הדבר הראשון שמתחשק לומר אחרי קריאת הריאיון מעורר ההדים עם יאיר גולן שפורסם בסוף השבוע ב"הארץ" הוא "תהיה אמיץ ותשתוק". במחי בוקר אחד של גבורה עילאית הפך גולן מפוליטיקאי כושל שנפלט מהמערכת למנהיג הלא רשמי אבל הבהחלט נערץ של מחנה השמאל החדש.

יש סיבות טובות לכך שכוכבו דורך עכשיו: בניגוד לחבורת העסקנים המושחתים שמנהלים את המדינה, סגן הרמטכ"ל לשעבר הוא גם אמיץ וגם ישר. פיו וליבו שווים. אלה תכונות נדירות בציבוריות הישראלית, אבל למרבה האירוניה, דווקא הידיעה שגולן מתכוון בדיוק למה שהוא אומר מטרידה מאוד.

"צריך להבין איך השמאל הישראלי בנוי", משרטט גולן את מפת הרעיונות במחנה כפי שהוא רואה אותה. "רוב מחנה השמאל הוא אולטרה פטריוטי. הוא המחנה הלאומי האמיתי. חברה יצרנית, עמלה, שוחרת טוב… הם הרוב המוחלט.

"בצדם יש מיעוט קולני שאימץ אג'נדות שהן לא אג'נדות ישראליות. משבר האקלים, זכויות בעלי חיים… השמאל הכביכול רדיקלי הזה צובע את השמאל הישראלי בצבעים לא בריאים, לא נכונים. מה אתה מדבר איתי עכשיו על איזה פעיל בתל אביב שכל מה שמעניין אותו זה זכויות בעלי חיים? למי אכפת מהשטויות האלה?"

יאיר גולן בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית בחיפה, 18 במרץ 2023 (צילום: "X", שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

לא קל לפורר את בליל הסטריאוטיפים הרדודים שגולן יורה כאן בלי למצמץ. כמו ערב ממוצע בערוץ 14, כמו נאום של דונלד טראמפ, הוא זורק לאוויר אוסף של הכללות ודעות קדומות ועכשיו לך תפריך אותן. הסיסמאות פשטניות, המציאות מורכבת.

כל מה שצריך זה להדביק תל אביבים/פריווילגים/ירוקים/רדיקלים/לא פטריוטים בחבילה אחת – והעבודה כבר נעשתה. הרעל חלחל. כשזה מגיע מבנימין נתניהו ומלהקת השופרים הפשיסטים זה מפחיד אבל צפוי; כשזה מגיע ממי שמתיימר להנהיג את השמאל הישראלי זה עצוב, ומאוד מדאיג.

תפקידו של מי שמתיימר להוביל את מחנה השמאל הוא להציג אלטרנטיבה לעולם המושגים החשוך של השלטון הנוכחי. במקום זה, גולן מאמץ את הז'רגון הימני־שמרני, ומנסה לבדל את עצמו מה"0מול"

תפקידו של מי שמתיימר להוביל את מחנה השמאל הוא להציג אלטרנטיבה לעולם המושגים החשוך של השלטון הנוכחי. במקום זה, גולן מניף דגל לבן: הוא מאמץ את הז'רגון הימני־שמרני, ומנסה לבדל את עצמו מכל מה שמזוהה כ"0מול".

אקלים? תל אביב? בעלי חיים? אג'נדות אוניברסליות? איכס. אני בדיוק כמוכם, מנסה גולן לומר, רק בעד הסדר עם הפלסטינים. אולטרה פטריוט עם כוכבית בקטע של ההתנחלויות. מתעורר החשש שאם הריאיון היה נמשך עוד קצת, הוא היה מגיע אל הפמיניזם וזכויות להט"בק. עוד אג'נדות שהגיעו מהעולם הגדול והמושמץ וצובעות את השמאל הישראלי בצבעים "לא בריאים ולא נכונים".

גולן כבר אמר דברים ברוח דומה לפני הקרב על ראשות מרצ, כשהגדיר את משבר האקלים "סוגיה אזוטרית". תוצאות הבחירות הפכו אותו לדמות די אזוטרית במפה הפוליטית.

אבל קרה מה שקרה וכעת הוא בעמדת זינוק טובה להובלת הציבור נטול הבית שמשמאל ליאיר לפיד, ולכן לא מיותר לחזור אל היסודות: משבר האקלים הוא לא "קשקוש", אלא קונצנזוס מדעי וטלטלה גלובלית המשפיעה עלינו כבר עכשיו ומהווה איום על האנושות כולה.

במקום לבזות, להגחיך ולהדביק סטיגמות מדומיינות למי שמניפים את הדגלים הללו, אפשר לצפות מיאיר גולן להעביר מסר חד־משמעי שכמנהיג מחנה בכוונתו לחבק ולהסביר פנים לכולם

הראשונים שייפגעו (וכבר נפגעים) ממשבר האקלים הן הקבוצות המוחלשות בחברה הישראלית שגולן, שרואה בעצמו מנהיג חברתי עם גישה "מסבירת פנים", אמור לדאוג להן: הזקנים, העניים, תושבי הפריפריה, החקלאים.

ממי שמתיימר להיות מנהיג שמאל אפשר לצפות להבנה שסביבה וחברה הן שני צדדים של אותו מטבע: אם גולן רוצה להיטיב עם תושבי הנגב והפריפריה הוא יצטרך לדאוג להם לתחבורה ציבורית ראויה – רצוי גם בשבת – שבלעדיה אין נגישות לתעסוקה, לימודים, פנאי ותרבות.

פסולת שהושלכה באופן לא חוקי בשטח פתוח. אילוסטרציה (צילום: עדן אוליאל, רשות הטבע והגנים)

אם הוא רוצה להפוך את אופקים ונתיבות לאטרקטיביות, הוא צריך להציף אותן בעצים ושטחים ירוקים. אם הוא דואג לאיכות חייהם ולחיים עצמם של תושבי הנגב, הגליל וקו התפר, עליו להכריז מלחמה על מגפת שרפות הפסולת הפיראטיות שמרעילות אותם.

אם הוא דואג לרווחת כל שכבות העם, שיגן על חופי הים – נכס הטבע המופלא הגדול ביותר של ישראל – מפני איומי נדל"ן ומזימות תכנוניות שונות ומשונות. אם הוא רוצה להיאבק ביוקר המחיה ובד בבד לדאוג לבריאות הציבור הוא צריך להפוך את פירמידת המזון בישראל, להנגיש את מחירי הפירות, הירקות והמזון המקומי ולא לחשוש להטיל מיסים על מזון מעובד, עתיר חומרים מזיקים.

שמאל זה מכלול, זו השקפת עולם מלאה, שלצד חיים בשלום עם השכנים כוללת עוד כמה וכמה מטרות נשגבות, ובראשן הדאגה לחלשים שבינינו. כן, כולל בעלי החיים

במקום הסעיף האחרון, גולן מסביר בריאיון המדובר שהוא מתנגד למס על משקאות ממותקים כי "אתה לא יכול להתקדם באופן שחותר לאי הסכמות". כלומר, הוא מעדיף לחתור להסכמות עם עסקני הציבור החרדי על חשבון בריאותם של מאות אלפי ילדים. אין הבדל מהותי בין זה ובין הוויתור של הממשלה הנוכחית לחרדים על לימודי ליבה. זו לא מנהיגות חברתית. זה אופורטוניזם.

גולן מדבר בראיון על סדר עדיפויות – וצודק. מנהיג ומדינה צריכים לקבוע סדר עדיפויות, ולגיטימי לטעון – ואולי אפילו מוצדק – שהמשימה הדחופה ביותר שלנו כרגע היא הגעה להסדר עם השכנים. רק שממשלה לא פועלת באפיק אחד ולא מקדמת רק אג'נדה אחת בכל זמן נתון.

הפגנה בתל אביב הקוראת למאבק במשבר האקלים, 29 באוקטובר 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

שמאל זה מכלול, זו השקפת עולם מלאה, שלצד חיים בשלום עם השכנים כוללת עוד כמה וכמה מטרות נשגבות, ובראשן הדאגה לחלשים שבינינו. כן, כולל בעלי החיים. במקום לבזות, להגחיך ולהדביק סטיגמות מדומיינות למי שמניפים את הדגלים הללו, אפשר לצפות מיאיר גולן להעביר מסר חד־משמעי שכמנהיג מחנה בכוונתו לחבק ולהסביר פנים לכולם.

פוליטיקאים שמגרשים ורודפים את כל מי ששונה מהם יש לנו מספיק.