הקרב על סגירת צינור המזומנים של חמאס

יחידת הסייבר של להב 433 יחד עם המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור הצליחו להקפיא לאחרונה חשבונות קריפטו של חמאס ● אולם, חמאס עדיין מצליח "להנזיל" סכומים גבוהים ● במקביל, לאור הכרזת משרד האוצר האמריקאי על הטלת סנקציות על חברה העוסקת בהלבנת מטבעות קריפטו עבור חמאס, 107 מחוקקים אמריקאים דורשים להקשיח את הרגולציה

אילוסטרציה: מטבעות קריפטוגרפיים המשמשים למימון טרור (צילום: Lubo Ivanko / Alamy Stock Photo)
Lubo Ivanko / Alamy Stock Photo
אילוסטרציה: מטבעות קריפטוגרפיים המשמשים למימון טרור

אי שם בחאן יונס, העיר השנייה בגודלה בעזה, נמצאת חברת קריפטו בעלת השם הגנרי "Buy Cash", "רכש מזומן".

לא ידוע אם משרדי החברה באמת נמצאים שם או שמדובר רק בכתובת אינטרנט, אבל בישראל ובארה"ב יודעים בשנים האחרונות שהחברה הזו משמשת להלבנת מטבעות קריפטו ולמסירת מזומנים לידי ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי – ואף לביצוע עסקאות חליפין עם חזבאללה.

לפני עשרה ימים הודיעו במשרד האוצר האמריקאי כי החברה הוכנסה לרשימת החברות הנמצאות תחת סנקציות, מה שאומר שכל האינטרסים הקשורים לחברה – רכוש, חשבונות או האנשים השולטים בפעילות החברה – חסומים.

מדינת ישראל (יחידת להב 433, מחלקת הסייבר בראשות סנ"צ דודי קץ) תפסה את הארנקים הדיגיטליים של "Buy Cash" כבר ביוני 2021 במסגרת קמפיין גיוס כספים של מטבעות דיגיטליים הכוללים ביטקוין עבור ארגון הטרור חמאס. הכספים יועדו לגדודי עז א־דין אל קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס.

פלסטינים בעזה מקבלים תמיכה כספית מקטאר, יוני 2019 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
פלסטינים בעזה מקבלים תמיכה כספית מקטאר, יוני 2019 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

מעבר להיותם הארנק של חמאס, חברת "Buy Cash" שימשה כמרכז להעברת כספים בין ארגוני טרור שונים. בהודעת הסנקציות, האמריקאים מספקים דוגמאות חלקיות. למשל, כספים שהועברו אל שירות תשלומים הממוקם בטורקיה וקשור לאל־קאעידה, או חשבון של "Buy Cash" הרשום על שמות אנשים המעורבים ברכש עבור דאעש־סוריה ודאעש־עיראק.

מי שרשם את הדומיין (אתר) של חברת "Buy Cash" בשנת 2015 הוא אחמד מ' אלקאד, תושב עזה. הוא פעל כל השנים כנציג החברה והבעלים שלה. החברה הזו – והאנשים הקשורים אליה – הוכרזו על־ידי הרשויות בישראל ובארה"ב כמממני טרור, ספקי סחורות, כסף ואמצעים לחמאס.

המשמעות של הכרזת משרד האוצר האמריקאי היא חסימת כל הנכסים, החשבונות והקשרים של החברה. כמובן, חל איסור לבוא איתם במגע ו/או להעביר אליהם כסף או מטבעות קריפטוגרפיים

המשמעות של הכרזת משרד האוצר האמריקאי היא, כאמור, חסימת כל הנכסים, החשבונות והקשרים של החברה. כמובן, חל איסור לבוא איתם במגע ו/או להעביר אליהם כסף או מטבעות קריפטוגרפיים מכל סוג.

הבעיה היא, כמובן, שרוב המידע שהתפרסם השבוע באתר הסנקציות של משרד האוצר האמריקאי מבוסס על מידע שנאסף בין השנים 2015–2021. בידי משטרת ישראל נמצאים מידעים עדכניים בהרבה, אך בלהב נמנעים מלחשוף בפני הציבור את כל המידע לפי שעה, זאת כדי לאפשר פעולות חשאיות הנוגעות לחסימת חשבונות וארנקים דיגיטליים.

ביטקוין. אילוסטרציה (צילום: iStock)
ביטקוין. אילוסטרציה (צילום: iStock)

ארנקים דיגיטליים וקריפטו למימון טרור

במשך שנים חמאס התבסס על כמה שיטות מימון שונות. השיטה הראשונה היא כסף מדינתי, כמו מאיראן ומקטאר. השיטה השנייה היא גיוס כספים מעמותות ברחבי העולם המתחזות לעמותות צדקה. חלק מהתורמים לאותן צדקות באמת מאמינים שהכסף נתרם לצדקה אסלאמית. אולם, העמותות המתחזות מעבירות בפועל כספים לחמאס ולג'יהאד.

השיטה השלישית – שתפסה תאוצה בעשור האחרון – היא באמצעות גיוסי כספיים ברשת. פעמים רבות מדובר בהעברות של סכומים קטנים תוך כדי שימוש בארנקים דיגיטליים. לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל מ־10 באוקטובר, חמאס השיג סך של 41 מיליון דולר במטבעות דיגיטליים במהלך השנתיים האחרונות – והג'יהאד האסלאמי השיג 93 מיליון דולרים באותה התקופה.

עבודת איתור מימון הטרור באמצעות הארנקים הדיגיטליים היא קשה. לא מדובר בהעברות בנקאיות דרך בנקים מרכזיים בעלי בקרה ופיקוח, אלא בסחר המתבצע בין צדדי קצה, שהם לעיתים אלמוניים

עבודת איתור מימון הטרור באמצעות הארנקים הדיגיטליים היא קשה. לא מדובר בהעברות בנקאיות דרך בנקים מרכזיים בעלי בקרה ופיקוח, אלא בסחר המתבצע בין צדדי קצה, שהם לעיתים אלמוניים.

עו"ד יהודה שפר, שהקים את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ואף עמד בראשה – ובהמשך שימש כמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית – הסביר לזמן ישראל שאחת הדרכים של ארגוני הטרור להעביר כספים היא "להתלבש" על נתיבי העברת כספים לגיטימיים של עובדים זרים בישראל.

עו"ד יהודה שפר (צילום: באדיבות המצולם)
עו"ד יהודה שפר (צילום: באדיבות המצולם)

כך, למשל, עובדים זרים מאריתריאה או מסין העובדים בישראל נהגו בתקופה מסוימת לצאת לרמאללה כדי להעביר כספים לבני המשפחות שלהם במדינותיהם. "האופן שבו זה נעשה הוא ללא שום טביעת אצבע פיננסית. אדם עם פנקס ועפרון נותן אלף דולר ומקבל קוד.

"הוא מתקשר למשפחה בסין או באריתריאה. מוסר להם את הקוד – והכסף אצלם", מסביר שפר. לדבריו, "חמאס התלבשו על הנתיבים האלה, אך מהצד ההפוך. מישהו ברמאללה או במקום אחר זיהה את נפח תנועת הכסף – וביקש שישלחו כסף בחזרה מסין או אריתריאה לרמאללה, למשל.

"על כל ציר של תנועת כספים לגיטימית של עובדים זרים, ארגוני טרור התיישבו על הציר לכיוון ההפוך. הם זיהו פעילות של מתווכים (מכערים) ומסות של פעילות, וכך סייעו להכניס כסף לארגוני טרור"

"על כל ציר של תנועת כספים לגיטימית של עובדים זרים, ארגוני טרור התיישבו על הציר לכיוון ההפוך. הם זיהו פעילות של מתווכים (מכערים) ומסות של פעילות, וכך סייעו להכניס כסף לארגוני טרור. משום שאין לזה חותמת דיגיטלית, היה מאוד קשה לעלות על כך 'בזמנו'".

כאמור, עיקר הפעולה בשנים האחרונות הוא התלבשות של יחידת הסייבר של להב 433 על חשבונות של מטבעות דיגיטליים. הציבור בישראל נחשף בשבועות האחרונים להמשך גיוס הכספים הזה דרך חשבונות טלגרם של תומכי חמאס ועוד. במשטרה מודעים לכל מוקד פעילות כזה ומטפלים בו.

סנ"צ דודי קץ, מפקד יחידת הסייבר בלהב 433 (צילום: דוברות המשטרה)
סנ"צ דודי קץ, מפקד יחידת הסייבר בלהב 433 (צילום: דוברות המשטרה)

במקביל ליחידת הסייבר של להב, נעשית עבודה משמעותית גם במט"ל (המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור) במשרד הביטחון בהובלת פול לנדס. מט"ל ולהב (סייבר) זיהו חשבונות של 67 לקוחות בחברת "Binance" – בורסת הקריפטו הגדולה בעולם – וביקשו להטיל צו תפיסה על החשבונות הללו.

לפי פרסום בוול סטריט ג'ורנל, משרד המשפטים האמריקאי חוקר בימים אלה את הדרך שבה "בינאנס" מדווחת לרשויות – והאם היא עומדת בכללי איסור הלבנת ההון. "בינאנס" נוסדה ב־2017 באיי קיימן על־ידי צ'אנגפנג זאו – יליד סין ואזרח קנדי – והיא בורסת הנכסים הדיגיטליים הגדולה ביותר עם מסחר שנתי בסך 7.7 טריליון דולרים ו־28 מיליון לקוחות.

בלהב (סייבר) זיהו חשבונות של 67 לקוחות בחברת "Binance" – בורסת הקריפטו הגדולה בעולם – וביקשו להטיל צו תפיסה על החשבונות הללו

מהמשטרה נמסר שגם חשבון בבנק ברקליס בבריטניה, שנמצא קשור לגיוס הכספים של החמאס, הוקפא. פרטי חשבון ברקליס פורסמו על־ידי ארגון הטרור כדי שהציבור יוכל להפקיד אליו כספים.

* * *

מבחינת יחידת הסייבר של להב, נושא החשבונות הגלויים – כמו של ברקליס – הוא לא הבעיה. שם הפעולה מול הרשויות בבריטניה היא מהירה למדי.

הקשיים מגיעים בפעולות לאיתור תשתיות הקריפטו. זה סבך שקשה לפרום משום שאין למעשה ישויות ספציפיות העומדות מאחורי החשבון אלא ארנק דיגיטלי בעל "תעודת זיהוי" – ובתחום הזה ישנן טכנולוגיות ספציפיות למעקב שפותחו בישראל.

להב הצליחו לפרום מאות ארנקים פעילים של ארגוני הטרור ולהגיע להקפאתם. מדובר בארנקים המחזיקים מיליוני דולרים. יחד עם זאת, חמאס הצליח "להנזיל" סכומים גבוהים גם בזמן הלחימה משום שהעברת הכספים באמצעות הארנקים הדיגיטליים לא מחייבת אחזקת כסף "אמיתי".

ביחידת הסייבר של להב מסבירים שארגוני הטרור עובדים אחד עם השני בהחלפת מטבעות קריפטו כשעובדי הקצה – החלפנים – הם אנשי קש עם דרכון מזויף וכתובת IP משתנה

ביחידת הסייבר של להב מסבירים שארגוני הטרור עובדים אחד עם השני בהחלפת מטבעות קריפטו כשעובדי הקצה – החלפנים – הם אנשי קש עם דרכון מזויף וכתובת IP משתנה. את החלק הזה של מניעת הטרור צריך לעשות בשיתוף פעולה עם גורמים משטרתיים באירופה ובארה"ב.

ביחידת הסייבר של להב אומרים לזמן ישראל כי שיתוף הפעולה הזה היה טוב מאוד בשגרה, לפני המלחמה, אך כעת אף גבר והעמיק.

מתקפת סייבר. אילוסטרציה (צילום: iStock)
מתקפת סייבר. אילוסטרציה (צילום: iStock)

מכתב המחוקקים האמריקאים

אחרי הכרזת משרד האוצר, שלחו 107 מחוקקים אמריקאים (סנאט ובית נבחרים) משתי המפלגות – הרפובליקאית והדמוקרטית – מכתב לבית הלבן ובו הם טוענים שהטלת הסנקציות על נכסי ואנשי חמאס חשפה את ה"פער המשמעותי הקיים בנושא שימוש במטבעות קריפטו לגיוס כסף על־ידי ארגוני טרור".

במכתב, בהובלת הסנטורית אליזבת וורן, נאמר כי קיים כיום איום לאומי חמור המגיע מתעשיית הקריפטו, המשמשת כר נרחב למימון הטרור. "חמאס משתמש בטכנולוגיות קריפטו מאז 2019 וזו הפכה להיות אחת השיטות המתוחכמות ביותר בתחום מימון הטרור".

"נעשה ניסיון בתקופת ממשלת בנט להמיר את הכספים המזומנים בכרטיסים נטענים של סיוע הומניטרי, כך שהכסף יוכל לשמש רק לרכישת מוצרי קיום"

טענות וורן, כפי שגם הוסבר לעיל, הן שהעברת המטבעות הדיגיטליים נעשית באופן מהיר, בהעברות מצד לצד, לרוב באמצעות משתמשים אנונימיים. "קיימת כיום חקיקה בסנאט המחייבת את הרשות האמריקאית לאכיפת פשעים פיננסיים (FinCEN) לחוקק רגולציה מתקדמת שתפחית את סיכוני המימון הלא חוקי".

עו"ד יהודה שפר מסביר כי למרות המימון הדיגיטלי, רוב הכסף עדיין עובר לארגוני הטרור במימון מדינתי, "וישראל אפשרה את העברת הכספים מקטאר". לדבריו, "נעשה ניסיון בתקופת ממשלת בנט להמיר את הכספים המזומנים בכרטיסים נטענים של סיוע הומניטרי, כך שהכסף יוכל לשמש רק לרכישת מוצרי קיום".

אליזבת וורן (צילום: AP Photo/Ringo H.W. Chiu)
אליזבת וורן (צילום: AP Photo/Ringo H.W. Chiu)

עוד ציין שפר כי במשך 20 שנה ממשלות ישראל השונות אפשרו את העברת הכספים לחמאס מקטאר. "מתקיים כיום מעקב רציני של יחידת הסייבר של להב ושל מט"ל במשרד הביטחון.

"כל המידע מגיע אליהם והם מעבירים את המידע לאינטרפול ולסוכנויות אחרות ברחבי העולם, אבל לצערי הרשויות באירופה נמצאות בתרדמת ביחס למימון הטרור, משום שבאירופה יש גיוס כספים באמצעות עמותות צדקה לכאורה.

לדבריו, חלק מהעמותות פועלות בבריטניה, אחרות בצרפת, חלק מגייסים כספים לחמאס ואחרים לחזבאללה – והרשויות באירופה מודעות לכל השמות

"למשל, יש עמותה בשם InterPal הפועלת באירופה ומגייסת כספים המיועדים כביכול לצדקה, אבל מדובר בכספי מימון טרור". תוך כדי השיחה, שפר מעביר לי מסמך עם רשימה של 62 "עמותות צדקה", שכל שמותיהן ידועות היטב לגורמים באירופה.

הינה רשימה חלקית עמותות כאלה: Palestine Youth Movement National Students for Justice in Palestine, Samidoun Network, Palestinian Feminst Collective, Al-Awda Palestine Right to Return Coalition ועוד.

חלוקת כסף ברצועת עזה, ארכיון (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
חלוקת כסף ברצועת עזה, ארכיון (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

לדבריו, חלק מהעמותות פועלות בבריטניה, אחרות בצרפת, חלק מגייסים כספים לחמאס ואחרים לחזבאללה – והרשויות באירופה מודעות לכל השמות. "אחד המקרים היה של עמותה שהישראלים העבירו לבריטים מידע לגביה. הבריטים בדקו ואמרו שהם עשו לעמותה "Due Diligence". מה היה אותו גילוי מסמכים? העבירו לעמותה שאלון ושאלו אותם, 'האם אתם עוסקים בטרור', והם ענו 'לא'.

"ישראל הציגה לבריטים ראיות. הם נזפו באנשי העמותה על ניהול לא תקין – ולא סגרו אותה. כלומר, הם מגייסים כספי צדקה לכאורה ושולחים אותם בכל הערוצים הדיגיטליים והקריפטו – ובכל דרך. ישראל טענה במשך שנים שזו שערורייה ושום דבר לא עזר. אולי עכשיו יתעשתו שם".

לשפר יש גם ביקורת על הצד הישראלי. לטענתו, כשישראל מאפשרת במשך 20 שנה העברת מזומנים לתוך עזה או העברת תגמולים לאסירים ביטחוניים; כשרוצחים בעבירות טרור מקבלים מידי הרשות הפלסטינית סכומים כפולים מאסירים פליליים אחרים, אז בעולם הרחב מתבוננים על התהליך הזה ולא ממהרים לאכוף את האיסורים. "כל הנושא חייב לעבור שינוי מוחלט", הוא מסכם.

עוד 1,498 מילים
סגירה