בנימין נתניהו לא ראוי להמשיך לנהל את המלחמה הקיומית אליה נקלעה ישראל. הוא לא מסתיר את מטרתו העיקרית, אחיזתו בכל מחיר בכס המלכות. החלטותיו גם בעת המלחמה מחושבות ומיועדות קודם כל לעתידו הפוליטי והמשפטי. הן עלולות להיות הרות אסון ליום שלאחריה. והוא מתקרב.

בני גנץ בתמימותו, או מתוך עניין אלקטורלי, הצהיר שוב על כניסתו מתחת לאלונקה. בפוליטיקה, אין אלונקות. יש זירת אגרוף. בהצטרפותו יחד עם חברי מפלגתו לממשלת ימין קיצונית, גנץ תורם לאחיזתו של נתניהו וחבריו לקואליציה האחראית להפקרת תושבי עוטף עזה.

גנץ בתמימותו, או מתוך עניין אלקטורלי, הצהיר שוב על כניסתו מתחת לאלונקה. בפוליטיקה אין אלונקות. יש זירת אגרוף. בהצטרפותו עם מפלגתו לממשלת ימין קיצונית, גנץ תורם לאחיזת נתניהו

כמה ציניות עוד נדרשת כדי להבין עם מי יש לנו עניין? הרי לכל הדעות נתניהו לא יתפטר גם לאחר הפסקת האש. אמנם ועדת חקירה ממלכתית תוקם, אך עבודתה תימשך זמן רב עד לגיבוש מסקנות. ובינתיים, נתניהו ידאג לשבש עובדות – הוא כבר החל – יאשים אחרים ויפעיל את כל מעלליו כדי להבנות מחדש ולצאת נקי, או לכל היותר שותף למחדל קולקטיבי.

נתניהו החל כבר ב''גלגול גנץ בקמח'' (ביטוי צרפתי להשפלה). הוא יהפוך אותו סופית ללא רלוונטי להנהגת המדינה. באי קיום הסכם ההצטרפות לממשלת החירום, בו צוין במפורש שהיא תעסוק אך ורק בענייני המלחמה, נתניהו החל כבר במסע זה.

נתניהו לא היסס להביא להצבעה בכנסת חוק לתיקון התקציב, שחלק ניכר בו מוקדש לשימור הקואליציה, בלי קשר לצרכי המלחמה. אמנם גנץ ומפלגתו הצביעו נגד, אך, כפי שהיה צפוי, הם ממשיכים להעניק מטריה לנתניהו וממשלתו.

גנץ כבר עבר השפלה, אשר בעקבותיה הוא הגיע כמעט לסף אחוז החסימה. למזלו, המחאה נגד המהפכה השלטונית נתנה לו הזדמנות שנייה. אם הוא ומפלגתו לא יתעשתו ויפרשו מיד מהממשלה, בה אין להם כל השפעה, מעמדו הנוכחי, המצוי בשיא על פי סקרים, ילך ויפחת.

נתניהו ידאג לרסק סופית את עתידו הפוליטי של גנץ. נציין שימים אחדים לאחר הצטרפות מפלגת ''המחנה הממלכתי'' הסקרים צפו לה 41-42 מנדטים. בסקר האחרון של קמיל פוקס מה-11 בדצמבר 2023, גנץ ירד ל-37 מנדטים.

נתניהו החל כבר ב''גלגול גנץ בקמח'' (ביטוי צרפתי להשפלה). הוא יהפוך אותו סופית ללא רלוונטי להנהגה. באי קיום הסכם ההצטרפות לממשלת החירום, בו צוין במפורש שתעסוק רק בענייני המלחמה, הוא כבר החל בכך

היום, חודשיים ויותר מאז השבת שחורה, מספר חברי כנסת מהליכוד מתחילים להשמיע קול זועם, אם מתוך אובדן אמון בנתניהו, אם מתוך התחשבנות אתו, או מתוך דאגה לעתידם הפוליטי.

בתקופה זו, בה העם מצוי עדיין בהלם ושקוע בליקוק פצעיו ובעיקר בדאגה להחזרת החטופים, האמוציות וחוסר האונים גוברים על המציאות. הם יוצרים תמונה אוטופית של תמיכה מופרזת בגנץ ומפלגתו. על מנת לשמר מומנטום זה, האופוזיציה בראשות גנץ והסכמת לפיד חייבת לעמול ככל שביכולתה להקמת קואליציה חילופית וזמנית, עם הכרזה על בחירות תוך שנה, על פי ה''חקיקה הקונסטרוקטיבית''.

כמי שחי בחו''ל, אני עוקב אחר המדיה העולמית והלך הרוח בקרב אוכלוסיות המערב. פתרון שתי מדינות נדרש ומחייב עדיפות עליונה. הוא נדרש בראש ובראשונה על ידי ארה''ב, שותפתנו במאבק נגד הטרוריזם, המצהירה על פתרון זה כהכרחי. הוא גם יאפשר את המשך המלחמה עד לחיסול או הכנעת חמאס.

ולא, ג'ו ביידן יתקשה להמשיך בתמיכה מוחלטת בישראל ולהיות יחיד בהטלת וטו באו''ם. מדינת ישראל תיכנס לבידוד מצד ידידיה בקהילה המערבית, שראשיה דואגים להלך הרוחות הציבורי בקרבה.

האופוזיציה אמנם נדרשת להמשך תמיכה בכוחות הביטחון בכל הנוגע למהלך המלחמה, אך היא אינה רשאית לזרוק לפח את הישגי המחאה, שקיבצה רבבות שוחרי דמוקרטיה וזכויות אדם. מנהיגים ראויים ובעלי חזון נדרשים להתוות דרך ולא לזרום לאן שהרוח נושבת.

אם גנץ ויאיר לפיד לא ייזמו מהלך זה בימים הקרובים, נתניהו יכריז על בחירות מוקדמות מיד לאחר הפסקת האש ובעיקר לפני פריצת האורווה בה הוא מחזיק את סריסיו בערמומיות ובאמצעות הטבות רוכשות ''מסירות''. הוא גם יקדים את המחאה הצפויה להיות גדולה לאין שיעור מקודמתה. הוא ידאג לתקופת ממשלת מעבר ארוכה ככל שאפשר, בין ארבעה לשישה חודשים, בהם הוא ישתלח בגנץ, בלפיד ובכל מי שיעמוד נגדו.

אם גנץ ולפיד לא ייזמו מהלך בימים הקרובים, נתניהו יכריז על בחירות מוקדמות מיד לאחר הפסקת האש ובעיקר לפני פריצת האורווה בה הוא מחזיק את סריסיו בערמומיות ובאמצעות הטבות רוכשות ''מסירות''

נותרת אז למדינה התקווה למנהיגים חדשים שהתגלו במחאה ונרתמו לעזרת אזרחי המדינה. הם התגייסו לעזרת העם בזמן שהממשלה גילתה אוזלת יד בשבת השחורה ולאחריה. המפה הפוליטית תשתנה עד כדי כך, שגנץ וחבריו יישכחו, למרות כוונותיהם הטובות. המדינה זקוקה למנהיג אמיתי, כמו דוד בן גוריון בעת הקמתה, וכמו וינסטון צ'רצ'יל ושארל דה גול במהלך ולאחר מלחמת העולם השנייה.

דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.