צה"ל ערך במהלך היום (חמישי) לפנות בוקר פשיטה משוריינת ראשונה לתוך שטח עזה, והקפיץ שדרוך כבר שלושה שבועות השתחרר קצת, ממש קצת.
מעשית, צה"ל בסך הכול העלה קליק אחד בשעון הפעולה שלו. עד כה התמקדה הפעילות הקרקעית בתוך שטח הרצועה בפשיטות ממוקדות של כוחות מיוחדים, בעיקר בכדי לאתר ניצולים או גופות של אזרחים ישראלים.
לפשיטה המשוריינת היו כמה מטרות. הראשונה, כאמור, לשמור על מתח מבצעי של הכוחות שנמצאים כמעט שלושה שבועות בשטחי כינוס. השנייה, לשדר לחמאס מסר שישראל לא חוששת לפעול קרקעית ברצועה וכי פעולה קרקעית גדולה היא עניין של זמן.
לפשיטה המשוריינת היו כמה מטרות. הראשונה, לשמור על מתח מבצעי של הכוחות שנמצאים כמעט שלושה שבועות בשטחי כינוס. השנייה, לשדר לחמאס מסר שישראל לא חוששת לפעול קרקעית ברצועה
המטרה השלישית ואולי החשובה מכל, הייתה לבחון את השטח, למפות, ולסרוק כחלק ממהלך מכין לתמרון קרקעי נרחב אל תוך הרצועה. סביר להניח שהאמריקאים עודכנו מבעוד מועד באופן כללי בפרטי הפעולה, בכדי לא להביך אותם כאשר העניין יתפרסם.
ישראל בעימות הנוכחי לא מתמודדת לבד, ולכל מהלך מקומי שלה יש מעגלי הדף אזוריים. לכן אין לה, לנוכח המעורבות האמריקנית, את עצמאות ההחלטה שהייתה לה בעבר. השינוי המחשבתי הזה לא קל לדרג הביטחוני, שבעבר שלט באופן מלא על פתיחת וסגירת הניצרה.
ביומיים האחרונים מונחת על שולחן הדרג המדיני הצעה של חמאס לשחרור של עשרות חטופים. לצד זאת, חמאס מציב דרישות שישראל מתקשה למלא – העיקרית היא הכנסת דלק לרצועה. עם הפסקות אש זמניות ניתן להתמודד ביתר קלות.
בינתיים נראה כי מאחורי הקלעים מתנהל משא ומתן קדחתני, כאשר כל הצדדים – ישראל, ארה"ב, קטאר וחמאס – רוצים עסקה, כל צד משיקוליו הוא. ההגיון הישראלי בעניין הזה נשען על ניסיון העבר. בכל עסקת שבויים, בסופו של תהליך ישראל שילמה מחיר יקר הרבה יותר מזה הראשוני שהוצב. לעומת זאת, טראומת רון ארד עדיין ניכרת, ולכן לכולם מובן שחלון הזמנים כאן קצר קטן וחמקמק.
בכל עסקת שבויים, בסופו של תהליך ישראל שילמה מחיר יקר הרבה יותר מזה הראשוני שהוצב. לעומת זאת, טראומת רון ארד עדיין ניכרת, ולכן לכולם מובן שחלון הזמנים כאן קצר קטן וחמקמק
סביר להניח שאת השיקולים הללו שמעו אמש בקבינט הקישוט – שמכונה בימים רגילים הקבינט המדיני ביטחוני. גם אם חלק מהשרים שחררו קיטור במהלכו, ניתן להניח שהקבינט יאשר – גם אם לא פה אחד – כל הצעה שתובא בפניו.
בסופו של דבר, יש שם שרים שמבינים היטב שאחרי השבעה באוקטובר, יהיה קשה לסמוך על שיקול דעתם ואופן הצבעתם, כל שכן כשזה מנוגד להחלטה של שני רמטכ"לים לשעבר ושר ביטחון שהוא אלוף במיל'.
מעבר לחלון הזמנים בעניין עיסקת שבויים, הסביבה המדינית הולכת ומשתנה לה בימים האחרונים.
מעל ראשה של ישראל מתעצבים שלושה מחנות:
המחנה הראשון הוא מחנה המגבה באופן מוחלט את הלגיטימציה הישראלית לפעול בעזה. כך למשל אמר הבוקר שר ההגנה הבריטי בראיון ל"סקיי ניוז": "זה לא הגיוני שישראל לא תפעל בעזה למוטט את חמאס". אלה דברים נחרצים הרבה יותר מכל מה שנאמר עד כה, כולל מארצות הברית שמקפידה על הניסוח "לישראל יש את החובה להגן אזרחיה".
שר ההגנה הבריטי אמר בראיון ל"סקיי ניוז": "זה לא הגיוני שישראל לא תפעל בעזה למוטט את חמאס". אלה דברים נחרצים הרבה יותר מכל מה שנאמר עד כה, כולל מארצות הברית
המחנה השני הוא זה התומך באיראן ומתנהל בזהירות גמלונית באמירות שלו בהקשרי הטבח בעוטף. בראש המחנה הזה ניצבת רוסיה, שכך או אחרת לא גינתה ארועי השבעה באוקטובר, גם כאשר נשיא סוריה ולדימיר פוטין שוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לצד סוריה, בדיפלומטיה שקטה, ניצבת סין שלא אמרה אבל עשתה. לא בכדי שתי המדינות הללו הטילו הלילה וטו במועצת הביטחון על הצעת ארצות הברית לגנות את חמאס.
המחנה השלישי המעניין והגועש ביותר הוא מדינות ערב. כאן קו ההפרדה מאוד לא ברור. סעודיה אמנם הודיעה על השהיית המגעים לנורמליזציה, אבל מקיימת כל העת שיח אינטימי עם ארצות הברית, כולל שיחות אישיות בין הנשיא ג'ו ביידן ליורש העצר מוחמד בן סלמאן.
מי שמתיישרות עם ערב הסעודית הן איחוד האמירויות ובחריין. כולן משלמות מס שפתיים פלסטיני, אבל מבדלות עצמן מהקו האיראני-קטארי התומך ללא סייג בחמאס ומתכחש לטבח.
מי שמתיישרות עם סעודיה הן האמירויות ובחריין. כולן משלמות מס שפתיים פלסטיני, אבל מבדלות עצמן מהקו האיראני-קטארי התומך ללא סייג בחמאס ומתכחש לטבח
לא בכדי הדליפו גורמים אמריקאים ל"וול סטריט ג'ורנל", כי סעודיה יירטה בעצמה את אחד הטילים שנורו מתימן בהוראת איראן לעבר ישראל. בדיפלומטיה השקטה יש כאן מסר ברור באיזה צד נמצאות מדינות ערב המתונות.
וכאן נכנסת לתמונה טורקיה. היא אמנם מיהרה להכחיש כי סילקה את צמרת חמאס משטחה, אבל עובדתית כל הבכירים עזבו בחזרה לקטאר.
ביומיים האחרונים, לנוכח ההכרה הטורקית כי ישראל רצינית בהצהרות לגבי פעולה קרקעית, העלתה אנקרה את הטון. כל הביקורים ההדדיים שתוכננו בוטלו. הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן אף הלך רחוק יותר: בנאום בפרלמנט אתמול הכריז כי חמאס אינה תנועת טרור אלא ארגון שחרור.
ביומיים האחרונים, לנוכח ההכרה הטורקית כי ישראל רצינית בהצהרות לגבי פעולה קרקעית, העלתה אנקרה את הטון. כל הביקורים ההדדיים שתוכננו בוטלו
קשה לומר שבישראל הופתעו מכך. ארדואן תמיד נשך שפתיים כאשר היה מדובר בג'יהאד האסלאמי, אבל לא היסס כשזה הגיע לחמאס. בעניין הזה יש לומר שארדואן עקבי מאוד, עוד מימי מבצע "עופרת יצוקה".
בפברואר 2008 הגיע שר הביטחון דאז אהוד ברק לביקור מיוחד באנקרה, בכדי לבקש מארדואן לרסן את חמאס שזה עתה השתלט בכוח על הרצועה וסילק את הרשות הפלסטינית שחתמה עם ישראל על הסכמי אוסלו.
ארדואן שמע, חייך, ולא עשה הרבה. מבחינתו זו הייתה התגשמות חזון של השתלטות תנועת האחים המוסלמים על טריטוריות נוספות. (מאוחר יותר ב-2011 זה קרה גם עם מוחמד מורסי במצרים). בישראל המתינו תשעה חודשים לריסון חמאס, עד שיצאו לפעולה נרחבת בדצמבר 2008.
אבל האמירה של ארדואן לא צריכה להדאיג רק את ישראל. ארצות הברית מתחה בשבעה באוקטובר קו ערכי ברור. כל השותפות נאט"ו התייצבה מאחוריה – מלבד טורקיה, המדינה השנייה בגודלה בברית.
האמירה של ארדואן לא צריכה להדאיג רק את ישראל. ארצות הברית מתחה בשבעה באוקטובר קו ערכי ברור. כל השותפות נאט"ו התייצבה מאחוריה – מלבד טורקיה, המדינה השנייה בגודלה בברית
זה בהחלט לא מעודד את וושינגטון, שמתכננת דרך המשבר הזה במזרח התיכון, ארכיטקטורה אזורית חדשה שטורקיה אמורה להיות חלק ממנה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם