תמונה כזו אפשר כנראה לראות רק בישראל: ביום ראשון השבוע התקיים בזום דיון של המנהלת להיערכות לשינוי אקלים. מדובר בגוף שבו נציגים מכ-35 ארגונים, ממשלתיים ואזרחיים, שמרכז את ההכנה של ישראל להשלכות של משבר האקלים.
את הדיון הוביל ד"ר עמיאל וסל, ראש אגף חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, כשהוא לבוש מדים ודרגות סרן על כתפיו. וסל, שריונר שמשרת בימים אלה במילואים בגבול הצפון, נאלץ מדי פעם להתנצל ולנטוש את הדיון לטובת מרחב מוגן בגלל אזעקות באזור שבו הוא נמצא.
המשרד להגנת הסביבה, כמו התנועה הסביבתית בכלל, מנווט בימים אלה במציאות מורכבת: הפער בין סדר היום בישראל – שכולל מלחמה, מלחמה ועוד קצת מלחמה; לבין אחת המשימות העיקריות של המשרד – הכנת המדינה למשבר האקלים והשלכותיו – לכאורה מעולם לא היה גדול יותר.
הישראלים עסוקים בשאיפה לעבור בשלום את השעה הקרובה, את היום הקרוב, בעוד משבר האקלים נתפס כמו בעיה עתידית, ערטילאית. רק שמומחי סביבה רואים את זה אחרת לגמרי. חלקם דווקא מוצאים דמיון מובהק בין התחומים.
הישראלים עסוקים בשאיפה לעבור בשלום את השעה הקרובה, את היום הקרוב, בעוד משבר האקלים נתפס כמו בעיה עתידית, ערטילאית. רק שמומחי סביבה רואים את זה אחרת לגמרי ודווקא מוצאים דמיון מובהק בין התחומים
"כמו שב-7 באוקטובר נתפסנו לא מוכנים למרות שלכאורה ידענו הכול והעובדות היו מונחות לנגד עינינו", אמר לי השבוע מומחה אקלים שביקש להישאר בעילום שם, "גם במשבר האקלים נחטוף למרות שהכול ידוע וכבר שנים מדברים על מה שעומד לקרות. וזה ממש לא עומד לקרות בסוף המאה כמו שאנשים מדמיינים".
בעוד בישראל קשה להתנתק מהאקטואליה הבוערת, ב-OECD עובדים כרגיל ובתחילת השבוע שיגרו לעברנו עוד נור אזהרה. למעשה, לא רק לעברנו.
דוח Climate Action Monitor שפרסם הארגון קובע כי יש האטה משמעותית בפעילות ההיערכות למשבר האקלים של מדינות העולם. אמנם לא אצל כולן באותה מידה, אבל בממוצע ב-2022 נרשמה עלייה זניחה בפעילות הממשלתית בתחום האקלים, בעוד כדי להשיג את היעדים שעליהם המדינות התחייבו נדרשת האצה משמעותית.
לפי הדוח, ישראל היא אחת המדינות שישלמו את המחירים הגבוהים ביותר בגלל משבר האקלים, והיא מוגדרת כ-hotspot, תרתי משמע.
מספר ימי הבצורת, מספר הימים החמים באופן קיצוני (35 מעלות ומעלה), מספר הלילות החמים (מעל 20 מעלות) שלא מאפשרים לבניינים, לגידולים החקלאיים ולגוף האדם להצטנן – עומד לגדול משמעותית בישראל.
מספר ימי הבצורת, מספר הימים החמים באופן קיצוני (35 מעלות ומעלה), מספר הלילות החמים (מעל 20 מעלות) שלא מאפשרים לבניינים, לגידולים החקלאיים ולגוף האדם להצטנן – עומד לגדול משמעותית
"ה-OECD בעצם אומר לנו – 'תפסיקו להגיד שצריך להיערך למשבר האקלים, ותתחילו להיערך'", אומרת פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, "והם גם מצביעים על התחומים העיקריים שכדאי לנו להשקיע בהיערכות אליהם. פחות סופות שלגים, יותר בצורות וחום קיצוני".
דוח ה-OECD נכתב בצל הנתונים המשמעותיים שנוספו בחודשים האחרונים: לפי סוכנויות האקלים בעולם, כל חמשת החודשים האחרונים – מיוני ועד אוקטובר – היו החמים בהיסטוריה של אותו חודש. זה כבר כמעט ודאי ששנת 2023 תוכרז כשנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות, ותהיה גבוהה ב-1.43 מעלות צלסיוס בהשוואה לטרום המהפכה התעשייתית.
כאילו כדי להמחיש את הקשר ההדוק בין העובדה שהעולם מתלהט לבין המלחמה שמתחוללת כעת בישראל, מתפרסם בימים אלה מחקר בכתב העת Science of the Total Environment בו טוענים שני חוקרים איטלקים כי מלחמות גורמות נזק לסביבה ולטבע יותר מכל פעילות אנושית אחרת, כולל בנייה, תחבורה ותשתיות אחרות.
"הפגיעה של הקונפליקטים הצבאיים בסביבה גדלה ככל שעוצמת כלי הנשק גדלה", כותבים החוקרים, "וזה מתווסף למשבר האקלים ולגידול האקספוננציאלי באוכלוסייה".
"הפגיעה של הקונפליקטים הצבאיים בסביבה גדלה ככל שעוצמת כלי הנשק גדלה", כותבים החוקרים, "וזה מתווסף למשבר האקלים ולגידול האקספוננציאלי באוכלוסייה"
איך מקבלים קשב למשבר אחד כשהמדינה שקועה במשבר אחר, אולי המדמם והכואב בתולדותיה? "בשבוע שעבר הרציתי בפני 200 מורים למדעים מכל הארץ", מספרת פרופ' קרונפלד-שור.
"התלבטתי הרבה, כי לכאורה אתה בא להציג מציאות קשה ומפחידה בימים שבהם ממילא אנחנו נמצאים במצב לא מעודד ואנשים לא רוצים לשמוע על עוד סכנות. זו סיטואציה קשה.
"אז אני בוחרת לדבר על ההתגייסות של הציבור והחברה מאז ה-7 באוקטובר, שמוכיחה שאנחנו יכולים להתגייס כדי להתמודד עם קשיים ואתגרים. אם נדע לנצל את היכולת הזו גם לגבי שינוי האקלים, זה יהיה נהדר. צריך לחשוב למה זה לא קורה ואיך עושים את זה נכון. הפתרון הוא לא להפחיד אלא לנצל הזדמנויות".
"התגייסות הציבור מאז ה-7 באוקטובר מוכיחה שאנחנו יכולים להתגייס כדי להתמודד עם קשיים ואתגרים. אם נדע לנצל את היכולת הזו גם לגבי שינוי האקלים, זה יהיה נהדר"
הגישה של קרונפלד-שור בהחלט ראויה להערכה, אבל הציבור הישראלי נוטה להתעורר אחרי אסונות, ולא לפניהם. השאלה היא איך רותמים אותו לסוגיית משבר האקלים בזמן, ולא כשיהיה מאוחר מדי.
בינתיים, גם בממשלה הנושא נדחק לתחתית סדר העדיפויות. התוכניות הממשלתיות בתחום האקלים תוקצבו במסגרת התקציב התוספתי, לא בבסיס התקציב, וכל הנושאים התוספתיים בוטלו כעת לרגל המלחמה. מדובר במאות מיליוני שקלים שיועדו להיערכות לאקלים ונכון לעכשיו לא יגיעו.
"אנחנו נמצאים בשיח על זה עם האוצר", אומרת קרונפלד-שור, "בעיות האקלים לא הולכות לשום מקום, ואם לא נמשיך להיערך תוך כדי המלחמה, ביום שאחריה נגלה שאנחנו משלמים מחירים כבדים בנוסף לאלה שכבר שילמנו".
בינתיים, כשתיפתח ועידת האקלים בדובאי בעוד עשרה ימים, ההשתתפות ההמונית שהייתה צפויה מצד ישראל תהפוך להתגנבות יחידים. האבטחה הכבדה שנדרשה והעלויות הנגזרות ממנה, בנוסף לאווירה הכללית גרמו לכך שרוב חברי המשלחת ביטלו את השתתפותם, כולל השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. מהמשרד להגנת הסביבה יצאו רק קומץ אנשי מקצוע וכך גם ממשרדים אחרים.
הביתן הישראלי, שתוכנן להיות חגיגי ומושקע, יופעל כנראה במתכונת צנועה מאוד. נשקלה האפשרות להשתמש בו כפלטפורמה להצהרה פוליטית, בדומה למה שאוקראינה עשתה בוועידת האקלים בשארם א-שייח' לפני שנה – למשל באמצעות תמונות של החטופים – אבל הרעיון נגנז.
וכך הנוכחות של ישראל בוועידה תהיה זניחה, ואם להיות כנים – די תואמת את חלקה של ישראל במאבק הגלובלי נגד משבר האקלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו