שר המשפטים יריב לוין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

לוין החליט לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אבל אין כל אינדיקציה שתוכניותיו השתנו

הודעתו של שר המשפטים לבג"ץ כי החליט לכנס את הוועדה נועדה לכאורה לייתר את הדיון היצרי בבית המשפט ואת הכרעתו, שעשויה הייתה להיות שנויה במחלוקת לכאן או לכאן ● אלא שלוין אינו מתכנן לאפשר מינוי נשיא עליון ושופטים חדשים לעליון ● וכך, המאבק על החלשת מערכת המשפט רק נדחה - ההפיכה עדיין כאן ● פרשנות

יש שתי דרכים לפרש את הודעתו של שר המשפטים יריב לוין שהוגשה אתמול (ראשון) לבג"ץ באמצעות עורכי דינו הפרטיים:

האחת, שאפילו לוין הפנים את הלכי הרוח בציבור ואת מידת הרעילות של יוזמת ההפיכה המשטרית, והוא החליט לחתוך הפסדים, להתקפל בחסות ערפל הקרב ולשים מאחור את האפיזודה שקרעה את הציבור לגזרים במשך עשרה חודשים. השנייה, שלוין מבצע נסיגה טקטית לאחור, על מנת לשוב ולתקוף במלוא העוצמה ביום שאחרי המלחמה. הסימנים מעידים כרגע שהאפשרות השנייה היא הריאלית יותר.

אתמול היה אמור להגיש שר המשפטים את תצהיר התשובה שלו לבג"ץ, במסגרת הצו על-תנאי שהוצא בעתירות הדורשות מבג"ץ להורות ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. במקום תצהיר תשובה, הגישו עורכי הדין הפרטיים המייצגים את הממשלה ואת השר הודעה קצרה מטעמו (ולא מטעם הממשלה כולה), בזו הלשון:

"שר המשפטים סבור שבעת מלחמה אין מקום לעסוק בנושאים שבמחלוקת, לרבות בנושא הליכי מינוי שופטים. בהתאם, כדי למנוע מחלוקת, השר יכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתוך 15 יום, וכמתחייב בעת הזו, יביא בפני הוועדה החלטות שיש לגביהן הסכמה רחבה".

בעקבות ההודעה הזו, שיחרר הרכב השופטים, הכולל את יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, החלטה שלפיה "בהינתן הסעדים המבוקשים בעתירות, נראה כי העתירות מיצו את עצמן".

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

העותרים התבקשו להודיע עד מחר (שלישי) אם הם עומדים על בירור עתירותיהם. בכך רומזים השופטים כי הם עשויים להסתפק בהצהרתו של לוין על מנת למחוק את העתירות, וזאת אף שהשלב הדיוני שבו מצויות העתירות – לאחר הוצאת צו על-תנאי – עשוי להצדיק עיגון הודעת שר המשפטים בפסק דין שבמסגרתו ניתן צו מוחלט נגדו ונגד הממשלה.

מתבקשות כאן כמה הערות, חלקן על התנהלותו של לוין עד עתה, וחלקן ביחס להמשך.

ראשית, משמח לגלות ששר המשפטים חפץ לצמצם מחלוקות בציבור. לא כך נהג מיומו הראשון בתפקידו, ולאורך כל החודשים שבהם קידם כאחוז אמוק את חוקי ההפיכה המשטרית. כעת, בעת מלחמה, הוא מבקש להצניע את התנהלותו ההרסנית והמזיקה, אך נמנע מלהצהיר שהוא גונז את יוזמת ההפיכה.

משמח לגלות ששר המשפטים חפץ לצמצם מחלוקות בציבור. לא כך נהג מיומו הראשון בתפקידו, ולאורך כל החודשים שבהם קידם כאחוז אמוק את חוקי ההפיכה המשטרית

לא מדובר רק על גניזת הצעות החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולביטול או צמצום הביקורת השיפוטית על חוקים וחוקי יסוד, וכמובן שלא מדובר על יוזמות חקיקה לביטול החקיקה שכבר הושלמה – חוק הסבירות וחוק הנבצרות.

בפני הוועדה לבחירת שופטים עומדות בעת הזו ארבע משימות:

  1. מילוי עשרות התקנים הפנויים בבתי משפט השלום והמחוזיים ובבתי הדין האזוריים לעבודה;
  2. מינוי שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון במקום אסתר חיות וענת ברון שפרשו;
  3. בחירת נשיא חדש לבית המשפט העליון;
  4. ובחירת נציב חדש לענייני תלונות הציבור על שופטים, נוכח סיום כהונתו של הנציב היוצא, השופט בדימוס אורי שהם.
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

הודעתו של לוין פורשה כנכונות למינוי שופטים לבתי משפט השלום והמחוזיים, לא לעליון. ובוודאי שאין לו כוונה להעלות על סדר יומה של הוועדה את בחירתו של נשיא חדש לבית המשפט העליון, ונציב חדש לנציבות התלונות על שופטים.

בסוגיית נשיא העליון, כידוע, קיימים שני שופטים שהגישו את מועמדותם – המיועד לכהן בהתאם לשיטת הסניוריטי יצחק עמית; והשופט יוסף אלרון, שהודיע על מועמדותו למורת רוחם של חבריו השופטים.

