חסן נסראללה נאם ב"יום השהיד" ושוב התחמק מאיום בכניסת חזבאללה למערכה בכל הכוח והסתפק בטפטופים הנוכחיים. כמו בנאום הראשון, הבטיח ניצחון אחרי מאבק ממושך. להלן תמצית הנאום.

*  *  *

נסראללה נאם מהבונקר בדאחיה של ביירות ב-11 בנובמבר, כשהוא נראה עייף ולא בקו הבריאות. נתחיל עם העיקר, מנהיג חזבאללה שוב התחמק מלהיכנס למערכה וחזר על טענתו האפולוגטית מהנאום הקודם, לפיה ארגונו כבר נלחם מה-8/10, למחרת פרוץ המלחמה בעזה.

נסראללה נאם מהבונקר בדאחיה של ביירות ב-11 בנובמבר, כשהוא נראה עייף ולא בקו הבריאות. העיקר: הוא שוב התחמק מלהיכנס למערכה וחזר על טענתו האפולוגטית מהנאום הקודם

נזכיר שחזבאללה מותקף רבות ברשתות החברתיות. רבים בעולם המוסלמי שואלים, מדוע חזבאללה שנלחם בכל כוחו בסוריה והכניס אליה אלפי לוחמים לפני כעשור, מסתפק כעת בטפטופי ירי, כאשר מדובר בעזה.

להגנתו, טען נסראללה בנאומו הנוכחי, כי בשבוע האחרון חלה הסלמה בהתקפות חזבאללה ונשלחים יותר "שהידים" למשימות התקפה על הגבול. בנוסף, הארגון החל להשתמש בטילי ה"בורכּאן" (הר געש), המכילים חצי טון חומר נפץ. הוא הוסיף כי לראשונה שולח ארגונו דרומה מל"טי ריגול המגיעים לעומק ישראל ולעריה, כולל חיפה. הוא חזר פעמים רבות על הטענה כי יש לישראל הרבה יותר אבדות מירי חזבאללה ממה שהיא מדווחת בתקשורת.

ניחום קורבנות הארגון

נסראללה הקדיש את ראשית נאומו לניחום השהידים, קרבנות המלחמה, והבטיח תוך ציטוט פסוקי קוראן, כי צפוי להם ולבני משפחותיהם שכר רב בעולם הבא. אח"כ הסביר כי מותם לא היה לשווא, כי להקרבתם יש השפעה מצטברת על ישראל. בזכות קרבנם נסוג צה"ל מלבנון ב-1985 ואח"כ ב-2000.

נסראללה הסביר כי חללי הארגון מצטרפים לשורת "השהידים הקדושים", תהליך שהחל ב-11 בנובמבר 1982, אז אירע פיגוע ההתאבדות של "השהיד הראשון" של הארגון אחמד קסיר, המתאבד ברכב התופת שהביא לקריסתו של בניין הממשל הצבאי הישראלי בצור (91 הרוגים).

להגנתו, טען נסראללה כי בשבוע האחרון חלה הסלמה בהתקפות חזבאללה ונשלחים יותר "שהידים" למשימות התקפה על הגבול, טילי "בורכּאן" (הר געש) המכילים חצי טון חומר נפץ, ומל"טי ריגול המגיעים לעומק ישראל

ביקורת על העולם הערבי

בנאומו לא חסך בביקורת על מדינות ערב שחתמו על הסכמי נורמליזציה עם ישראל והביע תמיהה מדוע מדינות אלה לא מנתקות את יחסיהן עם ישראל, אפילו אחרי ה"מעשי הטבח" שמבצעת ישראל בעזה.

כמו בנאומו הקודם, הוא דיבר על חוסר האונים של העולם הערבי. הוא התייחס לוועידת המדינות האסלאמיות המתכנסת במקביל לנאומו בעיר ריאד בסעודיה, ושאל כיצד 57 מדינות לא מסוגלות להכניס סיוע לעזה.

"הפלסטינים כבר אינם מבקשים לשלוח את צבאות ערב נגד ישראל", אמר בציניות. הציפיה היחידה מהוועידה היא שהמדינות המשתתפות יפעילו לחץ על ממשל ארה"ב, שהיא האשמה העיקרית במה שקורה בעזה (היא "השטן", כפי שהסביר בנאומו הראשון).

חזיתות המוקאוומה

נסראללה סקר את חזיתות "ציר המוקאוומה" (ההתנגדות), שיבח כמו בנאום הקודם את החות'ים בתימן והביע זעזוע מכך שמדינה ערבית יירטה טיל שלהם בדרך לישראל (הוא נמנע מלהזכיר את סעודיה במפורש).

כמו בנאומו הקודם, הוא דיבר על חוסר האונים של העולם הערבי. הוא התייחס לוועידת המדינות האסלאמיות המתכנסת במקביל לנאומו בעיר ריאד בסעודיה, ושאל כיצד 57 מדינות לא מסוגלות להכניס סיוע לעזה

אח"כ שיבח את מיליציות "הגיוס העממי" העיראקי, התוקפות בסיסים אמריקאים בעיראק ובסוריה (46 תקיפות מראשית המלחמה לדבריו). לטענתו, אין מדובר רק במאמץ לסלק את "הכובש האמריקאי" ממדינות אלה, אלא גם בתגובה לתמיכה האמריקאית במלחמה של ישראל בעזה.

הוא הודה לסוריה "המארחת" (כך לדבריו) את כוחות "ציר ההתנגדות" ומאפשרת להם לפעול משטחה. כמו בנאום הראשון, התעקש כי איראן אמנם תומכת במיליציות של הציר, אך לא מכתיבה להם את דרך הפעולה.

טענה חדשה שהעלה נסראללה היא, שכעת יש לו תמיכה פנימית בלבנון. זוהי תשובה לביקורת שספג מבית מראשית המלחמה, על כך שהוא משחק באש ועלול לגרור את לבנון למלחמה שאינה שלה. אגב, לטענה זו אין שום בסיס והביקורת בלבנון ממשיכה כל הזמן.

נאום שיעי

בנאום השני הנוכחי, בניגוד לראשון, בלט השימוש בסמלים שיעים. נסראללה הזכיר את שנים עשר האמאמים, צאצאיו של הנביא מחמד הקדושים בשיעה. הוא הסביר כי האמאמים שיבחו את ההקרבה למען אללה. בנוסף השתמש במופת ההקרבה בשיעה, כחיקוי להקרבתו של השהיד חוסיין בן עלי (680 לספירה) בכרבלא שבעיראק. הוא הזכיר כי את דבריו של רוחאללה ח'ומייני, מנהיג המהפכה האיראנית, בשבח הדם הנשפך נגד חרבם של האויבים.

טענה חדשה ולא מבוססת שהעלה נסראללה היא, שכעת יש לו תמיכה פנימית בלבנון. זוהי תשובה לביקורת שספג מבית מראשית המלחמה, על כך שהוא משחק באש ועלול לגרור את לבנון למלחמה לא לה

מעניין שהפעם ניסה נסראללה להוריד מעצמו אחריות ולהוריד את רף הציפיות מהנאומים שלו. נאומים אלה לא עומדים להוות הכרזת מלחמה, כפי שמצפים ממנו רבים. ניתן להסיק זאת מדבריו: "אנחנו לא מדברים ואז פועלים, אלא פועלים בשטח ואח"כ דנים בכך ומסבירים".

ניתן לסכם את הנאום השני בהחלט כ"התחמקות מסיוע רציני לעזה – חלק 2". נסראללה שוב דיבר על מאבק שיהיה ממושך ומצריך הרבה הקרבה וסבלנות. בכך פטר את עצמו מלהיכנס בכל הכוח למערכה ואף דיבר על מאבק שייקח שנים, תוך שהוא מבטיח שהדור הנוכחי יזכה לראות את הניצחון ולהתפלל באל-אקצא.

הוא לא דיבר במונחים של מלחמה כוללת, כפי שעשה ארגונו בסוריה, אלא דיבר על אפקט מצטבר שיביא לחץ על ישראל: שילוב של הפגנות בעולם נגד מדיניותה שישפיעו על מדינאים, משבר כלכלי בישראל בשל הוצאות המלחמה ונזקיה, תסכול ולחץ ממשפחות החטופים, ועוד.

נסראללה שיבח את ארגוני הטרור בעזה שאינם נכנעים. הוא הסביר כי למרות ההפצצות וההפגזות הבלתי פוסקות על עזה אין לצה"ל תמונת ניצחון. אלא שבעניין זה נסראללה עלול להיות מופתע.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q