למה איראן וחזבאללה ממשיכות לשתוק?
לפי דיווח ברויטרס, האייתוללה עלי חמינאי – המנהיג הרוחני של הרפובליקה האסלאמית – נזף בחמאס משום שלא יידעו את איראן מראש על הכוונה לתקוף בדרום והביע מורת רוח מדרישת ראשי הארגון להיכנס למערכה נגד ישראל. "לא עדכנתם אותנו – וכרגע לא נתמוך בכם צבאית", לשון הדיווח ברויטרס.
לכאורה, אמירה כזאת אמורה לספק הסבר לשתיקה הרועמת של טהרן ולהססנות של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה, שכבר בשני נאומים רומז שארגונו עושה די והותר כדי לסייע לחמאס ושהוא לא מוכן, לפי שעה, להיכנס למלחמה.
יחד עם זאת, כולם יודעים היטב שגם השלטון האיראני וגם ראשי חזבאללה הם אומני ההונאה. מה שמתחולל כרגע בצפון זה מיני־מלחמה בעצימות הולכת וגוברת. בשלב מסוים היא עלולה לגלוש למלחמה רחבה הרבה יותר.
דיווחים כאלה לא מופיעים סתם בחלל ריק. המטרה שלהם היא להצהיר כוונות או להונות. כך או כך, ישראל צריכה להמשיך להתכונן למלחמה בחזית הצפונית
גם אם יחיא סנוואר באמת לא הזהיר את האיראנים, דבר שקשה להאמין לו בהתחשב בקשרים שפיתחו בשנים האחרונות, זאת לא ערובה לכך שבטהרן ורובע הדאחייה לא רוקחים כעת תוכנית פעולה לעתיד הקרוב.
דיווחים כאלה לא מופיעים סתם בחלל ריק. המטרה שלהם היא להצהיר כוונות או להונות. כך או כך, ישראל צריכה להמשיך להתכונן למלחמה בחזית הצפונית, שאליה עלולות להצטרף גם המיליציות השיעיות בסוריה ובעיראק.
אבו דאבי לא מעוניינת במטוסים רוסיים
רוסיה לא מצליחה לשווק את מטוסי הקרב שלה – SU-35 – במזרח התיכון. הסיפור הזה התחיל עוד בשנת 2015, כשהנשיא המצרי עבד אל־פתאח א־סיסי ביקר במוסקבה. שתי המדינות הידקו את יחסיהן, כשברקע ריב פומבי בין ההנהגה המצרית החדשה ובין הממשל של ברק אובמה, שמאשים אותה בביצוע של הפיכה צבאית.
גם הקשרים בין אבו דאבי למוסקבה חוו פריחה מחודשת, אך לאחר כמה חודשים רוסיה פלשה לאוקראינה – והמערב הטיל סנקציות נרחבות המאיימות על כל לקוח פוטנציאלי של רוסיה
זמן קצר לאחר מכן מתפרסמות ידיעות על כך שרוסיה תספק לקהיר את מטוסי הקרב החדישים שלה, SU-35. הזמן חולף והמטוס אינו ממריא. בשנת 2020 התקשורת הרוסיה פרסמה ידיעות על כך שהמטוסים כבר נמצאים בדרך לקהיר, אך עד עצם היום הזה הם לא נחתו שם.
ב־2020 מצרים ויתרה סופית על המטוסים הרוסיים לאחר שהובטחו לה מטוסי F-15. אחרי כמה חודשים, הרוסים החלו במגעים על מכירת ה־SU-35 לאיחוד האמירויות. גם הקשרים בין אבו דאבי למוסקבה חוו פריחה מחודשת, אך לאחר כמה חודשים רוסיה פלשה לאוקראינה – והמערב הטיל סנקציות נרחבות המאיימות על כל לקוח פוטנציאלי שמתעניין בנשק או בטכנולוגיות תוצרת רוסיה.
לפי שעה נראה כי אף שאיחוד האמירויות בהחלט מעוניינת להרחיב את שיתוף הפעולה שלה עם הודו, סין ורוסיה, מטוסי קרב הם עדיין קו אדום בוהק. השאלה היא האם בסופו של דבר מטוסי הקרב יגיעו לאיראן. האיראנים פרסמו כבר לפני כמה חודשים שהמטוסים תכף נוחתים בטהרן, אך נראה שאפילו ברוסיה מבינים שמדובר בתסריט מסוכן – ולא ממהרים לספק למשטר האיראני את מבוקשו.
הזוועות בסודאן הרבה יותר נוראות מהסיוט הכי מסויט
השלטונות הסודאנים לא מאפשרים להכניס ציוד כירורגי ותרופות לאזורים הנשלטים על־ידי המורדים (כוחות התגובה המהירה – RSF). בחבל דארפור נרצחו עוד כ־1,000 בני אדם – ומאות אלפים זקוקים באופן דחוף למים ומזון.
האיחוד האירופי גינה בחריפות את הטבח המתרחש בסודאן, אך זה כבר לא יעזור לקורבנות של האלימות המשתוללת ולא לקורבנות העתידיים שעוד יירצחו, ייאנסו וירעבו למוות
מקרי כולרה הופכים ליותר ויותר שכיחים באזור אל־קדארף, אך נרשמה עלייה במספר החולים גם בחרטום הבירה. האיחוד האירופי גינה בחריפות את הטבח המתרחש בסודאן, אך זה כבר לא יעזור לקורבנות של האלימות המשתוללת ולא לקורבנות העתידיים שעוד יירצחו, ייאנסו וירעבו למוות.
מה שמדהים לגבי העניין הזה הוא שרק בשבת האחרונה השליט של סודאן, הגנרל עבד אל־פתאח אל־בורהאן, השתתף בפסגה ערבית־אסלאמית בריאד שעסקה כולה בעזה – ואך ורק בה. מילה לא נאמרה על אזרחי סודאן שנרצחים ממש בזה הרגע בידי סודאנים אחרים.
בשולי המפגש הלבבי, אל־בורהאן נפגש עם הנשיא המצרי עבד אל־פתאח א־סיסי ושניהם הוציאו הודעות תמיכה הדדיות – ובכך סיכמו את העניין. בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות סודאן לא קיימת – והזוועות שם לא מזעזעות את העולם.
מדובר בתעודת עניות לעולם כולו וקודם כל לארגון האומות המאוחדות שהמזכ"ל שלה מוציא בוקר וערב הודעות "מודאגות" בנושא הישראלי–פלסטיני, אך שוכח בתוך כך משבר מדמם אחר שנמצא מחוץ לפריים התקשורתי.
מדובר בתעודת עניות לעולם כולו וקודם כל לארגון האומות המאוחדות שהמזכ"ל שלה מוציא בוקר וערב הודעות "מודאגות" בנושא הישראלי–פלסטיני, אך שוכח בתוך כך משבר מדמם אחר
הסעודים סולדים מהחותים אך לא מעוניינים בהסלמה
הכוחות החותים בתימן לקחו את המלחמה בעזה ברצינות גמורה. מדי כמה ימים הם משגרים טילים וכטב"מים לעבר ישראל – והחל מהשבוע מאיימים לפגוע בספינות הישראליות בים האדום.
בעוד שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק מפנות את הזעם שלהם כלפי הבסיסים האמריקאים באזור, וחזבאללה ממשיכה לחשב את צעדיה – החותים, עוד כוח קיצוני הנתמך על־ידי איראן, עטו על ההזדמנות למצב את עצמם כשחקן אזורי משמעותי ומסוכן.
מי שמכיר מקרוב את היכולות הצבאיות שלהם היא ערב הסעודית. בשנת 2015 הסעודים פתחו במלחמה נגד החותים, בתמיכה אמירתית, בחריינית וקטארית. החותים הקיצונים – ששונאים את ארה"ב, ישראל ומשטרים ערביים מתונים – הפציצו שדות תעופה וערים סעודיות, הרגו חיילים סעודים, אמירתים וקטארים והפעילו כטב"מים נגד ספינות ותשתיות סעודיות חיוניות.
ב־2022, אחרי שהאמירתים פרשו מהעסק, גם הסעודים החליטו לשים סוף למעורבות הצבאית שלהם בתימן בשביל להתמקד בתוכנית האמביציוזית של יורש העצר – סעודיה 2030.
עתה, כשהחותים החלו לתקוף את ישראל (ובינתיים פגעו בבית חולים בטאבה המצרית), ארה"ב וסעודיה פועלות כדי ליירט את הטילים והכטב"מים. בריאד חוששים שבסופו של דבר הסכסוך בעזה יגיע גם לשטחה
עתה, כשהחותים החלו לתקוף את ישראל (ובינתיים פגעו בבית חולים בטאבה המצרית), ארה"ב וסעודיה פועלות כדי ליירט את הטילים והכטב"מים. בריאד חוששים שבסופו של דבר הסכסוך בעזה יגיע גם לשטחה.
בשנה שעברה ארה"ב הוציאה את החותים מרשימת ארגוני הטרור כדי לנסות ולסייע בפתרון המשבר ההומניטרי הקשה השורר במדינה. באותה תקופה הסעודים התמרמרו על ההחלטה, אך עתה הם דווקא מפצירים בארה"ב לא לשנות אותה, כי אז גם הסולחה תרד לטמיון. כרגיל, במזרח התיכון דבר גורר דבר.
היום הזה בתולדות מזה"ת: הסורים נכנסים לביירות
ב־15 בנובמבר 1976 הצבא הסורי נכנס לביירות והשתלט עליה תוך כמה שעות. הכוחות הנוצריים בירכו על כניסת הסורים, בעוד שהחמושים הפלסטינים לא ניסו להתנגד – ועקבו מרחוק. המעורבות הסורית התקיימה במסגרת ההחלטה של הליגה הערבית, אך מדינות אחרות לא שיגרו כוחות משמעותיים.
רק לסוריה היה אינטרס מיידי להכניס כוחות ללבנון המדממת – שאותה החשיבו לחלק מסוריה הגדולה – ולא התייחסו אליה כאל מדינה עצמאית. המאמר בניו יורק טיימס מ־16 בנובמבר 1976 שיבח את הסורים על כך שהם "שמו סוף למלחמת האזרחים".
רק לסוריה היה אינטרס מיידי להכניס כוחות ללבנון המדממת – שאותה החשיבו לחלק מסוריה הגדולה – ולא התייחסו אליה כאל מדינה עצמאית
מלחמת האזרחים בלבנון הסתיימה רק בשנת 1990. סוריה יצאה מלבנון רק בשנת 2005, ויש כאלה הטעונים שהיא מעולם לא יצאה משם לגמרי – וממשיכה להשפיע על הזירה הפוליטית ועל הביטחון בארץ הארזים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם