השכפ"צים של המדינה

ראש הממשלה נתניהו מבקר לראשונה מאז פרוץ המלחמה והטבח בקיבוצי עוטף עזה, 14 באוקטובר 2023 (צילום: אבי אוחיון)
אבי אוחיון
ראש הממשלה נתניהו מבקר לראשונה מאז פרוץ המלחמה והטבח בקיבוצי עוטף עזה, 14 באוקטובר 2023

במוצאי יום כיפור 1946 עלו במבצע מתואם י"א יישובים על הקרקע במרחבי הנגב הצפוני, ביניהם בארי ונירים, שלימים יימצאו על גדרות רצועת עזה. 77 שנים מאוחר יותר, בשמחת תורה, הם היו בקו האש הראשון מול מתקפת הרצח של החמאס שהחריבה את בארי וגם את כפר עזה וניר עוז, וגרמה לנזקים כבדים ואבדן חיים גם בשאר קיבוצי עוטף עזה. הרס של חבל ארץ פורח.

ראש הממשלה בנימין נתניהו שב לכהונתו כשנה וחצי לאחר שחמאס השתלט על רצועת עזה ביוני 2007, בעודו נישא על כנפי הבטחתו כי ימוטט את הארגון, אמירה עליה חזר שוב ושוב במהלך השנים הבאות, לצד מבצעים צבאיים שנועדו להביס את ארגון הטרור פעם אחר פעם, עד ימינו עתה.

אבל עד כמה שהדבר מפתיע, נתניהו מעולם לא ביקר באחד מהקיבוצים שעל הגדר שהיו במשך כל השנים מטרה להפגזות, לחבלות, לערפיח שמילא את שמיהם כאשר שרפו צמיגים על הגדרות או כאשר הפריחו בלוני תבערה על שדותיהם. נתניהו ידע אותם רק ממרחקים

עד כמה שהדבר מפתיע, נתניהו מעולם לא ביקר באחד מהקיבוצים שעל הגדר שהיו במשך כל השנים מטרה להפגזות, לחבלות, לערפיח מצמיגים שרופים על הגדרות או בלוני תבערה שהופרחו על שדותיהם

בקיץ 2018, ראש הממשלה הגיע לשדרות לאחר שנמתחה עליו ביקורת ציבורית לנוכח ההתגרויות הנמשכות והתגובות להן. הוא בא לפגוש שם את ראשי הרשויות בעוטף כולל אלה מיישובי הגדר. כרגיל, נתניהו לא חסך בדברי רהב מול המצלמות:

"חשוב שחמאס יבין שהוא עומד מול קיר פלדה והקיר הזה מורכב קודם כל מממשלה נחושה, ממנהיגות מקומית איתנה, מהתיישבות ציונית שאנחנו נמשיך לחזק אותה וכמובן מצה"ל. אנחנו גאים בהם ואני גאה גם בתושבי העוטף הנפלאים שעומדים מול ימים לא קלים, אבל משוכנע שבעוצמה המשותפת שלנו להדוף ולהרתיע, נוכל בסופו של דבר גם להכריע את הטרור הזה של עזה".

ההימנעות של נתניהו לפגוש במישרין את אזרחיו היושבים על הגבולות – ולעניין זה מדובר גם בקיבוצים לאורך הגבול הצפוני – שלאורך עשרות שנים שימשו למדינת ישראל שכפ"צ לאומי – מקורה, אפשר לשער, בחשיבתו כי זו אוכלוסייה שאיננה נמנית על האלקטורט שלו ולכן היא נחשבת רק כחומר רקע לאמירות והצהרות.

זכרון הזוועות

איש בישראל לא העלה על דעתו כי אי-פעם נחווה ונחזה שוב בזוועות שהיו מנת חלקו של עמנו בעבר הרחוק. אחד מאלה הצרוב בזכרון הלאומי הוא הפוגרום בעיר קישינב, באוגוסט 1903, בו נרצחו 49 יהודים ומאות נפצעו ונשדדו.

חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי שחקר את האסון, פרסם לאחריו את הפואמה הארוכה "בעיר ההריגה" בה תיאר את פרטי האסון תוך מעבר ממקום למקום. השורה שנחרתה מאז בזכרון היא: "הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט".

אבל לעניינינו כאן אני מבקש להביא את שורות הפתיחה של הפואמה המזכירות את הציווי האלהי לאברהם אבינו, "קום לך לך":

קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָ אֶל-הַחֲצֵרוֹת,
וּבְעֵינֶיךָ תִרְאֶה וּבְיָדְךָ תְמַשֵּׁשׁ עַל-הַגְּדֵרוֹת
וְעַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְעַל-גַּבֵּי טִיחַ הַכְּתָלִים
אֶת-הַדָּם הַקָּרוּשׁ וְאֶת-הַמֹּחַ הַנִּקְשֶׁה שֶׁל-הַחֲלָלִים
וּבָאתָ מִשָּׁם אֶל-הֶחֳרָבוֹת וּפָסַחְתָּ עַל-הַפְּרָצִים
וְעָבַרְתָּ עַל-הַכְּתָלִים הַנְּקוּבִים וְעַל הַתַּנּוּרִים הַנִּתָּצִים…

כשנתניהו הגיע בתחילת השבוע לביקור בקיבוצי העוטף ההרוסים, הזוועות הניכרות בשבילי בארי, ניר עוז או כפר עזה בוודאי נראו לו אבסטרקטיות וזרות כי לא הכיר אותם כאשר חיו ופרחו. לכן אין תמה שלא זכר להתייחס אליהם גם בהצהרותיו לאחר האסון.

הזוועות הניכרות בשבילי בארי, ניר עוז או כפר עזה בוודאי נראו לנתניהו אבסטרקטיות וזרות כי לא הכיר אותם כאשר חיו ופרחו. לכן אין תמה שלא זכר להתייחס אליהם גם בהצהרותיו לאחר האסון

נתק זה בין נתניהו לבין אזרחי מדינה נאמנים הוא עוד אחד ממאפייני שלטונו הארוך ונטול הערכים.

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
יונתן (שלא לא מזדהה): אשיבך בתמצית: אם תקרא את מרבית המאמרים שלי כאן תיווכח כי מרביתם ביקורתיים מאד כלפי ביבי כיוון שלדעתי בגלל אישיותו, אופיו ומעשיו, הוא לא היה ראוי להנהיג את מדינת י... המשך קריאה

יונתן (שלא לא מזדהה): אשיבך בתמצית: אם תקרא את מרבית המאמרים שלי כאן תיווכח כי מרביתם ביקורתיים מאד כלפי ביבי כיוון שלדעתי בגלל אישיותו, אופיו ומעשיו, הוא לא היה ראוי להנהיג את מדינת ישראל (תיזכר בלחישה שלו באזנו של הרב כדורי ב-1997 כי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים).

בצלאל היקר, מבין השורות ניכר שאינך ממצביעי נתניהו או מתומכיו. אני בטוח שדעתך לגבי האיש ודמותו מגובשת, ולא מהיום. מכיוון שאני מחזיק ממך אדם עם יושרה אינטלקטואלית אני מאתגר אותך: האם הביק... המשך קריאה

בצלאל היקר, מבין השורות ניכר שאינך ממצביעי נתניהו או מתומכיו. אני בטוח שדעתך לגבי האיש ודמותו מגובשת, ולא מהיום. מכיוון שאני מחזיק ממך אדם עם יושרה אינטלקטואלית אני מאתגר אותך: האם הביקורת שלך על התנהלות נתניהו מול עזה היא ביקורת עקבית שהבעת לאורך שנים? האם תמכת במנהיגים פוליטיים שהובילו גישה אחרת ממנו? האם לא היית שותף לאותה קונספציה שהיתה כמעט קונצנזוס בחברה (למעט גורמים שנתפסו כקיצוניים ותלושים) שהסדרה תביא שקט ושניתן לחיות עם ארגון טרור מעבר לגדר ולשלוט עליו באמצעות מבצע כל כמה שנים? האם תמכת בכניסה קרקעית לרצועה ובמיטוט שלטון חמאס גם אם הדבר כרוך בהרוגים רבים (אין דרך אחרת…)? איני מכיר אותך, אבל אני מניח שהיית שותף לגישה העקרונית של נתניהו מול עזה. אני חושב שעיקר הביקורת שלך עליו נובעת מסיבות אחרות. לכן, היות ואני מאוד מכבד אותך, אשמח לשאול בעדינות: האם יכול להיות שאתה עושה הנחות לעצמך? האם יתכן שאתה מתחמק מחשבון נפש אמיתי-פוליטי ובורח למחוזות ההאשמה של היריב הפוליטי? האם לא כולנו שגינו? האם לא ברור כי הסיפור כאן גדול בהרבה מנתניהו? הרי גם מתנגדיו לא הציעו מדיניות שונה באופן מהותי מול עזה. אשמח אם תחשוב על השאלות הללו ביושר. אל תתן לדעתך הפוליטית לסמא את עיניך מלהביט נכוחה על המסקנות שעולות מן המציאות ועל האשמה שרובצת עלינו כחברה, שמאל כימין, על שהשלינו את עצמנו.

עוד 523 מילים ו-2 תגובות
סגירה