השאלה האם בנימין נתניהו יקבל אחריות אישית על המחדלים שאפשרו את אסון ה-7.10 צריכה לרדת מסדר היום הציבורי לאלתר ומחול השדים סביבה מוכרח להיפסק. השאלה הפכה לא רלוונטית מרגע שלא הקדים והכיר באחריותו מיד עם היוודע ממדי האסון. מבחנו היה אז – וגם בו כשל.
מרגע שלא הצהיר בזמן אמת על המובן מאליו, שבתור ראש הממשלה הוא נושא באחריות העליונה, איזו חשיבות תהיה לכך אם יעשה זאת כעת, בתגובה ללחץ הציבורי, או לחילופין – "אחרי המלחמה"?
מרגע שלא הצהיר בזמן אמת על המובן מאליו, שבתור ראש הממשלה הוא נושא באחריות העליונה, איזו חשיבות תהיה לכך אם יעשה זאת כעת, בתגובה ללחץ הציבורי, או לחילופין – "אחרי המלחמה"?
איזו חשיבות תהיה לכך אחרי למעלה מחודש שבו הכניס את כל המערכות לסחרור פרנואידי, שילח בהן את מכונת הרעל וטפל אשמה – במרומז או במפורש – על כל אדם שאינו הוא? מה זה ישנה, אחרי שבזמן אמת קידם את השקר?
גם אם יואיל בטובו לעשות זאת, ברור לכול שיהיה זה מן הפה אל החוץ, כדי לצאת ידי חובה ובלי כל השלכה מעשית מתבקשת מצדו – בטח לא התפטרות. להכיר באחריותו כעת, אחרי שנמנע מכך במשך שבועות ארוכים, לא יהיה שונה מלצייץ נגד ראשי הצבא ומערכת הביטחון ואז למחוק את הציוץ, או לרמוז לאשמת המפגינים "הסרבנים" ואז להוציא הבהרה שלכאורה מבטלת את ההאשמה.
הנזק הרי כבר נגרם – הן למערכות שתחת האמון בהן הוא חתר והן לאמות המידה המוסריות הנדרשות מאיש ציבור, ודאי ממנהיג. מקסימום נזכה לשמוע את עמית סגל מלהטט בהסבריו שמי שלא קיבל על עצמו אחריות זה בנימין נתניהו הפוליטיקאי ואילו מי שכן עשה זאת זה נתניהו ראש הממשלה.
עמית סגל שוב נחלץ לסנגר על נתניהו:
את הציוץ שבו הוא הטיל את האחריות על הדרג הבטחוני הוא צייץ כפוליטיקאי, לא כראש הממשלה ????????♂️????????♂️????????♂️ pic.twitter.com/KxQLEwkeOf— Yuval Ganor (@yuval_ganor) October 29, 2023
אבל חשוב מכך, מדוע זו שאלה שבכלל מונחת לפתחו של נתניהו? מובן מאליו שהוא הנושא באחריות העליונה, והקביעה הזו אינה תלויה כלל בשאלה אם יכיר בה או לא, בדיוק כפי שברור לכול שהשמש זורחת במזרח, גם אם נתניהו יתייצב בפני האומה ויצהיר שהנחה אותה לזרוח במערב.
הכרתו במובן מאליו חשובה מבחינה ערכית וציבורית כמבחן מנהיגותי – אבל לא במבחן המציאות, שלעולם אינה מטרידה עצמה בשאלת ההכרה בה. למעשה, בעצם השאלה אם הוא אחראי נפתחת אפשרות שבכלל לא הייתה אמורה להיות שאלה.
מובן מאליו שנתניהו הוא הנושא באחריות העליונה, וקביעה זו אינה תלויה בשאלה אם יכיר בה או לא, בדיוק כפי שברור לכול שהשמש זורחת במזרח, גם אם נתניהו יתייצב בפני האומה ויצהיר שהנחה אותה לזרוח במערב
לכן יותר משהשאלה האם נתניהו ייקח אחריות מעידה עליו, היא מעידה עלינו: בתוך מציאות בלתי נתפסת, מציאות שבה 1400 בני אדם יכולים להיטבח בבתיהם ו-240 בני אדם יכולים להיחטף מהם, אנחנו צריכים לאשש לעצמנו שהעוגנים הבסיסיים שמחברים אותנו למציאות עדיין מתקיימים.
עלינו לוודא עבור עצמנו שהמובן מאליו ממשיך להתקיים; שבראש המדינה עומד אדם שמסוגל להתנהג כפי שמצופה מכל מי שבחזהו פועם לבב אנוש; ואולי בעיקר – שיש כאן מבוגר אחראי. האפשרות שדווקא עכשיו המבוגר הזה לא יכיר באחריותו מבעיתה.
זו הסיבה שאנחנו ממשיכים לצפות למובן מאליו, למרות שנתניהו כבר מזמן הוכיח שאצלו אין דבר כזה שאין דבר כזה. אירועי השבועות האחרונים מקבעים את מורשתו האמיתית, שהיא לקחת את הבלתי נתפס ולהראות שמעצם האפשרות שהוא יכול להתקיים, הוא מוכרח להיות נתפס.
מורשת נתניהו איננה רק ההשחתה של כל נורמה אלא ההפיכה של הלא-נורמלי לנורמלי. בחיסולו את הבושה, הכחיד את המחסום שהפריד בין השניים והפך את מה שלא יעלה על הדעת למשהו שמוכרח לעלות על הדעת מעצם העובדה שהוא מתרחש לנגד עינינו.
נתניהו על סוגיית לקיחת האחריות באופן אישי ל-CNN: "האם שאלו את בוש אחרי ה-9.11? אני אענה על השאלות האלה אחרי המלחמה, זו האחריות שלי עכשיו"@michalresh pic.twitter.com/Mief6I8BeQ
— כאן חדשות (@kann_news) November 12, 2023
הרי לא יעלה על הדעת שראש ממשלה שמדיניותו הובילה לאסון הגדול בתולדות ישראל יישאר בתפקידו. אבל אם בכל זאת הוא נשאר, עלינו לקבל זאת כאפשרות שכן עולה על הדעת ובתור שכזו, כמציאות שזכאית להמשיך להתקיים.
הרי לא יעלה על הדעת שרה"מ שמדיניותו הובילה לאסון הגדול בתולדות ישראל יישאר בתפקידו. אבל אם בכל זאת הוא נשאר, עלינו לקבל זאת כאפשרות מתקבלת על הדעת וככזו – כמציאות שזכאית להמשיך להתקיים
לבסוף, ההתעסקות בשאלה אם ייקח אחריות דומה להתעסקות בסלידה של נתניהו משאלות במסיבות עיתונאים. הנכונות להישאל שאלות מהווה הכרה באחריות לתת דין וחשבון. מי שמבקש להימנע משאלות, מבקש להימנע מקבלת אחריות. נותרת אם כן רק מראית העין – אבל התשובה לפנינו, ברורה מאי פעם. זה רק אנחנו שמפחדים להשלים איתה בגלל האחריות שהיא מטילה עלינו במצב הזה. האם נכיר בה?
יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני ואקטיביסט. כותב על פוליטיקה וחברה. מתגורר וחי בתל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו