1

מלחמה היא אסון בכל מובן אפשרי, ובהכרח אסון גם לסביבה. עצם העובדה שעמים ואומות משקיעים את כל משאביהם בהרג והרס במקום במאבק משותף נגד האיומים האקלימיים שאורבים בפתח היא לא פחות מלחיצה על מנגנון של השמדה עצמית.

אבל גם בהקשרים הסביבתיים המקומיים יותר, הפנים-ישראלים, ככל שהמלחמה מתארכת יש סיבה לדאגה.

בימים כתיקונם, ההגנה על הסביבה ובריאות הציבור בישראל כרוכה במאבק בלתי פוסק של ארגוני סביבה ואזרחים מודאגים. גם עכשיו ההתקפות על הסביבה נמשכות, אבל למי יש קשב, כוח ואנרגיות לבלום אותן? וכך, רשימת המהלכים הבעייתיים שמתרקמים תוך כדי מלחמה הולכת ומתארכת.

קצא"א מבקשת להגדיל משמעותית את היקפי הנפט שהיא מעבירה דרך מפרץ אילת בטענה שזה חיוני למשק בשעת מלחמה. בימים האחרונים התחוור שאילת והמפרץ חשופים לאיומים מכיוון תימן, ודליפת נפט משמעותית במפרץ אילת היא עוד חזית שלמדינת ישראל אין כרגע אפשרות לעמוד בה (ולא שבימי שיגרה יש).

גם אם המלחמה תעבור בשלום מהבחינה הזו, ארגוני הסביבה חוששים שהזמני יהפוך לקבוע וקצא"א תגשים את חזונה להפוך את נמל אילת לתחנת מכליות סואנת בשירות ברוני הנפט מהאמירויות.

גם אם המלחמה תעבור בשלום מהבחינה הזו, ארגוני הסביבה חוששים שהזמני יהפוך לקבוע וקצא"א תגשים את חזונה להפוך את נמל אילת לתחנת מכליות סואנת בשירות ברוני הנפט מהאמירויות

מיכלית נפט במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)

בירושלים העירייה מקדמת תוכנית בנייה גדולה על היער הסמוך לשכונת הר נוף, תוכנית שכרוכה בכריתה המונית של עצים ומעוררת התנגדות עזה בקרב ארגוני הסביבה ורבים מתושבי השכונה. זה נראה כמו פריבילגיה לנהל מאבק נגד כריתת עצים בשעת מלחמה עקובה מדם, אבל למה לקדם את התוכנית תחת אש מותר ולמחות נגדה לא?

באשקלון – כן, באשקלון! – מנהל התכנון קיים השבוע דיון במטרה לקדם בניית שכונת פרמיום עם מאות דירות יוקרה, עשרות וילות ומגרש גולף, על חשבון שטחים פתוחים בצפון העיר שייעודם מוגדר כיום "פארק נופש לתועלת כלל הציבור". אנשי "אדם, טבע ודין" דרשו לדחות את הדיון בגלל המלחמה, אבל במנהל התכנון טענו שפעולתם של מוסדות התכנון חיונית ואין להפסיקה.

באשקלון – כן, באשקלון! – מנהל התכנון קיים השבוע דיון במטרה לקדם בניית שכונת פרמיום עם מאות דירות יוקרה, עשרות וילות ומגרש גולף, על חשבון שטחים פתוחים בעיר

גם חברות המזון יצאו לתמרון וקיבלו פטור מסימון במדבקות האדומות מוצרים עתירי שומן, סוכר ומלח – סימון שהיווה את ספינת הדגל במאבק של משרד הבריאות נגד הרגלי האכילה הקלוקלים של הציבור הישראלי.

גם את המהלך הזה אפשר לנמק בקשיים שמעוררת המלחמה, אבל התחושה היא שיותר ויותר גופים מנסים לנצל את המומנטום, להסיר רגולציות ולקדם שינויים בעייתיים מתוך הנחה שבהמשך יהיה קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור.

עוד בימים אלה: הממשלה מקדמת תיקונים לחוק חופש המידע ולחוק התכנון והבנייה, באופן שיקשה מאוד על אזרחים ועל עמותות מהחברה האזרחית – למשל ארגוני סביבה – לבקש ולקבל מידע מגופים ממשלתיים וציבוריים.

קניות בסופר רמי לוי במודיעין. אילוסטרציה (צילום: יוסי אלוני/פלאש900)

"ממשלת ישראל, הגרועה אי פעם לסביבה, ממשיכה גם בזמן המלחמה האיומה הזו לפגוע בזכויות בסיסיות של הציבור", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם, טבע ודין". "בחסות המלחמה הקשה מעבירה הממשלה חקיקה דרקונית שמטרתה לפגוע באינטרס הסביבתי ולפגוע ביכולתו של הציבור לקבל בזמן סביר מידע קריטי הנוגע לסביבתו, בריאותו איכות חייו".

