המשטרה והמשרד לביטחון לאומי מחלקים נשק לכיתות הכוננות בארץ באופן בלתי שוויוני, לפי קריטריונים שאינם מדווחים לציבור וקשה למצוא להם הצדקה ביטחונית – אם היא בכלל קיימת, כך עולה מבדיקת זמן ישראל.
מבדיקה בשמונה רשויות מקומיות, הכוללות כ־80 יישובים, עולה כי המשטרה חילקה לכל כיתת כוננות בין שישה ל־20 רובים. מספר הכיתות ומספר הרובים שקיבלה כל כיתה אינו תואם את גודל היישובים: בעיירות קטנות חולק נשק רב בהרבה מאשר בכפר סבא, שגדולה פי חמישה מהן.
מאז פרוץ המלחמה הוקמו מאות כיתות כוננות וחולק נשק למאות כיתות נוספות שנשקיהן נלקחו מהן בעבר. חלק מהכיתות שייכות למשטרה וחומשו בנשק משטרתי; חלקן שייכות לצה"ל, ומאוישות על־ידי תושבים שנקראו למילואים וצוידו באופן זמני בנשק צה"לי; חלקן שייכות לרשויות המקומיות וחמושות באקדחים פרטיים. ביישובים רבים יש כיתות משטרתיות, צבאיות ואזרחיות יחד.
מספר הכיתות ומספר הרובים שקיבלה כל כיתה אינו תואם את גודל היישובים: בעיירות קטנות חולק נשק רב בהרבה מאשר בכפר סבא, שגדולה פי חמישה מהן
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מצהיר כי מאז פרוץ המלחמה הוקמו או חומשו מחדש כ־700 כיתות כוננות שצוידו בנשק משטרתי. עם פרוץ המלחמה הצהיר בן גביר כי ירכוש לכיתות הללו כ־10,000 רובים (נוסף על הנשק הצה"לי והפרטי).
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר לזמן ישראל בתגובה לכתבה שפורסמה בתחילת נובמבר, שבה צוטטו קציני ביטחון של רשויות מקומיות טוענים כי לא קיבלו מספיק נשק: "חולקו 6,000 נשקים… שמונה נשקים לפחות לכל כיתה […] "המשרד והמשטרה פועלים לתת נשקים נוספים".
בערי הפיתוח קיבלו הרבה יותר
מהבדיקה שערכנו עולה כי חלק מכיתות הכוננות קיבלו הרבה יותר משמונה רובים, ובאחרות – פחות משמונה. ביישובים שבדקנו, חלוקת הנשק בנובמבר הייתה מעטה, והפערים הבלתי מוסברים בחלק מהיישובים אף החריפו מאז אוקטובר.
בערי פיתוח בצפון הארץ המשטרה חילקה מספר גבוה יחסית של כלי נשק. במגדל העמק – עיר בת כ־25 אלף תושבים, ששטחה כ־7.3 קמ"ר – הוקמה כיתת כוננות אחת של המשטרה, שקיבלה מאז פרוץ המלחמה כ־20 רובים. גם ביוקנעם, ששטחה ואוכלוסייתה דומים לאלה של מגדל העמק, הוקמה כיתה משטרתית אחת ולה חולקו 21 רובים.
בנוף הגליל – עיר גדולה יותר, המשתרעת על כ־30 קמ"ר, עם כ־41 אלף תושבים – הוקמה כיתת כוננות אחת של המשטרה ולה חולקו 22 רובים באוקטובר וכמה רובים נוספים בנובמבר.
ואילו בכפר סבא, שבה כ־110 אלף תושבים ושטחה כפול מזה של מגדל העמק ויוקנעם, הוקמו שלוש כיתות כוננות משטרתיות, ולפי הבדיקה שערכנו, המשטרה חילקה לשלושתן יחד 15 רובים באוקטובר ושלושה נוספים בנובמבר. בסך הכול קיבלה כל כיתת כוננות משטרתית בכפר סבא שישה רובים בלבד. זאת, על אף שהעיר סמוכה לקלקיליה שברשות הפלסטינית.
כאשר משווים את מספר הרובים שחולקו לגודל האוכלוסייה, מגלים כי בבאר שבע חולקו פי 1.5 כלי נשק לנפש יותר מאשר בכפר סבא – ובמגדל העמק פי ארבעה יותר
בבאר שבע, שאוכלוסייתה מונה כ־210 אלף תושבים, הוקמו שלוש כיתות של המשטרה, וכל אחת מהן קיבלה עד כה 15 רובים בלבד. כאשר משווים את מספר הרובים שחולקו לגודל האוכלוסייה, מגלים כי בבאר שבע חולקו פי 1.5 כלי נשק לנפש יותר מאשר בכפר סבא – ובמגדל העמק פי ארבעה יותר.
במועצה האזורית עמק יזרעאל יש 38 יישובים, רובם מושבים וקיבוצים. אוכלוסייתם קטנה, כ־1,200 תושבים ליישוב, ואילו שטח היישובים מגיע לאלפי דונמים. חלקם בגודל של יוקנעם ומגדל העמק. חלקם צמודים לקו התפר. בכל יישוב יש כיתת כוננות אחת, והמשטרה חילקה באוקטובר שמונה רובים לכל אחת מהן. בנובמבר חילקו לאחדות מהכיתות במועצה אחד–ארבעה רובים נוספים.
בעיריות מגדל העמק ונוף הגליל דיווחו כי המשרד לביטחון לאומי חילק לכיתות הכוננות נשק בנדיבות בלי להערים קשיים. ואילו ניר שנער, קב"ט המועצה האזורית עמק יזרעאל, טוען כי במועצה השיגו את הנשק מהמשטרה לאחר שנאלצו להפעיל לחצים ו"להתחנן" כדבריהם. גורמים בעיריות כפר סבא ובאר שבע השמיעו טענה דומה.
ראש עיריית ירושלים משה ליאון הצהיר בסוף אוקטובר כי בעיר קמו 10 כיתות כוננות משטרתיות שחומשו בכ־200 רובים. מפקד מחוז ירושלים במשטרה, ניצב דורון תורג'מן, הצהיר אז כי בירושלים יוקמו 33 כיתות כוננות משטרתיות שיקבלו כ־550 רובים. גורם בכיר במשטרה אמר לזמן ישראל כי עד סוף נובמבר כבר קמו בירושלים 32 כיתות שקיבלו יותר מ־500 רובים.
בעיריות מגדל העמק ונוף הגליל דיווחו כי כיתות הכוננות קיבלו נשק בנדיבות. ואילו במועצה האזורית עמק יזרעאל טענו כי השיגו את הנשק מהמשטרה לאחר שנאלצו להפעיל לחצים ו"להתחנן" כדבריהם
בירושלים חיים כ־600 אלף אזרחים ישראלים. כיתות הכוננות שלה קיבלו פי 3.5 יותר נשק משטרתי לנפש מאשר בבאר שבע ופי חמישה יותר מבכפר סבא. ייתכן כי הסיבה לכך היא האתגרים הביטחוניים המיוחדים של הבירה, הגובלת בשטחים משלושה צדדים ושבה חיים כ־300 אלף פלסטינים תושבי ישראל. בהיעדר הסבר, או קריטריונים שקופים לחלוקת הנשק, לא ניתן לדעת אם זאת הסיבה.
בתל אביב וגבעתיים הוקמו כיתות כוננות ביוזמת העיריות והשיטור הקהילתי, הכפוף לעירייה ולמשטרה יחד. לטענת גורמים בשתי העיריות, הן הוקמו בלא מעורבות של המשרד לביטחון לאומי. בכיתות הכוננות של סל"ע (השיטור הקהילתי) בתל אביב יש כ־220 מתנדבים חמושים בנשק משטרתי; בכיתה המקבילה בגבעתיים – 60.
בתל אביב, שנמצאת במרחב הבטוח יחסית של גוש דן, מתגוררים כ־460 אלף תושבים, ובגבעתיים השכנה כ־60 אלף. בתל אביב חולק, אפוא, פי שניים יותר נשק משטרתי לנפש מאשר בבאר שבע ופי שלושה מאשר בכפר סבא; בגבעתיים חולק בערך פי ארבעה מאשר בבאר שבע ופי שישה מאשר בכפר סבא.
פעילים חברתיים ערבים ויהודים בלוד טוענים כי בכיתת הכוננות המשטרתית בעיר יש "עשרות מתנדבים חמושים". בעיריית לוד סירבו להתייחס לדברים ולמסור כמה כלי נשק קיבלה כיתת הכוננות מהמשטרה, אך מסרה: "יש לנו מספיק נשק".
במשרד לביטחון לאומי סירבו בעקביות להשיב לשאלה מה הסיבה להבדלים במספר כלי הנשק ומה הקריטריונים לחלוקה. גורם במשרד טען כי הפרסום "מסוכן לביטחון שדה"
במשרד לביטחון לאומי סירבו בעקביות להשיב לשאלה מה הסיבה להבדלים במספר כלי הנשק שחילקו המשרד והמשטרה ביישובים השונים – ומה הקריטריונים לחלוקה שלהם. גורם במשרד טען כי פרסום המידע על חלוקת הנשק "מסוכן לביטחון שדה". גם במשטרה לא השיבו לשאלתנו בנושא.
לדברי ניצב בדימוס שמעון לביא, ששימש כפרויקטור לכיתות הכוננות במשטרה מ־10 באוקטובר עד לשבוע שעבר: "חילקנו הרבה נשק, והם ממשיכים לחלק. חלק מהכיתות קיבלו יותר ממה שהם אומרים שקיבלו. כולם קיבלו מספיק. האתגר כרגע הוא לא להוסיף נשק, אלא לפתח תפישת הגנה, לאמן, לפרוש ולנהל את כיתות הכוננות באופן שיבטיח ביטחון".
למה בחלק מהיישובים כיתות הכוננות קיבלו יותר ובחלק פחות? מה הקריטריונים שלפיהם הוחלט כמה לחלק בכל יישוב?
"אי־אפשר להשוות בין היישובים. כל יישוב קיבל לפי הצרכים שלו".
בכפר סבא שצמודה לקלקיליה צריך פחות נשק מאשר במגדל העמק ונוף הגליל?
"בכפר סבא קיבלו מספיק נשק".
כמה?
"אני לא זוכר ולא מעודכן. חילקנו נשקים בשרון רק לפני שבוע, בכפר סבא, הוד השרון, רעננה. אבל הפרטים נמצאים במשטרת ישראל".
חלוקת נשק מעוותת. הסיבה לכך לא ברורה
חלק מהקב"טים שאיתם שוחחנו – ביישובים שקיבלו פחות נשק – טוענים כי הקריטריון לחלוקת הנשק הוא פוליטי. לטענתם, ערים שבהן יש אוכלוסייה ימנית יותר, בוחרים פוטנציאליים רבים יותר לעוצמה יהודית וראשי עיר מהליכוד, קיבלו יותר נשק מערים, מושבים וקיבוצים שרוב אוכלוסייתם וראשי העיר שלהם שייכים לשמאל–מרכז. במשרד לביטחון לאומי ובמשטרה לא הגיבו לטענה הזאת.
חלק מהקב"טים שאיתם שוחחנו טענו כי הקריטריון לחלוקת הנשק הוא פוליטי. לטענתם, ערים ימניות יותר קיבלו יותר נשק מערים המזוהות עם השמאל–מרכז
בדיקת דפוסי ההצבעה ביישובים השונים והרקע הפוליטי של ראשי הרשויות מעלה כי הטענה לחלוקה על בסיס פוליטי מתאימה למציאות באופן חלקי, אך לא באופן מלא.
בכפר סבא מרבית התושבים מצביעים בבחירות למפלגות האופוזיציה, וראש העיר, רפי סער, צמח במפלגת העבודה. ואילו בירושלים, מגדל העמק ונוף הגליל רוב התושבים מצביעים למפלגות הקואליציה וראשי העיר הם אנשי ימין.
בבאר שבע, שבה חולק פחות נשק מאשר בירושלים וערי הפיתוח, אבל יותר מאשר בכפר סבא, מרבית האוכלוסייה מצביעה לימין, אבל ראש העיר, רוביק דנילוביץ', אינו איש ימין. בן גביר הגיע לחלוקת נשק לכיתת הכוננות בבאר שבע, הצטלם במקום ופרסם את האירוע.
גורם בעיריית באר שבע טוען: "היחסים בין בן גביר לרוביק רעועים. אחרי 'שומר החומות' הקמנו סיירת ביטחון. הסמכויות שלה לא גדולות, אסור למתנדבים לעצור חשודים, והם לא חמושים. אנשי בן גביר לחצו שהסיירת תהיה אקטיבית יותר. רוביק לא הסכים להיות מעורב בלחצים האלה. כשקמה כיתת הכוננות, לא קיבלנו הרבה נשק". בעיריית באר שבע לא הגיבו לדברים.
חלוקת הנשק אינה שוויונית ואין לה קריטריונים שקופים. ייתכן שהסיבה לכך נובעת משיקולים ענייניים שבמשרד לביטחון לאומי ובמשטרה בחרו להסתיר מהציבור
אבל בתל אביב, גבעתיים ויוקנעם, שבהן המשטרה חילקה נשק בנדיבות, רוב התושבים מצביעים למפלגות השמאל והמרכז וראשי העיר מזוהים עם האופוזיציה, עובדה שמעמידה את הטענה לאפליה פוליטית בספק (אף כי בתל אביב ובגבעתיים הנשק חולק במסלול שעקף את המשרד לביטחון לאומי).
במועצה האזורית עמק יזרעאל, שהיו"ר שלה אייל בצר מזוהה עם האופוזיציה, ורוב היישובים בה הם קיבוצים ויישובים קהילתיים, נשמעו תלונות על קמצנות בחלוקת הנשק. מהבדיקה שערכנו עולה כי ביישובי המועצה האזורית חבל מודיעין חולק נשק בכמות גדולה יותר מאשר בעמק יזרעאל. ראש מועצת חבל מודיעין שמעון סוסן הוא איש ליכוד, והאוכלוסייה ביישובי המועצה מגוונת.
![אימון של סיירת הביטחון העירוני (סל"ע) בתל אביב, אוקטובר 2023 (צילום: דוברות עיריית ת"א)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/11/3-1-1024x640.jpg "אימון של סיירת הביטחון העירוני (סל"ע) בתל אביב, אוקטובר 2023 (צילום: דוברות עיריית ת"א)")
כך או כך, העובדות מראות בבירור כי חלוקת הנשק אינה שוויונית, אין לה קריטריונים שקופים ואין לה הסבר ברור. ייתכן שהסיבה לכך נובעת משיקולים ענייניים שבמשרד לביטחון לאומי ובמשטרה בחרו להסתיר מהציבור, או אולי פשוט בשל בלגן וחוסר סדר.
מהמשרד לביטחון לאומי נמסרה תגובה הזהה לתגובה לכתבה קודמת בנושא חימוש כיתות הכוננות: "בימים אלה משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי מתקנים החלטת עבר אומללה לפיה סגרו את כיתות הכוננות בארץ.
"המשרד לביטחון והמשטרה פועלים לתת נשקים נוספים. ברור שהשר בן גביר רוצה הרבה יותר, ככל שזה היה תלוי בו – לכל יישוב יהיו 100 נשקים"
"בהתאם למדיניות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי, בשלושת השבועות האחרונים המשרד והמשטרה הקימו בכל רחבי הארץ כ־700 כיתות כוננות עם 6,000 נשקים שנרכשו באופן מיידי".
"סבב חלוקת הנשקים הראשון הסתיים וצפוי להתקבל משלוח כלי נשק נוסף, המיועד לסבב החלוקה השני לצד הקמת כיתות כוננות נוספות. ממצב של 0 נשקים לכיתת כוננות יש כיום שמונה נשקים לפחות לכל כיתה, בהתאם למה שנקבע על־ידי פיקוד העורף והמשטרה לאור עבודת מטה שנעשתה. למרות זאת, המשרד לביטחון והמשטרה פועלים לתת נשקים נוספים. ברור שהשר בן גביר רוצה הרבה יותר, ככל שזה היה תלוי בו – לכל יישוב יהיו 100 נשקים".
ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו