בשבוע האחרון התכנסו ראשי הוועדים של חלק מהמושבים בחבל אשכול וקיבלו החלטה למנות נציג מטעמם שירכז את העבודה וההתנהלות מול מנהלת "תקומה". האיש שנבחר למשימה הוא עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ובנו של מאיר יפרח, סגן ראש מועצת אשכול לשעבר.

יפרח אישר בפני זמן ישראל את הפרטים והסביר שנציגי המושבים מינו אותו כמייצג מול המנהלת ותפקידו יהיה, בין היתר, "לרכז, לעזור, ללוות אותם. לטפל בסוגיות רוחב מול המנהלות כגון חקלאות, קהילה ועוד".

יפרח הדגיש שהוא לא יפעל "במקום המועצה" אלא בשיתוף פעולה, אך בשיחות פרטיות באשכול המסר עבר בצורה ברורה: המושבים מנסים לייצר מסלול עוקף מועצה אזורית, ובמקום לסמוך על הקישור והייצוג הטבעי של המועצה מול המנהלת, הם סומכים מעכשיו בעיקר על עצמם.

לטענת הפעיל, כבר זמן רב שקשה לקבל מענה מספק במועצה לשאלות שמטרידות את התושבים. "הנתק בין הנהגות היישובים למועצה יוצר המון בלגן וחוסר אמון"

"המועצה משדרת לנו מסר שכל יישוב לעצמו, ושאנחנו צריכים להתארגן בעצמנו כדי לשמור על האינטרסים שלנו", אמר פעיל באחד היישובים שביקש להישאר בעילום שם. "אז אנחנו מתארגנים בהתאם".

לטענת הפעיל, כבר זמן רב שקשה לקבל מענה מספק במועצה לשאלות שמטרידות את התושבים. "הנתק בין הנהגות היישובים למועצה יוצר המון בלגן וחוסר אמון. יו"רים של ועדות שולחים הודעות ומטלפנים לבעלי תפקידים במועצה – ולא עונים להם. ההנהגות מאוד מתוסכלות מזה".

עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של תנועת המושבים בישראל)

הבחירה באישיות שתפעל באופן עצמאי ומנותק מהמועצה לא הייתה העדות היחידה בשבוע האחרון לתחושה של ראשי ונציגי יישובים ב"אשכול" – בעיקר בקרב 13 המושבים שבחבל ארץ מוכה זה – למתח שהולך ומתעצם בין ההנהגה של המועצה לבין השטח המפוזר בין מלונות ומארחים ברחבי הארץ.

המתח הזה נפרט להרבה מאוד טענות, תחושות ותסכולים שמצטברים. שבעה שבועות אחרי שחמאס היכה ב־32 היישובים באשכול, התפזרו תושביהם לכל עבר. באילת ישנם כ־7,000 תושבים, בים המלח 3,000 ובערבה סביב ה־2,000.

חלק מהזעם מופנה גם אל המועצה האזורית אשכול והעומד בראשה גדי ירקוני, שמתקשים לטענת נציגי התושבים לספק פתרונות חינוך ורווחה ליישובים בעלי צרכים שונים

אחרי שקברו את מיטב חבריהם – ובמקביל להמתנה מורטת העצבים לגורלם של כמאה חטופים – החל השלב הסיזיפי יותר של החיים כפליטים: הניסיון לאחות את השברים ולהקים מחדש את הקהילות שנשברו.

בתהליך הזה, מול מוסדות מדינה אימפוטנטיים בחלקם, ומול מעט מדי כסף שזורם פנימה לאט מדי, חלק מהזעם מופנה עתה גם אל המועצה האזורית אשכול והעומד בראשה גדי ירקוני, שמתקשים, לטענת נציגי התושבים, לספק פתרונות חינוך ורווחה ליישובים בעלי צרכים שונים.

כאן לקיבוצים בעוטף יש יתרון מובנה מוכר: הם מאורגנים טוב יותר מלכתחילה, עם מעטפת טבעית של התנועה הקיבוצית, בעוד שבמושבים ההתארגנות לפעולה ולשיקום מורכבת יותר.

קבריהם של אנשי קיבוץ בארי שנרצחו ע"י חמאס ב־7 באוקטובר 2023, 15 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כמו כן נטען שהמועצה סובלת ממחסור בולט בכוח אדם (שעליו גם הם מלינים); ושהיא זכתה להצלחה מוגבלת בלבד בניסיון לשכנע את רשויות המדינה להזרים הרבה יותר כסף לשיקום כל היישובים כאזור אסון אחד – וכמקשה אחת.

"כנציגה של יישוב אני לא מרגישה מספיק את המועצה, לא את בעלי התפקידים שבה ולא את העומד בראשה", אומרת נעמי סלע, נציגת היישוב הקהילתי צוחר במליאת המועצה. "עד היום, שבעה שבועות אחרי האסון, אנחנו באילת ללא מענה הולם: לא בתחומי החינוך ולא בתחומי הרווחה.

נציגת היישוב הקהילתי צוחר: "כנציגת יישוב אני צריכה לפנות בעצמי לפוליטיקאים, אני צריכה לבקש בעצמי את התרומות. ככה אי־אפשר להמשיך לאורך זמן"

"עד היום לא הגיע טיפול מסודר לילדים מגיל 0–6. אם לא פנית – לא באים לדבר איתך. אין תחושה שמישהו מרכז את המאמץ. כנציגת יישוב אני צריכה לפנות בעצמי לפוליטיקאים, אני צריכה לבקש בעצמי את התרומות. ככה אי־אפשר להמשיך לאורך זמן.

"כנ"ל בתחום החינוך. הילדים מסתובבים בלי מעש כל היום, זה חופש גדול שבלתי נגמר. באילת התחילו לפני שבועיים פעילות חינוכית ליסודי ותיכון שלוש פעמים בשבוע, שלוש שעות כל פעם ובשבוע שעבר גם בערבה – אך מענה לגיל הרך אין עדיין בכלל. את הילדים מגיל 0–6 כל פעם הורה אחר לוקח למגרש המשחקים כדי לייצר להם שגרה".

תושבי בארי בבית מלון בית המלח, 20 באוקטובר 2023 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

"חוסר הוודאות מפרק את הקהילה"

לאחרונה מתגברת גם תחושת ההפליה בין היישובים הסמוכים לגדר ובין אלה המרוחקים ארבעה–שבעה קילומטרים ממנה. ההפרדה הזאת, שמקורה בתפיסת ביטחון מיושנת שאינה תואמת את תוצאות הטרגדיה של 7 באוקטובר, מלוות גם בהרגשה שהלכידות הקהילתית מתפוררת, ושמהמועצה הגדולה יחסית יוותרו בסופו של יום רק פרודות מפולגות.

"יש יישובים שכל הזמן עוטפים אותם במעטפת וכאלה שלא", אומרת סלע. "זאת האמת וחובה להגיד אותה. אף שהאסון היכה בכל היישובים במועצה, אף שהיו חדירות גם למושבים שמעבר לקו הארבעה קילומטרים – עדיין יש תחושה חזקה של 'מערבית ל־232 ומזרחית ל־232'".

כביש 232, שחותך את אשכול במרכזה, חוצה אותה במידה רבה גם בתפיסה הביטחונית. מתחילת המלחמה ניכר שתחת הדיכוטומיה הזאת נמצאו פתרונות מהירים יותר לאלה שצמודים לגדר

כביש 232, שחותך את אשכול במרכזה, חוצה אותה במידה רבה גם בתפיסה הביטחונית. ממערב לכביש נמצאים הקיבוצים שנפגעו הכי חזק, מה שקרוי 0–4 קילומטר. מתחילת המלחמה ניכר שתחת הדיכוטומיה הזאת נמצאו פתרונות מהירים יותר לאלה שצמודים לגדר, אף שגם במושבים מערבית לכביש – כמו פרי גן ומבטחים – חדרו מחבלים ונהרגו אנשים.

כך, למשל, כפי שפרסמנו, מימון המלונות לישובים מעל לארבעה קילומטרים הושג רק אחרי יותר משבוע וכתוצאה ממאבק. הכספים שזורמים לאזור – מהמדינה ומתרומות – אינם מחולקים באופן שווה. אפילו התרומות שהמועצה משיגה מחולקות במפתח שונה.

ההרס בקיבוץ ניר עוז במתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

"מהתרומה האחרונה הגדולה שקיבלה המועצה אנחנו קיבלנו רק חצי מיליון, היישובים הקרובים לגדר קיבלו מיליון", אומרת סלע. "אף שגם אצלנו הייתה קטסטרופה וגם במושבים מעבר לארבעה קילומטרים הגיעו מחבלים, וגם בהם הרסו בתים ונרצחו לנו אנשים".

לתחושה שהמושבים מקבלים את הצד הקצר של המקל שותפים נציגים ממושבים נוספים. "המועצה עובדת מאוד קשה, אבל בסוף אנחנו לא רואים שהיא נלחמת מספיק עבור היישובים שנמצאים מעל לשבעה קילומטרים מהגבול", טוען עדי חמאווי, חבר הוועד של שדה ניצן, אחד המושבים שנמצאים מעל לקו. "מדובר בשישה יישובים. אנחנו מרגישים שיש הבטחות, אבל לא מעבר לזה.

"ליישובים שנמצאים עד ארבעה קילומטרים מהגבול יש תוכנית מסודרת. יש פה רעידת אדמה שהרגה את כל האזור והרסה את התשתיות של כולנו – ועכשיו אנחנו צריכים להתמודד גם עם החלוקה הגיאוגרפית הזאת"

"ליישובים שנמצאים עד ארבעה קילומטרים מהגבול יש תוכנית מסודרת אבל ליישובים בין ארבעה לשבעה קילומטרים – ובמיוחד לאלה שמעל לשבעה קילומטרים – המדינה לא נערכה. יש פה רעידת אדמה שהרגה את כל האזור והרסה את התשתיות של כולנו. ועכשיו אנחנו צריכים להתמודד גם עם החלוקה הגיאוגרפית הזאת.

"למשל, בתחום החינוך. הם רוצים לפתוח שלושה בתי ספר: באילת, בערבה ובים המלח, אבל לא מספיק חושבים על בית ספר עורפי למשפחות שחוזרים. קומץ מהאוכלוסייה כבר חזרה ולאט לאט תצטרך להתחיל חיים חדשים שם.

דגלי ישראל במרפסות בבית מלון בים המלח, 9 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"צריך לזכור שגם אם נותר לך בית, השירותים שלך – בעיקר החינוך – נמצאים במקומות שנותרו סגורים. החשש שלנו שנישאר עקורים הרבה זמן, ושעוד מעט תתחיל מערכה בצפון וישכחו מאיתנו לגמרי".

בישיבת זום של הנהגות היישובים שקיימה הנהלת המועצה בימים האחרונים צפו בזו אחר זו חוסר הוודאות, המחסור במידע, והשאלות הקשות שמנקרות כל הזמן. אחרי שנסקרו אתרים שונים לשיקום עתידי של הקהילות ולמיקום בתי הספר, הביעו תושבים חשש כבד מפירוק הקהילה, שמתחיל למעשה כבר עכשיו.

"יש חוסר ידיעה לגבי החזרה. חוסר הוודאות מפרק את הקהילה. עובדים המון שעות, אבל הקהילה לא מצליחה להחזיק את זה. איכשהו זה לא מצליח להחזיק. צריכה להיות אמירה שמחזירים את הקהילה הכי קרוב לאשכול"

"מבינה שמדובר על (חזרה ב־) 1 בינואר… כל המכלולים צריכים להתרכז בהחזרת קהילת אשכול למרחב משותף. חושבת שהכי חשוב לקבץ את כל הקהילה ביחד", אמרה אופיר ראובן, מיבול. "יש קהילה בעין גדי, שלוש (קהילות) בים המלח.

"יש חוסר ידיעה לגבי החזרה. חוסר הוודאות מפרק את הקהילה. עובדים המון שעות, אבל הקהילה לא מצליחה להחזיק את זה. איכשהו זה לא מצליח להחזיק. צריכה להיות אמירה שמחזירים את הקהילה הכי קרוב לאשכול".

גם רונית בן רומנו, נציגת תלמי אליהו, הביעה חשש מפיזור החינוך: "רוצים שהתושבים יחזרו הביתה. ככל שמרחיקים יותר, יהיה קשה יותר להחזיר אותם. יש השקעה על החינוך במוקדים. חושבת שצריך למקד את הכספים לבית ספר עורפי. הייתי רוצה שתהיה חשיבה על ההשקעה במה שיישאר אצלנו".

ראש המועצה הסכים עם רוב הטיעונים, אך מול חלקם נשמע מעט אבוד: "אני מנסה להשפיע על היישובים להיות מאוחדים. ברור שהכי טוב שיהיה ניתן למצוא מקומות ליישובים להיות לידנו. מסיבות שונות זה לא אפשרי. אני מחזק אתכם ואומר שאם יהיה מקום קרוב יותר להיות עם הקהילה זה עדיף".

"שומעים כמה אני נאבק על זה ואם באים דווקא בטענות אל המועצה, אז אין לי מה להגיד. מהשבעה באוקטובר אני רק מנסה להגיד כמה המועצה הזאת היא אחת ושאסור לפלג אותה"

סוגיית היישובים מעבר לשבעה קילומטרים, שאינם מוכרים עדיין על־ידי המדינה כזכאים לפיצויים, מענקים והטבות מס – חלוקה שנעשתה באופן שרירותי ב־2006 ומשום מה עדיין לא תוקנה – סומנה על־ידי ראש המועצה ירקוני כבר קודם כדרישה הכרחית, ובשבוע שעבר הוא אף ישן ברכב שלו מול משרד האוצר במחאה על ההפרדה הזאת – וקיבל הבטחה לפתרון בתוך 30 ימים.

"אנחנו רוצים להפסיק את החלוקה בין 'לפני שבע ואחרי שבע'", אמר לזמן ישראל. "שומעים כמה אני נאבק על זה ואם באים דווקא בטענות אל המועצה, אז אין לי מה להגיד. מהשבעה באוקטובר אני רק מנסה להגיד כמה המועצה הזאת היא אחת ושאסור לפלג אותה".

ראש מועצה אזורית אשכול גדי ירקוני בוועדת הכספים, 23 באוקטובר 2023 (צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90)

חלק מהיישובים הבינו שאף אחד לא ילחם בשבילם חוץ מעצמם. צוות פעולה של שלושת הקיבוצים הנמצאים מעל לשבעה קילומטרים – אורים, צאלים וגבולות – פנה באופן עצמאי לאחרונה לכל הגורמים עם פירוט תמיכות הניתנות ליישובים המוכרים כחלק מעוטף עזה ונמנעות מהם, לרבות הקלות מס, מענקי אכלוס, תמיכות של רשות המעסיקים, פיצויים למעסיקים ולעסקים עצמאיים ועוד.

"אנו מבקשים לתקן את הרשימה החלקית שלא כוללת את כל היישובים במועצה האזורית אשכול. כולנו מועצה אחת!!!" נכתב במכתב. "חטפנו מכה קשה, אנחנו בחיים, אך חיינו השתנו ללא היכר ואנו דורשים את ההכרה כחלק מיישובי המועצה האזורית אשכול וכעוטף עזה החל מעכשיו, כדי שנוכל להתחיל לשקם את חיינו ואת עתיד ילדינו".

"חטפנו מכה קשה, אנחנו בחיים, אך חיינו השתנו ללא היכר ואנו דורשים את ההכרה כחלק מיישובי המועצה האזורית אשכול וכעוטף עזה החל מעכשיו, כדי שנוכל להתחיל לשקם את חיינו"

המועצה הודיעה שחוזרים, ואז נסוגה

גורם באחד היישובים טוען שבגישתו של ירקוני יש סתירה מסוימת. "הוא אכן הציב את סוגיית היישובים מעבר לקו השבע כדגל ואכן נלחם על זה. אבל האסטרטגיה של המועצה משדרת דווקא הפרדה בין יישובים. שכל יישוב ינסח לעצמו את הצרכים שלו והרצונות שלו. החשיבה אינה קהילתית".

ירקוני טוען שהמדיניות הזאת מחושבת. "אני אומר שאני לא אחליט ליישובים מה הם צריכים. והיום כשמדברים על פיתוח היישובים וקצב החזרה שלהם, אני רוצה לתת לכל יישוב את הזמן שלו לחזור ולהחליט מה יהיה אצלו בתוך היישוב. אתה רוצה שאני אחליט אם הם צריכים אולם ספורט או בית אומנות?"

אבל אתה מבין שהתוצאה יכולה להיות שיישובים יותר חלשים יישארו פחות מוגנים או פחות מאורגנים?
"אם יש יישובים שנראה שאינם מסוגלים לעשות את הדברים לבד, אז נעזור להם. בינתיים אף יישוב לא אמר לי שהוא מתקשה לעשות רשימת צרכים לבד. אנחנו נעשה קודם רשימת צרכים של המועצה ואחרי זה של היישוב.

"ההרגשה הזאת נובעת מכך שאנשים לפעמים עושים מנמלה פיל. אכן הביטוח הלאומי לא הכיר ביישובים מעל לשבעה קילומטרים ולדעתי זה הבסיס לתחושות האלה".

לאחרונה המתח וחוסר האמון בין תושבי אשכול לבין המועצה גבר בעקבות הודעתו של שר הביטחון יואב גלנט, לפיה בתחילת 2024 תחל השיבה המדורגת לעוטף

אנשים דיברו על מחסור בטיפול פסיכולוגי לילדים מטעם המועצה.
ירקוני: "שיגידו לי מקום אחד שהילדים לא מקבלים טיפול פסיכולוגי. בכל המקומות אנחנו משקיעים את אותו טיפול פסיכולוגי. אני לא יכול להגיד שאין פקשושים, אבל עם כל האנשים האלה – גם בים המלח, גם באילת, גם במצדה, וגם בהמון מקומות אחרים – אנחנו מטפלים ועוזרים להם ודואגים להם לטיפול".

לאחרונה המתח וחוסר האמון בין תושבי אשכול לבין המועצה גבר בעקבות הודעתו של שר הביטחון יואב גלנט, לפיה בתחילת 2024 תחל השיבה המדורגת לעוטף. המועצה האזורית אשכול מיהרה להדהד את האמירה הזאת, כנראה ללא כיסוי מספיק: "אנו נערכים לאפשרות של חזרה הדרגתית הביתה לאשכול החל מ־1 בינואר 2024.

שר הביטחון יואב גלנט במסיבת עיתונאים. 26 באוקטובר 2023 (צילום: שחר יורמן / משרד הביטחון)

"הכוונה היא לחזרה של יישובי המועצה שלא נפגעו בהם התשתיות הפיזיות: היישובים שמזרחית ל־232 וחלק מהיישובים צמודי הגדר שמערבית ל־232 […] המועצה נערכת אסטרטגית לחזרה ההדרגתית של התושבים לאשכול ב־1 בינואר כולל החזרת מעטפת שירותי המועצה".

חלק מהתושבים ראו בבשורה הנמהרת ש"חוזרים הביתה" חוסר אחריות וברשתות החברתיות החלה מהומה ופורסמו תגובות קשות. "הבית זה מקום בטוח. אנחנו איבדנו ביטחון. אנחנו לא חוזרים עד שבפועל המציאות משתנה", כתבה רעות שמאי בקבוצת "הכול באשכול".

"לאור שאלות שעלו, חשוב לנו להדגיש: חזרה לאשכול תהיה מותנית אך ורק במצב הביטחוני שיאפשר זאת. המועצה תבטיח את אפשרות הבחירה של כל קהילה לגבי קצב החזרה"

"אני לא חוזרת ב־1 בינואר לאשכול", כתבה גם הילה כספי חצרוני; "לא חוזרים עד לביטחון מלא!", זעקה שרון גיא מנור, ועדן בן חמו מיקדה את הביקורת בראש המועצה עצמו: "היכן המילים 'לא חוזרים עד לביטחון מלא'? האם אתה נושא באחריות גדי ירקוני כאשר אין כיפת ברזל בכל המקומות???"

בעקבות גל התגובות הנזעמות נאלצה המועצה לפרסם הודעה רשמית בה חזרה שני צעדים אחורה: "לאור שאלות שעלו, חשוב לנו להדגיש: חזרה לאשכול תהיה מותנית אך ורק במצב הביטחוני שיאפשר זאת. המועצה תבטיח את אפשרות הבחירה של כל קהילה לגבי קצב החזרה".

נציגי המועצה האזורית אשכול מוחים נגד הדרת חלק מהיישובים השייכים למועצה ממתווה הפיצויים של האוצר, 16 בנובמבר 2023 (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של גדי ירקוני)

ירקוני מסביר שההודעה הראשונה לא הובנה כראוי. "הסברנו את זה בהודעה השנייה טוב יותר, כי לא הבינו את המכתב הראשון. אני אומר שלא נחייב תושבים לחזור, אבל אם הצבא יאשר וזה יהיה מתאים –  תתחילו לחזור כל אחד בקצב שלו ואנחנו בהחלט תומכים ביישובים שרוצים לחזור. ינואר זה עוד המון זמן במונחי מלחמה, ואנחנו נשוב לקבל החלטה ב־15 בדצמבר".

"המועצה הוציאה תיקון, אבל זה סימפטומטי", טוען פעיל באחד היישובים שביקש להישאר אנונימי. "זה מעורר תחושה שהם לא מספיק קשובים לציבור ושהם לא באמת מחזיקים באסטרטגיה מסודרת אלא נותנים לדברים להתפתח מאליהם.

"אנחנו צריכים מנהיגים מקומיים שיגידו למדינה שעם כל הכבוד הקהילות שלנו מתפרקות, ועד שלא תיתנו לנו את הנדרש לתקן אותם – אנחנו לא חוזרים"

"גם אנשים שרוצים מאוד לחזור לבתיהם חוששים שהמדינה תראה אותם חוזרים ואז תשתכנע שתושבי העוטף אמיצים ולא מקטרים – ואפשר לחזור לשגרה. אנחנו צריכים מנהיגים מקומיים שיגידו למדינה שעם כל הכבוד הקהילות שלנו מתפרקות, ועד שלא תיתנו לנו את הנדרש לתקן אותם – אנחנו לא חוזרים".

"ניקח את הדברים לתשומת הלב"

מהמועצה האזורית אשכול נמסר בתגובה: "טבח 7 באוקטובר פגע באופן הקשה והקיצוני ביותר במועצה האזורית אשכול. 200 תושבי המועצה נרצחו בטבח הנוראי ו־120 מתושבינו נחטפו, בהם ילדים, תינוקות וקשישים.

ההרס בקיבוץ בארי אחרי הטבח של חמאס, 14 באוקטובר 2023 (צילום: Erik Marmor/Flash90)

"המועצה מנהלת ארוע אר"ן בקנה מידה שכמוהו לא ידעה המדינה ושאף רשות מקומית לא נדרשה לו עד היום. מטבעו של אירוע כזה יש פערים בין המשאבים לצרכים ואנו פועלים מהרגע הראשון לאיתור וצמצום הפערים מול הנהגות היישובים באופן שיטתי וסדור.

"מאז הטבח, נמצא מטה החירום המועצתי בקשר שוטף עם כלל ההנהגות היישוביות. ראש המועצה מבקר את הקהילות במוקדי הפינוי ואחת לשבוע מתקיים מפגש משותף בין כלל ההנהגות למטה החירום המועצתי.

"מטה המועצה נמצא בשיח שוטף עם הנהגות היישובים ואנו תמהים על הטענות המועלות בכתבה, שכן הן אינן עומדות בהלימה לשיח איתם, לשותפות בניהול האירוע ולדברים אותם הם מבטאים במפגשים אלה"

"מטה המועצה נמצא בשיח שוטף עם הנהגות היישובים ואנו תמהים על הטענות המועלות בכתבה, שכן הן אינן עומדות בהלימה לשיח איתם, לשותפות בניהול האירוע ולדברים אותם הם מבטאים במפגשים אלה. ובכל זאת, אנו ניקח את הדברים לתשומת הלב ונמשיך לפעול ללא לאות לשיפור והידוק מתמיד של המענים והשיח.

"מאז יום הטבח עמלים עובדי המועצה 24/7 למתן מענים לכלל הקהילות, תחת מחסור קיצוני בכוח אדם. 95% מעובדי הרשות הינם תושבי המועצה שחוו את התופת והטראומה ופונו מביתם ומכאן הפגיעה המשמעותית הטבעית במצבת כוח האדם. עד כה גייסנו תוספת של עשרות תקנים ופועלים אל מול המדינה להתאמת המבנה הארגוני של המועצה כדי להבטיח את הצלחת תקומת אשכול.

נציגי המועצה האזורית אשכול מוחים נגד הדרת חלק מהיישובים השייכים למועצה ממתווה הפיצויים של האוצר, 16 בנובמבר 2023 (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של גדי ירקוני, צילום מסך)

"לאור דרישת המועצה הוכנסו כלל יישובי אשכול לתוכנית הטיפול והשיקום של מנהלת תקומה. הטיפול של המנהלת החל בשלב הראשון לפי סדר קדימות שהיא קבעה, ביישובים שספגו את הפגיעה קשה ביותר.

"כחלק מהמענים ליישובים במעגל הפגיעה השני, העבירה המועצה מתקציבה וללא מימון חיצוני סכום של חצי מיליון שקל לכל יישוב לצורך התארגנות ראשונית וטיפול בצרכים מיידים הנדרשים לניהול היישוב בעת הזו. כמו כן העמידה המועצה לכל יישוב במימונה יועץ ארגוני קהילתי.

"גם בשעה זו ממשיכים הצוותים ועמלים על פיתוח מענים בתחום החינוך במוקדי הפינוי. אנו קשובים לכל טענה ודלתנו פתוחה לנסות ולסייע בכל תחום"

"בתוך חודש וחצי, תחת המהלומה הקיצונית, הקימה המועצה מאפס מסגרות חינוך במוקדי הפינוי: שלוחות של בית הספר התיכון, בתי ספר יסודיים וגני ילדים. במקביל, נערכת המועצה אסטרטגית לשלב הבא, בו ניתן יהיה לחזור הביתה לאשכול כפוף למצב הביטחוני, והחלה בתהליך הקמת בית ספר זמני עורפי לקהילות שתחזורנה.

"גם בשעה זו ממשיכים הצוותים ועמלים על פיתוח מענים בתחום החינוך במוקדי הפינוי. אנו קשובים לכל טענה ודלתנו פתוחה לנסות ולסייע בכל תחום. תושבי המועצה הזקוקים לסיוע יודעים זאת ואנו שבים וקוראים להם לפנות אלינו בכל נושא".