"ועוד אני מאמינה אני, כי לא ייתכן שאין דבר למגר את הרשע בעולם, אלא על ידי טבח האדם. כי עצלות המחשבה היא זו, המובילה אותנו תמיד בדרך האחת והסלולה, אם גם סלולה היא בעצמותיהם של מיליוני אנשים".
(לאה גולדברג, "על אותו הנושא עצמו", 1939)
נדמיין מומחה להשתלת איברים הפוגש אדם צעיר ובריא, ומגלה שאיבריו תואמים את האיברים להם זקוקים חמשת חוליו הגוססים. המתמטיקה פשוטה – איש בריא אחד תמורת הצלת חמישה בני אדם נואשים.
בתרגיל החשיבה, שהוא וריאציה של בעיית הקרונית המפורסמת, מדגישה הפילוסופית היהודייה־אמריקאית ג'ודית ג'רוויס תומסון, בין היתר, את קלות האובייקטיפיקציה של אותו אדם, ואי ההכרה בו כתכלית בפני עצמו.
כאותו קוצר איברים המקים לחיים חולים אנושים, כך ראש הממשלה הנאשם בפלילים בנימין נתניהו החל למנות בנאומו בשבת האחרונה את חלק משמות הישראלים ששוחררו מהשבי, בניסיון להצדיק את חידוש הלחימה.
כאותו קוצר איברים המקים לחיים חולים אנושים, כך ראש הממשלה הנאשם בפלילים החל למנות בנאומו בשבת האחרונה את חלק משמות הישראלים ששוחררו מהשבי, בניסיון להצדיק את חידוש הלחימה
המדינה החזקה במזרח התיכון, לשיטתה לפחות, רואה בחטופים כאמצעי להחייאת פעולות אלימות – המוסוות בדרך כלל בשגרה הקולקטיבית – המשמרות את רוח הטרור והנקם. את האחריות על הנעת מכונת המלחמה האדירה שלה – המסכנת את חיי החטופים – היא מטילה על אי נכונותו של ארגון הטרור חמאס לעמוד בתנאי ההסכם, כאילו שההחלטה האם ומתי ישוחררו החטופים כלל לא נוגעת לפעולות הישראליות.
הרי זה ברור שהסלקציה לפיה פעלו הגורמים המדיניים בישראל, היא זו שמראש מכשירה הפקרה של רוב החטופים, בתואנות על מחירים דמיוניים לכאורה, שאין באפשרותו של נתניהו לקבל, מאחר שהם עשויים לפרק את ממשלתו ולהביא את הקץ הבלתי נמנע של שלטונו. כאילו שזה בכלל יכול או צריך להתקיים אחרי מחדל אוקטובר.
לו הצלת החטופים הייתה הגורם המכריע בהחלטה המדינית, שום מחיר הלוקח בחשבון את הפרת החוזה החברתי לא היה יכול להיות גבוה מדי. בכך טמון ההבדל בין מדינה הפועלת בהתאם לערכים המתחייבים מעצם קיומה – המסדירים את יחסי החיים – ובין מדינה הדוהרת לכאוס, מובלת על ידי תפיסות ערכיות של רוח הטרור. זהו גבול שהולך ומטשטש בשעת הלחימה.
בדיוק כפי שהמדינה פירקה את מנגנוניה שלה בשם הישרדותו של אחד, כך נדמה שהמדינה שמה את כל יהבה על תהליך הרסני ובלתי אפשרי של פירוק מיידי של רעיון – יהא המחיר אשר יהא. אלה שזכו להיוושע אחרי בגידת ראשי המדינה, נוכחים כעת בחייהם כאובייקטים על לוח של מדינאי ערל לב ורשע, שמנצל את הפקרתם ככלי מיקוח בינלאומי למשיכת זמן הלחימה.
הניסיון לנסוך בהם פרסונליזציה, רסס מבושם של תכלית, על ידי דקלום ציני של שמותיהם בנאום של מדינאי החשוד בשחיתות, לא רק שלא היה משכנע, אלא אפילו מרושע. באותה המידה, יכול היה כל שם כזה להיות מוחלף בשם של מישהו אחר שלא נכלל בעסקה רק בשל ניצול מנגנוני הכוח עבור אינטרסים נקודתיים. רק מי שאינו פועל למען החיים מרגיש צורך להצדיק את החיים.
הניסיון לנסוך בהם פרסונליזציה, רסס מבושם של תכלית, על ידי דקלום ציני של שמותיהם בנאום של מדינאי החשוד בשחיתות, לא רק שלא היה משכנע, אלא אפילו מרושע
כבד של ילד, ריאות של ילדה, קרניות של בת 16, לבלב של אימא, מוכנים להשתלה מיידית בגוף הפוליטי הלא מתפקד, הכול בשביל להשהות את גסיסת הדוקטור והמנהיג האחראי. "אלוהים אדירים! זה חי! חי! בזכותי!" צועק המדינאי בארץ העורמת את מתיה ואת מתיה־הלא־מתים־עדיין.
התייחסותו של נתניהו להוצאה להורג של אזרח שנחשד כמחבל באמירה המחליאה "אלה החיים" – העידה על החלטה פנימית ברורה: המדינה בחרה בשיטת קצירת האיברים כדי להניע לכאורה מחדש את הצלת העסקה. בה בעת היא גם לקחה על עצמה ביודעין החלטה חשבונאית לא הכרחית המסכנת את כל מי שעדיין נותר בשבי, פוגעת בלגיטימציה של פעולת ההתגוננות, ומחריפה את ביטויי האנטישמיות בעולם.
התייחסותו של נתניהו להוצאה להורג של אזרח שנחשד כמחבל באמירה המחליאה "אלה החיים" – העידה על החלטה פנימית ברורה: המדינה בחרה בשיטת קצירת האיברים כדי להניע לכאורה מחדש את הצלת העסקה
ההסתערות הקנאית וחסרת המעצורים על עזה מוכיחה שלמדינאים בעת הזו אין מספיק רוח שתניע את פעולת הדמיון לכדי הצלת כל החטופים החיים, ולשינוי אמיתי של פרדיגמת האלימות ההיסטורית.
פרדיגמת "אלה החיים" היא הכרה בתבוסת ההווה, שיכול היה להיות אחרת לו רק חייהם של כולם היו נתפסים כתכלית, ולא כעוד תרגיל על קרון המוכרח לדרוס חפים מפשע, בלי לתקן את המנגנון שהביא לסטייתו מלכתחילה. פסיכולוגיית הפחד של נתניהו מהפסקת הלחימה פוגעת בפועל בהצלת חיי החטופים.
אל לנו לשכוח שכל רעיון, מקורי או הגיוני ככל שיהיה, הוא המצאה – בדיוק כשם שהקרון הוא המצאה. הפריזמה של נתניהו – "אלה החיים" – היא המצאה. דעה קדומה. רובה טעון המכוון לרקה של החטופים.
לנו אסור לאמץ את ההמצאה הזאת. ההמצאה הזו הורגת. החיים תמיד יהיו עדיפים על המוות הנמנע, וחובתנו לאמץ את זו המוקיעה את הקרבת הקורבן כהכרח קדוש, כי "מתוק האור וטוב לעיניים לראות את השמש".
לנו אסור לאמץ את ההמצאה הזאת. ההמצאה הזו הורגת. החיים תמיד יהיו עדיפים על המוות הנמנע, וחובתנו לאמץ את זו המוקיעה את הקרבת הקורבן כהכרח קדוש, כי "מתוק האור וטוב לעיניים לראות את השמש"
עתה נדמיין מומחה להשתלת איברים הפוגש חמישה אנשים צעירים ובריאים, ומגלה שאיבריהם תואמים את האיברים להם הוא עצמו זקוק כדי לשרוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל מאמר ביקורת, גם אם צודק וחד.
חייב שתהיה בו סדרת צעדים ברורים ספציפיים
שמציעים פתרון ראליסטי .
יותר מדי מתארי בעיות.
מעט מדי מנסחי פתרונות שאפשר ליישם עכשיו.
איך מעיפים את הפשיזם והביב?
איך מייצרים משטר גבולות שנותן ביטחון לאזרחים?
עם מי? תוך כמה זמן? האם יש לזה הנהגה ותמיכה?
האם זה מייצב את ישראל אזורית ופנימית?