כ־200 אלף ישראלים נמלטו החודש מבתיהם. שתי ערים – קריית שמונה ושדרות – ועשרות קיבוצים, מושבים וכפרים, פונו באופן מאורגן והתרוקנו מרוב יושביהם. חלקם הוכרזו כשטח צבאי סגור ואסור לתושבים לשהות בהם בלא היתר מיוחד. מספר קיבוצים – בארי, ניר עוז, חולית, נחל עוז, כפר עזה וחלק מכיסופים – נהרסו בלחימה ואינם ראויים למגורים, עד שייבנו מחדש.
רוב העקורים – יותר מ־100 אלף איש – מצטופפים בבתי מלון. השאר מתארחים אצל קרובי משפחה, חברים ומתנדבים. חלקם נודדים בין בתים ארעיים. ילדיהם לומדים במסגרות חינוך זמניות.
חלקם ממשיכים לעבוד ביישובים הנטושים בתעשייה ובחקלאות. בקיבוצים ובמושבים הרחוקים יותר מהגבול יש כבר משפחות שחזרו הביתה. המדינה, הרשויות ורבים מהעקורים עצמם, מצהירים כי יחזרו לבתיהם אחרי המלחמה.
אבל איש אינו יודע מתי היא תסתיים, ועד שזה יקרה, העקורים זקוקים לבית. רבים מהם ניצלו מטבח, איבדו את יקיריהם ועברו טראומות קשות. הם צריכים לשקם את עצמם – ומלון הוא לא מקום המתאים לכך. הזוועות התרחשו בתוך בתיהם, ויש כאלה שלא רוצים לחזור אליהם.
הפינוי והטיפול הראשוני בעקורים התנהלו באופן כאוטי. הממשלה התקשתה לספק לכל העקורים מקומות בבתי המלון – ולא דאגה להם אפילו לבגדים, ציוד בסיסי ועזרה ראשונה נפשית, שאותם קיבלו ממתנדבים ותורמים.
הצורך לשכן את העקורים בדירות של ממש כלל לא עלה בשיח הציבורי. רק בשבוע וחצי האחרונים מנהלת "תקומה" – שמרכזת את שיקום עוטף עזה – החלה לבחון פתרונות כאלה, שיהיו רלוונטיים רק לחלק מהעקורים וייקח זמן עד שיצאו לפועל. אבל, בינתיים, ארגוני המתנדבים והתורמים, שהפכו בפועל לממלאי מקומה של מדינת הרווחה, כבר החלו לטפל גם בכך.
מ־7 באוקטובר החלו לקום חמ"לים של מתנדבים שמחברים בין עקורים שמחפשים בית למתנדבים ותורמים שמציעים להם כזה. רובם שוכנו כאורחים בבתי תושבים, חלקם זכו להיכנס למגורים זמניים בדירות ריקות, בחינם
דירות בחינם, לכל זמן שיצטרכו
חלק מהעקורים, בעיקר מערי הדרום, החלו לעבור לדירות ריקות במרכז הארץ. מהרגע שהחלה המנוסה – עוד ב־7 באוקטובר – החלו לקום חמ"לים של מתנדבים המחברים בין עקורים שמחפשים בית למתנדבים ותורמים שמציעים להם כזה. רובם שוכנו כאורחים בבתי תושבים, אבל חלקם זכו להיכנס למגורים זמניים בדירות ריקות, בחינם.
המרכזים לצדק חברתי, למשל, הקימו מערך ארגוני בשם "עזרה בדרך", שעוזר לעקורים למצוא קורת גג וגם מספק סיוע סוציאלי ומשפטי. בחמ"ל שלו בבנימינה נאספו פניות של כ־2,000 משקי בית עקורים שביקשו קורת גג, וכ־7,000 הצעות לאירוח – וחיברו ביניהן.
