בכתבות, ספרים וסרטים אודותיו מכונה ג'ון אוניל "גבר כהה ונאה"; אבל עם עיניו השחורות, שיערו השחור מסורק לאחר ומבטו המהסס הנדמה כנע בין התרסה למבוכה, הוא נראה כהכלאה לא מנצחת בין ריצ'רד ניקסון ודן אקרויד אחרי שנכנע לתאבונו.

אף שראש הבולשת הפדרלית הנצחי ג'יי אדגר הובר לבש שמלות לקפה של "פייב אוקלוק" וחי עם גבר, ה־FBI הוא מוסד שנמק לרוב באנונימיות דיסקרטית; סוכניו לובשים חליפות זולות, חולצות של "האחים ברוקס", נעלי סירה ואמרים הרבה "כן גברתי" ו"לא גברתי".

ג'ון אוניל גמע את החיים בלגימות גדולות. הוא עישן סיגרים מבית קובני טוב, שתה שיבאס ריגל עם מים וטוויסט, לבש חליפות מחויטות למידתו עם חוטים לבנים דקים שזורים בבד היקר ונעל ברונו מגלי קטנות. "היו לו ידיים ורגליים עדינות", העידו מקורביו, "עם ציפורניים מבריקות ומטופחות".

אנשים ידעו שאוניל בסביבתם. ואלרי ג'יימס, אחת הנשים בחייו, אמרה שהוא היה הגבר היחיד שלו שלחה אי־פעם משקה בבר. עיניה נצצו כשאמרה את זה בתחקיר המקיף שהכינו עליו ב־Frontline של PBS.

ג'ון אוניל (צילום: מתוך הסרט "The Man Who Knew", יוטיוב, צילום מסך)

ג'ון אוניל טיפס בהיררכיה של ה־FBI לא בזכות מרפקיו החדים – לא היו לו והוא בז לשיטה. הוא הפך למומחה הגדול, לאורים ולתומים של איום הטרור האסלאמי על אמריקה, משום שזיהה את עוצמת השנאה והשאיפה להקיז דם.

במשרדו היה תלוי תמיד תרשים של זרועות תמנון חובק עולם, שמות פעילים שונים שנעצרו ונחקרו, לרוב ללא תוצאות ופעולות טרור שנראו נטולות הקשר מוקדם בשנות ה־90. בראש תזרים התנועה [הופיע] שמו של אחד, אוסמה בן לאדן. כאמריקאים רבים, אוניל כתב "Usama".

הוא התעקש לחקור את רמזי יוסף, מי שניסה להפיל את מגדלי התאומים בפיצוץ מכונית תופת בחניון תת־קרקעי ב־1993. אוניל היה מכלבי הציד האלה שאינם חוזרים מהביצה בלי הברווז שאדונם הפיל מהשמיים

הוא התעקש לחקור את רמזי יוסף, מי שניסה להפיל את מגדלי התאומים בפיצוץ מכונית תופת בחניון תת־קרקעי ב־1993, וממנו [עבר] לשייח העיוור שחזה את המגדלים נופלים בדמיונו, עבדול רחמן. אוניל היה מכלבי הציד האלה שאינם חוזרים מהביצה בלי הברווז שאדונם הפיל מהשמיים. כל זמן שנתנו לו.

***

חוץ מהיעדר תיאום טרגי בין זרועות הביון השונות המוצג בדוח שחקר את כשלי 9/11 – כמו בכל ועדת חקירה השווה את משקלה הסגולי, יש לדוח חלק חסוי שמשפחות החללים דורשות מהנשיא לחשוף – לא השכילה קהילת הביון האמריקאית באחד העידנים העיוורים בתולדותיה לחבר את היקף הפעולות, הכיסים העמוקים, תאוות הג'יהאד והשאפתנות המבצעית של אל־קאעדה ובן לאדן; חוץ מג'ון אוניל ובכירים אחרים שהקשיבו לו עד שירדו לסוף דעתו.

אוסאמה בן לאדן ב־1998 (צילום: AP Photo/Rahimullah Yousafzai)

אפילו ב־FBI לא היה קל לאמץ את תפיסת עולמו של מי שחגר אקדח 9 מ"מ על קרסולו. אוניל לקח חלק בהקמת תחנת "אלכס" המשותפת ל־CIA ול־FBI, שעיסוקה היחיד היה מעקב אחר בן לאדן, תנועת הכסף שלו, הניסיון לעקוב ולהרכיב את בכירי אל־קאעדה ולאתר את מקומות המסתור ומחנות האימונים שלהם.

אבל מיומה הראשון נוצקה "אלכס" בצלם הבבושקות החשאיות של ה־CIA, המסתתרות ומחביאות מידע מעצמן ומפעילות מידור ברוטלי עם השותפים מהבולשת. במקום להזרים מידע חיוני לאוניל שחווה את אל־קאעדה ואת ההכנות לפיגוע האימתני ברמה אינטנסיבית ואינטואיטיבית, הוא נאלץ לעמוד כעני בפתח "אלכס" ולהמתין לנדבות.

במקום להזרים מידע חיוני לאוניל שחווה את אל־קאעדה ואת ההכנות לפיגוע האימתני ברמה אינטנסיבית ואינטואיטיבית, הוא נאלץ לעמוד כעני בפתח "אלכס" ולהמתין לנדבות

המידור הזה הפך לעוינות וליריבות גלויה שהידרדרו לעיתים לתגרות ידיים בתדרוכים אצל ריצ'רד קלארק, היועץ לביטחון לאומי של ביל קלינטון. אף שנטייתו הטבעית של קלארק הייתה להקשיב לאוניל על פני ראשי הביצה מה־CIA שריחפו מעל הרצפה נישאים על האדרנלין של עצמם, סוכנות הביון היא ארגון רב משאבים שקשה לזלזל בו.

ה־CIA הזין את אוניל במידע שלא קידם אותו, עד כדי כך שנציגיו בתחנה נאלצו לגנוב ממנה מסמכים. זה הזכיר סכסוך טריטוריות כמו בין אמ"ן והמוסד ערב מלחמת יום כיפור וענייני "סבירות נמוכה". ב־9/11 נהרגו במגדלים יותר אמריקאים מהישראלים שנהרגו בכל מלחמת יום כיפור. והם היו אזרחים.

מכוניות הצלה אחרי הפיגוע הראשון במגדלי התאומים בניו יורק, 27 בפברואר 1993 (צילום: AP Photo/Mike Derer)

בידי תחנת "אלכס" היו צילומים איכותיים של פעילי אל־קאעידה שהשתתפו בפגישת פסגה מבצעית במלזיה. אילו העבירו את הצילומים בזמן לאוניל, הוא היה מזהה בהם חלק ממי שלמדו לטוס באמריקה, אלה שאף אחד לא חקר מדוע חשוב להם להמריא ולנווט וכלל לא רוצים ללמוד לנחות.

באמצע שנות ה־90 התגבשה אצל אוניל ההכרה שתאי אל־קאעדה נמצאים כבר באמריקה. הוא ידע שהם עובדים על "האימא של הפיגועים". לפיגוע בקומפלקס צבאי בסעודיה, שהיה גדול יותר מהפיצוץ באוקלהומה סיטי שבו נהרגו 168 אזרחים, הגיע אוניל בראש משלחת של מאה אנשי FBI, כשמהחור הגדול באדמה היתמר עדיין עשן.

באוהל ענק הרכיבו אנשיו של אוניל את המשאית שהתפוצצה, וכשהחקירה קיבלה תפנית ממשית והצביעה על בן לאדן, הזדרז ראש ה־FBI לואיס פרי למקום

זה היה פיגוע הטרור הגדול ביותר שה־FBI חקר. את סיפור הפיגוע הזה מתעד הסרט "הממלכה" (ג'יימי פוקס ושות'), כולל החשד לקאבר־אפ סעודי. באוהל ענק הרכיבו אנשיו של אוניל את המשאית שהתפוצצה, וכשהחקירה קיבלה תפנית ממשית והצביעה על בן לאדן, הזדרז ראש ה־FBI לואיס פרי למקום.

פרי היה מעריץ קטן של אוניל והוא לא אהב את מסקנותיו מהפיגוע. בטיסתם המשותפת חזרה לוושינגטון עבר אוניל על כללי הטקס ואמר לפרי שהוא מניח ל"סעודים לנשוף לו עשן בתחת". זאת הייתה נשיקת מוות לקריירה של אוניל תחת פרי.

ההרס בניו יורק אחרי הפיגוע במגדלי התאומים, 11 בספטמבר 2001 (צילום: ALEXANDRE FUCHS / AFP)

ב־1997 נתן אוניל פומבי לתחושתו המנומקת שבן לאדן הקים ראש־גשר באמריקה: "לכל אחת מקבוצות הטרור האסלמיות יש כיום נוכחות באמריקה. לרבות מהקבוצות הללו יש יכולת ותשתית לפגוע בנו באמריקה אם וכאשר ירצו".

הדברים נאמרו בנאום שנשא אוניל בפני חטיבת הגנת המולדת ב־FBI, בו טען כי אף שבעשור אחרון נעשו פחות פעולות טרור נגד מטרות אמריקאיות, הפעולות המבוצעות הן גדולות וקטלניות יותר. הסיבה לכך היא ש"אם אתה רוצה לבצע פעולות טרור למטרות פוליטיות וחברתיות, אתה שואף שהן יקבלו כיסוי חדשותי. ככל שהפעולה גדולה יותר, כך גדול יותר הנפח שהיא מקבלת בחדשות".

אוניל סיים את דבריו בנימה פסימית: "לצערי אינני יכול להבטיח שאמריקאים לא יהרגו ויפצעו כתוצאה מפעולת טרור. למען האמת, זה בדיוק מה שיקרה כל עוד האלימות תיתפס כדרך לקדם אג'נדה פוליטית וחברתית"

אוניל סיים את דבריו בנימה פסימית: "לצערי אינני יכול להבטיח שאמריקאים לא יהרגו ויפצעו כתוצאה מפעולת טרור. למען האמת, זה בדיוק מה שיקרה כל עוד האלימות תיתפס כדרך לקדם אג'נדה פוליטית וחברתית".

אף שהיה נשוי עם שני ילדים בשיקגו, חי אוניל בנפרד מאשתו. קתולים ממוצא אירי אינם ממהרים להתגרש גם כשהם הולכים על המים ושותים כמויות מופרזות של וויסקי. כאשר קיבל בייסורים קשים את האחריות להתמודדות עם הטרור בניו יורק, השאיר אוניל בוושינגטון אהובה אחת ועבר להיות קרוב יותר לשנייה, ואלרי ג'יימס, שגם לה הבטיח נישואים.

את צילום האוויר ההכרחי של מצב האומה לאשורו טשטשו פרשיות המין של קלינטון. זה בנאלי, אבל מציצה מנצחת פיגוע.

אלה היו ימים של הסחת דעת כללית. אנשים האמורים להיות צמודים לתמונות לוויין, פגישות של אנשי קשר ושליחים, ולעקוב אחרי משלוחי נשק וכסף, עשו את עבודתם עם עין תורנית מביטה בחקירתו המציצנית של קנת' סטאר וההבטחה הנשיאותית החגיגית, "לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזאת… מוניקה לוינסקי".

בסוף יום עבודה ארוך ומייגע הוא הגיע ל"איליינ'ס" – הבר־מסעדה של האליטה במנהטן, בה היה לו כיסא של כבוד. הוא שתה עם דה נירו; טפח על גבו של בולדווין

ניאופו הסדרתי של קלינטון שיקף את אוניל. הסחת דעת היא הסחת דעת, אבל אפילו יריביו הגדולים ביותר מודים שהיו תקופות אינטנסיביות בעבודתו בהן היה להם ברור שאוניל לא ישן חודשים. אוניל חי מעבר להכנסתו. חשבון ההוצאות השמן שלו הפיל עליו את סופרי האפונים בבולשת שקראו אותו לסדר.

