נפילת לוחמי צה"ל בני העדה הדרוזית בקרבות מול חמאס ברצועת עזה עוררה מחדש את המחאה הדרוזית בנושא האפליה הממוסדת נגד מיעוטים בישראל, כולל נגדם, הבאה לידי ביטוי בחוק יסוד הלאום.

השיח הציבורי בעניין הזה – והכאב בעדה הדרוזית על כך שבניה משתתפים בלחימה מצד אחד, בעוד שהעדה כולה סובלת מאפליה שיטתית מצד שני – הובילו גורמים פוליטיים לשתי יוזמות נפרדות, בניסיון לתקן את העוול שנגרם על־ידי חוק הלאום.

מצד הליכוד, פרסמו שר החוץ אלי כהן ויו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ הודעה, לפיה הם מבקשים לקדם הצעה לחוקק חוק יסוד חדש בשם "חוק יסוד העדה הדרוזית", שמטרתו "להגן על מעמדה החשוב של העדה הדרוזית בישראל".

מצד המחנה הממלכתי, הגישו כמה חברים בסיעתו של בני גנץ למזכירות הממשלה הצעת חוק לתקן את חוק יסוד הלאום, כך שיתווסף לו סעיף המעגן את עקרון השוויון, בנוסח המתבסס על הכרזת העצמאות, דהיינו שלפיו "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות מלא, ללא הבדל דת, גזע, מין או לאום".

משפחתו וחבריו של סא"ל סלמאן חבקה, שנהרג ברצועת עזה, בהלוויה ביאנוח־ג'ת, 3 בנובמבר 2023 (צילום: פלאש90)

ההצעה של אנשי הליכוד לחוקק חוק יסוד חדש היא אבסורדית וגרועה מכל בחינה. בהיעדר טקסט של הצעת חוק, אפשר לדבר באופן כללי רק על הרעיון העומד מאחוריה, והבא לידי ביטוי בהודעה שהפיצו כהן וכץ. ההצעה מתיימרת להביא "שוויון" לעדה הדרוזית, אך באופן פרדוקסלי היא מבצעת וידוא הריגה ברעיון השוויון בין אזרחים ובין קבוצות בישראל.

עצם הרעיון שבמקום לעגן את הזכות לשוויון כזכות חוקתית מפורשת ומוצהרת, מחוקקים במקום זאת חוק – ולא סתם חוק רגיל, אלא חוק יסוד – שמטרתו לעגן מבחינה משפטית את "מעמדה" של "עדה" מסוימת בישראל הוא רעיון מקומם. הוא מתיימר לפתור בעיה אך במקום זאת יוצר שורה של בעיות אחרות.

ראשית, כלל לא ברור מה פירושה המעשי של תכלית חוק היסוד החדש. מה פירוש הדבר "להגן על מעמדה של העדה הדרוזית"? אילו זכויות קונקרטיות נובעות מאותו מעמד?

ראשית, כלל לא ברור מה פירושה המעשי של תכלית חוק היסוד החדש. מה פירוש הדבר "להגן על מעמדה של העדה הדרוזית"? אילו זכויות קונקרטיות נובעות מאותו מעמד?

האם ההגנה החוקתית הזו מבטיחה תקציבים ממשלתיים? מעמד לשפה הערבית? אוטונומיה בחינוך? העדפה מתקנה? ומי נכלל ב"עדה הדרוזית"? האם יחוקק גם סעיף "מיהו דרוזי" בחוק היסוד, כך שגם נכד של סבתא דרוזית יזכה להגנה החוקתית?

סא"ל סלמאן חבקה, מפקד גדוד 53, מובא למנוחות, 3 בנובמבר 2023 (צילום: פלאש90)

שנית, סביר להניח שבנוסח הצעת החוק שהליכוד יבקש לקדם, לא יימצא פתרון לתעלומה מהם יחסי הגומלין בין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לבין חוק יסוד הלאום, לבין חוק היסוד החדש שעניינו העדה הדרוזית.

מה גובר על מה, במקרה של סתירה? יכולים להימצא נימוקים משפטיים לכאן ולכאן מדוע ההגמוניה היהודית העולה מחוק הלאום עשויה להפוך את ההצהרות הכלליות שבחוק יסוד הדרוזים למילים חלולות; או להיפך. חוסר הבהירות יגרור התדיינויות משפטיות בשורה ארוכה של עניינים קונקרטיים, ואלה יביאו לתוצאה ההפוכה מזו שיוזמי החוק מקווים לה.

אחרי חוק יסוד לטובת הדרוזים אולי יבוא חוק יסוד לטובת החרדים, ואחריו חוק יסוד לטובת יוצאי חבר המדינות? יכול להיות שבסופו של המהלך יכוננו חוקי יסוד המגנים על זכויותיהם של כלל אזרחי המדינה

שלישית, והחשוב ביותר: חייבים להניח שיוזמה לחוקק חוק יסוד לטובת עדה מסוימת, עשויה לשכפל את עצמה בהמשך. כלומר, שמי שתומך ביוזמה כזאת, תומך באופן עקרוני בחקיקת חוקי יסוד שמטרתם הגנה על זכויותיהן של עדות וקבוצות אתניות נוספות בישראל.

אחרי חוק יסוד לטובת הדרוזים אולי יבוא חוק יסוד לטובת החרדים, ואחריו חוק יסוד לטובת יוצאי חבר המדינות? יכול להיות שבסופו של המהלך יכוננו חוקי יסוד המגנים על זכויותיהם של כלל אזרחי המדינה. במקרה כזה אפשר לתהות, מה היה הטעם בחוקי יסוד נפרדים? אפשר היה לאחד את כולם לחוק יסוד אחד.

דרוזים תושבי רמת הגולן, 14 בפברואר 2023 (צילום: JALAA MAREY / AFP)

במקרה האחר, שיהיו מיעוטים שיזכו לחוק יסוד משלהם ואחרות שיושלכו הצדה – וככל שלחוקי היסוד הללו תהיה תוצאה אופרטיבית בעולם ולא רק סימבולית – אפשר יהיה לקבוע כי ישראל אינה דמוקרטיה, ושוררים בה שני מעמדות. מעמד של עדות הזוכות להגנה חוקתית, ומעמד נחות של כאלה שלא. אדונים ומשרתים. זה לא שוויון, זו אינה דמוקרטיה.

ללב מתגנב החשד שבשם קידום העדה הדרוזית מבקשים יוזמי החוק לקבע בדיוק את הרעיון הזה. שבתוך הצעת החוק למען הדרוזים, מקופלת התכלית האמיתית של ההצעה – קיבוע ממוסד וחוקתי של קיפוח המיעוט הערבי.

די בהוספת סעיף לחוק הלאום, או לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, המעגן במפורש ובמוצהר את הזכות לשוויון, על מנת לייתר כל דיון עתידי בשאלת עליונותה של קבוצה או עדה כלשהי בישראל על פני קבוצות אחרות

אל מול הצעת העוועים של הליכוד, עומדת ההצעה הנגדית בפשטותה וחוכמתה. בהנחה שאין היתכנות לביטולו של חוק הלאום, ואולי גם אין הצדקה לכך. חוק יסוד הלאום נחקק מהסיבות הלא נכונות, קודם מהמוטיבציות הלא נכונות והוא מנוסח באופן הפוגע במרקם החברתי והלאומי העדין בישראל.

אולם, תיקונו עשוי להיות פשוט יותר ממה שנדמה. בית המשפט העליון פסק כי בחירתו המודעת [של המכונן] הייתה שלא "להכפיף את זהותה הדמוקרטית של המדינה לזהותה היהודית".

הפגנה נגד חוק הלאום, תל אביב, 11 באוגוסט 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

משכך, די בהוספת סעיף לחוק הלאום, או לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, המעגן במפורש ובמוצהר את הזכות לשוויון, על מנת לייתר כל דיון עתידי בשאלת עליונותה של קבוצה או עדה כלשהי בישראל על פני קבוצות אחרות.

הנוסח המופיע בהכרזת העצמאות הוא מצוין משתי סיבות: האחת, "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" לוכד בתוכו את התורה כולה; והשנייה, הוא מוסיף ומקדם את מעמדה של מגילת העצמאות כמסמך משפטי מכונן.