במוצאי יום כיפור 1946 עלו במבצע מתואם י"א יישובים על הקרקע במרחבי הנגב הצפוני, ביניהם בארי ונירים, שלימים יימצאו על גדרות רצועת עזה. 77 שנים מאוחר יותר, בשמחת תורה, הם היו בקו האש הראשון מול מתקפת הרצח של החמאס שהחריבה את בארי וגם את כפר עזה וניר עוז, וגרמה לנזקים כבדים ואבדן חיים גם בשאר קיבוצי עוטף עזה. הרס של חבל ארץ פורח.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שב לכהונתו כשנה וחצי לאחר שחמאס השתלט על רצועת עזה ביוני 2007, בעודו נישא על כנפי הבטחתו כי ימוטט את הארגון, אמירה עליה חזר שוב ושוב במהלך השנים הבאות, לצד מבצעים צבאיים שנועדו להביס את ארגון הטרור פעם אחר פעם, עד ימינו עתה.
בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.
בני אדם זקוקים בשעת משבר למנהיג שניתן לסמוך עליו, לבטוח בו וללכת אחריו. מנהיג המטפח תחושת שייכות ונוטע תקווה. בשנת העצמאות ה-76 למדינת ישראל אנו מצויים במצוקה גדולה ושקועים במלחמה רב חזיתית.
אנו עדר ללא רועה. חסר לנו דוד בן גוריון וחסרה מדינאות. זוהי הטרגדיה של ישראל, שבעה חודשים בתוך המערכה הכבדה. שמחת החיים הלאומית נעתקה ואנו במין שתיקה של עצב, התנהלות רועמת של שגרה ותוגה שאינה חולפת. אנו חברה שניכרים בה סימני עייפות ומורל נמוך. טראומת המערכה האחרונה, שעדיין נמשכת, הולידה ספקות גדולים בקרב ישראלים רבים באשר לעתידה הקיומי.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
התנע השלילי לא נובע מהצבא.
למרות כל מחדליו והצורך שינויים בצה"ל,
הבעיה היא בהעדר מדינאים עם חזון שיובילו מדינה:
1. ייצוב דמוקרטיה ליברלית- הגדרת חוקה, כולל הפרדת דת ממדינה, שיוויון בנטל ובזכויות, מיגור השחיתות, והשכלה מדעית שמובילה לתעסוקה מלאה, שגשוג ויתרון איכותי.
כמובן, זה יצריך פירוק מעוזי פונדמנטליזם, שכרגע מפרקים את הדמוקרטיה.
2. ייצוב משטר אזורי – כולל הסדרה עם הפלסטינים, וסעודיה, מה שיצריך גם הסכמה או לפחות הבנות מול ציר אירן-רוסיה-סין… הסתברות ? לא ברור
המושג "ריאליזם דיכאוני" מתאר את הנטייה של אנשים שסובלים מדיכאון קל-בינוני לבצע שיפוטים, ייחוסים וניבויים מדויקים יותר מאנשים שאינם סובלים מדיכאון. במילים אחרות, אנשים דיכאוניים הם בעלי תפיסת מציאות מדויקת יותר.
ההערכות שמבצעים אנשים שאינם מדוכאים אודות המציאות החיצונית והפנימית, מוטות באופן חיובי ולפיכך מוטעות. הטיה חיובית זו כמובן מאפשרת למי שאינו דיכאוני להסתגל ולהתמודד עם המציאות, ובעיקר לחוות פחות סבל מאנשים דיכאוניים. הריאליזם של הדיכאוניים גורם להם לסבל רב, משום שהם פוגשים את המציאות כפי שהיא באמת ולא עם הטיות, והמציאות כפי שהיא באמת קשה ולעיתים אף בלתי נסבלת.
ניצן בן-זאב היא יועצת ארגונית, מרצה ומנחה בתוכניות להכשרת מנהלי בתי ספר. מחברת אסופת השיחות עם אמהות לחיילים – "עקדת שרה" (שתיים). בהקדשה שבפתיח הספר כתבה: "לארצי מולדתי. שברת לי את הלב".
"לא חשבתי שבגיל 89 אצטרך להתחיל חיים חדשים אחרי קטסטרופה כזאת. עברנו לצרעה כדי שיהיה לילדים לאן לבוא, אבל זה לא הבית. בארי היה הבית"
בת 89, מוותיקות קיבוץ בארי. אם לארבעה. פונתה לים המלח ומשם לקיבוץ צרעה. אחיה נרצח בניר עוז
מכונת הרעל מבועתת מעינב צנגאוקר.
מצביעת בנימין נתניהו מאופקים שהעריצה אותו, סברה שהוא מר ביטחון ותמכה בו מעומק לבה.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צה"ל הוא אותו חלק של המדינה שנוצר ונועד כדי להגן עליה.
ב- 7/10 הוא נכשל.
מ- 8/10 ואילך, צה"ל עושה רבות ומצליח לתקן חלק מכשלונותיו.
המדינה היא אותה יישות שמאחדת מספר רב של אנשים עם מכנים משותפים, שמסוגלים לחיות ביחד, לאחד כוחות, ולאפשר לכל היחידים שבה חיים כאלו שאילו היו לבד , לא יכלו לקיים.
תפקידה החשוב ביותר של המדינה – לתת בטחון קיומי לאזרחיה.
ב- 7/10 היא נכשלה.
מ- 8/10 ואיל, המדינה עושה ככל יכולתה להעמיק ולהגדיל את כשלונה מ- 7/10.
את המדינה אי אפשר להחליף – כי היא זה אנחנו.
אבל, אפשר וחייבים להחליף את את כל מי שהיו בהנהגת המדינה עד 7/10 ומאז ועדיין כיום.
ולא צריך לחשוש מלהעיף את כולם, מהראש, דרך הכתפיים, הרגליים והידיים (ראש ממשלה, שרים, מרבית החכ"ים, ראשי כוחות הבטחון) – אפילו את הגנצנקוטים לא הייתי רוצה לראות בהנהגת העתיד (לא צריך מפלגה בשביל לדעת היכן נמצאים סמרטוטי הרצפה, אצל רמי לוי יש עכשיו מבצע) – לא צריך לחשוש כי יותר גרועים אי אפשר למצוא גם אם נחפש בפנסי הלוגן.
אין אפילו תחום אחד לרווחה שבו הנהגת המדינה הנוכחית (הממשלה, החכ"ים של הקואליציה, מנכל"י המשרדים השונים) לא נכשלה בצורה הכי חרוצה והכי מחפירה.
בהשאלה מעולם הפיננסים – כדי להוכיח לפעמים עד כמה מנהלי ההשקעות לא יודעים כלום, נהוג להשוות תיק מניות של מנהל השקעות כלשהו מפורסם לתיק השקעות של קוף (יענו, בחירה מקרית של מניות ללא שום ידע) – ברוב המקרים , התיק של הקוף מניב תשואה טובה יותר.
באותה מידה – ממשלת קופים (שימפנזים, אורנ-אוטנים וכמה רזוסים) הייתה עושה עבודה טובה יותר, בכל תחום, מהפשלונריה הנוכחית שקוראת לעצמה ממשלה.
אוייב העם והמדינה, המשפט נמרח ונגרר האיש הנורא הזה חייב ללכת. חובה לפנות את הפרצוף הזדוני מרושע שלו. צריך לסיים עם הליך גרירת הרגליים השקרי ההצגה המשפטית כולנו שמענו את העדויות..
המפלילות המוקלטות, אין ספק שדין נתניהו הוא לכלא.
משבר שמן הזית: ישראל מתרחקת מביטחון תזונתי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל הטוב הזה הוא בזכות ממשלה רשלנית נהנתנית שהמדינה ואזרחיה מעניינים אותה כקליפת השום, אליה מצטרפות חברות המזון הבזויות, חסרות המוסר שמסוגלות להתמסר תמורת כסף. לא אמנע מכנות אותן בשמן, זונות. זה התחיל ב"זאבית" כהן, זה ממשיך באוסם, שטראוס ועוד…
מדוע שלא תתבישו בעצמכם?!
כי לזונות אין בושה!
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יונתן (שלא לא מזדהה): אשיבך בתמצית: אם תקרא את מרבית המאמרים שלי כאן תיווכח כי מרביתם ביקורתיים מאד כלפי ביבי כיוון שלדעתי בגלל אישיותו, אופיו ומעשיו, הוא לא היה ראוי להנהיג את מדינת ישראל (תיזכר בלחישה שלו באזנו של הרב כדורי ב-1997 כי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים).
בצלאל היקר, מבין השורות ניכר שאינך ממצביעי נתניהו או מתומכיו. אני בטוח שדעתך לגבי האיש ודמותו מגובשת, ולא מהיום. מכיוון שאני מחזיק ממך אדם עם יושרה אינטלקטואלית אני מאתגר אותך: האם הביקורת שלך על התנהלות נתניהו מול עזה היא ביקורת עקבית שהבעת לאורך שנים? האם תמכת במנהיגים פוליטיים שהובילו גישה אחרת ממנו? האם לא היית שותף לאותה קונספציה שהיתה כמעט קונצנזוס בחברה (למעט גורמים שנתפסו כקיצוניים ותלושים) שהסדרה תביא שקט ושניתן לחיות עם ארגון טרור מעבר לגדר ולשלוט עליו באמצעות מבצע כל כמה שנים? האם תמכת בכניסה קרקעית לרצועה ובמיטוט שלטון חמאס גם אם הדבר כרוך בהרוגים רבים (אין דרך אחרת…)? איני מכיר אותך, אבל אני מניח שהיית שותף לגישה העקרונית של נתניהו מול עזה. אני חושב שעיקר הביקורת שלך עליו נובעת מסיבות אחרות. לכן, היות ואני מאוד מכבד אותך, אשמח לשאול בעדינות: האם יכול להיות שאתה עושה הנחות לעצמך? האם יתכן שאתה מתחמק מחשבון נפש אמיתי-פוליטי ובורח למחוזות ההאשמה של היריב הפוליטי? האם לא כולנו שגינו? האם לא ברור כי הסיפור כאן גדול בהרבה מנתניהו? הרי גם מתנגדיו לא הציעו מדיניות שונה באופן מהותי מול עזה. אשמח אם תחשוב על השאלות הללו ביושר. אל תתן לדעתך הפוליטית לסמא את עיניך מלהביט נכוחה על המסקנות שעולות מן המציאות ועל האשמה שרובצת עלינו כחברה, שמאל כימין, על שהשלינו את עצמנו.