בסוף יום עבודה ארוך ומייגע הוא הגיע ל"איליינ'ס" – הבר־מסעדה של האליטה במנהטן, בה היה לו כיסא של כבוד. הוא שתה עם רוברט דה נירו; טפח על גבו של אלק בולדווין; איליין קופמן, בעלת הבית, אהבה את האירי המסור. הוא היה מנומס, שקט בדרך כלל, בן שיחה מרתק והקבועים ידעו מה עיסוקו. הוא היה האיש שתפקידו היה לשמור עליהם.

עשן מיתמר בניו יורק, כמה ימים אחרי הפיגוע במגדלי התאומים, 15 בספטמבר 2001 (צילום: KEITH MEYERS / POOL / AFP)

בעת ועידה באורלנדו, אחרי שיצא בהול לשוחח בנייד, שכח אוניל מתחת למושב את התיק שלו ובו עט מונבלאן, קוטם סיגרים, מצית ומסמכים מסווגים וסודיים שאסור היו לו להוציא מהמשרד. כשחזר מבוהל לאולם, גילה שהתיק נגנב. אוניל דיווח על הגנבה למשטרה. אחרי כמה שעות נמצא התיק במלון סמוך.

חפציו הפרטיים נגנבו אך המסמכים נשארו. בדיקה לטביעת אצבעות העלתה כי אף אחד לא נגע בהם. אוניל התוודה על המעידה באוזני כל מי שהיה קרוב לו. לא ננקטו נגדו צעדים משמעתיים, אבל צל כבד הוטל על המשך הקריירה שלו. צל שהגיח מפינתו בכל פעם שהיה צריך לקדם איש FBI ראוי לתפקיד חיוני.

אוניל התוודה על המעידה באוזני כל מי שהיה קרוב לו. לא ננקטו נגדו צעדים משמעתיים, אבל צל כבד הוטל על המשך הקריירה שלו. צל שהגיח מפינתו בכל פעם שהיה צריך לקדם איש FBI ראוי לתפקיד חיוני

בקיץ 1999 שבר הסוכן המיוחד אוניל פרוטוקול כשהניח לחברתו להשתמש בשירותים במתקן סודי של ה־FBI. הזוג נסע במכוניתו האישית של אוניל, ביואיק ישנה. כ־15 קילומטר מחוץ למנהטן, שפך הביואיק מנוע. אוניל התקשר ל־AAA והדריך את הגרר שייקח אותם לאזור תעשייה בו היה מגרש חניה תת־קרקעי של ה־FBI, שבו חנתה מכוניתו מהבולשת.

מיקום המתקן היה סודי משום שנוסף על מכוניות הסוכנים עמד בו צי של אמבולנסים וטנדרים של טכנאי טלפון, כולם לא אמיתיים, לשימוש להאזנה ומעקב.

הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק, 11 בספטמבר 2001 (צילום: SETH MCALLISTER / AFP)

לא רק שחשיפת המתקן הייתה עבירה גסה על הכללים, אוניל עזב את המתקן ברכב FBI שחל איסור חמור להשתמש בו לנסיעות פרטיות. "תקרית השירותים הסודיים" מתויקת אצל יודעי דבר, אוהדי ואויבי אוניל כאחד, כ"תחילת הסוף של אוניל ב־FBI".

בסתיו 1999 הביע אוניל בפני קבוצה של אנשי CIA חשש גדול כי אל־קאעידה "מתכוון להפיל את מגדלי התאומים". המפגש נערך בין אנשי דרג גבוה של ה־CIA ואוניל במסעדת יוקרה במנהטן. במהלך הארוחה הסביר אוניל שאל־קאעידה לא ויתרו על רצונם להפיל את מגדלי התאומים.

בסתיו 1999 הביע אוניל בפני קבוצה של אנשי CIA חשש גדול כי אל־קאעידה "מתכוון להפיל את מגדלי התאומים". המפגש נערך בין אנשי דרג גבוה של ה־CIA ואוניל במסעדה במנהטן

מתישהו במהלך הארוחה אוניל כה נרעש מהאפשרות להתקפה נוספת על התאומים, שהוא הזכיר את שאיפתו (שהייתה גם הצעת עבודה מונחת על שולחנו) להתמנות לראש מערך האבטחה של התאומים עם פרישתו מה־FBI. בסוף הארוחה אוניל חזר והדגיש את רמת התסכול של אל־קאעידה מכישלונם הראשון לפגוע בתאומים ועל נחישותם לחזור ולסיים את המשימה.

ב־20 באוקטובר 2000 נצמדה סירה קטנה ובה פעילי אל־קאעידה וחומר נפץ לדופן המשחתת האמריקאית Cole בתימן, פוצצו את עצמם וקרעו חור גדול בספינה. 17 מלחים אמריקאים נהרגו. 500 סוכני FBI, ובראשם אוניל, נחתו בתימן. לצד אוניל היה חניכו החדש עלי סופאן, סוכן צעיר ממוצא לבנוני, משדר תמימות, מוסר ותום לב תחת אפו של הסוכן הוותיק ומצולק הקרבות.

ציפור עפה מעל ההריסות בניו יורק, 16 בספטמבר 2001 (צילום: Roberto SCHMIDT / AFP)

שגרירת ארה"ב בתימן ברברה בודין, השתוללה. אוניל היה מאוס בעיניה מהרגע הראשון, במעיל הספארי שלו והאופן שבו נבח פקודות והגיש דרישות, ובעיקר בגלל מאות אנשי ה־FBI החמושים בנשק אוטומטי ארוך. בודין דרשה לצמצם מהותית את כוח האדם, לאפסן את הנשק הארוך ולהסתפק באקדחים.

מלכתחילה לא הייתה לממשלת תימן כוונה לשתף פעולה עם החקירה. בחישת בודין גרעה מהמוטיבציה הנמוכה שלהם. לעצורים בידי אוניל וסופאן היה פוטנציאל לקצה חוט שהוביל לבן לאדן. פט פטרסון היה אחד מאנשי ה־FBI שהגיע לתימן לחקור את הפיגוע במשחתת. בערבים בילה על הבר במלון בחברת אוניל.

שני הסוכנים העלו השערות בדבר המטרה הבאה של בן לאדן והגיעו למסקנה שאלה יהיו מגדלי התאומים. פטרסון אמר מאוחר יותר: "חשבתי שזה פחות הגיוני שהם יתקפו אותה מטרה פעם שנייה. אבל ג'ון היה משוכנע"

שני הסוכנים העלו השערות בדבר המטרה הבאה של בן לאדן והגיעו למסקנה שאלה יהיו מגדלי התאומים. פטרסון אמר מאוחר יותר: "חשבתי שזה פחות הגיוני שהם יתקפו אותה מטרה פעם שנייה. אבל ג'ון היה משוכנע שזאת מטרתם.

"הוא אמר: 'הם ללא ספק רוצים לראות את הבניינים האלה נופלים'. זאת הייתה תחושת הבטן שלו והוא התעקש עליה". אוניל חזר לניו יורק לעדכן את הממונים עליו ולבקש רשות לשוב לתימן לסיים את חקירת החשודים. בידיעת הגורמים הרלוונטיים, לא נתנה לו בודין אשרת כניסה.

הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק, 11 בספטמבר 2001 (צילום: SETH MCALLISTER / AFP)

 ***

מצד אחד גיבור אמריקאי, מצד שני בליין כפייתי וגבר שבא לאהוב. נשים מצאו אותו סקסי. לא כולן. בשיקגו הכיר את ואלרי ג'יימס, ההיא מתקרית הפיפי, סוכנת מכירות אופנה עם שני ילדים משלה. הם התאהבו. במעבר לוושינגטון הכיר אוניל את אנה דיבטיסטה, סוכנת נסיעות. הם התאהבו. כשעבר לניו יורק, ג'יימס הצטרפה אליו.

ב־1999 עברה גם דיבטיסטה לניו יורק וחייו הסתבכו. לזכור את טבעת הזרת הרלוונטית, את הפרחים האהובים, איפה הדירה, את שמות החברים, מה היא אוהבת במיטה. זה היה מאתגר, אבל מעיק. לילות מסוימים, הרוס מעייפות, לא זכר אוניל לאן הוא אמור לחזור.

ג'יימס אמרה עליו ש"הוא רק רצה להיות נאהב. מכיוון שאי אפשר היה לבטוח בו עד הסוף, הוא אף פעם לא קיבל את האהבה שרצה". המתח בחייו האישיים השפיע עליו

בדוקו־דרמה הטלוויזיונית המרתקת "המגדלים הגבוהים" על פי ספרו המאלף לא פחות של לורנס רייט, עושה ג'ף דניאלס את אחד התפקידים הטובים שלו כאוניל. רייט, כתב ה"ניו יורקר", מכיר בהחמצה הטרגית של אוניל מבלי להתאהב בו.

לפעמים בלבל אוניל בין הנשים בחייו. אז היה מתנצל כמיטבו ומבטיח עתיד טוב יותר. ג'יימס אמרה עליו ש"הוא רק רצה להיות נאהב. מכיוון שאי אפשר היה לבטוח בו עד הסוף, הוא אף פעם לא קיבל את האהבה שרצה". המתח בחייו האישיים השפיע עליו.

ג'ון אוניל וואלרי ג'יימס (צילום: מתוך הסרט "The Man Who Knew", יוטיוב, צילום מסך)

בעבודתו הוא נכשל בכלל הראשון: "אל תמעד כאשר אתה רץ עם זאבים". הוא איבד מכשיר אלקטרוני נוסף עם שמות קשר והתלונות נגדו גבהו. אוניל הבין שזמנו קצוב.

בקיץ 2001 נפגשו אוניל וסוכני FBI בכירים עם ראש העיר רודי ג'וליאני ומפקד משטרת ניו יורק ברנרד קריק, לעדכן באיום התקפת טרור בניו יורק. אוניל אמר לקריק כי משהו "ענק" עומד לקרות. בפגישה נוספת בין השניים אמר אוניל לקריק כי ה־FBI "שומע רחשים רבים ברשת ההאזנה לאל־קאעידה" וכי משהו "גדול עומד בקנה". והוא הוסיף: "זה הולך להיות גדול מאוד, זה יהיה עצום".

אוניל הביע תסכול בקשר למתרחש בממשל: "המכשול העיקרי לחקור טרור אסלאמי בערב הסעודית הוא האינטרסים של חברות הנפט האמריקאיות שם והתפקיד שהן משחקות"

אוניל הביע תסכול בקשר למתרחש בממשל: "המכשול העיקרי לחקור טרור אסלאמי בערב הסעודית הוא האינטרסים של חברות הנפט האמריקאיות שם והתפקיד שהן משחקות. כל התשובות, כל מה שאנחנו צריכים כדי לפרק את הארגון של בן לאדן, נמצא בערב הסעודית".

ב־19 באוגוסט, בעקבות הדלפה מכוונת שכונתה תחקיר, פורסם ב"ניו יורק טיימס" סיפור התיק האבוד. ה"תחקיר" היה מכוסה טביעת אצבעות של בעלי העניין הרבים בעצירת אוניל. היו שם רק נציגים מראשי התיבות של הסוכנויות הרלוונטיות. אוניל נכנע.

כוחות הכבאות וההצלה בשטח מה שהיה מגדלי התאומים, 11 בספטמבר 2001 (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

הוא פרש ב־23 באוגוסט מה־FBI לטובת תפקיד ראש מערך האבטחה של מגדלי התאומים בקומה ה־34 של המגדל הדרומי. חברו כריס אישאם, מפיק בכיר בחדשות ABC, אמר: "לפחות זה יהיה תפקיד קל. הם לא הולכים לפוצץ את המגדלים שוב". אוניל השיב לו: "האמת שהם תמיד רצו לסיים את העבודה ואני חושב שהם ינסו שוב". השיחה התקיימה ימים ספורים לפני כניסת אוניל לתפקיד.

השבועיים האחרונים היו טובים. במקום ביואיק ישנה הייתה לו מרצדס חדשה וחניה עם שמו בחניון תת־קרקעי מתחת למגדלים. הוא רקד עם הנשים בחייו בין חתונות מובטחות. בליל 10 בספטמבר הגיע ל"איליינ'ס" ומשם המשיך עם חברים ל"צ'יינה קלאב" למשקה אחרון. הוא לא אמר הרבה חוץ מתחושתו ש"משהו גדול עומד לקרות".

ב־9:17 התקשר אוניל לג'יימס: "מותק, אני בסדר אבל אלוהים ואל, זה נורא. חלקי גופות בכל מקום. אל תבכי. אני חושב שהמעסיקים שלי מתים ואני זקוק לג'וב הזה"

בבוקר ביקש אוניל סליחה מג'יימס על שעת שובו המאוחרת, הוריד אותה בעבודה והמשיך לפגישה במשרדו בתאומים. המטוס הראשון נתקע במגדל הצפוני ב־8:46. ב־9:17 התקשר אוניל לג'יימס: "מותק, אני בסדר אבל אלוהים ואל, זה נורא. חלקי גופות בכל מקום. אל תבכי. אני חושב שהמעסיקים שלי מתים ואני זקוק לג'וב הזה".

ב־9:25 התקשר אוניל לדיבטיסטה. הרשת הסלולרית עמדה לקרוס אבל דיבטיסטה הבינה שאוניל מחוץ לבניין. הוא אמר לה שהכול בסדר ודיבטיסטה הבינה שהוא חוזר לבניין.

"האדם הנופל": התצלום המפורסם שצולם על ידי ריצ'רד דרו אחרי הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק (צילום: Maurice Savage / Alamy Stock Photo)

גופתו של אוניל זוהתה מתחת למגדל הדרומי ב־21 בספטמבר. האיש האחרון שראה אותו בחיים העיד שאוניל הקים חדר פיקוד במגדל הצפוני ועזר בפינוי נפגעים.

מוסר השכל? תמיד יש מי שרואה את הדברים נכוחה. תמיד יש אנשים קטנים ממנו שמנצחים אותו. ההיסטוריה מלאה להתפקע במקרים דומים. הם טרגיים והרואיים כאחד. לרוב מיטיבי הלכת הללו ומביני העניין הם אנשים פגומים שאינם מודל חיקוי, לכן נוח לא להקשיב להם. רובנו אנשים קטנים שנטפלים לטפל ומחמיצים את העיקר.

ג'ון אוניל היה תלמיד חרוץ ושקדן של איום גלובלי. היו לו את הכלים לאתר, למצוא ולעצור אותו בזמן. אבל אנשים קטנים, עבדים לחשיבה מקובעת שסירבו ליטול סיכונים, הדיחו אותו וחסמו את דרכו

סמליות צילום "האיש הנופל", שהפך לאייקון של 9/11 לא נעלמה מעיני. אני מבין את ההתרגשות שעוררה אבל מסתייג נחרצות מתיעוד תנועותיו של המת במעופו והצגתן ככוריאוגרפיה אלוהית וג'סטות הנצח של הטרגדיה האנושית. אנשים רבים קפצו אל מותם באותו יום והפכו לאבק. לפעמים סמליות היא יותר ממה שיש בה.

ג'ון אוניל היה תלמיד חרוץ ושקדן של איום גלובלי. היו לו את הכלים לאתר, למצוא ולעצור אותו בזמן. אבל אנשים קטנים, עבדים לחשיבה מקובעת שסירבו ליטול סיכונים, הדיחו אותו וחסמו את דרכו. הוא סמלי יותר בעיני מהאיש הנופל. הוא האיש שידע יותר מדי ויד המקרה ניווטה אותו אל מותו במקום שבו ידע לפני כולם שיתרחש אסון.

פורסם לראשונה ב"מעריב", 2018.