להתנהלותו המופקרת של ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי החובה הבסיסית לציית לפסקי דין יש מחיר – והוא משולם כבר עכשיו, לא בעתיד.

הסירוב של נתניהו להצהיר, בעשרות הראיונות שהעניק בשבועות האחרונים לתקשורת הזרה, כי יציית לבג"ץ גם אם זה יפסול את סעיף הסבירות בחוק יסוד השפיטה, משדר לתומכיו בציבור הישראלי – ואפילו לחלקים ממשטרת ישראל – כי זה לגיטימי לא לציית לפסקי דין.

זה הרקע להתנגשויות האחרונות בתל אביב ובמקומות נוספים במהלך יום כיפור; ההתעקשות להציב אמצעי הפרדה מגדרית במרחב הציבורי – בניגוד מוחלט להוראות עיריית תל אביב־יפו ובניגוד לפסקי דינם של בית המשפט המחוזי בתל אביב ובית המשפט העליון. התוצאה היא שלא רק מלחמות הדת שבו לבעור בלהבות גבוהות, אלא שסוגיית הציות לפסקי דין הולכת ותופסת מקום מרכזי.

יש רגעים שבהם צריך לומר דברים שבמצבים נורמליים הם מובנים מאליהם – ציות לפסקי דין של בתי המשפט הוא לא עניין וולונטרי, זה לא נושא לבעד ונגד. במדינה שבה שורר שלטון החוק, מצייתים לפסקי דין. כולם, ללא יוצא מן הכלל – אזרחים פרטיים, תאגידים, רשויות המדינה, פוליטיקאים, כולם; לכל פסק דין באשר הוא – אזרחי, פלילי, בג"צי.

עימותים בין אנשי "ראש יהודי" שניסו לקיים תפילה בהפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף לבין התושבים החילונים באזור בערב יום הכיפורים, 24 בספטמבר 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash 90)

מי שיתחיל לפקפק בעיקרון היסודי הזה, ויבחר פסקי דין מסוימים שלהם הוא לא יציית, ימצא את עצמו ממוטט את שלטון החוק כולו. בפרפראזה על מאיר אריאל, מי שלא יציית לפסק דין פעם אחת, כבר לא יוכל להיגמל מזה.

האירוע לא תם. בעקבות הודעת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר – האיש שלא מפספס הזדמנות לייצר פרובוקציה וללבות אש – כי בכוונתו להגיע לתפילה שתתקיים בכיכר דיזנגוף מחר (חמישי), כתב אתמול ראש עיריית תל אביב־יפו רון חולדאי למפקד מחוז תל אביב במשטרה, ניצב פרץ עמר, כי אין לאפשר הצבת "אמצעים פיזיים להפרדה מגדרית, כולל מחיצות, סרטים, חבלים, דגלים ועוד".

במדינה שבה שורר שלטון החוק, מצייתים לפסקי דין. כולם, ללא יוצא מן הכלל – אזרחים פרטיים, תאגידים, רשויות המדינה, פוליטיקאים, כולם; לכל פסק דין באשר הוא – אזרחי, פלילי, בג"צי

חולדאי מסתמך הן על נוהל של עיריית תל אביב־יפו משנת 2018, שעניינו שימוש במרחב הציבורי, והן על פסקי הדין שניתנו בעתירות של "פורום חירות וכבוד האדם" במחוזי ובעליון בימים האחרונים. סעיף 6(ד) לנוהל קובע במפורש: "לא תתקיים כל הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים".

במכתבו למפקד המחוז הדגיש חולדאי: "אני מצפה כי שוטרי מחוז תל אביב תחת פיקודך יאכפו, בסיוע פקחי עיריית תל אביב־יפו, כי ההנחיות מתקיימות ולא תינתן יד לביזוי החלטת בית המשפט". זאת, בעקבות הדיווחים על כך שמשטרת ישראל העלימה עין מאמצעי הפרדה מאולתרים, שאינם "מחיצות", שנתלו באירועי התפילה הפומביים בימים האחרונים.