כשליש מהעקורים שהמרכזים לצדק חברתי סייעו להם, 700 משקי בית בערך, שוכנו בדירות ריקות. עשרות התארגנויות דומות סיפקו דירות לאלפי עקורים נוספים
כשני־שליש מהעקורים שהמרכזים סייעו להם שוכנו כאורחים בבתי מתנדבים, וכשליש – 700 משקי בית בערך – בדירות ריקות. לצד "עזרה בדרך" קמו עשרות התארגנויות דומות שסיפקו דירות ריקות לאלפי עקורים נוספים.
לדברי רכזת "עזרה בדרך" מאיה איזון: "אנחנו מחברים בין המארחים למפונים ומסייעים בגיוס ריהוט, ציוד ובגדים מתרומות שנאספות בהאנגר שלנו".
מהיכן מגיעים רוב העקורים הזוכים לדיור דרככם?
"הרוב מאשקלון, אופקים ונתיבות, כי להם המדינה לא נתנה פתרון. יש גם משדרות וקריית שמונה, וקצת גם מהקיבוצים והמושבים, שרובם התפנו יחד באופן מאורגן למלונות".
לכמה זמן העקורים מקבלים דירות ריקות?
"אין הגדרת זמן. חלקם כבר חזרו לבתיהם, אחרים עברו לקרובי משפחה, שכרו דירות או החליפו מארחים, ובמקומם באו אחרים. זה תלוי גם באפשרויות של המארחים שעושים הכול מרצון טוב, וגם בצרכים המורכבים של המתארחים".
במקביל, חברות נדל"ן רבות החלו להציע לעקורים להיכנס, חינם אין כסף, לדירות ריקות שבנייתן הסתיימה והן טרם אוכלסו. מה שהחל ביוזמות ספונטניות של חברות הבנייה הפך לפרויקט של התאחדות בוני הארץ בשם "מבצע דלת פתוחה".
"דיירת שרכשה מאיתנו דירה סיפרה לי שהיא עוד לא הצליחה להשכיר אותה, והיא נותנת למפונים מהעוטף לגור בה. אמרנו, למה שלא נכניס מפונים לכל הבניינים הריקים שלנו?"
"קבוצת ידר", למשל, מסרה לעקורים 30 דירות בשמונה בנייני מגורים בתל אביב; חברת "אלמוגים" סיפקה לעקורים 40 דירות באילת; "עמרם אברהם" סיפקה 16 דירות בפרדס חנה; "אמפא יובלים" סיפקה 90 דירות בצור יצחק והוד השרון; קבוצת "הורוביץ" סיפקה עשרות דירות בפתח תקווה ובתל אביב; "יובלים", "איוויב" ו־YG אכלסו עקורים במיזם משותף בכ־200 דירות ברחבי הארץ.
לדברי אורי הדר, מנכ"ל ובעלים שותף של "קבוצת ידר": "דיירת שרכשה מאיתנו דירה סיפרה לי שהיא עוד לא הצליחה להשכיר אותה, והיא נותנת למפונים מהעוטף לגור בה. אמרנו, למה שלא נכניס מפונים לכל הבניינים הריקים שלנו?
"אנחנו מחתימים אותם על טופס שהם מתחייבים לשמור על הדירה במצב סביר, ולעדכן אותנו כל 21 יום אם הם מתכננים להישאר. הם יכולים להעביר אותה למפונים אחרים בתיאום איתנו. בדירות פנטהאוז נכנסו שתי משפחות ביחד.
לכמה זמן הם יוכלו להישאר?
"כמה שיצטרכו".
"אנחנו מחתימים אותם על טופס שהם מתחייבים לשמור על הדירה במצב סביר, ולעדכן אותנו כל 21 יום אם הם מתכננים להישאר". את הרהיטים מספקים תורמים
את הרהיטים לדירות הריקות מספקים תורמים שמתארגנים דרך קבוצות וואטסאפ. מירי ישראלי, מארגנת בתים במקצועה, שאספה רהיטים לבניינים ש"ידר נדל"ן" תרמה לעקורים בשכונת ביצרון בתל אביב, מספרת: "הגיעו הרבה־הרבה רהיטים, יותר ממה שצריך. ציוד כמו מוצרי חשמל השגנו מהחמ"לים לאיסוף התרומות".
כיוון שמדובר בהתארגנויות פרטיות וכמעט ספונטניות, אין מסד נתונים על מספר העקורים שנכנסו לדירות פרטיות ריקות. לפי מספר היוזמות וההיקף שלהן, ניתן להעריך שמדובר בעשרות אלפי עקורים. למזלם, העקורים התגלגלו למרכז הארץ ולאילת במציאות שבה דירות רבות עומדות ריקות.
אנחנו בקבוצת אמפא יובלים, שמחים על הזכות שניתנה בידנו, והאפשרות לתמיכה במשפחות הדרום ושיכונן בדירות המוכנות בפרויקט צור יצחק, בלב קהילה אוהבת ועוטפת שכבר מחבקת את 15 המשפחות הראשונות שנקלטו. בציפייה לעוד כ-30 משפחות שייקלטו בקרוב. הדירות המוכנות ריקות ונדרש למשפחות:✔️ריהוט✔️מצעים✔️מזרונים✔️מכשירי חשמל✔️משחקים לילדים✔️מזון✔️וכל דבר נוסף שיהפוך את שהייתם לנעימה וביתית. נקודות איסוף ממתינות לכם בכתובת נחל קנה 3 צור יצחקלפרטים נוספים ניתן לפנות:שימי 0523333501חיים 0507999843
Posted by קבוצת יובלים – Yuvalim Group on Tuesday, October 10, 2023
העלאות הריבית הורידו את הביקוש לדיור, וחברות רבות לא מצליחות למכור דירות שבנו. חלק ניכר מהדירות הפרטיות מושכרות, לרוב לתיירים (דירות Airbnb) והתרוקנו בשל המלחמה. לפי נתונים שעיריית תל אביב־יפו העבירה למשרד התיירות, יש בעיר כ־9,000 דירות להשכרה לתיירים; ההערכה היא שבירושלים המספר אף גדול יותר.
דירות רבות נוספות התרוקנו בשל הגירה המונית מישראל, שהחלה עם הקמת הממשלה הנוכחית – וגברה עם פרוץ המלחמה. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, מ־7 באוקטובר ועד סוף החודש עזבו את ישראל כ־230 אלף אזרחים, נוסף על רבבות מהגרי עבודה. כ־600 אלף ישראלים נמצאו בסוכות בחופשות בחו"ל, ורק כ־300 אלף מהם חזרו לארץ מאז השבת השחורה עד סוף אוקטובר.
העלאות הריבית הורידו את הביקוש לדיור וחברות רבות לא מצליחות למכור דירות שבנו. חלק ניכר מהדירות הפרטיות מושכרות לרוב לתיירים. דירות רבות נוספות התרוקנו בשל הגירה מישראל
קשה לדעת עד מתי יתקיימו התנאים הללו. הממשלה החלה לחלק מענקי אכלוס לעקורים מיישובים שפונו (שדרות, קריית שמונה, הקיבוצים והמושבים) שאינם בבתי המלון. המענקים, בסך 200 שקל ליום למבוגר ו־100 שקל לילד לזמן המלחמה, יסייעו להם לשלם שכר דירה כשהתורמים כבר לא יסכימו לארח אותם בחינם. ייתכן כי חלק מאלה שנמלטו לערים הגדולות יישארו בהן.
בקיבוצים מתלבטים בין קראווילות לדירות בעיר
רוב העקורים מהקיבוצים והמושבים בעוטף עזה והצפון התפנו יחד לבתי המלון, שהפכו למעין יישובים גולים, עם מוסדות חינוך וקהילה שגלו יחד איתם. חלקם מתארחים אצל קרובים וחברים, תורמים ומתנדבים.
בתנועה הקיבוצית מתגלגלות יוזמות להקים בקיבוצים ברחבי הארץ שכונות קראווילות, שאליהן יעברו קיבוצים שלמים שנעקרו מעוטף עזה. מנהלת תקומה מוכנה לממן את הקמתן. פתרון כזה יאפשר לעקורים להישאר יחד ולהמשיך באורח החיים הקיבוצי – רחוק יותר מהגבול.
קיבוץ כיסופים מעוטף עזה, שחלקים ממנו נהרסו באירועי הזוועה, חתם בסוף אוקטובר על הסכם "קיבוצים אחים" עם קיבוץ נחשונים בשרון, לפיו חברי כיסופים יוכלו לעבור לשכונת קראווילות שתוקם בנחשונים. מנהלת תקומה ורשות מקרקעי ישראל הביעו נכונות ליישם את היוזמה, אבל חברי כיסופים טרם החליטו אם הם רוצים בה, ולפי שעה, היא הוקפאה.
בתנועה הקיבוצית מתגלגלות יוזמות להקים בקיבוצים ברחבי הארץ שכונות קראווילות, שאליהן יעברו קיבוצים שלמים שנעקרו מעוטף עזה. פתרון כזה יאפשר לעקורים להישאר יחד ולהמשיך באורח חייהם, רחוק יותר מהגבול
יוזמה דומה נרקמה להעברת קיבוץ כרם שלום בעוטף ליישוב הקהילתי אשלים שבנגב. חברי כרם שלום אישרו את היוזמה באסיפת חברים בשבוע שעבר. אבל במציאות הקשה והמורכבת שבה נמצאים העקורים, גם החלטות האסיפה אינן סופיות. חברי קיבוץ חולית בוחנים הזמנות דומות למעבר קולקטיבי זמני לקיבוץ אחר – נצר סרני בשפלה, רביבים או חולית בנגב.
המועצה האזורית שער הנגב הודיעה כי היא תומכת ברעיון הזה כפתרון ביניים, בעיקר לכפר עזה ונחל עוז שנהרסו בקרבות. המועצה השכנה, בני שמעון, הודיעה כי היא מזמינה כל קיבוץ משער הנגב שירצה בכך להתאחד עימה במסגרת כזאת.
חברי כפר עזה דנים בימים אלה באפשרות לעבור לתקופת הביניים לקראווילות באחד מקיבוצי בני שמעון, כנראה רוחמה או בית קמה. בנחל עוז שוקלים לעבור זמנית לקיבוץ כרמים בנגב, או לחילופין לאחד מכפרי הנוער. חברי נחל עוז שוהים כיום במלון בקיבוץ שפיים, ועד שהקראווילות יקומו, הם חושבים להתפזר בין המלון לבין מתחמי מגורים פנויים שהציעו להם בהרצליה ונתניה.
הבעיה במעבר לשכונות קראווילות היא הזמן הנדרש להקמתן. במציאות נורמלית ההקמה הייתה אמורה לארוך חודשיים–שלושה, אבל במציאות המלחמה, שבה שורר מחסור בעובדי בניין, היא עלולה לארוך יותר מחצי שנה. לכן, חלק מחברי הקיבוצים שתמכו בכך חזרו בהם. שני קיבוצים שוקלים לעבור במרוכז בזמן המלחמה למגורים בעיר.
חברי ניר עוז שוקלים לעבור במרוכז למתחם מגדלים בשכונת כרמי גת. חברי בארי שוקלים הצעה לעבור לשלושה בניינים ריקים בירושלים
חברי ניר עוז נמצאים בדיונים מתקדמים על האפשרות לעבור במרוכז בחודש הקרוב (עד חנוכה) למתחם מגדלים בשכונת כרמי גת בקריית גת. זוהי שכונה חדשה שבנייתה הסתיימה לאחרונה, אך לא אוכלסה. אם היוזמה תצא לפועל, מנהלת תקומה תשכור את המגדלים מהיזמים, ועיריית קריית גת תספק להם גני ילדים, מזכירות ומועדון שיוקמו בשכונה.
חברי בארי שוקלים הצעה לעבור לשלושה בניינים חדשים וריקים של החברה הממשלתית "דירה להשכיר" בשכונת קריית יובל בירושלים. אם יבחרו בכך, הדירות יעמדו לרשותם בחינם. העקורים מתלבטים בין ההצעה הזאת למעבר לקראווילות בקיבוץ חצרים בנגב, או בשטח הקיבוץ הנטוש קדמה.
מנהלת "תקומה" פנתה בשבוע שעבר למזכירויות של מושב נתיב העשרה והקיבוצים חולית, ניר עוז, נירים, כיסופים, כפר עזה, נחל עוז ובארי, ושאלה היכן התושבים רוצים להתגורר עד שיוכלו לחזור לבתיהם. המנהלת הבטיחה לספק מגורים במימון ממשלתי מלא לפי בחירתם לכל התושבים בכל שמונת היישובים הללו – כולל אלה שכיום הם חטופים ונעדרים.
חברי נתיב העשרה ונירים השיבו למנהלת כי הם מעוניינים להישאר בבתי המלון עד שתתאפשר חזרתם הביתה. שאר הקיבוצים ענו כי טרם החליטו.
"אני חוזר הביתה רק אם יהיה נוף לים"
הפתרונות הללו רלוונטיים רק לכ־35 אלף העקורים מהקיבוצים והמושבים בעוטף עזה. כ־30 אלף עקורים משדרות וכ־70 אלף עקורים מקריית שמונה ויישובי גבול הצפון אמורים לשהות בבתי המלון עד סוף המלחמה, או לדאוג לעצמם בעזרת המענק הממשלתי. לרבבות שברחו מאשקלון ואופקים אין כל סיוע ממשלתי.
מעיריית שדרות נמסר: "תושבי העיר יתארכו בבתי המלון עד 27 בנובמבר לפחות, עם אפשרות להארכה אם המלחמה תתארך. כ־30 אלף מפונים משדרות שוהים במלונות על חשבון העירייה, כ־3,000 מצאו לעצמם פתרון פרטי, וכ־3,000 נשארו בעיר.
"אנחנו לא קיבוץ ולא קהילה ואין לנו יכולת או כוונה להעביר תושבים במרוכז למגורים זמניים. אין לנו פתרונות למי שיבחר שלא לחזור לשדרות בעתיד, אם יהיו כאלה".
במנהלת תקומה מבטיחים לסייע לעקורי שדרות ולעקורים מקיבוצי העוטף שלא יצטרפו לפתרונות הקולקטיביים, אך לא מסבירים כיצד, וככל הידוע לא קיימת תוכנית כזאת.
"אנחנו לא קיבוץ ולא קהילה ואין לנו יכולת או כוונה להעביר תושבים במרוכז למגורים זמניים. אין לנו פתרונות למי שיבחר שלא לחזור לשדרות בעתיד, אם יהיו כאלה"
ולא כולם יחזרו. רשמית, בכל היישובים העקורים מצהירים "נחזור אחרי המלחמה". אבל יש תושבים שאומרים כי לא יהיו מסוגלים לחזור למקום שבו חרב עליהם עולמם. הדברים נאמרים לא רק בשיחות פרטיות, אלא גם בראיונות רבים בתקשורת. חלקם רוצים לעזוב את ישראל; אחרים רק את היישובים שברחו מהם.
לדברי גורם במועצה שדות נגב: "כולם מדברים על 'היום שאחרי', ויש מגוון של תשובות, מ'אני רוצה לחזור מחר, ברגע שהצבא מאשר, אני שם!' עד 'בחיים לא חוזר לשם'. התשובה שאני שומע הכי הרבה זה, 'אני חוזר רק אם יש נוף לים'".
את הים מסתירה עזה, והיא תמשיך להתקיים. זה אומר שרוב התושבים לא יחזרו?
"אם זה נכון, לחלק מאיתנו תהיה בעיה רצינית לחזור".
האם יש מי שיסייע להם להשתקם במקומות אחרים?
"ככל הידוע לי, אין תוכנית כזאת".
ממנהלת תקומה לא נמסרה תגובה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם