ח"כ משה גפני נואם בכנס של דגל התורה לכבוד סוכות, 30 בספטמבר 2023

השקר של גפני על מצב הכלכלה הוא רק הפרומו למה שמכינה לנו הממשלה

בסוף השבוע הציג יו"ר ועדת הכספים מציאות אלטרנטיבית שבה כלכלת ישראל משגשגת ופורחת ● כלי התקשורת מיהרו להפריך את דבריו ולהציג את העובדות ● אבל מה היה קורה אילו כל התקשורת הייתה היום בשירות גפני וחבריו לממשלה, כפי שמתכנן שלמה קרעי? ● לא צריך להפעיל את הדמיון: זה בדיוק מה שקורה כעת בהונגריה ● פרשנות

אם רצינו לקבל פרומו למה שצפוי לנו בעתיד הקרוב תחת הממשלה הנוכחית – הגיע בסוף השבוע יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני והציג מציאות אלטרנטיבית ורודה בה הכלכלה שלנו משגשגת ופורחת. מבחינתו, המציאות הזו תקפה גם להכנסות המדינה, גם למצב ההייטק ובכלל באופן כללי לכל מצב הכלכלה כאן.

גפני יצא מגוחך, על סף המטורלל והמנותק, אל מול נתוני האמת הלא מחמיאים, בלשון המעטה, של הכלכלה הישראלית תחת הממשלה הנוכחית.

את הנתונים הללו חושפת העיתונות הישראלית שוב ושוב – וגם אתמול כלי התקשורת, שלא בשירות השלטון, עסקו בהפרכת הדברים של גפני תוך הבאת נתונים מהשטח הסותרים את מה שטען.

את הנתונים הללו חושפת העיתונות הישראלית שוב ושוב – וגם אתמול כלי התקשורת, שלא בשירות השלטון, עסקו בהפרכת הדברים של גפני תוך הבאת נתונים מהשטח הסותרים את מה שטען

עכשיו רק דמיינו מה היה קורה אילו כל התקשורת הייתה היום בשירות גפני וחבריו לממשלה, כך שבעצם היו יכולים לקבע בתודעה הציבורית איזה תרחיש או מציאות שקרית שרק יבחרו, עם גיבוי "עובדתי" שיציגו "פרשני הכלכלה" לדבריהם.

האמת היא שלא צריך להפעיל את הדמיון כל כך חזק מה היה קורה במצב כזה, אלא רק להפנות מבט 2,500 קילומטר צפונה – להונגריה.

רדיו "טילוס" ההונגרי הוא אחד מכלי התקשורת האחרונים שעוד נותרו עצמאים בהונגריה, ושיכולים לעמת את הציבור עם שקרי השלטון. "טילוס" קיבל רישיון ופעל בהונגריה כשבע שנים. תשעה ימים בלבד אחר הניצחון האחרון של מפלגתו של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, הפידס, בבחירות לפרלמנט בשנה שעברה – החליטה מועצת התקשורת בהונגריה לסגור את "טילוס".

הסיבה הרשמית להחלטת המועצה שלא לחדש את רישיונה של תחנת הרדיו הייתה "הפרות חמורות חוזרות ונשנות" של חוק התקשורת. בפועל, מדובר היה בהפרות מנהליות קלות שבימים כתיקונם אולי היו זוכות להערה חלושה או קנס קטן מצד הרגולטור.

הסיבה הרשמית להחלטת המועצה שלא לחדש את רישיונה של תחנת הרדיו הייתה "הפרות חמורות חוזרות ונשנות" של חוק התקשורת. בפועל, מדובר היה בהפרות מנהליות קלות

מועצת התקשורת ההונגרית הוקמה לאחר העברת חוק התקשורת בהונגריה בשנת 2011. כל חבריה מקורבים למפלגת פידס ונמצאים בפועל תחת שליטתה. בידי המועצה היכולת דה פקטו לסגור כלי תקשורת. הממשלה, מנגד, דאגה לתמוך מכספי ציבור בכלי תקשורת ששירתו אותה.

פעילי אמנסטי בהונגריה במחאה נגד החקיקה האנטי-דמוקרטית של ויקטור אורבן בבודפשט, 14 בינואר 2011 (צילום: AP Photo/Bela Szandelszky)
פעילי אמנסטי בהונגריה במחאה נגד החקיקה האנטי-דמוקרטית של ויקטור אורבן בבודפשט, 14 בינואר 2011 (צילום: AP Photo/Bela Szandelszky)

התוצאה: בתוך מספר שנים, דרך המועצה שבשליטתה, הממשלה סגרה כמעט כל כלי תקשורת שלא יישר קו עם עמדותיה. במקביל קמו כלי תקשורת חדשים ואליהם הצטרפו חלק מהקיימים, שקיבלו על עצמם בהכנעה להפוך לשופרות של הממשלה

בתוך מספר שנים, דרך המועצה שבשליטתה, ממשלת הונגריה סגרה כמעט כל כלי תקשורת שלא יישר קו עם עמדותיה. במקביל קמו כלי תקשורת חדשים שקיבלו על עצמם בהכנעה להפוך לשופרות של הממשלה

ההיסטוריון הוותיק סם מרטין, שתיעד מקרוב את הבחירות בשנה שעברה בהונגריה, אמר לאחרונה כי הבחירות בהונגריה היו חופשיות אבל לא נקיות. לדבריו, אורבן השתמש בכלי התקשורת כדי להטעות את חלקי האוכלוסייה המגוונים ביותר – מפנסיונרים דרך קבוצות חברתיות כאלה ואחרות ועד עובדים. הכול דרך כלי התקשורת שהוא מפקח עליהם.

הנרטיב שעליו מתבססים השקרים הללו, לפי מרטין, מתמקד לרוב בגאווה לאומית ובשמרנות דתית. מרטין הגיע למסקנה שאחת המשימות החשובות ביותר של ממשלת הונגריה הייתה לפתח את התעמולה היעילה ביותר דרך אותה תקשורת שכולה כפופה לה.

התשתית לשליטת הממשלה על התקשורת ומכאן על כל המדינה, סטייל הונגריה, כבר הונחה בישראל. מדובר ב"חוק אסדרת התקשורת" של שר התקשורת שלמה קרעי.

שר התקשורת שלמה קרעי מציג את הרפורמה שלו לחוק השידורים, 17 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר התקשורת שלמה קרעי מציג את הרפורמה שלו לחוק השידורים, 17 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

החוק מנסה לחקות את המודל ההונגרי: גם הוא מדבר על הקמת מועצת תקשורת בשליטה ממשלתית שתפקח על השידורים. גם הוא מדבר על העברת כספי ציבור לערוצים ידידותיים לממשלה כמו ערוץ 14. גם קרעי, כמו עמיתיו בהונגריה, מעוניין לשלוט בתודעה של האזרחים על ידי תקשורת שתדברר את עמדות הממשלה.

החוק של קרעי מנסה לחקות את המודל ההונגרי: גם הוא מדבר על הקמת מועצת תקשורת בשליטה ממשלתית שתפקח על השידורים. גם הוא מדבר על העברת כספי ציבור לערוצים ידידותיים לממשלה

כמה מטאפורי שממש במקביל לדבריו של גפני הציג מכון המחקר SNPI את סקירתו על ההייטק הישראלי לרבעון השלישי של השנה, ולשנת 2023 בכלל. הממצאים היו מדאיגים ביותר. בשלושת הרבעונים הראשונים נרשמה ירידה של 63% בהשקעות. מספר המשקיעים המקומיים והזרים ירד בצורה חדה לעומת מספרם ב-2022.

אם חוק  קרעי היה בתוקף – הממשלה הייתה יכולה לקבור את מסקנות מכון המחקר הרחק מעיני הציבור, בזמן שגפני מעביר מידע שקרי לחלוטין לאזרחים, מבלי שיהיה מי שיסתור את דבריו.

מי שהיה בכל זאת מנסה לסתור את המידע דרך פלטפורמות חברתיות עצמאיות, היה מייד מקוטלג כמי שמפיץ פייק ניוז מטעם ארגוני שמאל קיצוניים או כאלו שמנסים לפתוח במלחמת דת.

שזה בדיוק מה שגפני ניסה לעשות שלשום. רק שחסרה לו עדיין תקשורת שתגבה אותו. קרעי ינסה ממש בקרוב לפתור לו גם את "התקלה" הזו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 699 מילים ו-2 תגובות
סגירה