"בחסות המלחמה הקשה מעבירה הממשלה חקיקה דרקונית שמטרתה לפגוע באינטרס הסביבתי ולפגוע ביכולתו של הציבור לקבל בזמן סביר מידע קריטי הנוגע לסביבתו, בריאותו איכות חייו"

במדינה עם רגולציה יציבה, שומרי סף חזקים ומסורת של אכיפה רצינית, אפשר היה להאמין שביום שאחרי המלחמה כל זה יבוטל ויחזור לקדמותו, לאותה נקודה שבה הפסקנו לפני השבת השחורה. אבל ישראל היא הכול חוץ מהמדינה שמצוידת בכל המרכיבים החיוניים הללו.

ההתנהלות שהייתה כאן עד ה-7 באוקטובר נותנת סיבה טובה, כלומר רעה, לחשוש שכל נסיגה שנעשית בחסות המלחמה, תהפוך לנקודת המוצא החדשה ביום שאחרי.

2

"נכון שזה מתגמד מול הזוועה", פנתה אליי בדחילו ורחימו אזרחית מודאגת כיומיים אחרי השבת השחורה, "אבל זה נראה כמו עוד תירוץ לא למחזר". היא התכוונה לשלט שהתנוסס בסופר שבו היא עורכת קניות בכפר סבא, עליו נכתב כי "עקב המצב לא מקבלים בקבוקים למיחזור". מישהי אחרת דיווחה על שלט דומה במרכול בתל אביב, ותהתה: "מה הקשר למצב?"

ובכן, יש קשר: רשתות השיווק, כמו כל המשק, מתמודדות עם מחסור של כוח אדם בגלל גיוסים והשלכות אחרות של המלחמה (הורים שנשארים עם הילדים בבית, למשל), ובמקביל גם עם קשיים לוגיסטיים במערך ההובלה.

שקיות בקבוקים למיחזור בסופרמרקט. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זמן קצר לאחר שפרצה המלחמה, איגוד לשכות המסחר פנה למשרד להגנת הסביבה וביקש לאפשר לרשתות השיווק להימנע מקבלת בקבוקים למיחזור לרגל המצב. בתגובה, המשרד להגנת הסביבה הודיע שלא יבצע בשלב זה אכיפה של חוק הפיקדון.

כלומר, חוק הפיקדון לא בוטל – אבל בהיעדר אכיפה הוא נותר על הנייר בלבד ובסניפים רבים ברחבי הארץ נתלו שלטים שמבהירים ללקוחות שהם יאלצו לשוב הביתה עם הבקבוקים שביקשו למחזר ובלי כספי הפיקדון.

חוק הפיקדון לא בוטל – אבל בהיעדר אכיפה הוא נותר על הנייר בלבד ובסניפים רבים ברחבי הארץ נתלו שלטים שמבהירים ללקוחות שהם יאלצו לשוב הביתה עם הבקבוקים שביקשו למחזר ובלי כספי הפיקדון

הבעיה היא שהמשוואה לא סימטרית: בזמן שכספי הפיקדון לא מוחזרים לציבור, חברות המשקאות ורשתות השיווק לא הורידו את המחירים וממשיכות לגבות את דמי הפיקדון כרגיל. המשמעות: על כל בקבוק שלא מגיע למיחזור, קוקה קולה ושות' מרוויחות 30 אגורות נוספות על גבם של הלקוחות.

במשרד להגנת הסביבה מקווים שהציבור יהיה סבלני, ישמור את הבקבוקים בבית עד שיתחדש האיסוף ואז יזדכה עליהם. רק שככל שהמלחמה מתארכת זו משימה פחות ופחות אפשרית, וסביר יותר שרוב הקונים יזרקו את בקבוקי המשקה לפח הכתום או הירוק ויפסידו את דמי הפיקדון.

באשר לאפשרות לבטל לחלוטין את הפיקדון, אומרים במשרד שמדובר בהליך חקיקתי מורכב שלא סביר להתעסק איתו בזמן מלחמה, מה עוד שהוא יחייב לחוקק את החוק מחדש ביום שאחרי.

מכונה לאיסוף בקבוקים ריקים (צילום: רועי גוטליב / המשרד להגנת הסביבה)

באחת מחברות המשקאות הגדולות אליהן פנינו העדיפו לא להתייחס לנושא באופן רשמי, ואפילו זעמו על עצם השאלה בימים אלה. לחברה יש מפעלים באזורי העימות בצפון ובדרום והיא מתמודדת עם קשיים תפעוליים גדולים.

אי אפשר לזלזל באתגרים שאיתם מתמודדת התעשייה בימים אלה, ובימים הראשונים זה בהחלט התקבל בהבנה. אולם ככל שנוקף הזמן והמשק נכנס למה שנראה כמו שגרת חירום, ציבור הממחזרים מתחיל לאבד את סבלנותו.

אי אפשר לזלזל באתגרים שאיתם מתמודדת התעשייה בימים אלה, ובימים הראשונים זה בהחלט התקבל בהבנה. אולם ככל שנוקף הזמן והמשק נכנס למה שנראה כמו שגרת חירום, ציבור הממחזרים מתחיל לאבד את סבלנותו

פנחס כהנא, חבר מועצת עיריית כפר סבא, כתב בפוסט בדף הפייסבוק שלו: "כמו כולם אני עורך קניות ורואה ברשתות שמביאים סחורה, מסדרים על המדפים, מעלים מחירים, חלקם מייבאים תוצרת חקלאית מטורקיה ולא לוקחים תוצרת חקלאית מעוטף עזה ורק בנושא סביבתי משמעותי אין אפשרות לבצע את החוק". גם הוא, אגב, הרגיש צורך להתנצל על כך שהוא עוסק בנושא "לכאורה שולי".

לאור העובדה שסופה של המלחמה לא נראה באופק, השאלה המתבקשת היא עד מתי יוקפא מיחזור הבקבוקים בישראל. במשרד להגנת הסביבה אומרים שמלכתחילה הודיעו שהקפאת האכיפה תהיה בתוקף עד סוף אוקטובר, ובשבוע הבא תתבצע הערכת מצב מחודשת ויוחלט לגבי ההמשך.

3

אחת התופעות מחממות הלב שתפסו תאוצה בימים האחרונים הם השווקים הישירים – אלה שאליהם חקלאי העוטף מביאים את תוצרתם הטרייה ומוכרים אותה בלי תיווך לתושבי הערים.

בתל אביב, במתחם האקספו, בקניון עזריאלי ובמקומות נוספים נערכו לימי מכירה ארוכים אבל כל ההיצע חוסל בתוך שעות ספורות. אפשר רק לקוות שהפורמט הזה של שווקי איכרים יימשך גם ביום שאחרי המלחמה. אין סיבה שמה שעובד מצוין במדינות וערי המערב לא יעבוד אצלינו.

בתווך, בין המכירות הגדולות, אחזה באחד הימים התרגשות בקבוצת הווטסאפ השכונתית: יש אננס! חקלאי מעוטף עזה מגיע עם משלוח עצום של אננס טרי להיכל הספורט ביד אליהו וישמח לחזור הביתה, לדרום, עם רכב ריק.

בין המכירות הגדולות, אחזה באחד הימים התרגשות בקבוצת הווטסאפ השכונתית: יש אננס! חקלאי מעוטף עזה מגיע עם משלוח עצום של אננס טרי להיכל הספורט ביד אליהו וישמח לחזור הביתה, לדרום, עם רכב ריק

מכיוון שמדובר בהתרחשות שיש בה רק יתרונות – גם לאכול אננס, גם לפרנס חקלאי מהעוטף, גם לדלג מעל גוזרי הקופון והתאגידים למיניהם – נציגות משפחתית מיהרה להגיע למקום ולחזור הביתה עם כמות אננס שנראתה כמו אספקה לעדר פילים. הם היו בשרניים, מתוקים, נחתכו לקוביות וחוסלו בתוך יממה.

אבל אז התברר שלא רק לבשר האננס יש שימוש. שף הבית אסף את הקליפות של ארבעה אננסים, והשרה אותן בצנצנת גדולה עם כ-3 ליטר מים וכוס של סוכר חום. על קליפות האננס יש הרבה שמרים, הם מעכלים את הסוכר והתוצאה היא משקה מותסס קלות ובעל מתיקות עדינה וטעם אננסי מובהק. במקסיקו קוראים לזה טפאצ'ה, וברשת אפשר למצוא גם מתכונים שכוללים קינמון, פלפל חריף ועוד.

משקה קליפות אננס בסגנון טפאצ'ה מבית היוצר של משפחת לביא (צילום: אביב לביא)

אבל הכול, כמובן, מתחיל באננס משובח, ועדר הפילים כבר מחכה בקוצר רוח לנגלה הבאה מהעוטף.

4

לרשימת נפגעי המלחמה הצטרף ביום חמישי פצוע מפתיע.

אחרי מטח ששוגר לעבר המרכז, פקחי עיריית ראשון לציון יצאו כרגיל לסרוק את השטח בחיפוש אחר נפגעים ונזקים. הם איתרו רסיס רקטה שנחת על הכביש. במרחק כמה מטרים ממנו, בתעלה שלצד הכביש, שכב דורבן פצוע.

אחרי מטח ששוגר לעבר המרכז, פקחי עיריית ראשון לציון יצאו כרגיל לסרוק את השטח בחיפוש אחר נפגעים ונזקים. הם איתרו רסיס רקטה שנחת על הכביש. במרחק כמה מטרים ממנו, בתעלה שלצד הכביש, שכב דורבן פצוע

ד"ר תומר ניסימיאן, וטרינר מרשות הטבע והגנים שהוזעק למקום, פינה את הדורבן למרפאה של השירות הווטרינרי העירוני, שם אובחן כי הוא סובל משבר ברגל האחורית ומחתכים בגופו. מתברר שקוצים אולי מגינים מפני טורפים ובני אדם, אבל לא מפני טילים.

ד"ר תומר ניסימיאן מטפל בדורבן שנפגע מנפילת רקטה מעזה, 26 באוקטובר 2023 (צילום: אליאנה יעקובוב, רשות הטבע והגנים)