עלייתה של סין כמתחרה הכלכלית והצבאית הגלובלית של ארה"ב, הכישלונות שספגו האמריקאים במלחמות באפגניסטן ועיראק והמחיר הצבאי והכלכלי הכבד שנגבה שם – גרמו לוושינגטון לסובב את הציר הגאו-אסטרטגי שלה מהמזרח התיכון לכיוון מזרח אסיה.

מדיניות ה-Pivot to Asia (העברת מרכז הכובד מהמזרח התיכון למרכז אסיה) שאומצה על ידי שלושת הממשלים האמריקאיים האחרונים, החל מזה של הנשיא ברק אובמה, הובילה לניתוק הדרגתי של ארה"ב מהמזרח התיכון והעברת משאבים צבאיים ותיעול האקטיביזם הדיפלומטי שלה לאזור ההודי-פסיפי.

מבחינה מעשית האמריקאים שמו קץ להרפתקאות הצבאיות באזור המזרח התיכון, שיזם ממשלו של הנשיא ג'ורג' בוש השני, מתוך מטרה להביא לחילופי משטרים בנוסח ההתנהלות בעיראק.

מבחינה מעשית האמריקאים שמו קץ להרפתקאות הצבאיות באזור המזרח התיכון, שיזם ממשלו של הנשיא ג'ורג' בוש השני, מתוך מטרה להביא לחילופי משטרים בנוסח ההתנהלות בעיראק

ההסכם הגרעיני שחתם ממשל אובמה עם האייתולות בטהראן היה מבוסס על ההנחה, שאין בכוחה של ארה"ב למוטט את המשטר של הרפובליקה האסלאמית ולכן יש לקדם את האפשרות של דו-קיום איתו.

הנשיא דונלד טראמפ ביטל את ההסכם הגרעיני ואימץ מדיניות של הכלת איראן. אבל הוא דחה את הלחץ מעוזריו הניצים שלא לדבר על סעודיה וישראל ולהשתמש בכוח צבאי נגד איראן, ונמנע מלעשות זאת גם לאחר שהאיראנים הפציצו את מתקני נפט הסעודים בספטמבר 2019.

הנשיא ג'ו ביידן ניסה לנהל משא ומתן עם האיראנים על חידוש ההסכם הגרעיני, ובו בזמן הצהיר כי הוא מתכונן להעריך מחדש את יחסי ארה"ב עם סעודיה, בין השאר כתגובה לרצח של העיתונאי ג'מאל חשוקג'י על ידי סוכנים של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. הוא איים להתייחס לסעודיה כ"מנודה".

אבל מדיניותו המזרח תיכונית של ביידן עלתה על שירטון, כאשר איראן סירבה לקבל את התנאים האמריקאיים לחידוש ההסכם הגרעיני, בעוד שעליית מחירי האנרגיה העולמיים בעקבות המלחמה באוקראינה הביאו לסולחה בין ביידן ובן סלמאן, ששליטתו על משאבי הנפט במפרץ הפרסי מעניקים לו את הכוח להשפיע על מחירים אלו.

ארה"ב ביטלה כמה מהסנקציות הכלכליות על איראן תמורת שחרורם של מספר אסירים אמריקאיים, אך תחת לחץ מהסעודים אימצה קו תקיף יותר נגד האיראנים אחרי שיורש העצר שידר מסר ברור לוושינגטון: הסעודים מצפים למעורבות צבאית אמריקאית יותר ברורה בהגנה על האינטרסים שלהם באזור. בלעדיה, הבהירו, עשויה הממלכה לבחור באופציות גלובליות אחרות, כשסין ורוסיה בראש הרשימה.

יורש העצר הסעודי הבהיר לביידן שהסעודים מצפים למעורבות צבאית אמריקאית בהגנה על האינטרסים שלהם באזור, ובלעדיה עשויה הממלכה לבחור אופציות גלובליות אחרות, כשסין ורוסיה בראשן

ואכן, לאחר שסין שימשה כמתווך פעיל בין הסעודים והאיראנים להשגת הסדר שיביא לסיום מלחמת האזרחים בתימן בתחילת השנה, האמריקאים נוכחו לדעת שיש מחיר אסטרטגי להתנתקות שלהם מהאזור: סין או כוח גלובלי אחר ימלא את הוואקום שהם ישאירו מאחור. זה היה הרקע למאמץ האמריקאי להביא לנורמליזציה ביחסים בין ישראל וסעודיה.

זה היה מעין ניסיון לממש הגמוניה אמריקאית באזור ללא מעורבות צבאית אמריקאית ישירה, מתוך הנחה שהשילוב של הכוח הכלכלי הסעודי והכוח הצבאי-טכנולוגי של ישראל יעמדו מאחורי ציר ערבי-ישראלי פרו-אמריקאי שיכלול את סעודיה ומדינות ערביות סוניות אחרות.

המטרה הייתה להרתיע ולהכיל את איראן ובעלות בריתה באזור, כולל את חזבאללה וחמאס. במכלול הגלובלי, הציר הזה היה אמור לחזק את מעמדה של ארה"ב במלחמה הקרה החדשה שבה היא מאותגרת על ידי גוש של מדינות אוטוריטריות בראשות רוסיה וסין, שמזמינות לשורותיו את האיראנים.

מכאן שהנורמליזציה בין סעודיה וישראל הייתה יכולה להנחית לא רק מכה אסטרטגית על איראן אלא גם על שותפותיה הפוטנציאליות, סין ורוסיה.

זאת הייתה תוכנית, שבתיאוריה הייתה יכולה לעבוד, אבל היא הייתה מבוססת, בין השאר, על כוח ההרתעה הצבאי הישראלי. הסעודים ומדינות המפרץ האחרות היו מוכנות להיכנס למיטה עם ישראל – לא בגלל שהן הכירו בצדקתה של הציונות, אלא בגלל היותה של ישראל מעצמה צבאית-טכנולוגית אזורית.

האמריקאים נוכחו לדעת שיש מחיר אסטרטגי להתנתקות שלהם מהאזור: סין או כוח גלובלי אחר ימלא את הוואקום שהם ישאירו מאחור. זה היה הרקע למאמץ האמריקאי להביא לנורמליזציה ביחסים בין ישראל וסעודיה

אבל כל מגדל הקלפים המדיני הזה התמוטט בשבעה לאוקטובר, היום בו נשבר כוח ההרתעה הישראלי. במקום לשמש כנכס האסטרטגי של ארה"ב, ישראל הפכה להיות לנטל שמצריך הגנה אמריקאית, בדמות שתי נושאות מטוסים אמריקאיות וכוחות מרינס שנשלחו לאזור כדי להרתיע את איראן וגרורותיה.

בו בזמן המלחמה בעזה בין ישראל וחמאס החייתה את העניין הפלסטיני ואת תומכיו ברחוב הערבי, ומונעת מסעודיה לממש את הנורמליזציה עם ישראל. היא  הקפיאה עד להודעה חדשה את רעיון הציר הערבי-ישראלי הפרו-אמריקאי והנחיתה מכה קשה על האינטרסים האזוריים והגלובליים של ארה"ב.

0:1 לטובת איראן והפרטנרים שלה במזה"ת, כולל חזבאללה, החות'ים, המליציות השיעיות בעיראק, וחיזוק פוטנציאלי של הגוש הרוסי-סיני. זהו מאזן כוחות חדש ומסוכן לאינטרסים האמריקאים, שביידן מקווה להחזיר למצבו בשישי לאוקטובר. זה מחייב ניצחון צבאי ישראלי ומיטוט חמאס, ובו בזמן מניעת מעורבות של איראן וחזבאללה באמצעות ההרתעה הצבאית האמריקאית.

השאלה המרכזית כעת היא האם ההרתעה האמריקאית, בניגוד לזאת של ישראל, תעבוד. הפרטנרים של איראן כבר "בוחנים" את האמריקאים באמצעות התקפות על כוחות אמריקאיים בסוריה ובעיראק בימים האחרונים.

עד עתה נמנעה ארה"ב מלהגיב על ההתגרויות האלו באמצעות התקפות צבאיות ישירות על מטרות איראניות. הסכנה היא שאיראן מתרגמת את ההתנהגות האמריקאית הזאת כחולשה, ומעריכה שלמרות הרטוריקה של ביידן והופעתן של נושאות המטוסים האמריקאיות במזרח התיכון – הנשיא האמריקאי חושש ממעורבות צבאית אמריקאית ישירה. זו מעורבות שעלולה להוביל למלחמה עם איראן – וזאת בזמן שארה"ב ורוסיה מתעמתות באוקראינה, וארה"ב חוששת מהתקפה סינית על טיוואן.

השאלה היא אם ההרתעה האמריקאית, בניגוד לזאת של ישראל, תעבוד. הפרטנרים של איראן כבר "בוחנים" את האמריקאים באמצעות התקפות על כוחות אמריקאיים בסוריה ובעיראק בימים האחרונים

האיראנים מודעים לכך שארה"ב לא מוכנה כעת מבחינה צבאית להילחם בשלוש חזיתות ושהציבור האמריקאי נרתע מהרעיון של התבוססות כוחות הצבא שלהם מחדש בביצה המזרח תיכונית. לכן, הם מעריכים – כשהמצב יחייב זאת, ביידן יימנע מללחוץ על ההדק.

אבל ייתכן שלנשיא האמריקאי לא תהיה ברירה אלא להוכיח להם שהם טועים, אם הוא רוצה לייצב מחדש את מאזן הכוחות שהתמוטט בשבעה באוקטובר.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.