעושה פה מהפכה אמיתית בחיי האזרחים – ולא רק בתחום המשפטי.