הפגנה נגד הפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף בערב יום הכיפורים, 24 בספטמבר 2023 (צילום: איתי רון, פלאש90)

"כיכר דיזנגוף אינה נמנית עם המקומות הקדושים ליהודים"

פסק הדין בעתירת "פורום חירות וכבוד האדם בישראל", שבו נדחתה עתירתו בעניין מחיצת ההפרדה, ניתן ביום חמישי האחרון, ימים אחדים לפני יום כיפור. השיהוי שבו הוגשה העתירה היה אחת הסיבות המרכזיות להחלטתה של השופטת הדס עובדיה לדחות את העתירה.

סיבה נוספת הייתה היעדר זכות עמידה. ההיתר לקיים תפילה פומבית בכיכר דיזנגוף ניתן לעמותת "ראש יהודי", אך זו לא מצאה לנכון להגיש עתירה, ובנסיבות אלה, לא קיימת זכות עמידה של ממש לגוף אחר.

תפילה פומבית במקום ציבורי, תחת כיפת השמיים – ולא בתוך בית כנסת – איננה בגדר מסורת בישראל, וככלל אין זכות ואין היתר לקיים אירועי תפילה שכאלה

תפילה פומבית במקום ציבורי, תחת כיפת השמיים – ולא בתוך בית כנסת – איננה בגדר מסורת בישראל, וככלל אין זכות ואין היתר לקיים אירועי תפילה שכאלה. בשנים 2020 עד 2022 התירה עיריית תל אביב־יפו לראשונה לקיים תפילות ביום הכיפורים תחת כיפת השמיים תוך הצבת מחיצת הפרדה בין גברים לנשים, אך הדבר נעשה בשל מגפת הקורונה.

אם יש מסורת כלשהי הרלוונטית לעניין, זוהי אם כן מסורת של תפילה המונית במרחב הציבורי בשעה שמשתוללת מגפה. לגופו של עניין, קבעה השופטת עובדיה כי הנוהל העירוני האוסר על חציצה בין גברים לנשים במרחב הציבורי, מהווה "יישום של ההלכה המבוססת בעניין איסור הפרדה, בין היתר על בסיס מגדר ומין, במרחב הציבורי, המהווה הדרת נשים ואפליה אסורה".

יו"ר ארגון "ראש יהודי" ישראל זעירא (צילום: Avshalom Sassoni/FLASH90)

משכך, קבע בית המשפט המחוזי, לא זו בלבד שהעירייה לא חרגה מסמכותה אלא שחלה עליה חובה למנוע הפרדה על בסיס מגדרי במרחב הציבורי. מי שרוצה להתפלל בהפרדה מגדרית – יכול לעשות זאת באחד מ־500 בתי הכנסת הפזורים בתל אביב. "כיכר דיזנגוף", כתבה השופטת בפסק הדין, "אינה נמנית עם המקומות הקדושים ליהודים".

ערעור דחוף שהגיש "פורום חירות וכבוד האדם בישראל" ביום שישי האחרון לבית המשפט העליון נדחה על הסף, ללא דיון ואף מבלי לבקש את תגובת המשיבים. "ברירת המחדל", כתב השופט יצחק עמית בהסכמת חבריו יוסף אלרון וחאלד כבוב, "היא איסור הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, ואין כמו כיכר דיזנגוף להמחיש מרחב ציבורי מהו".

"ברירת המחדל", כתב השופט יצחק עמית בהסכמת חבריו יוסף אלרון וחאלד כבוב, "היא איסור הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, ואין כמו כיכר דיזנגוף להמחיש מרחב ציבורי מהו"

המרחב הציבורי שבכיכר דיזנגוף ישמש בימים הקרובים זירה הן למאבק בעניין השלטת נורמות דתיות הולכות וגוברות ברשות הרבים, והן למאבק על החובה הבסיסית לציית לפסקי דין.