ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון, תא"ל במילואים יורם לרדו, הצהיר אתמול (ראשון) בתדריך לעיתונאים: "התפוסה בבתי המלון ובבתי ההארחה שעמדו לרשותנו ושהעמדנו לרשות האזרחים שפונו מאזורי הלחימה – מלאה".
גם בהתאחדות המלונאים הצהירו אתמול: "אנחנו מקוששים חדרים פנויים במלונות בכל הארץ, המלאי כמעט אזל".
לפי הערכות רח"ל, מ־7 באוקטובר ועד אתמול התפנו מבתיהם במימון המדינה והרשויות המקומות כ־120 אלף ישראלים, ואלפים נוספים נמצאים בתהליך פינוי. רבבות נוספים התפנו באופן עצמאי לבתי קרובים, חברים ומתנדבים, ולבתי מלון, אכסניות וצימרים המארחים אותם כתרומה.
בפינוי היזום עוסקים גופים רבים – רח"ל, משרד התיירות והרשויות המקומיות. התיאום ביניהם לקוי והפינוי מתנהל באופן כאוטי. ככל הידוע, ממשלת ישראל מעולם לא הכינה תוכנית מסודרת לפינוי אוכלוסייה המוני, ולכן לא נערכה לפינוי ולטיפול במפונים.
![עובדות סוציאליות מסייעות בפינוי בית אבות באשקלון, אוקטובר 2023 (צילום: איגוד העו"ס)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/10/עובדות-סוציאליות-מפנות-בית-אבות-באשקלון.jpg "עובדות סוציאליות מסייעות בפינוי בית אבות באשקלון, אוקטובר 2023 (צילום: איגוד העו"ס)")
"מי יכול היה לדעת מראש שיתרחש אירוע כזה?"
המספר הכולל של מקומות הלינה בבתי המלון, האכסניות והדירות להשכרה בישראל אינו ידוע. לרח"ל יש רשימה של 234 בתי מלון ובתי הארחה, הכוללים כ־60 אלף חדרים, שבהם ניתן להלין תושבים בזמני חירום במימון ממשלתי, כפי שכבר נעשה במצבי לחימה שונים בעבר, וגם במגפת קורונה.
רוב החדרים הללו התרוקנו בימים הראשונים של המלחמה, כשהתיירים נמלטו לבתיהם, קודם בישראל ואחר כך גם לחו"ל. אבל לכ־20 אלף מהחדרים אין מיגון מספיק, או שהם נמצאים באזורים בסיכון גבוה. לרשות רח"ל עמדו עם פרוץ המלחמה, אפוא, כ־40 אלף חדרים בלבד, ואין פלא שרובם התמלאו.
"אנחנו ממצים את מקומות ההארחה ככל יכולתנו. במידה שנידרש לפינויים נוספים, השיקול הקובע יהיה צבאי, כפוף לאישור שר הביטחון, ונאלץ לשכן את המפונים במתקני ציבור כמו בתי ספר"
לרדו הצהיר אתמול בתדריך לעיתונאים: "אנחנו ממצים את מקומות ההארחה ככל יכולתנו. במידה שנידרש לפינויים נוספים, השיקול הקובע יהיה צבאי, כפוף לאישור שר הביטחון, ונאלץ לשכן את המפונים במתקני ציבור כמו בתי ספר".
בשבוע שעבר, כשהתברר כי החדרים אזלו, החליטה הממשלה להטיל על משרד התיירות את האחריות למציאת חדרים נוספים עבור המפונים. רק ביום רביעי שעבר משרד התיירות החל לברר היכן נמצאים כאלה. נכון לאתמול, במשרד לא ידעו להשיב לשאלתנו כמה חדרי אירוח פנויים קיימים והיכן הם נמצאים.
ממשרד התיירות נמסר: "בישראל יש חדרי לינה המוכרים רשמית, וגם רבים שאינם רשומים במאגרים הקיימים, כמו צימרים, דירות להשכרה לטווח קצר ועוד. במשרד פועל חמ"ל אזרחי לאיתור כמה שיותר חדרי לינה למפונים, כפוף לעמידה בקריטריונים, כולל מיגון ויכולת לספק ארוחות".
לדברי גורם במשרד: "אנחנו עובדים מהבוקר עד הלילה. ארגנו לעיריית קריית שמונה מקומות לינה לאלפי תושבים. חלק מאלה שביקשו מקום במלון לא הגיעו בפועל, אז אנחנו קוראים להם להודיע בהקדם אם אינם מתכוונים להגיע, כדי לפנות מקום לאחרים".
"בישראל יש חדרי לינה המוכרים רשמית, וגם רבים שאינם רשומים במאגרים הקיימים, כמו צימרים, דירות להשכרה לטווח קצר. במשרד פועל חמ"ל לאיתור כמה שיותר חדרי לינה"
"זה שוק פתוח, ואנחנו לא יכולים לדעת איפה נמצא כל חדר אירוח ומי יסכים לארח בו. חלק מהרשויות המקומיות התארגנו וגיבשו רשימה. עיריית תל אביב־יפו, למשל, הכינה רשימה של כ־9,000 דירות להשכרה לטווח קצר, אבל אנחנו צריכים לברר מי מהן פנויות ומי מוכן להעמיד דירתו למפונים".
הם יקבלו על כך תשלום, לא?
"כן, אבל טרם סוכם על הסכומים, והם לאו דווקא יתאימו לבקשותיהם. וגם אם זה בתשלום, מי אמר שיסכימו?"
עיריית ירושלים מסרה לכם רשימת מלונות ודירות?
"עדיין לא".
ישראל נמצאת תחת איומים ביטחוניים תמידיים, איך ייתכן שלא ביצעתם בירור כזה עד עכשיו?
"מי יכול היה לדעת שיתרחש אירוע כזה?"
בתוך כך, ראש עיריית אילת אלי לנקרי הודיע אתמול כי מקומות הלינה בעיר אזלו וכי בעיר תוקם בימים הקרובים עיר אוהלים לפליטים שלא נמצא להם מקום. באילת נמצאים קרוב למחצית המפונים – כ־50 אלף איש.
באילת פועל מערך מתנדבים גדול לטיפול בפליטים הגודשים אותה. מייד עם פרוץ המלחמה הקימו ארגוני המחאה נגד ההפיכה המשטרית חמ"ל שגייס מתנדבים ותרומות לפליטים בעיר, שאליו הצטרפו העירייה, הגרעין התורני בעיר וארגונים נוספים. המתנדבים ארגנו בתים לאירוח, הקימו משחקיה לילדים, חדר תרופות, מערך תמיכה נפשית, הטיסו והסיעו תרומות ציוד מרחבי הארץ.
לנקרי פנה למשרדי הממשלה שוב ושוב לבקש סיוע. עד כה – לשווא. לנקרי אמר שלשום בריאיון לאתר "גלובס": "ידעתי שאם לא ניקח אחריות דברים לא יקרו, והעיר כולה התגייסה. אבל אין סוף לצרכים".
משרד האוצר הפיץ לתקשורת תגובה בנושא: "משרדי האוצר והפנים מגבשים חבילת סיוע לאילת וליתר הרשויות המקומיות שקולטות אוכלוסייה בהיקפים משמעותיים, כדי לתת מענה מיידי להוצאות המושתות עליהן".
אלפי תושבים נמלטו עוד במהלך פלישת חמאס, תוך כדי הקרבות שהתנהלו בתוך הערים והשכונות שלהם. חלקם נסעו בעצמם לקרובים ואחרים הסתייעו ברשת מארחים וטרמפים שיצרו התארגנויות המתנדבים
ככל הידוע, עד כה לא נותרו מפונים בלא כל מקום לינה. אתמול הודיעו משרדי התיירות והאוצר שכל תושב שהתפנה מיישוב שהוחלט רשמית לפנותו ולא קיבל מקום לינה בחינם יקבל "דמי קיום" של 200 שקל ליום למבוגר ו־100 שקל לילד בלא הגבלת זמן. בהודעה נאמר כי מנגנון קבלת הכספים "יפורסם בקרוב".
"לא חיכינו למדינה, פינינו אותם בעצמנו"
הבריחה החלה מייד בתחילת המלחמה. אלפי תושבים מאשקלון, שדרות, אופקים ונתיבות נמלטו עוד במהלך פלישת מחבלי חמאס לישראל, תוך כדי הקרבות שהתנהלו בתוך הערים ואף בשכונות שלהם. חלקם נסעו בעצמם לבתי קרובים במרכז ובצפון הארץ, ואחרים הסתייעו ברשת של בתי מארחים וטרמפים שיצרו "אחים לנשק" והתארגנויות מתנדבים נוספות מהיום הראשון לפלישה.
כ־8,000 תושבים מהקיבוצים והמושבים בעוטף עזה פונו ב־8 וב־9 באוקטובר, מייד אחרי הטבח, בידי יחידת החילוץ של פיקוד העורף. רובם פונו לבתי מלון שברשימות של רח"ל בים המלח ובאילת, כמו ישרוטל, דיוויד ריזורט ופתאל, וכן לבתי מלון והארחה בקיבוצים כמו מלון שפיים, למשל.
בימים הראשונים למלחמה, המדינה הודיעה כי כ־16 אלף תושבי 25 הקיבוצים והמושבים השוכנים בטווח של ארבעה קילומטרים מגבול עזה זכאים לפינוי: נחל עוז, ארז, ניר עם, מפלסים, כפר עזה, גבים, אור הנר, איבים, נתיב העשרה, יד מרדכי, כרמיה, זיקים, כרם שלום, כיסופים, חולית, סופה, נירים, ניר עוז, עין השלושה, ניר יצחק, בארי, מגן, רעים, סעד ועלומים.
תוך שבוע מתחילת המלחמה, כמעט כל התושבים ביישובים הללו התפנו, מי בהסעות מאורגנות של רח"ל לבתי המלון ומי בעצמם, לבתי קרובים, חברים ומתנדבים. אלפים מתושבי הערים והיישובים הרחוקים יותר מעזה המשיכו להתפנות בעצמם.
ב־14 באוקטובר הודיע משרד הביטחון שגם כ־18 אלף התושבים ב־29 יישובים נוספים, בטווח של ארבעה–שבעה קילומטרים מהרצועה, יפונו באופן מאורגן. נוסף על כך, פונו כ־5,000 תושבים עם מוגבלויות, קשישים ועריריים משדרות. התושבים שהוכרו כ"מפונים" קיבלו גם מענק ממשלתי זעום של כ־5,000 שקל למשפחה.
חלק מהקיבוצים עברו, למעשה, במלואם לבתי מלון, בעיקר אלה שנחרבו בטבח שביצעו מרצחי חמאס. רוב הניצולים מהטבח בקיבוץ בארי, למשל, עברו יחד למלון דיוויד ריזורט; ניצולי כפר עזה עברו יחד לשפיים. חברי הקיבוצים משתדלים להמשיך בחיי הקהילה שלהם ומקבלים תמיכה נפשית וחברתית ממתנדבים, וציוד רב מתרומות.
העיר שדרות התרוקנה בשבוע הראשון למלחמה מרוב תושביה, שבהתחלה עזבו עצמאית. בשבוע שעבר העירייה פינתה כמעט את כל מי שנותר מ־31 אלף התושבים לבתי מלון, על חשבונה.
באשקלון דרשו שוב ושוב להוסיף את העיר לרשימת היישובים הזכאים לפינוי, אך לא נענו. אלה שאינם בנויים להתארגן בעצמם נשארו בבתיהם תחת ההפגזות הבלתי פוסקות
בערים אחרות התושבים הופקרו לנפשם. אלפים מתושבי אופקים והשכונות הלא ממוגנות באשקלון עזבו עצמאית למשפחות מארחות, למלונות ולאכסניות שמארחים מפונים בחינם בסיוע תורמים כמו אברהם הוסטל, כפר המכביה ומלון נגה.
אחרים, אלה שאינם בנויים להתארגן בעצמם, נשארו בבתיהם תחת ההפגזות הבלתי פוסקות, ומקבלים תרומות מזון וציוד משירותי הרווחה וממתנדבים. ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, ופעילים חברתיים תושבי העיר, דרשו שוב ושוב להוסיף אותה לרשימת היישובים הזכאים לפינוי, אך לא נענו.
אתמול אף פורסם כי עיריית אופקים לוחצת על כ־250 תושבי העיר, שמתארחים במלון נגה בסיוע ארגונים חברתיים, כמו הקרן החדשה ו"בונות אלטרנטיבה", לחזור לבתיהם, בטענה ש"הם תופסים מקומות המיועדים לתושבים ממקומות אחרים, שזכאים לפינוי".
בינתיים, עם ההסלמה בעימות עם חזבאללה, החל גם פינוי של תושבי הצפון. המועצות האזוריות הסמוכות לגבול לבנון, כמו אשר וגליל עליון, החלו מייד בתחילת המלחמה בפינוי מאורגן של תושבים שרצו בכך.
מהמועצה האזורית גליל עליון נמסר: "אנחנו לא חיכינו למדינה. שלחנו לבתי המלון שברשימה של רח"ל כל משפחה שרצתה. בהתחלה, עד שהפינוי אושר, שיכנו אותם על חשבוננו". מועצת מטה אשר פינתה תושבים למלונות שהגיעה להסדר עמם בעצמה, כמו מלון בראון מחנה יהודה בירושלים ו־NYX בתל אביב.
ב־16 באוקטובר החליט שר הביטחון יואב גלנט על פינוי 27 אלף תושביהם של 18 יישובים השוכנים במרחק של עד שני קילומטרים מגבול לבנון: רג'ר, דישון, כפר יובל, מרגליות, מטולה, אביבים, דובב, מעיין ברוך, ברעם, מנרה, יפתח, מלכיה, משגב עם, יראון, דפנה, ערב אל עראמשה, שלומי, נטועה, יערה, שתולה, מתת, זרעית, שומרה, בצת, אדמית, ראש הנקרה, כפר גלעדי וחניתה.
במהלך השבוע שעבר היישובים הללו התרוקנו כמעט לגמרי. תושביהם יצאו מהם בעצמם. מי שלא מצאו מקום לינה עצמאית או בעזרת הרשויות המקומיות, לן במלונות של רח"ל במימון ממשלתי.
באמצע השבוע שעבר הודיע גלנט על פינוי 27 אלף תושבי קריית שמונה. תוך כדי פינוי העיר, מלונות רח"ל התמלאו. עד אתמול, רוב תושביה כבר התפנו, חלקם עצמאית וחלקם בסיוע הרשויות. לרדו הצהיר אתמול: "פינוי קריית שמונה לוקח זמן. חלק מהמפונים, החלשים זקוקים להסעה. אבל הפינוי יסתיים הערב". בפועל, הוא טרם הסתיים. לאחדים מהתושבים שהתפנו לא נמצא מלון.
היישובים הסמוכים לגבול לבנון החלו בתחילת המלחמה בפינוי תושבים: "שלחנו לבתי המלון כל משפחה שרצתה. בהתחלה – על חשבוננו"
אתמול, כשכבר לא נותרו מקומות בבתי המלון של רח"ל, הודיע גלנט על פינוי של כ־11 אלף תושבים ב־14 יישובים נוספים הנמצאים עד ארבעה קילומטרים מגבול לבנון. בפועל, פינוי היישובים הללו כבר היה בעיצומו, בלא עזרה ממשלתית. אף אחד מהם לא נענה להזמנת משרד התיירות לקבל סיוע.
רק יישוב אחד בטווח של ארבעה קילומטרים מהגבול נשאר מאוכלס: הכפר הדרוזי חורפיש. הנהגת העדה הדרוזית הודיעה כי היא מסרבת לפנות אוכלוסייה דרוזית, למעט פינוי נשים, ילדים, חולים וקשישים ליישובים דרוזיים אחרים במקרה חירום קיצוני.
בהיעדר תוכנית פינוי מסודרת, הרשויות נאלצות לאלתר פתרונות גם לאספקת שירותים למפונים. קופות החולים הודיעו מתחילת המלחמה שיקבלו כל מטופל מאזורי העימות בכל מקום בארץ ובכל קופת חולים.
משרד החינוך פרסם נוהל דומה, המאפשר למפונים שהתפנו עצמאית להכניס את ילדיהם לבתי הספר בערים שאליהם פונו. חלק מהעיריות שקלטו מפונים, כמו ירושלים, החלו לגבש תוכניות להקמת בתי ספר זמניים בבתי המלון, אם כי לא ברור מהיכן יגיעו המורים.
סמוטריץ' הצהיר כי "ההתיישבות" בעוטף תיבנה מחדש "בכל תקציב שיידרש". אבל בינתיים העוטף תחת אש והמשק סובל ממחסור בעובדי בנייה ואיש אינו יודע אם ומתי, אם בכלל, המפונים יחזרו לבתיהם
בחלק מהיישובים שפונו, בתי הספר ממשיכים להתקיים בלמידה מרחוק. משרד החינוך מחלק מחשבים ניידים לתלמידים מפונים הזקוקים לכך.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי "ההתיישבות" בעוטף עזה תיבנה מחדש "בהקדם" ושיקצה לכך "כל תקציב שיידרש", והקים מנהלת לשיקום העוטף. אבל בינתיים העוטף תחת אש והמשק סובל ממחסור בעובדי בנייה. כך שאיש אינו יודע אם ומתי, אם בכלל, המפונים, או חלק מהם, יחזרו לבתיהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו