הכישלון של אגף המודיעין מעיד על הצורך להסתכל מחדש על האיזון העדין שבין אדם למכונה, ולחזק את הגורם האנושי בתהליך הפקת המודיעין.

*  *  *

מאז תחילתה של מערכת "חרבות הברזל" ישנו דיון רחב בתקשורת הישראלית והבינלאומית בנוגע לכישלון המודיעיני של אגף המודיעין, שבמרכזו העובדה שלא התקבלה שום הרתעה מיחידות אמ"ן השונות בדבר מתקפת הפתע של חמאס ב-7 לאוקטובר.

מאז תחילת מערכת "חרבות הברזל" ישנו דיון רחב בתקשורת הישראלית והבינל' בנוגע לכישלון המודיעיני של אגף המודיעין, שבמרכזו העובדה שלא התקבלה שום הרתעה מיחידות אמ"ן בדבר מתקפת הפתע

לאט לאט, נחשפות עוד ועוד עדויות בדבר הסיבות לכישלון המודיעיני, בין אם בהפסקת הפקת מקורות טקטיים של חמאס, חוסר הנגישות לרשתות אחרות, העובדה שלא היו מקורות אנושיים שקרובים לצמרת חמאס, ההתעלמות מהמידע הגולמי שהיה ביחידה 8200 בדבר מתקפה אפשרית כתוצאה מהקונספציה לפיה "חמאס חלש ומורתע" ועוד ועוד.

למעט איסוף האוסינט יש המון דימיון בין מה שכתוב לבין ההפתעה של יום הכיפורים ובראשן המחשבה שלנו זה לא יקרה.
תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר https://t.co/HF9Bk4L43D

— Eyal Berelovich (@Eyal_Berelovich) October 22, 2023

אבל, ישנה עוד סוגיה שראויה לדיון שנוגעת באופן ישיר לכישלון האמ"ני, והיא קשורה ל"איזון" בין אדם למכונה בתהליך הפקת המודיעין, בדגש על הסתמכות היתר על הטכנולוגיה על חשבונו של הגורם האנושי.

ככלל, לשילוב של טכנולוגיה בתהליך הפקת המודיעין קיימת חשיבות רבה, שכן ברוב המקרים "המכונה" עושה את התהליך המודיעיני מהר יותר, מדוייק יותר ובעיקר מאפשרת "לחסוך" שנות אדם שלעיתים עולים "יקר" יותר למערכות המודיעיניות ממגוון רחב של היבטים.

הסיבות הללו (ואחרות) הביאו את אגף המודיעין, בדגש על יחידה 8200, להגביר דרמטית את השימוש בכלים טכנולוגים בתהליך הפקת המודיעין, גם על חשבון הגורם האנושי, כולל בכל הנוגע לניטור ברשתות ואפילו האזנה שבידי מכונה.

לכאורה, מדובר תהליך מבורך אשר מאפשר להתמקד בתהליכים טכנולוגים חשובים יותר (כגון הרחבת עולם הסייבר), ומאפשר להסיט את החומר האנושי המופלא המתגייס ליחידות אמ"ן השונות לסוגיות אחרות.

ישנה עוד סוגיה ראויה לדיון, הנוגעת באופן ישיר לכישלון האמ"ני, והיא קשורה ל"איזון" בין אדם למכונה בתהליך הפקת המודיעין, בדגש על הסתמכות היתר על הטכנולוגיה – על חשבון הגורם האנושי

אך הכישלון של אגף המודיעין יכול להעיד, כי במקום לשמור על האיזון ולשמר את הגורם האנושי כרכיב משמעותי ומשפיע בתהליך הפקת והערכת המודיעין, המכונה השתלטה על הכל.

זה לא רק שהבסיס להפקת המודיעין נשכח ותהליכים עליהם גדלו דורות רבים של אנשי מודיעין הלכה למעשה נעלמו, דומה כי גם מקבלי ההחלטות (בצבא ולא רק בצבא) הפסיקו להאמין לגורם האנושי, ויותר חמור – לא להתייחס לתובנותיו כל אין להם אימות "מהמכונה".

אותם גורמים שהימרו על המכונה, שכחו שהתעסקות במודיעין היא איננה בינרית או מדע מדויק. ישנה חשיבות רבה לא רק לנתונים הגולמיים עצמם אלא גם להבנת ההקשר, התהליך ובעיקר ההפנמה שבסופו של יום המודיעין עוסק באנשים. המחשבה כאילו המכונה יכולה להחליף הכל, הייתה אם כל חטאת של התהליך, שהלכה למעשה נועד להחליף את הגורם האנושי במכונה.

כאמור, המכונה היא חשובה, אבל היא לעולם לא תוכל להחליף את הגורם האנושי במענה לגבי שאלות מפתח בהקשרים מודיעיניים השונים. לדוגמה, שאלות כמו "מה סנוואר רוצה/חושב", ניתנות למענה רק אם מבינים את ההקשר השלם של יחיא סנוואר, מההיסטוריה שלו, דרך ההתנהלות שלו ואפילו עד השפה שהוא משתמש בנאומיו השונים. אין מערכת וסביר שגם לא תהיה מערכת בעתיד שיכולה לקחת את הנתונים הללו ולהגיע לתשובה ביחס לשאלת מפתח זו ללא מעורבותו של הגורם האנושי.

זה לא רק שהבסיס להפקת המודיעין נשכח ותהליכים עליהם גדלו דורות של אנשי מודיעין נעלמו, דומה כי גם מקבלי ההחלטות הפסיקו להאמין לגורם האנושי, ולא להתייחס לתובנותיו כל אין להם אימות "מהמכונה"

זאת ועוד, ישנם היבטים שונים של שאלות מודיעיניות משמעותיות כאשר באים לנתח התנהלות של גורם אנושי. למשל – ניתוח סנטימנט, או הבלטת תכנים כגון ציניות או אירוניה, אשר למרות כלל המאמצים – לא השכילו לפתח פתרון טכנולוגי עבורן, מהסיבות המובנות.

הזנחת הרכיב האנושי, והחשיבה כאילו המכונה היא חזות הכל, היא זו שגם הובילה להתעלמות מהאזהרות של אנשים, שדווקא הם היו קרובים מאוד "לרצפת הייצור" של ההפקה המודיעינית. דווקא לאנשים הללו צריך לשמוע ולתת להם את הבמה להשמיע, מכיוון שאין קרובים מהם לחוש את היעד המודיעיני, יותר מכל פלט של מידע שיכולה לפלוט מערכת X.

הלקח המרכזי הוא לא לנטוש את המכונה, אלא להחזיר את הגורם האנושי לקדמת הבימה. לפתח את המערכות וההדרכות כך שיעזרו לגורם האנושי לקבל ההערכה מושכלת, ולא להחליף אותו במסגרת תהליך ההפקה וההערכה המודיעינית.

ברור שגם הגורם האנושי הוא נוח להטעייה/הטייה, ולכן הטכנולוגיה צריכה לעזור לו לקבל את המידע הרלוונטי. מנגד, האווירה בכל גוף מודיעיני צריכה להיות אווירה מאפשרת, שמעודדת את הגורם האנושי להביע את דעתו, גם אם היא נסמכת על "תחושות" ולא על נתון מודיעיני מוצק המגיע מהמכונה.

הזנחת הרכיב האנושי, והחשיבה כאילו המכונה היא חזות הכל, היא זו שגם הובילה להתעלמות מהאזהרות של אנשים, שדווקא הם היו קרובים מאוד "לרצפת הייצור" של ההפקה המודיעינית

לאור זאת, נכון להשפיע בראש ובראשונה במערכות היתוך מודיעיניות כאלו, שמאפשרות לחוקר המודיעין לקבל אליו את כלל הסנסורים הרלוונטיים (ממצלמות תצפית בגבול, דרך איכונים, מידע מסווג, מידע ממודיעין גלוי שערכיותו שוב הוכחה כמשמעותית, וכלה במידע גולמי מסווג). אלו מערכות שיאפשרו לגורם האנושי לבנות תמונת מודיעין מהימנה ואמינה. תמונה שתשפר דרמטית את תהליך הערכת המודיעין.

לצד זאת, נכון לוודא, שבכל תהליך הפקת מודיעין לא יהיה מצב שבו תהיה עדיפות בלעדית למכונה, בהקשר של תעדוף והפקה ללא מעורבות של הגורם האנושי.

והכי חשוב – הכשרת הגורם האנושי. מתוך ההבנה שלא ניתן להחליף אדם במכונה, נכון להשקיע רבות בהכשרה של הגורם האוסף והגורם המעריך. זהו לא בזבוז זמן כי אם ראשית הצירים של כל מערך מודיעין שאין בלתו.

לאור מגוון הסנסורים המודיעיניים, מורכבות ההערכה (וההפקה) מקצינה. הפתרון הוא לא למצוא טכנולוגיה שתאפשר להתגבר על הגורם האנושי, אלא להעמיק את ההכשרות, לגוון אותן, להוסיף תכנים שלכאורה אבד עליהם הכלח (שפה, תרבות של היריב/אויב לדוגמה), ובעיקר להבין שככל שההכשרה תהיה עמוקה ורלוונטית יותר, כך הסבירות להפתעה מודיעינית יורדת.

לאור מגוון הסנסורים המודיעיניים, מורכבות ההערכה וההפקה מקצינה. הפתרון הוא לא למצוא טכנולוגיה שתאפשר להתגבר על הגורם האנושי, אלא העמקת ההכשרות, גיוונן, והוספת תכנים כמו שפה ותרבות האויב

הכשרה זו ביחד עם טכנולוגיה מתאימה, תשפר לאין ערוך את תהליך הפקת המודיעין. ללא הבנה זו, גם אם יהיו שינויים מבניים, אנושיים ואחרים של יחידות אמ"ן השונות, ספק אם השינוי המיוחל באמת יתקיים.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).