בהתאם לפרשנות המקובלת של הדין, די ברוב רגיל של חמישה שופטים מבין תשעת חברי הוועדה, על מנת לבחור נשיא חדש לעליון. עמית נהנה מרוב גדול יותר. לאלרון אין למעשה כל סיכוי. ההערכות מדברות על כך שלוין ימנע דיון במינוי נשיא חדש לעליון, כל עוד לא נחקק החוק לשינוי הרכב הוועדה.

בהתאם לפרשנות המקובלת של הדין, די ברוב רגיל של חמישה שופטים מבין תשעת חברי הוועדה, על מנת לבחור נשיא חדש לעליון. ההערכות מדברות על כך שלוין ימנע דיון במינוי נשיא חדש לעליו

המסקנה החד-משמעית העולה מכך היא שהתעקשותו של לוין להמשיך ולמנוע מינוי נשיא לבית המשפט העליון, פירושה שהוא עדיין מאמין ביכולתו לחוקק את חוקי ההפיכה המשטרית.

אשר למינוי נציב תלונות – לפני שלוין התהפך והחליט לכנס את הוועדה, הוא פעל בשבועות האחרונים לתיקון חוק נציב התלונות על שופטים, במטרה לאפשר את הארכת כהונתו של הנציב היוצא, שהם, במקום שייאלץ למנות נציב חדש.

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עד היום מונו לתפקיד זה רק שופטי עליון בדימוס, אף שהחוק מאפשר למנות כל משפטן הכשיר להתמנות לעליון. גם לוין ייאלץ לפעול כך, אם יבחר למנות נציב חדש – והסיבה היא שהמועמדים מוגשים לוועדה רק בהחלטה משותפת של השר ונשיא העליון.

הסיפור המרכזי יהיה אם כך שופטי שלום ומחוזי. כללי השפיטה קובעים כי מועמדים לשפיטה מתמנים לאחר ששמותיהם מתפרסמים לפחות 45 ימים מראש, בהתאם לכללי השפיטה.

בתקופתו של לוין כשר המשפטים לא פורסמו רשימות מועמדים, ואחת השאלות שיתבררו היא האם הוועדה רשאית להתבסס על פרסומים של רשימות קודמות של מועמדים, ואילו שמות מתוך הרשימות הללו בכלל רלוונטיים.

בתקופתו של לוין לא פורסמו רשימות מועמדים, ואחת השאלות שיתבררו היא האם הוועדה רשאית להתבסס על פרסומים של רשימות קודמות של מועמדים, ואילו שמות מתוך הרשימות הללו בכלל רלוונטיים

הפרסומים האחרונים נעשו במחצית הראשונה של 2022, בעת כהונתו של שר המשפטים הקודם גדעון סער ובטרם הוכרזו בחירות. המינויים הללו יעלו לדיון – והחלטות יתקבלו, גם אם לוין ימצא עצמו במיעוט. אם ינסה לעשות תרגילים ולמנוע מהוועדה לקבל החלטות בדבר מינויים שאינם לרוחו, הוא שוב ימצא את עצמו מתגונן בבג"ץ.

התנועה לאיכות השלטון, שהיא אחת העותרות לבג"ץ בעניין כינוס הוועדה, טוענת שהסמכות לקבוע את סדר יומה של הוועדה אינה נתונה בידי שר המשפטים אלא בידי הוועדה עצמה. סביר להניח שהנושא הזה ישמש בסיס לוויכוח בפתח הדיון שיכונס.

שר המשפטים יריב לוין בכנס "מידה" בירושלים, 5 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
שר המשפטים יריב לוין בכנס "מידה" בירושלים, 5 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

קבלת עמדתה של התנועה פירושה שאין משקל להצהרתו של לוין, שלפיה יובאו לדיון רק מינויים שלגביהם יש הסכמה רחבה. אם הוועדה עצמה קובעת ברוב קולות אילו מינויים יובאו לדיון ולהחלטה – היא רשאית להחליט שגם מינויים שאין לגביהם הסכמה רחבה יידונו ויוכרעו.

נכון לעכשיו, אגב, מכהנים רק שמונה חברים בוועדה לבחירת שופטים. לצד ממלא-מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז, נציגי לשכת עורכי הדין מוחמד נעאמנה ואילנה סקר, הח"כים קארין אלהרר (יש עתיד) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית), מכהן רק לוין עצמו כנציג הממשלה.

בהתאם לחוק יסוד השפיטה, לוועדה מותר לפעול בהרכב קטוע כזה, כל עוד מספר חבריה לא פחת משבעה. בפסק דין בעתירה שהגישו מירי רגב ואסנת מארק קבע בג"ץ בדצמבר 2020 כי מדובר על כהונה בוועדה ולא על נוכחות בישיבה, כך שגם אם חלק מחברי הוועדה לא יתייצבו לדיון – היא תהיה מוסמכת להתכנס ולקבל החלטות. יש להניח שלוין יפעל לכך שהממשלה תבחר שר נוסף, לצידו, כחבר בוועדה ובכך יושלם הרכבה.

עוד 971 מילים
סגירה