השימוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם לא משודר בשידור ישיר כפי שביקשו פרקליטיו, אבל ברור שמשפטו של ראש הממשלה נערך במקביל גם במערכת המשפטית, משטרה, פרקליטות ובקרוב בבית המשפט, וגם בכלי התקשורת, במרחב הציבורי, וברשתות החברתיות.
מדובר במערכות שונות לגמרי, עם קוד הפעלה שונה, תפקידים שונים בחברה, אתיקה שונה, מקצועיות אחרת, ואפילו שפה שונה.
צריך להסביר את זה, דווקא בגלל הדימיון שיש לכאורה בין השתיים, והשימוש ששתי המערכות עושות במושגים דומים. לפעמים גם השפה נשמעת קרובה. במיוחד מפיהם של כתבים ופרשנים לענייני משפט, שרבים מהם בעלי השכלה משפטית. אבל אסור לטעות כאן, יש הבדל דרמטי בין התחקיר, הסיקור, הדיווח התקשורתי, לבין המלאכה של חוקרי המשטרה, המשפטנים, ובתי המשפט.
"משפטו" של ראש הממשלה נערך כבר זמן רב בתקשורת, זהו משפט ציבורי, ואפשר לומר שהוא נמצא אשם. במושגים של תקשורת, של תחקיר עיתונאי, של איסוף חומרים, הצלבת מקורות, של עדויות רציניות, יש די והותר על מנת לקבוע שראש הממשלה שלנו, לצערנו, חטא בשחיתות.
נתניהו עשה שימוש לרעה בכוח המשרה שלו, כדי לקבל טובות הנאה משמעותיות מבעלי הון, גם במתנות, גם בשווי כסף, גם בסיגרים, משקאות, וגם בהטיה והתערבות באופן הסיקור העיתונאי שלו ושל שרה אשתו.
הראיות לכך, כפי שפורסמו לא אחת הן רבות ואמינות. במבחן הציבורי של התקשורת ראש הממשלה הזה מושחת. ספק אם יכול היה להגיש תביעת לשון הרע נגד הקביעות האלה בפרסומים בתקשורת, ואם היה מגיש, היה כנראה מפסיד.
חשוב לומר שהדבר הזה ראוי ונכון. ראש ממשלה, כמו נבחרים ואנשי ציבור בכירים אחרים, נמצאים בעין הציבורית, מחזיקים כוח רב, וחבים חובת אמון רחבה לציבור. אסור להם כמובן לפעול לטובת מטרות אישיות, להפיק רווח וטובת הנאה אישית, ואסור להם לנצל את משרתם ואת כוחם לרעה, ודאי לא לקבל טובות הנאה ומתנות ולתת תמורתם העדפה שלטונית, רגולטורית או חוקית. הם חשופים לביקורת, ותפקידה החשוב ביותר של התקשורת הוא לעקוב, להתריע, לבקר, לחשוף את המעשים הפסולים, ואת השימוש לרעה שהם עושים בכוח שניתן להם.
תפקידה החשוב ביותר של התקשורת הוא לעקוב, להתריע, לבקר, לחשוף את המעשים הפסולים, ואת השימוש לרעה שנבחרים ואנשי ציבור עושים בכוח שניתן להם
התחקיר והפרסום התקשורתי הם פעמים רבות טריגר לתחילת חקירה של המשטרה ויכול להתגלגל לחשדות לפלילים ולכתבי אישום על עבירות מסוג פשע, אבל, וזה חשוב להדגיש, גם בלי ההיבט הפלילי, יש חשיבות רבה בפרסום הדברים, וחומרה רבה בעשייתם. זאת גם אם הרף הפלילי לא נחצה או לא נחקר. כך למשל פרשת הצוללות, שעדיין לא הגיעה לליבון מלא, יכולה להטיל צל כבד על ראש ממשלה, שבן דודו, ויועצו הקרוב, מרוויח מיליונים מעסקאות שעושה ראש הממשלה, מאחורי גבה של מערכת הביטחון.
במדינה מתוקנת, שאולי אין כזאת, ובמציאות פחות שסועה ונגועה בפוליטיזציה, לא היה צורך במיצוי הליכי החקירה והמשפט הפלילי, כדי שבנימין נתניהו יסיים בחרפה את כהונתו כראש ממשלה. על הרבה פחות מזה מסיימים בכירים את הקריירה שלהם, גם בעסקים, גם בפוליטיקה, גם בחיים הציבוריים. לא כל דבר צריך להיות פלילי, לא תמיד חשובה ההרשעה הסופית בדין. לרוב רובו של הציבור בישראל ידועים וגלויים המעשים שנעשו.
הבעיה היא לא בחוסר אמון הציבור במקצועיות של התקשורת, ולא בחוסר אמון בכך שהדברים נעשו, שהרי הציבור שמע את ההקלטות, את השיחות, והעובדות ברובן ידועות. הקושי הוא בכך שציבור רחב של תומכים פוליטיים בנתניהו במחנה שהוא עומד בראשו, סבורים שאין בדברים האלה כדי להצדיק את סיום כהונתו כראש ממשלה.
המשפט הפלילי, הפך לכן, ממקום להכרעה האם נעברה עבירה פלילית, שזה תפקידו הבלעדי, למקום בו תתקבל ההכרעה האם נתניהו יכול להמשיך להיות ראש ממשלה. אלה שתי הכרעות שונות לחלוטין, גם ערכית, גם ציבורית וגם משפטית, והערבוב ביניהם מטשטש ומסבך את מצב הדברים המשפטי והפוליטי כאחד.
הבחירות היו יכולות להיות רגע נכון שבו הציבור יביע דעה בשאלה הפוליטית והציבורית האם נתניהו ראוי להיות ראש ממשלה – לא אם הוא עבריין פלילי, אלא האם אנו נותנים בו אמון כמנהיג. בתשובה לשאלה זאת יש כמובן מקום חשוב להתנהלות האישית ולפרשיות השחיתות שפורסמו בתקשורת. גם בלי צורך בהרשעה בדין.
אבל זה לא קרה. תומכי הימין המשיכו לדבוק בעמדה שאין בדברים המיוחסים לנתניהו סיבה מספקת לסיים את כהונתו. הטענה הציבורית והפוליטית הזאת, שהדברים אינם כה חמורים, או שכך עושים כולם, מתגלגלת גם לשימוע ולמשפט הפלילי, בטיעונים המשפטיים, הנשמעים עכשיו בשימוע, שנתניהו לא היה מודע, לא ידע את הפרטים, אין לו כוונה פלילית, אלה זוטי דברים, או שיש לו הגנה מהצדק בגלל אכיפה בררנית או תקשורת עויינת.
כל אלה טענות משפטיות שמבטאות את העמדה שאין בדברים כלום. לא בגלל שהם לא התרחשו, אלא בגלל שאין בהם חומרה מספקת כדי לסיים את כהונתו של ראש ממשלה כה מוצלח. נוצר בלבול בין הטיעון המשפטי, לטיעון הציבורי.
עכשיו אנו מגיעים לשימוע ולמשפט עצמו. כאן הכלים הם משפטיים, ואין שום סיבה לטעון או לחשוב שראש הממשלה קופח או נפגע משפטית מההליך המשפטי הממושך, ההפך הוא הנכון.
נתניהו זכה לטיפול בכפפות של משי, לחקירה בתנאי לוקסוס שאין דוגמתם, בלוח זמנים שלו, במשכנו הרשמי, עם שעות קצובות, ועם הפסקה כדי לשוחח עם נשיא ארה"ב. התיק טופל בזהירות כמו תפוח אדמה לוהט. כל חוקר כל משפטן היה שמח לגלות שאין בדברים ממש. האיש אותו חוקרים ובודקים הוא האדם החזק ביותר במדינה, שיש לו השפעה ישירה או עקיפה על הקידום הקריירה והעתיד של רובם, כולם עובדי מדינה.
נתניהו זכה לטיפול בכפפות של משי, לחקירה בתנאי לוקסוס שאין דוגמתם, בלוח זמנים שלו, במשכנו הרשמי, עם שעות קצובות, ועם הפסקה כדי לשוחח עם נשיא ארה"ב. התיק טופל בזהירות כמו תפוח אדמה לוהט
בראש הארגונים שחקרו נמצאים אנשים שמונו על ידי נתניהו עצמו, והזהירות הרבה בה התקדמו ההליכים רק שרתה את לוח הזמנים של נתניהו. כל נחקר, חשוד או נאשם אחר כפוף לשימוע, היה כבר מזמן מורחק להשעיה, סיום העסקה, או במקרה הזה נבצרות. נתניהו זוכה ליחס מועדף לטובה, בגלל תפקידו המיוחד.
עצם התנהלות החקירה, וההחלטה במשרד המשפטים, כאשר האיש מכהן בפועל כבוס של המחליטים, או של השרים שלהם, היא התנהלות בניגוד עניינים, שפועלת לטובתו של נתניהו.
גם בחקירה, גם בשימוע וגם בניהול המשפט עצמו יעמוד נתניהו ביתרון אדיר על פני כל נאשם אחר שהואשם אי פעם בישראל. לרשותו פרקליטים רבים ומנוסים, על חשבון חברים, בני משפחה ובעלי הון אחרים שמממנים אותם. הוא עדיין בעל השפעה וכוח אדירים על כל מינוי במשרד המשפטים, במערכת המשפט, במשטרה, אצל מבקר המדינה, ונציב שרות המדינה.
אכן המשפט הפלילי של ראש הממשלה צפוי להיות יוצא דופן, אם כי לא הראשון. שלא כמו אולמרט או קצב, שאיבדו חלק גדול מהכוח והתומכים, בהליכים שקדמו למשפט, כאן מגיע השימוע כאשר נתניהו עדיין מכהן כראש ממשלה, ויתכן שגם משפטו יפתח, כאשר הוא יו"ר הליכוד, ראש ממשלה של ממשלת מעבר, או ראש ממשלה בנבצרות זמנית, שעלול לחזור.
ליבי לשופטים שצריכים לשפוט אותו משפט צדק. הליך שוויוני אין כאן. בכל מקרה גם המשכו של ההליך המשפטי והמשפט עצמו צפויים להיות מוטים לטובתו. לא להפך.
ד"ר יובל קרניאל, משפטן וחוקר תקשורת תרבות וטכנולוגיה. רקטור בצלאל לשעבר, ומרצה במרכז הבינתחומי הרצליה.
הכותרות הראשיות עכשיו
בעקבות מכירת-החיסול (כן, תרתי משמע) של הכורדים ע"י טראמפ, התהפך באחת הטון התקשורתי העברי כלפי האדם, שהרוב המכריע של הפרשנים והאנליסטים כינו "הידידותי ביותר לישראל שישב אי-פעם בבית הלבן".
בבסיס המנח האסטרטגי הישראלי שעוצב ב-13 שנות שלטונו של נתניהו עמדו איראן וארה"ב. נתניהו הוא איש של נראטיבים ודימויים, ישראלי-אמריקני בעל חשיבה מורכבת ויכולת הפשטה ופישוט של אסטרטגיות סבוכות לכדי נוסחאות קליטות. מ"Better no deal than a bad deal" ועד "לא יהיה כלום כי לא היה כלום".
נתניהו מפשט אסטרטגיות סבוכות לנוסחאות קליטות. מ"Better no deal than a bad deal" ועד "לא יהיה כלום כי לא היה כלום". כך לוהקה איראן לתפקיד הנבל האולטימטיבי, הג'וקר של באטמן, וארה"ב ל"שריף הטוב"
כך, איראן לוהקה לתפקיד הנבל האולטימטיבי, הג'וקר של באטמן אם תרצו, וארה"ב כמובן כ"שריף הטוב". מקומה של ישראל בדרמה הנוסחתית הזו? מעודדת מן הקווים, שלעיתים גם חוצה אותם ומשתתפת במשחק.
בימי אובמה פעל נתניהו במגוון דרכים כדי לדחוף – שלא לומר לאלץ – את ארה"ב להתעמת צבאית עם איראן. בימי טראמפ יכול היה להסתפק בעידוד פומבי נמרץ, ובסיוע מאחורי הקלעים, שיש להניח שלא כולו כבר נחשף.
עכשיו, כשהולך ומתברר שטראמפ שינה את הכללים ושבר את הכלים, נתניהו ייאלץ לחשב מסלול מחדש, לפחות כל עוד ימשיך למלא תפקיד (זמני?) של ראש ממשלה או שר.
אולם הכישלון של נתניהו כל כך מובהק ובוהק ומסנוור, עד שהפך כמעט מיידית למובן מאליו ואף… כמעט משעמם.
מעניין יותר לבדוק את צידה האחר של המשוואה הישראלית. אבל רגע, יש כזה? הרי השר לשעבר והמועמד לשעבר לראשות הממשלה ח"כ יאיר לפיד אמר ש"בעניין האיראני אין ימין ואין שמאל". ואם תגגלו את המשפט הזה תמצאו נוסחים כמעט זהים בפיהם של כל מנהיגי ה"אופוזיציה" לדורותיהם.
כפי ששאג אריאל שרון ז"ל במרכז הליכוד בשעתו "מי בעד חיסול הטרור? ירים את ידו!" והקהל כולו הרים את התיקרה – כך בעשורים האחרונים, בעיקר בעקבות נתניהו, התיישרה הפוליטיקה הישראלית כולה עם המנטרה של "איראן היא איום קיומי".
כפי ששאג שרון ז"ל במרכז הליכוד "מי בעד חיסול הטרור? ירים את ידו!" והקהל הרים – כך בעשורים האחרונים, בעיקר בעקבות נתניהו, התיישרה הפוליטיקה הישראלית עם המנטרה "איראן היא איום קיומי"
וכפי שפורסם, עשרות מליארדים כבר הושקעו בהיערכות צבאית מולה ע"י ראשי הממשלה שרון, אולמרט, ברק, וכמובן נתניהו, שהשבוע ביקש מליארדים טריים נוספים למטרה זו.
האם בנקודת הזמן הנוכחית, בקרוס הקונספציה שלפיה ארה"ב היא ש"בסופו של דבר תעשה את העבודה", יש סיכוי למהפיכה חשיבתית גם בחלקים של המערכת הפוליטית והממסד המדיני-בטחוני הישראלי? האם יכולה להיות תפישה אלטרנטיבית להתמודדות עם האיום האיראני?
בניית אסטרטגיה מתחילה בהנחות-יסוד. הנחות היסוד לאסטרטגיה אלטרנטיבית שכזו יכולות להיות:
איראן איננה איום קיומי על ישראל, ואין בכוחה להשמיד אותה או אפילו ליצור איום אמין שכזה.
אין בכוחה של ישראל להפיל את המשטר האיראני, אבל יש בכוחה ליצור איום אמין על תפקוד המדינה והכלכלה האיראנית.
איראן איננה איום קיומי על ישראל, ואין בכוחה להשמיד אותה או ליצור איום אמין שכזה. אין בכוחה של ישראל להפיל את המשטר האיראני, אבל יש בכוחה ליצור איום אמין על תפקוד המדינה והכלכלה האיראנית
איראן וישראל הינן שתיים מתוך שלוש המעצמות האזוריות החזקות במזרח התיכון, וכך יהיה בעתיד הנראה לעין (לתוהים – טורקיה היא המעצמה השלישית).
ארה"ב – לא תחת טראמפ ולא תחת נשיא אחר – לא תהיה עריבה בלעדית לבטחון אזורי במזרח התיכון.
השיח הציבורי הישראלי זקוק בדחיפות להמשגות ולתפישות חדשות באשר להתמודדות עם איראן, והחשיבה והעשייה האסטרטגית הלאומית נדרשות לעיצוב מערכת בטחון אזורית חדשה ועמידה, שלא תהיה תלויה רק בארה"ב ולא מבוססת על הרתעה צבאית בלבד.
ברור שנתניהו אינו האדם המתאים למשימה, אבל ספק רב האם מחליפיו הפוטנציאליים ערוכים ומעוניינים להיענות לאתגר. עד כה לא נשמע מכיוונה של כחולבן, או מכיוון גורם אחר במערכת הפוליטית, איתות כלשהוא שיעיד אחרת.
ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
נתניהו יודע שהרמטכ"ל יודע וראש המוסד בטוח יודע וכל חברי הממשלה יודעים – גם ההזויים והמופקרים מביניהם – וכל אזרחי ישראל יודעים ש…איראן זה לא עניין של מכה מקדימה.
איראן היא מעצמה אזורית. היא יכולה להקריב מיליונים במלחמה של 8 שנים או יותר למען מטרה אידאולוגית. איראן מצויידת בצבא ענק מכף רגל ועד ראש ובמיטב הטכנולוגיה עד יכולות חלל וטילים ארוכי טווח וגרעין.
נתניהו, ראש ממשלת המעבר, יודע היטב שכל דיבור וכל התגרות באיראן מקרבים את המכה שאיראן תנחית עלינו. לא רק התקיפות של מתקניה בסוריה וגניבת ארכיון הגרעין, אלא הדיבורים השחצניים יחייבו את איראן להחזיר מנה אחת אפיים והיא תבוא שקטה וכואבת. מהירה וחדה ואכזרית.
כמו אז בארגנטינה.
מכה מקדימה או מכת תגמול…הביטוי לא חשוב. התוצאה תזעזע.
נתניהו יודע היטב שכל התגרות באיראן מקרבת את המכה שאיראן תנחית עלינו. לא רק תקיפות מתקניה בסוריה וגניבת ארכיון הגרעין, אלא הדיבורים השחצניים, יחייבו את איראן להחזיר מנה אחת אפיים
נתניהו יודע היטב שישראל לא תוכל להכניע את איראן. הוא יודע היטב שלא סתם הלכו ראשי הממשלה והמוסד הקודמים על בהונות ודרשו להרחיק את ישראל מעימות ישיר עם איראן, ולהשאיר את הבעיה האיראנית לאמריקאים או לעולם כולו.
אבל נתניהו רוצה להכשיר את הלבבות למלחמת גוג ומגוג, שבה יינצל מכתבי האישום שלו. מלחמה כזו תתרחש במהירות אם מחר איראן תתקוף את ישראל בטילי שיוט מעיראק או בהפצצת רקטות מלבנון או בפיצוץ שגרירות ישראלית בחו"ל.
עמוק בפנים הוא יודע זאת ולמרות זאת הוא ממשיך להתגרות ולנאום ולשחק באש. דיבורים מאיימים של ראש ממשלת ישראל הרי לא ירתיעו את איראן אבל תדמית פגועה בעולם השיעי, עלולה לדרבן אותה לפעול.
בזמנים שבהם ארה"ב הגדולה נרתעת מעימות עם איראן אחרי התקפה איראנית קשה על מתקני הנפט של סעודיה – בת בריתה העיקרית באזור, גם נתניהו מבין שארה"ב לא תתעמת עם איראן על אדמת ישראל או למען ישראל.
גדול ידידיו טראמפ הנוטש בדרכים, לא יתאמץ להביא חיילים ונשק אמריקאי למען שלט ברמת הגולן או בניין ריק בירושלים. גם לא למען ראש ממשלה שעלול לסבך את האמריקאים בעוד מלחמה במזרח התיכון.
נתניהו רוצה להכשיר את הלבבות למלחמת גוג ומגוג, שתציל אותו מכתבי האישום. וגם הוא מבין שארה"ב לא תתעמת עם איראן על אדמת ישראל או למען ישראל
בעולם האמיתי שבו מתנהלים איומים ומתרחשות מלחמות אין מקום לדמגוגים קפריזיים מסוגם של טראמפ ונתניהו, אלא למנהיגים זהירים. אנשים שמכלכלים את חיי מדינותיהם על פי סיכונים ויכולות, אינטרסים חיוניים ולא תעמולתיים ובוודאי לא עבור הימלטות מכתבי אישום על שוחד מרמה והפרת אמונים כלפי אזרחיהם.
נתניהו יודע שהרמטכ"ל יודע וראש המוסד יודע וכל מערכת הביטחון יודעת וכלל אזרחי ישראל יודעים את כל השיקולים הללו…אבל הוא ממשיך לסכן את קיומה של ישראל. ממשיך להחזיק בתפקיד שר הביטחון ובתפקיד ראש הממשלה ואין מי שיסכור את הפה חסר האחריות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
למקרה שפיספסת
תגובות אחרונות
אמש, במהלך ההפגנות בכיכר גורן בפתח תקווה, שוב עצרה המשטרה מפגינים שבאו למחות נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט – ושוב בוצעו המעצרים באמצעים אלימים.
אחד העצורים, חיים טריווקס, ספג אגרוף משוטר בעודו כבול ומובל למעצר. הפעולה האלימה נקלטה בווידאו שצילמה אחת המפגינות במקום. עצור נוסף, יצחק זרבין, נסע עם בתו לבית החולים לטיפול בפגיעת ראש, לאחר ששוחרר מהמעצר. על פי זרבין, השוטרים הטיחו את ראשו בכביש על אף שלא עשה דבר, ואילו בתו הוטחה לעבר הגדר. שניהם פנו לבית חולים לטיפול בחבלות.
טריווקס וזרבין מיוצגים על ידי עו״ד דניאל חקלאי. שניהם שוחררו אמש ולא שהו במעצר לילה. טריווקס זומן לחקירה אחרי החג. עו״ד חקלאי העריך כי הוא יגיש תלונה במחלקה לחקירות שוטרים ואף יתבע את המשטרה בעקבות תקיפתו בעודו אזוק.
ממשטרת ישראל נמסר: "בעקבות תקיפות שוטרים והפרת הסדר הציבורי, בוצעו מעצרים והחשודים הובאו לחקירה בתחנת המשטרה. משטרת ישראל תאפשר את חופש הביטוי והמחאה אך לא תתיר תקיפת שוטרים והפרת החוק בשום מקרה".
ההפגנות נגד מנדלבליט מתקיימות בפתח תקווה מזה שלוש שנים. בשבועיים האחרונים, בארגון הליכוד, החלו להפגין במקום גם תומכי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הקוראים ליועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיקים נגדו.
מעצרו של טריווקס, הווידאו המלא:
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
טענות מגמתיות ורדודות. מבין החומרים שנחשפו כבר מהחקירות מסתבר שהן היו מגמתיות, מופרכות שכל כוונתם היא להדיח את נתניהו בהליכים משפטיים פסולים, כי בדרך דמוקרטית הגורמים שיזמו את כל הקמפיינים הזה לא יכלו לממש את חתירתם.
מדובר בפעולות של מערכת אכיפת החוק – יחידה 433 והפרקליטות, הנשלטות ע"י גורמי שמאל שמנוהלים ע"י 'הקרן לישראל חדשה' [תקציבים וטובות הנאה, כמו השתלמויות מיוחדות באמריקה, חלקם למשך שנה, במימון מלא]. מדובר ביחידות בהן המינויים מבוקרים וממודרים ונעשים מתוך עצמם בלי בקרה חיצונית. דבר המנוגד למנהל תקין ויחידני רק ליחידות אלה. הללו פיתחו מנגנוני חישה לפעילות רק נגד אישי ימין, תוך מתן הגנה רחבה על שחיתויות של אנשי שמאל. ההפלייה הצורמת לעין היא רק סימפטום של פעילות רחבה של "הקרן" שמעורבת בכל תחומי החיים בישראל, שמעוניינת לייצר כוח פנימי שישפיע על עתידה של המדינה מתוך כוונה להפוך את ישראל ממדינת העם היהודי ל"מדינת כל אזרחיה". מאחר שהארגון לא הצליח להשפיע על דעת הקהל ולהכריע הפעילות פוליטית מאז המנגנון הזר הזה החל לפעול בישראל בתחילת שנות ה-80, התקבלה החלטה לפגוע בבכירי הימין באמצעות העיתונות, תקשורת ומערכת המשפט. אינטנסיביות הסיקור השלילי התעצמה, התקשורת ניפחה אירועים קטנים או אירועי-שווא לממדים חייתיים, תוך שהם מדלגים כל דיווח או חקירות עיתונאיות מול אנשים הנמצאים תחת שליטתם הרעיונית, המעשית והממונית.
– אין חקירות בעניין "המימד החמישי" – גנץ, רם בן ברק, יואב סגלוביץ.
– אין חקירות בפרשת תיק הרפז/גלנט – גבי אשכנזי, מנדלבליט.
– אין חקירות בעניין נפילת חברת "שמן" שנוהלה ע"י גבי אשכנזי, תוך העלמות כמה מיליוני ש"ח מחשבונה.
– אין חקירות בענייני יאיר לפיד שקיבל גם הוא סיגרים ושמפניות ממילצ'ן ומפאקר, שניהלו על לפיד כמה דיונים חשאיים בסיוע עו"ד רובין מטעמו של מילצ'ן, כשהוא מנסה להעביר את החקיקה להארכת פטור ממס לישראלים חוזרים. דרך אגב, מי שהחל בטיפול וקידם את החוק היה בכלל אהוד אולמרט. חקרו את לפיד ואת אולמרט?
– אין חקירות העניין 'חוק ישראל היום' אותו הובילו בעיקר לפיד וציפי לבני שניסו לחוקק חוק, שעבר קריאה ראשונה, שגובש ע"י משפטני 'אידיוט אחרונות' ונוני מוזס ובתמורה קיבלו כיסוי אוהד ובולט בדפים הראשונים של העיתון למשך שנים! מי שפגש את ארנון מילצ'ן הוא דווקא יאיר לפיד, לא ראש הממשלה. יאיר לפיד היה בעבר עובד של מילצ'ן וחבר מקורב אליו, והוא פוגש את מילצ'ן בביתו של יאיר לפיד. מילצ'ן מגיע לשם, לפיד מזמין את העוזרת הכלכלית שלו. הם יושבים ודנים בחוק, בניגוד מוחלט למה שלפיד יאמר בתקשורת שמילצ'ן הגיע לדבר איתו הוא גלגל אותו מכל המדרגות. הוא לא גלגל אותו אפילו ממדרגה אחת..
– במהלך הבחירות ב-2015. על פי חורב, גורמים במחנ”צ הציוני קיבלו הנחיה מ’ידיעות אחרונות’ שלא לתקוף את לפיד ומפלגתו במסגרת הקמפיין, אחרת לא יקבלו סיקור אוהד בעיתון. טענות אלה לא הוכחשו ומרמזות שוב על ההגנה לה זכה לפיד מ’ידיעות’. חוקי?
– בחודש אוגוסט 2013 חשף אתר ‘וואלה’ כי שני שרים ממפלגת ‘יש עתיד’ – מאיר כהן ושי פירון – יזמו הסכמי פרסום מעל מיליון ש"ח לפי הנחיית לפיד ובניגוד לתקשי"ר ורק ב’ידיעות אחרונות’. חוקי?
– משרד המדע בראשות יעקב פרי מ’יש עתיד’ השקיע סכומי עתק עבור פרסום באתר ynet מקבוצת ‘ידיעות אחרונות’. לפי הדיווח, עלות שיתוף הפעולה הזה עמדה על סך של 1.3 מיליון שקל. באף אחד מהמקרים הללו לא נפתחה חקירה במשטרה או בדיקה בפרקליטות, על אף הראיות לניגוד עניינים חמור לכאורה. חוקי? חקרו?
אז תפסיקו לשקר לציבור על נתניהו ותתחילו לעשות את העבודה מול העבריינים האמיתיים!!!!!!!!!!!!