יובל קרניאל
הזמן של
יובל קרניאל

מדינת הלכה או מרחב לנשימה

 (צילום: יובל קרניאל 2017)
יובל קרניאל 2017

"ישראל לא תהיה מדינת הלכה", קבע ראש הממשלה בנימין נתניהו השבוע, בציוץ חד משמעי, אבל כדי שזה יקרה צריך לשנות את מסלול ההתנהלות הקיים. אם לא נעשה זאת, נגיע בקרוב לתחנת היעד של החרדים והמשיחיים, שכוחם הפוליטי הולך וגדל, כלומר כינונה של מדינת הלכה.

במדינת ישראל יש היום מגוון רחב של זהויות תרבותיות ושל אמונה דתית. אנחנו לא רק ארבעת השבטים עליהם מדבר הנשיא, רובי ריבלין, שאיבד השבוע את נחמה אשתו, אלא ספקטרום רחב ומגוון של דתות, תרבויות, מנהגים, ארצות מוצא, הרגלים ואמונות.

השאלה היא איך אנחנו רוצים לחיות ביחד בארץ הזאת? לאחרונה, ובעקבות ההתבטאות הברורה של בצלאל סמוטריץ', נהיה ברור שיש כאן ציבור רחב ששואף להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה יהודית, שתתנהל על פי הערכים והפסיקות של ההלכה היהודית האורתודוקסית.

האמירות האלה מחייבות את כולנו לחשוב על האפשרויות האחרות, שאינן מדינת הלכה, ולגבש את המתכונת הדמוקרטית הראויה לחיים משותפים, לצד הרבה אנשים דתיים.

החיים המשותפים מזמנים לנו מפגש במרחב הציבורי, לפעמים גם במרחבים פרטיים, או חצי פרטיים.

במרחב הפרטי, גם הגישה הליברלית, וגם האמונה הדתית השמרנית, מגיעות ברוב המקרים לתוצאות דומות: איש באמונתו יחיה, ורשאי לעצב את המרחב הפרטי שלו בדרכו. אנו קוראים לזה חופש דת.

המשמעות היא שמרחבים פרטיים רבים בישראל מתנהלים כבר היום כמדינת הלכה. גבולות חופש הדת הם רק במקרים של פגיעה קשה באוטונומיה של הפרט, בזכויות ילדים, אלימות קשה, ומקרים קיצוניים של דיכוי או כפייה. רק במקרים אלה יש הצדקה לחברה להתערב בנעשה במרחב הפרטי של אדם מאמין, בביתו, במשפחה, וגם בקהילה הומוגנית.

במרחבים פרטיים של קהילות דתיות קובעת היום ההלכה יותר מהחוק, רבנים ולא שופטים, בד"צ ולא בג"צ. לפעמים הדבר כרוך בדיכוי של ממש של ילדים, נשים, גרים, וספק יהודים, שכפופים למרחב הפרטי הדתי.

במרחב הציבורי המפגש הוא טעון במיוחד ושנוי במחלוקת. הדבר נובע מפער בהגדרה ובמשמעות של המרחב הציבורי לקהלים השונים, ובפער אידאולוגי וערכי עמוק בנוגע להסדרה הראויה שלו. קיימות גישות שונות ודעות שונות בשאלה האם המרחב הציבורי צריך להיות ניטרלי, פתוח וחופשי לכל, או לשקף ולבטא עמדה אחת שלטת.

בין השניים קיימים מרחבים קהילתיים מגוונים, מעין ציבוריים, של קבוצה או קהילה, שמבקשת אוטונומיה לעצמה, אך עושה שימוש גם במשאבים ציבוריים או במרחבים ציבוריים. גם כאן יש התנגשות חמורה, ואי הסכמה על מהותו של המקום, האם הוא ציבורי או פרטי, על הנורמות הראויות בו, ועל הזכות או החובה לממן באופן ציבורי, מכספי הציבור כולו, פעולות דתיות של קבוצה או אמונה אחת.

את המרחב הציבורי במדינת ישראל אנו מנהלים עד היום במחלוקת, באי הסכמה, ולמעשה בכפייה הדדית. במרחב הפרטי אנו מאפשרים גם לזרמים קיצוניים של כתות דתיות, להתנהל באופן עצמאי, כמעט במנותק מהחוק הישראלי הכללי.

הנוהג בישראל של היום הוא של כיפופי ידיים, כפייה הדדית, שימוש בחוקים, במשטרה, או במקרים לא מעטים באלימות של ממש. למעשה יש מאבק מתמשך על דמותו של המרחב הציבורי, מאבק שגולש לפעמים להפגנות ואלימות, אך גם ברגעים השקטים מתנהל כקרב משפטי, פוליטי, וחברתי, שמייצר זהות נפרדת וכואבת לכל הצדדים.

בעלי האמונה השונה מתייצבים משני הצדדים של המחלוקת הפוליטית, והקרב המפלגתי על משאבים ואינטרסים וכך הופכים את האמונה, ואת חיי הרוח שלהם, לכלי ומכשיר פוליטי, במאבק אינסופי. הסטטוס קוו המפורסם הוא לא באמת נוהג מוסכם ומקובל, אלא חזית נמשכת של מאבק, שמאחוריה חוסר הבנה, כעס ואפילו שנאה.

כן שנאה. התוצאה של המצב הנוכחי היא הגברה של השנאה בין המגזרים, עד כדי חשש לאלימות קיצונית. אלימות שמתפרצת לפעמים ברחובות, בהפגנות, בסגירת כבישים או באלימות כלפי נשים, אך קיימת הרבה יותר בלבבות.

יש הקוראים לזה הסתה, אך זוהי אינה רק הסתה לשמה, אלא המשך המאבק על דמותה של החברה, באמצעים אחרים. כל צד חש שהוא חייב לדבוק באמונה שלו, ולשמוט את הלגיטימציה לצד האחר, כי מתחולל קרב על תקציבים, נורמות הלבוש, גיוס לצבא, שמירת השבת, נישואין על פי ההלכה, כשרות במזון, ולמעשה קרב על אופייה של המדינה, ועל ניהולה הלכה למעשה.

המדינה היא המנהלת חלקים גדולים בעולם הדת, למשל הרבנות הראשית ורבני הערים והצבא, והפוליטיקה של הדת הופכת מחלוקות של אמונה לקרבות פוליטיים.

אנו צריכים מתכונת אחרת, חדשה לניהול המחלוקות והזהות התרבותית והרוחנית שלנו. מתכונת ששמה דגש על המשותף, מכבדת את כל האמונות ואורחות החיים, ומוציאה מחוץ למשחק הפוליטי והכוחני את חילוקי הדעות הנוגעים לאמונה ולדת.

איך עושים זאת?

לפנינו ארבעה מודלים עיקריים ליחסים בין הדת היהודית למדינת ישראל:

  1. מדינה יהודית האוכפת על האזרחים נורמות דתיות, ודאי במרחב הציבורי ואולי גם הפרטי. (מדינת הלכה).
  2. הסטטוס קוו הקיים, עם התכתשויות ומאבקים פוליטיים ואזרחיים המתלקחים מיידי יום.
  3. מדינה חילונית דמוקרטית, מדינת כל אזרחיה, שאין בה ביטוי ממוסד לאופייה היהודי, מלבד הרוב הדמוגרפי.
  4. מדינה יהודית דמוקרטית, שבה היהדות באה לידי ביטוי בהיבטים הלאומיים ותרבותיים, אך לא בכפייה דתית, או בפגיעה בערכי הדמוקרטיה.

אפשר להבין מדוע יש בין שומרי המצוות, דתיים וחרדים רבים המעדיפים את המודל הראשון. אפשר גם להניח כי בהיותם מיעוט לאומי ודתי רבים מהאזרחים הערבים יעדיפו את השלישי. עדיין מדובר במיעוטים ובעמדות קיצון. רוב רובו של הציבור בישראל אינו מעוניין במדינת הלכה, או במדינת כל אזרחיה, הנוטשת את תפקידה ההיסטורי כמדינת היהודים.

המודל השני, הקיים, פשוט לא עובד יותר וגורם נזקים קשים לחברה. קיימת גם סכנה של ממש שהמודל הזה הולך וגולש יחד עם התהליך הדמוגרפי והפוליטי, לעבר מדינת הלכה, או לפחות מדינה שכופה את עיקרי הדת וערכיה על כל הציבור. זהו מצב לא רצוי ואף מסוכן לציבור החילוני. ספק אם ניתן לקיים מדינה מודרנית עם כלכלה משגשגת וחופשית, כאשר החוקים כפופים להלכה יהודית נושנה.

אני סבור שבשלה העת לגבש את המודל הרביעי, למעשה אנו בדקה ה 90 של גיבוש מודל חילופי למציאות הלא טובה הנוכחית, ולמגמות הפוליטיות הצפויות.
אפשר עדיין לגבש הסכמה רחבה יחסית בקרב רוב שבטי ישראל, על המודל הרביעי. מודל זה מבוסס על הרעיון של הפרדת הדת מהמדינה, כלומר מהפוליטיקה, בלי להפריד ממנה את הלאום והתרבות היהודית.

חשוב לזכור ולדעת שהיותה של ישראל מדינת היהודים מבוססת באופן היסטורי לא על תפיסה דתית ואמונית של היהדות אלא על גישה לאומית ותרבותית. אפשר לשמר ואף לחזק את היסוד הזה לקיומה ולאופיה של המדינה, מבלי לגלוש לכפייה דתית, לחיוב של אמונה, או של נורמות הנובעות ממנה בחוק או בפועל. כפייה כזאת מביאה בהכרח לפגיעה קשה בזכויות הפרט של הציבור שאינו שומר מצוות, ויוצרת את מלחמות הדת והפוליטיקה שאנו חווים.

למה בעצם דרושה כפייה דתית?

מאחורי הדרישה לקיום של נורמות דתיות במרחב הציבורי עומדת המחשבה שעל כל יהודי לקיים מצוות. זוהי דרישה שאין אפשרות ואפילו אסור לאדם חילוני להשלים איתה, והיא לא יכולה להיות בסיס להידברות ולהסכמה. זהו פטרנליזם המוצג כערבות הדדית, אך משמעותו כפייה בלתי נסבלת.

אפילו הדורשים כאן מדינת הלכה לא מבקשים הרי לאכוף את הציווי הדתי על מי שאינם יהודים. מכאן שאין מדובר, בדרך כלל וברוב המקרים, בפגיעה ברגשות שנובעת מכך שאדם אחר אינו יהודי (דתי) או בהפרעה לקיום המצוות אצל האדם המאמין, אלא כפייה של דת, פשוטה כמשמעה על היהודי החילוני.

זוהי גישה מתנשאת לפיה חובתו של כל יהודי היא לקיים מצוות ומותר לאכוף זאת עליו בכוח המדינה. זה לא מקובל, לא ניתן ולא ראוי במדינה חופשית ודמוקרטית, שאינה מדינת הלכה כמו איראן, לכפות נורמה של אמונה וציווי דתי בכפייה של כוח, חוק, ומשטרה.

מה כן ראוי לשיחה, לדיון, לליבון ולהסכמה?

קיומו של מקום ישראלי שמאפשר באמת ובתמים לכל אדם, ולכל יהודי, שמירת מצוות, שמאפשר את חופש הדת לכל אדם מאמין, מבלי שהדבר יגרום לו נזק.

למשל, איסור על אפליה מטעמי דת, או שמירת מצוות. למשל, קיומו של מזון כשר במקומות שאנו נאלצים להיות בהם: בצבא, בבתי החולים, לכל הפחות כאופציה (לא כחובה לכולם), אפשרות של הכרה בנישואין כדת משה וישראל, וכבוד לצורך של אדם לשמור על מצוות דתו, גם במחיר של הכרה בימי שבתון, צום או חובה למלא טקסי דת כאלה או אחרים.

קו הגבול כאן יכול וצריך להיות ברור, אך מחייב אכן פירוט וליבון מדויק. זכותו של אדם מאמין ודתי לשמור את מצוות דתו, יכולים לחול עליו, ולשחרר אותו, בנסיבות מסוימות, מחובות אחרים, אך לא יכולים לחייב אדם אחר, שאינו מאמין, לציית לנורמות או לכללים, שאינם מקובלים עליו. זכותו של אדם דתי לא לאכול חמץ בפסח, אך אין לו זכות לכפות זאת עלי, גם לא במרחב ציבורי המשותף לשנינו.

מה עוד ניתן לשיחה ולהסכמה?

אופיה של המדינה כמדינה יהודית וקיומו של מרחב ציבורי נעים נוח ומכבד לכל יהודי. כאן ניתן לעשות שימוש בכר נרחב של סמלים, והסכמות שנוגעות ללאום ולתרבות היהודית, מבלי לגלוש לכפיה של נורמה דתית.

בראש ובראשונה הבטחת רוב גדול של אזרחים ותושבים הרואים את עצמם כחלק מהלאום היהודי במדינה, למשל באמצעות חוק השבות, וגם באמצעות הסדרי שלום עם השכנים שיבטיחו זאת.

גם במישור התרבותי יש מקום לחיזוק אופיה של המדינה כמדינה יהודית, בראש ובראשונה באמצעות מקומה הבולט של השפה העברית, באמצעות חינוך ממלכתי שמדגיש את חשיבותה של התרבות וההיסטוריה היהודית בחינוך, וגם מגוון של הסדרים וחוקים אחרים כמו תאגיד השידור הציבורי, חוק הסמל והדגל, המנון המדינה, ציון חגי ישראל, ומוסדותיה השונים של המדינה היהודית כמו הכנסת, יד ושם, המבטאים מחויבות לשמירת המורשת והתרבות היהודית, בלי כל קשר הכרחי לקיום מצוות או נורמות דתיות.

גם בתחומים נוספים ניתן להבטיח את מעמדה וייחודה של ישראל כמדינה יהודית, וגם להקל על השתלבותם המלאה של שומרי המצוות ולאפשר להם חופש דת מלא במובן המהותי. עדיין אין בכך, בהכרח, כפייה דתית. בין ההסדרים האלה: חוק שעות העבודה והמנוחה, הקובע שהשבת היא יום המנוחה בישראל. ניתן לעשות זאת בלי לגלוש לכפייה דתית, כלומר בלי איסור על עבודה בשבת ליהודים בלבד, וכמובן ההכרה, הלימוד והיחס לחגי ישראל כחגים לאומיים.

הרעיון הוא הפרדת הדת מהמדינה, בלי להפריד ממנה את הלאום והתרבות. האמונה הדתית תהיה עניינו של הפרט, ועניינה של הקהילה הדתית הקטנה, לא של המדינה. המדינה מבטיחה חופש דת וחופש מדת.

לפי המודל הזה אסור לעשות שימוש בחוקי המדינה ובכוחה של המשטרה כדי לכפות על אדם אחר לקיים מצוות. מותר לכל יהודי, לנסוע בשבת, לאכול לא כשר, להתחתן באופן אזרחי, והמדינה חייבת לאפשר לו זאת, בדיוק כמו שהיא מאפשרת לכל יהודי שומר מצוות, לא לנסוע בשבת, לאכול מזון כשר, ולהתחתן כדת משה וישראל.

לצורך כך יש לנתק את הזיקה ההדוקה שנשמעת היום לפיה מאפייניו של הלאום ומאפייניה של התרבות היהודית הם שמירת המצוות וכפיית נורמות הדת. לא כך היא. וגם אם יש מי שמאמין שכן, אסור לעשות שימוש בחוק כדי לאכוף זאת.
קיום תחבורה ציבורית בשבת ובחג, אכילת חמץ בפסח, ונישואין אזרחיים, אינם מפחיתים מאופייה של ישראל כמדינה יהודית.

חלק גדול מהיהודים בישראל אינם שומרי מצוות, וזה לא הופך אותם לפחות יהודים. הבסיס חייב להיות הכרה שיש יותר מדרך אחת נכונה לבטא ולקיים את הזיקה לעם היהודי, לא רק בהלכה האורתודוקסית.

אין עוד מקום למונופול של הרבנות הראשית בנושאי נישואין, כשרות, והמדינה לא צריכה לקיים אותה כלל. בתי הדין הרבניים יכולים להמשיך לפעול רק על בסיס הסכמה הדדית של כל המתדיינים, על יסוד חוק הבוררות, לא מכוח סמכות המדינה.

הכפייה הדתית מרחיקה את היהדות מהיהודים שאינם שומרי מצוות. חופש דת מלא יאפשר לכל אדם לקיים את האמונה והמצוות שלו, בחייו הפרטיים, בלי להיפגע, ותקטין את העוינות והשנאה בין חלקי העם. הגיע העת להפרדת הדת מהמדינה.

איש באמונתו יחיה. המדינה שלנו תמשיך לשמור על אופיה היהודי, הדמוקרטיה והחופש ישמרו ואפשר יהיה לנשום לרווחה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,686 מילים. מחכים לתגובתך.
כל הזמן // יום ראשון, 16 ביוני 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראש הממשלה נתניהו ייפגש מחר עם סמוטריץ' ופרץ

נתניהו צפוי להיפגש מחר עם סמוטריץ' ופרץ ולדון עמם במינויים לשרים החינוך והתחבורה ● ליברמן ממשיך להלהיט את הרוחות: "אכפה ממשלת אחדות עם הליכוד וכחול לבן" ● שקד: "לא שוללת שום אופציה שתאפשר ליצור גוש ימין גדול"

בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ (צילום: יונתן זינדל. פלאש 90)
יונתן זינדל. פלאש 90
בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ
20:30 עריכה

20:08 עריכה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צפוי להיפגש מחר עם יו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' וח"כ רפי פרץ במשרדו. ההערכה: יקבלו את תיקי החינוך והתחבורה

20:02 עריכה

מסתבר ששרי הממשלה, שנגררו לרמת הגולן לעשות כבוד לדונלד טראמפ, נתקעו בצפון בלי הסעה אווירית בחזרה הביתה. רק שלא יעשו לינץ׳ בישראל כ״ץ.

19:33 עריכה

ראש העיר טבריה, רון קובי, הגיש בקשה לרישום מפלגה חדשה – "הימין החילוני". האג'נדה: קידום תחבורה ציבורית בשבת, קידום חקיקה בנושא גיוס חרדים לצה"ל ולביטול חוק המרכולים.

18:49 עריכה

יו"ר מרצ, תמר זנדברג, התייחסה בוועידת המפלגה לאפשרות של איחוד עם העבודה: "אין תחליף למרצ. במפלגת העבודה מתלבטים אם הם שמאל. אם נרוץ יחד לא תהיה התלבטות".

18:20 עריכה

שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, בכנס של הג'רוזלם פוסט: "אני לא שוללת שום אופציה שתאפשר ליצור גוש ימין גדול". עוד אמרה: "בנט ואני עשינו מהפכה בפוליטיקה הישראלית. כשנכנסנו לכנסת, זה היה ידוע שמדינה פלסטינית תוקם יום אחד. היום כולם מדברים על סיפוח".

שקד התייחסה בנוסף לדבריו של מחליפה, שר המשפטים הנוכחי, אמיר אוחנה, שאמר  כי לא תמיד יש צורך לקיים את החלטות בג"ץ: "ישראל היא דמוקרטיה, לא אנרכיה".

18:11 עריכה

ח"כ יצחק כהן ממפלגת ש"ס מגיב להצהרות של ליברמן ב"שש" עם עודד בן עמי, חדשות 12 – "הוא פתטי – עבר זמנו".

17:39 עריכה

ישיבת הממשלה ברמת הגולן: "אנחנו ביום היסטורי", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח הישיבה החגיגית שמציינת את הכרזת היישוב החדש "רמת טראמפ". "אנחנו הולכים הולכים לכבד את ידידנו, שהכיר לאחרונה בריבונות ישראל ברמת הגולן. הוא פשוט קרע את כל מסך הצביעות הזה".

17:21 עריכה

אחרי יממה סוערת בזירה הפוליטית, בעקבות דבריו של יו"ר ישראל ביתנו, ליברמן מסביר את התבטאויותיו בנוגע לממשלת אחדות.

ליברמן שב והדגיש כי "נכפה על הליכוד ועל כחול לבן להקים ממשלת חירום לאומית". כמו כן, תקף את נתניהו והטיל עליו את האחריות לקיום בחירות חוזרות: "בפגישה אצל הנשיא, מפלגתי המליצה על בנימין נתניהו כמועמד להרכבת הממשלה, כפי שהבטיחה לבוחריה. נתניהו הוא זה שנכשל בהרכבת הממשלה והאחריות כולה עליו".

"בפוסט שפרסמתי בדף הפייסבוק שלי ביום 15 במאי כתבתי: 'ברמה העקרונית אני מתנגד לממשלת אחדות לאומית במצבי שגרה, מאחר שממשלה כזאת מיד תהפוך לממשלת שיתוק לאומי. את ממשלות האחדות חייבים להקים אך ורק ברגעי משבר אמיתיים, ביטחוניים או כלכליים'. כרגע אנחנו אכן נמצאים במשבר כלכלי אמיתי, שהממשלה מנסה להסתיר את ממדיו מאזרחי ישראל".

בנוסף, הודיע ליברמן כי תביעת דיבה תוגש "בימים הקרובים", נגד גיורא עזרא, קפטן ג'ורג', לאחר שכתב בחשבון הטוויטר שלו כי נפגש עם יאיר לפיד בווינה. "כך יעשה כנגד כל אחד שימשיך בהפצת כזבים".

השקרים, ההיסטריה הטוטאלית, הצביעות, והתדרוכים בתקשורת הישראלית. מאז אתמול הוצפתי באין ספור שאלות מהתקשורת הישראלית,…

פורסם על ידי ‏Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן‏ ב- יום ראשון, 16 ביוני 2019

16:19 עריכה

הכסאות בטקס ההכרזה על הקמת "רמת טראמפ", עושים מחווה לשיער של הנשיא

15:17 עריכה

יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ עודד פורר, הגיש ליו"ר הכנסת בקשה לכנס את הכנסת לדיון מיוחד בעניין המשבר התקציבי אליו נקלעה ישראל.

"המדינה נמצאת באחד המשברים הכלכליים החמורים בתולדותיה וכל הנתונים הוסתרו מהציבורי ומחברי הכנסת. אי אפשר להתמודד עם בעיה כשמסתירים אותה מתחת לשטיח".

מכתב

14:52 עריכה

14:43 עריכה

בכחול לבן ממשיכים עם קו בדיחות הקוטב הצפוני. ותודה לליברמן

14:02 עריכה

מצביעים ליברמן מקבלים זנדברג.פינת הקריקטורה בישראל היום.

פורסם על ידי ‏‎Ronny Gordon‎‏ ב- יום שבת, 15 ביוני 2019

13:50 עריכה

הליכוד עוקץ את בני גנץ בטוויטר. חמודים.

12:58 עריכה

איתן כבל: מתלבט אם להתמודד על תפקיד היו"ר, ואם להתמודד בכנסת בכלל. העבודה כבר לא אלטרנטיבה ולא רלבנטית.

12:23 עריכה

ח"כ יבגני סובה מישראל ביתנו דורש הסבר מהרמטכ"ל על העונש המוגזם (לדעתו) שקיבלו חיילים ששמו נקניק במקרר חלבי:

הנה לכם סיפור לשבת מיום שישי בבוקר הרשתות החברתיות מוצפות בתמונה של שלושה חיילי שיריון שקיבלו עונש ״שבת״ רק בגלל…

פורסם על ידי ‏‎Evgeny Sova‎‏ ב- יום שבת, 15 ביוני 2019

 

11:52 עריכה

ישראל ביתנו: מי שיגיד שליברמן נפגש עם לפיד בווינה, ייתבע על הוצאת דיבה. גם יאיר לפיד הכחיש שהיתה פגישה כזו. שתי ההכחשות מגיעות לאחר פרסום בגלי צה"ל לפיו בליכוד טוענים שאכן היתה פגישה כזו מיד לאחר הבחירות.

10:16 עריכה

ח"כ אביגדור ליברמן מרוצה מהסערה שעוררו דבריו על השאיפה לממשלת אחדות בלי חרדים. "שמחתי לראות ולשמוע שתוקפים אותי ואת ישראל ביתנו על שקבענו סדר יום פוליטי חדש. שני דברים השתנו הלילה הזה: המדינה במשבר תקציבי עמוק, והליכוד וכחול לבן יעדיפו כל אחת בנפרד להקים ממשלה צרה עם החרדים".

שמחתי לראות ולשמוע הבוקר את כל הפרשנים והדוברים מטעם באולפני הטלוויזיה והרדיו תוקפים אותי ואת "ישראל ביתנו" על שקבענו…

פורסם על ידי ‏Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן‏ ב- יום שבת, 15 ביוני 2019

08:37 עריכה

ח"כ לשעבר ניצן הורביץ, המתמודד על ראשות מרצ, אמר הבוקר לכאן ב' ש"יש לנו הזדמנות לתקן את מה שקרה בבחירות האחרונות, כשהמחנה הפוליטי שלי כמעט נמחק. זנדברג הצליחה להציל את מרצ מנפילה אל מתחת לאחוז החסימה, ולהביא קולות של מצביעים ערבים, אני בטוח שאצליח יותר".

ועידת מפלגת מרצ תתכנס היום בבית סוקולוב בתל אביב כדי להחליט איך ייבחר היו"ר והמועמדים ברשימת המפלגה לכנסת ה-22. כדי להעביר את אחת ההצעות, נדרש רוב של 60% מחברי הוועידה שמונה כאלף איש.

חברי הכנסת מוסי רז ועיסאווי פריג' ינסו לתקן את תקנון המפלגה, כך שיאפשר להם להתמודד במשותף על המקום הראשון.

08:11 עריכה

ליברמן מעורר סערה במערכת הפוליטית. לאחר שאמר אתמול שיפעל להקמת ממשלת אחדות עם כחול לבן והליכוד, ולא פסל המלצה על בני גנץ לראש ממשלה, מגיעה תגובת הליכוד.

במפלגת השלטון אומרים שליברמן "אומר בפירוש שהוא מוכן ללכת עם לפיד וגנץ, ולכפות הקמת ממשלת שמאל. מי שרוצה ממשלת ימין חייב להצביע רק לליכוד בראשות נתניהו".

במקביל, בש"ס אמרו כי ליברמן "לא רלבנטי יותר ויישאר מחוץ לממשלה הבאה. ליברמן, שפעם אומר ככה ופעם אחרת, הוא פוליטיקאי ציני ולא אמין". ח"כ יצחק כהן מש"ס, אמר הבוקר לכאן ב': "ליברמן הוא קשקשן בלתי נלאה, חסר אחריות – הייתי קורא לו בריון. אין מה להתרגש ממנו".

07:58 עריכה

ח"כ משה יעלון הגיב הבוקר לדברי ח"כ אביגדור ליברמן מאתמול, על כך שהוא שואף להקים ממשלת אחדות לאחר הבחירות. יעלון אמר לכאן ב', כי במפלגתו שקלו הקמת ממשלת אחדות לפני הבחירות, וגם היום זה על הפרק, אך ללא נתניהו.

לדבריו, בני גנץ אמור להוביל ממשלה שתורכב מכחול לבן והליכוד, ללא נתניהו. "חבל שליברמן לא הגיע למסקנה הזו לפני שמפלגתו הצביעה בעד פיזור הכנסת. נתניהו הפך להיות עיקר הבעיה, כבר שנתיים שהאינטרסים של מדינת ישראל משועבדים להימלטותו מאימת הדין".

07:19 עריכה

בוקר טוב לכולם! היום ה-92 לפני הבחירות יעמוד בסימן טקס חשיפת היישוב החדש ברמת הגולן, על שם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. קודם לטקס, יקיים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ישיבת ממשלה חגיגית בגולן, לכבוד האירוע. שרת התרבות, מירי רגב, כבר התחילה את החגיגות אמש, בעמוד הפייסבוק שלה.

מחר נקיים ישיבת ממשלה חגיגית ברמת הגולן ונעביר בה החלטה רשמית על הקמה של יישוב חדש שם על שמו של הנשיא טראמפ, כאות תודה…

פורסם על ידי ‏Miri Regev מירי רגב‏ ב- יום שבת, 15 ביוני 2019

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
גיא זהר גיא זהר

נשמע כמו ניצול מכוון של הזולת ללא טעות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

קפטן ג׳ורג׳ בתגובה: אני.בוט.ביפ.ביפ.ביפ

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

פוסטים אחרונים

שרה נתניהו ביום הולדתו של יהורם גאון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
עו״ד אביה אלף תוקפת את הסדר הטיעון עם שרה נתניהו

"תמיד הנשים עומדות למשפט, כאילו לבעלים שלהן אין אחריות"

אביה אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה: בפרליקטות שאפו לצמצם ככל הניתן את החומרה של ההאשמות נגד שרה נתניהו

בכירה לשעבר בפרקליטות המדינה מותחת ביקורת על הסכם הפשרה שנחתם עם שרה נתניהו בתיק המעונות, שכלל האשמות לפיהן אשת ראש הממשלה רכשה שירותי ארוחות למשכן הרשמי של ראש הממשלה באופן בלתי חוקי .

עורכת הדין אביה אלף טוענת כי בעוד ששרה נתניהו אינה ראש הממשלה אלא רק אשתו, היא עדיין דמות ציבורית וכי היא צריכה להישפט על פי הסטנדרט הגבוה ביותר, אך עסקת הטיעון עליה חתמה היום הייתה "רחמנית למדי".

אביה אלף
אביה אלף

אלף, שעמדה בראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות בין 2004 ל-2012, הדגישה כי קיים "פער משמעותי" בין ההאשמה הראשונית נגד שרה נתניהו לבין כתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט במסגרת עסקת הטיעון, כפי שבא לידי ביטוי בגזר הדין המלא של נתניהו.

כתב האישום מיולי 2018 האשים את שרה נתניהו ואת עזרא סיידוף, לשעבר סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, בהונאה והפרת אמונים באשר להוצאה של 350 אלף ₪ על ארוחות בזמן שהועסק במעון ראש הממשלה שף במשרה מלאה.

נטען כי השניים ייצגו באופן שגוי את נוכחות השף בין ספטמבר 2010 למארס 2013, כדי לבקש באופן כספי מדינה לכיסוי עלויות הארוחות בלתי חוקי.

אך כתב האישום המעודכן שהוגש ביום שלישי שעבר האשים את נתניהו בהוצאה בהיקף של 175 שקל כספי מדינה, והוא לא כלל סעיפים של הונאה.

במקום זאת, כחלק מעסקת הטיעון אשת ראש הממשלה הודתה בסעיף פחות חמור של ניצול מכוון של טעות הזולת, תשלם קנס של 10 אלף שקלים ותחזיר לקופת המדינה 45 אלף שקלים.

לאן נעלמה השחיתות המוסרית?

אלף אומרת כי היעדר שחיתות מוסרית בכתב האישום מעורר אצלה תהיות, בהינתן כי סיווג כזה הוא נפוץ באשר לפשעים בהם הואשמה נתניהו.

היא סבורה כי בפרקליטות המדינה הכירו ב"סטיגמה" שהרשעת אשת ראש הממשלה תגרור, ולכן שאפו למזער את החומרה של ההאשמות ככל הניתן.

שרה נתניהו (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
שרה נתניהו (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

אלף, שהייתה אחראית על חקירת השחיתות הכוללת את יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לפני יותר מעשור, אומרת שחלק ממטרת התביעה הייתה להגיע להסדרים הכוללים הודאה בפשע – התקדמות משמעותית עבור התובעים בפרקליטות, בהתחשב בכך שעד עתה נתניהו סירבה להודות בכל מעשה לא ראוי.

"עם זאת, במהלך כל התיק, התביעה אמרה כי התנאי שלה לסגירת התיק יהיה החזר של כל הסכום", אמרה אלף, וציינה כי אשת ראש הממשלה תחזיר רק חלק קטן מהכספים שהמדינה האשימה אותה בתחילה על כך שלקחה בניגוד לחוק.

יתרה מכך, היא תהתה מדוע ראש הממשלה לא נקשר למעשים הבלתי חוקיים שהתרחשו. "בכל המקרים האלו, תמיד הנשים עומדות למשפט, כאילו לבעלים שלהן איך אחריות למה שמתרחש בבית", אמרה אלף.

פרקליטות המדינה פרסמה הצהרה המביעה שביעות רצון מהסדר הטיעון, בה נאמר כי "הפרקליטות עמדה על כך שעניינם של הגברת נתניהו ומר סיידוף יסתיים בהרשעה פלילית".

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 392 מילים. מחכים לתגובתך.
הפגנה נגד סגירת שדרות ירושלים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

שדרות ירושלים, הסוף

לנפגעים הוותיקים מהעבודות על הרכבת הקלה בירושלים ועל הקו האדום בדרך בגין בתל אביב, מצטרפים גם בעלי עסקים בשדרות ירושלים ● עורק החיים הראשי של יפו ייסגר ל-28 חודשים ● תושבי יפו יצטרכו לחיות – או להיחנק – עם המציאות שנכפתה עליהם ● פרשנות

השבוע ייסגרו לתנועת כלי רכב גם הקטעים הצפוניים של הנתיב המזרחי בשדרות ירושלים, ובכך תושלם נעילת עורק החיים הראשי של יפו ל-28 החודשים הקרובים. התנועה בשדרה תתאפשר רק ברגל על המדרכות, ובאופניים במרכז השדרה, בנתיב צר שתחום בין גדרות ברזל.

מחר (שני) בשעות אחר הצהריים מתוכננת הפגנה של התושבים במהלך ישיבה של מועצת עיריית תל אביב (-יפו…), ואילו הדיון בעתירה שהוגשה לבית המשפט נדחה לספטמבר. בשלב הזה קשה להאמין שהמהלך הפיך, ונראה שתושבי יפו יצטרכו לחיות – או להיחנק – עם המציאות שנכפתה עליהם. בעיתוי המורכב הזה, להלן כמה הערות על המחלוקת שמאיימת לסדוק את המקף שמחבר בין תל אביב ליפו:

1. תתפלאו, אבל זה הרע במיעוטו

חלק מהיפואים בוודאי לא יאהבו את ההנחה הבאה, אבל נראה שבמצב שנוצר ההחלטה על סגירה מלאה של השדרה היא הרע במיעוטו. החלופה – סגירה לסירוגין של נתיבי השדרה, היתה עולה, ככל הנראה, בדחייה של כשנה במועד סיום העבודות.

אם תושבי יפו היו צריכים לבחור בין סגירה מלאה עד אוקטובר 2021 (תאריך היעד הנוכחי לנסיעת הבכורה של הרכבת), לבין סגירה לסירוגין וחיים בתוך אתר בנייה ענק עד סוף 2022, נדמה שרובם היו בוחרים באפשרות הראשונה, ובצדק.

2. הפרת הבטחה וכשלון בהעברת המסר

אם ככה, מה הבעיה? או, יש הרבה.

גם אם מהותית התקבלה ההחלטה הנכונה, האופן שבו היא התקבלה, ובעיקר הדרך שבה תווכה לציבור ושבה העירייה והעומד בראשה התנהלו ומתנהלים מול התושבים, היא כישלון מתמשך.

זה התחיל בהפרת הבטחה. התוכניות המקוריות היו לסגור את נתיבי השדרה לסירוגין. זה מה שהתושבים ובעלי העסקים בשדרות ירושלים ידעו. כבר לפני כשנה התברר שהתוכנית הזו בעייתית: בבדיקות מקדימות שבוצעו על ידי נת"ע, התברר שמוביל המים המיושן, שעובר מתחת לכביש, נמצא במצב ירוד ושחייבים לחזק אותו בשכבה עבה של בטון, כדי שישרוד את העבודות והקידוחים.

רק ערב פסח (ופסחא, והרמדאן), שבועות ספורים לפני תחילת העבודות, נודע לתושבים שהתוכניות שונו ושהשדרה תיסגר לחלוטין

היה ברור שהטיפול הזה יאריך את משך העבודות ויחייב לשנות את לוחות הזמנים. לפי גורמים המעורבים בפרויקט, בעירייה לא מיהרו לחלוק את המידע הזה עם התושבים. רק ערב פסח (ופסחא, והרמדאן), שבועות ספורים לפני תחילת העבודות, נודע לתושבים שהתוכניות שונו ושהשדרה תיסגר לחלוטין.

לא ברור אם מדובר ברשלנות הסברתית או בכוונת מכוון שנועדה לצמצם את מרחב התמרון והמחאה של התושבים; מה שבטוח – הפרויקט יוצא לדרך עם תחושה של רבים מתושבי יפו שעבדו עליהם בעיניים ועם אובדן אמון מוחלט בעירייה.

לאור ההתפטרות של המנכ"ל המוערך של נת"ע, יהודה בר-און, רבים גם מפקפקים עכשיו ביכולת של החברה – שעד כה עמדה בלוחות הזמנים והתנהלה ביעילות יחסית למקובל בעולם התשתיות הישראלי – לסיים את העבודות בזמן. ואם הרכבת לא תיסע באוקטובר 2021, אזי היפואים ייצאו קרחים מכל הצדדים.

בהקשר של לוחות הזמנים, אגב, קיבלתי מהעירייה את ההתייחסות הרשמית הבאה:

"העירייה קיימה מספר רב של פגישות בנושא עם אנשי המקצוע של נת"ע והנושא נבחן מכל היבטיו.
לצערנו, עמידה בלוח הזמנים שהכתיבה המדינה – פתיחת הקו האדום באוקטובר 2021 מחייבת את סגירת הרחוב.
העירייה מכירה בקשיי התושבים ומספקת פתרונות כדוגמת שאטלים חינמיים".

3. אחרי הפרת ההבטחה, הגיע ניתוק המגע

פניות של תושבים ושל עיתונאים לעירייה בנושא העבודות ביפו נענו בתשובה לקונית – 'פנו לנת"ע, זה פרויקט שלה'. הרכבת הקלה/תחתית היא אכן פרויקט לאומי/ממשלתי, ונת"ע היא הזרוע המבצעת של משרד התחבורה, אבל עירייה, בוודאי עירייה רבת עוצמה כמו תל אביב, לא יכולה להתנער מכל אחריות לנעשה בשטחה וכשתושביה מביעים מצוקה לשגר אותם באדישות אל החברה שמבצעת את העבודות.

כשעיריית תל אביב רוצה, כידוע, היא יודעת לעמוד על שלה ולהיאבק בהנחתות ממשלתיות ואף למנוע אותן. האמת היא, שההחלטה על הסגירה המלאה של השדרה היא על דעת עיריית תל אביב (וכאמור – לגופו של עניין בצדק), אבל ההתחמקות שלה ושל רון חולדאי מלהתייצב מול התושבים, לתקשר איתם ולהקשיב למצוקותיהם – מביכה. יש הרבה דברים שעיריית תל אביב בעידן חולדאי מצטיינת בהם (לצד לא מעט טעויות שנעשו); יחסי אנוש ורגישות כנראה לא יככבו בראש הרשימה.

שדרות ירושלים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
שדרות ירושלים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

4. מי יפצה את הנפגעים

בסוף חודש מרץ, כזכור, נחת במפתיע טיל במושב משמרת בשרון והרס בית מגורים. למחרת סיפר לי עמיר ריטוב, ראש מועצת לב השרון, על ההתרשמות שלו ממהירות התגובה של הביורוקרטיה הממשלתית: "הטיל נפל לפנות בוקר, ולפני שבע בבוקר כבר הסתובבו שם אנשי מס רכוש והתחילו לדאוג לבית שהמשפחה תקבל במקום זה שנהרס".

מדינת ישראל מתייחסת לפגיעה כלכלית באזרחים כתוצאה מאירועים מלחמתיים כאל עניין לאומי ולוקחת עליה אחריות. כך גם בסבבי הלחימה בעוטף עזה. כשמדובר, לעומת זאת, בפגיעה אנושה באזרחים ובעסקים קטנים בגלל פרויקטים של תשתיות לאומיות, המדינה מתעלמת לחלוטין ומפקירה את האזרחים לנפשם.

כך היה בעבודות על הרכבת הקלה בירושלים, כך קרסו עסקים קטנים רבים באיזור החפירות בקרליבך/דרך בגין בתל אביב, וכך עכשיו בשדרות ירושלים. נכון שבעוד כמה שנים, כשהרכבת תצא לדרך והמדרחוב היפואי, בתקווה, יהיה שוקק חיים וקונים, בעלי העסקים בשדרה ייצאו נשכרים; אבל לרובם אין אפשרות ונזילות להחזיק מעמד עד אז. כבר עכשיו יותר ויותר חנויות בשדרה נראות מוגפות ונטושות.

גורם בכיר בפרויקט אומר שמדובר בכסף קטן לעומת העלות הכוללת של הרכבת הקלה שעומדת על מיליארדים רבים, אבל ידו של האוצר קפוצה וגם קולו של שר התחבורה לא נשמע; בכל הנוגע למרכז תל אביב, אחרי עיכוב ממושך הקימה עיריית תל אביב קרן לפיצוי העסקים הקטנים, אבל מדובר בסכומים מגוחכים ביחס להיקף הפגיעה הכלכלית.

ביפו המצב קשה עוד הרבה יותר, ובעלי העסקים – שיעבירו את השנתיים הקרובות מול כביש חסום, ותפאורה של בורות ואבק – אפילו לא מקבלים הנחה בארנונה.

אחר כך מתפלאים למה בכל מקום שבו מתוכנן פרויקט תשתיות בעל חשיבות לאומית, התושבים מערימים קשיים ועושים הכל כדי לחסום אותו בגופם. הם יודעים שמהפרויקט הזה מדינה שלמה תיהנה – ואילו הם היחידים שישלמו את המחיר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מסכנים. מקבלים רכבת קלה/תחתית בחינם - ובוכים. במקום הבכי יש לפעול שהעבודה תתנהל 24/7 ולא לא כיום שביום ו מפסיקים עד יום א ובלילה לא עובדים. עבודה 24/7 תיעל את העבודה ועשויה לקצר... המשך קריאה
מסכנים. מקבלים רכבת קלה/תחתית בחינם - ובוכים. במקום הבכי יש לפעול שהעבודה תתנהל 24/7 ולא לא כיום שביום ו מפסיקים עד יום א ובלילה לא עובדים. עבודה 24/7 תיעל את העבודה ועשויה לקצר את העבודה בחצי לרווחת התושבים. תושבי יפו - עשו משהו נכון.
עוד 855 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.

למקרה שפיספסת

ניצול מכוון של טעות הזולת

כרמלה כהן שלומי (צילום: כרמלה כהן שלומי)
כרמלה כהן שלומי

כבכל בוקר, חלפתי על פניו בדרך לנס-קפה. הוא ישב ולגם מהקפה שלו, אולי אף טבל ביסקוויט – גטניו, אם מישהו מתעניין; לא טעים, אבל מסורתי. זו הסטייה שלנו מאז שנות ה-70 ועד הלום, גטניו זה עוגיית המדלן שלנו והיא עובדת, רבותי. עובדה ששרדנו, 44 שנות נישואים בספטמבר הקרוב, חרף העובדה המצערת שאינני נטע אלחימיסטר והוא אינו הכדורגלן רמי גרשון שזכה בה ובאירית רחמים.

ראיתם איזו הפקה? בחדשות ערוץ 12 לקחו פניה עצבנית מהבעיות של המדינה הקטנה והמאוסה שלנו ומתרפקים עד עצם הרגע הזה על קטעים נבחרים מכתב האישום של נתניהו ומעסקת הטיעון של רעייתו… סליחה, מהבופה העשיר והשנדלירים היוקרתיים בחתונה של המדינה.

דני קושמרו כמעט התנשק בשידור עם אבא של החתן גרשון, שהוא חבר לכיתה של בן זוגי כשלמדו בבית ספר התקווה. כן כן, גם אנחנו על המפה ואנחנו נשארים במפה, ולא רק בספורט. לא שהזמינו אותנו, לא התאמנו למפיות אבל כל הכיתה מפרגנת. הרעות נשאנוך בלי מילים.

איפה הייתי? בבוקר האפור הזה הקצתי לעוד יום של חדשות מסעירות ופרטים מוכמנים על החתונה של אלחמיסטר – מי עוד לא קנה בגד ים שלה? יש גם מידות גדולות לכל סוג של נטע.

ובכן, בעוברי ליד אלוף נעורי הלוגם בקפה ותפוש בשרעפים על חידוש נדרים – זה טרנד חדש, חידוש נדרים; דיווחו בחדשות השבוע. זקנים וזקנות מתארגנים על עוד חתונה כי בפעם הראשונה הם לא אכלו מספיק את הראש, וכמה שזה נשמע נורא הם לא החליפו שלוש שמלות ולא הפריחו קבבונים אבל שוב אני סוטה מהנושא.

אחזור על משפט המפתח לטובת מי שאיבד את דרכו בפוסט:
בעוברי קרוב מדי אל בן זוגי הלוגם בקפה שכמעט נשפך עליו, אני לא אשמה, בגילי כבר לא רואים טוב וגם הצליעה מקשה עלי, היו גם יתושים בלילה, העירייה לא מרססת, אולי אפנה לנטע. אני לא יודעת איך אחליף נדרים במצבי הרעוע, אולי אסתפק בשתי שמלות וטרנינג. עד מתי ספטמבר 75?

כך או כך, בעוברי לידו החליק בן זוגי ליטוף על התחת שלי, ואלמלא בית המשפט עסוק בשמירה על התחת של שרה הייתי מעסיקה אותו עם התחת שלי כי מי טו, אדוני. אז נתתי בו מבט של באמא'שך, רק התעוררתי, מ-ה נס-גר!!!!

בעלי (פעם אמרו בעלי אבל אני אין לי בעלים. רק אירית רחמים מחליטה עלי) נתן בי מבט גברי חודר, ליטף את הזיפים, קשר את הסוס וירק הצידה את הטבק, סתם, זו מטאפורה, ולחשש: 'מאמי' (היום כולם מאמי אז אני זורמת, כוסאוממו) 'זה רק ניצול מכוון של טעות הזולת'.

עכשיו אני שוקלת אם לחדש איתו את הנדרים.

תגיות
עוד 382 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.
"ההסדר עם שרה נתניהו - תקדים שיעלה למדינה ביוקר"

מבחן שרה בוזגלו

שלטון החוק משפטנים מותחים ביקורת קשה על החלטת בית המשפט בעניינה של אשת ראש הממשלה ● תומר נאור, התנועה לאיכות השלטון: "נתניהו הורשעה בעבירה שכמעט לא משתמשים בה ושממש נתפרה בשבילה, ועכשיו כל עובד ציבור ומי שגנב כספי ציבור יוכל לבוא ולשאול למה לי לא מגיע הסדר כזה?"

שרה נתניהו בדרך לבית המשפט (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יונתן סינדל, פלאש 90
שרה נתניהו בדרך לבית המשפט

"הסדר הטיעון עם שרה נתניהו יעלה למדינה ביוקר". כך אמר ל״זמן ישראל״  עו״ד תומר נאור, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה לאיכות השלטון. לדברי נאור: "מעבר לעלות הגבוהה של ניהול המשפט על ידי הפרקליטות, והעובדה שנתניהו לא מחזירה אפילו רבע מהכסף שגזלה, העלות העיקרית תהיה בעתיד, מול העבריינים הבאים שישתמשו בהסדר הזה כתקדים".

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון (צילום: נועה גלאי)
עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון (צילום: נועה גלאי)

לדברי נאור: "זה תקדים מסוכן ביותר שפותח את שערי הגיהנום. כל עובד ציבור וכל מי שגנב או גזל כספי ציבור ידע מעתה ששמורה לו הזכות לדרוש את אותו סעיף שבו הורשעה נתניהו ואותו עונש.

"כתב האישום וההרשעה האלה הם חריגים בכל רמה אפשרית. גם המעמד של שרה נתניהו, כמי שמשתמשת בכספי ציבור, הוא מלכתחילה חריג ונדיר ביותר, כי היא לא נבחרת ציבור ולא עובדת ציבור, ובכל זאת היא משתמשת בכספי ציבור. מילא אם הייתה משתמשת בהם כיאות, אבל היא פעם אחרי פעם מועדת בשימוש בכספים האלה. וכמובן, פעם אחרי פעם לא נענשת על המעידות שלה".

בכתב האישום המקורי סך הכספים שנלקחו היו 397 אלף שקל. אחר כך, באופן בלתי מוסבר, זה ירד ל-170 אלף שקל, ולבסוף בהודאה שלה זה רק 45 אלף שקל. אין שום הסבר להפחתה"

"הסעיף שבו הורשעה נתניהו – קבלת דבר תוך ניצול טעות הזולת בלא מרמה, הוא סעיף שלא משתמשים בו, אות מתה, הוא ממש נתפר בשבילה. אני לא זוכר פעם אחת שהשתמשו בו, ודיברתי עם מומחים רבים בדין הפלילי שבכלל לא מכירים אותו. וזה נראה שהפלורוסנטים במשרדי הפרקליטות דלקו שעות רבות עד שמישהו מצא את הסעיף הזה.

"נעשה כאן מהלך בלא חשיבה קדימה. חשבו איך לחלץ את שרה נתניהו ולא חשבו על ההשלכות", מסכם נאור, "ואם כן חשבו – זה עוד יותר גרוע".

"אין הסבר להפחתת סכומי הכסף שנלקחו"

התנועה למען טוהר המידות עתרה לבית משפט השלום וביקשה שלא יאשר את הסדר הטיעון של נתניהו – אך בקשתה נדחתה.

עורך הדין יובל יועז (צילום: תמר יועז)
עורך הדין יובל יועז (צילום: תמר יועז)

עו״ד יובל יועז, ממייסדי התנועה לטוהר המידות, אומר: "אני לא מכיר שום מקרה שבו הפרקליטות בהסדר טיעון מפחיתה את הסכומים שהיא עצמה כבר קבעה שנלקחו על ידי מבצע העבירה. בכתב האישום המקורי סך הכספים שנלקחו היו 397 אלף שקל. אחר כך, באופן בלתי מוסבר, זה ירד ל-170 אלף שקל, ולבסוף בהודאה שלה זה רק 45 אלף שקל. אין שום הסבר להפחתה הזאת".

הסדרי טיעון הם עסקה שבה הצדדים מתפשרים על האמת העובדתית, צד אחד מודה בעבירה והצד השני מסכים להוריד את חומרתה, מה חריג בהסדר הזה?

"אכן, אין שום דבר חריג בעצם הפחתת חומרת העבירות בהסדר טיעון. מה שחריג  בהסדר הטיעון עם שרה נתניהו זאת מידת ההפחתה בחומרתן. כ-80% מההרשעות בישראל נעשות במסגרת הסדר טיעון, ואני לא מכיר שום מקרה שבו הפרקליטות מפחיתה את חומרת העבירה פעמיים, פעם אחת במסגרת ההודאה ופעם אחת הפחתה חדה נוספת בלי שום הסבר".

אתה מכיר הסדרים שבהם מעשה כזה הוגדר כעבירה כל כך קלה והביא עמו עונש כל כך קל? ובכלל הסדרים שבהם גניבה לא הסתיימה בלא ענישה של ממש?

"זה הסדר נדיר מאוד. ברוב המקרים שבהם כספי ציבור נגזלים ויש ראיות מספיקות לכך, כמו במקרה הזה, מי שגוזל אותם מורשע לפחות בקבלת דבר במרמה וברוב המקרים נגזר עליהם מאסר בפועל או מאסר על תנאי או לפחות קנסות בסכומים גדולים.

"הסעיף של 'לקיחת כספים ללא מרמה' הוא אות מתה ונדיר מאוד שמשתמשים בו. המקרה היחיד שאני זוכר הוא המקרה של ארקדי גאידמק כשהיה חשוד מהלבנת הון וזוכה ממנה בשל היעדר ראיות. ושם הנסיבות היו שונות, הראיון היו אחרות, וגם העונש שהוא קיבל, שנת מאסר על תנאי ו'תרומה' של כשלושה מיליון שקלים שהוא חוייב לתרום".

"חלק מהמטרה של ענישה על פשיעה כלכלית הוא להפוך אותה לבלתי משתלמת. לוקחים מהעבריין גם את הכסף שגזל וגם קנס הרבה יותר גדול ממנו. כאן נעשה בדיוק להיפך".

היו מקרים שבהם עבריינים עניים, חלשים ובעלי נסיבות אישיות קשות זוכו מגניבות קטנות או קיבלו עונשים קלים בגלל מצבם. הייתכן שגם לשרה נתניהו היו נסיבות מקלות?

"אם היו לה נסיבות כאלה, הפרקליטות לא ציינה אותן בהסדר הטיעון. חלק מהבעיה עם הסדרי טיעון בכלל וההסדר הזה בפרט זה שהם פוגעים בפומביות של הדיון המשפטי. במקרה הזה חוסר הפומביות היה גדול במיוחד ומעלה שאלות קשות. בגלל כל הסיבות הללו אנחנו עתרנו וביקשנו מבית המשפט שלא לקבל את ההסדר ואנחנו מצטערים שהוא התקבל".

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עצוב מאוד. הסדר הטיעון הזה עלה למדינה הרבה כסף, הגניבות שהן כבר עובדה, עלות החקירות הפרקליטות והתביעה. ושרה משלמת כמעט אפס. עצוב מאוד למדינה ולמשלמי המיסים נכון לערער למחוזי אם אפשר... המשך קריאה
עצוב מאוד. הסדר הטיעון הזה עלה למדינה הרבה כסף, הגניבות שהן כבר עובדה, עלות החקירות הפרקליטות והתביעה. ושרה משלמת כמעט אפס. עצוב מאוד למדינה ולמשלמי המיסים נכון לערער למחוזי אם אפשר.
מטריד מאוד. ועם כל תיבת החרא שנפתחה לאחרונה בלשכת עורכי הדין לאחרונה, מעניין להסתכל לגופם של השופטים שאישרו את ההסדר המסריח הזה. האם גם הם היו מאלה שלשונותיהם, כדברי אפי נוה, היו עמוק ב... המשך קריאה
מטריד מאוד. ועם כל תיבת החרא שנפתחה לאחרונה בלשכת עורכי הדין לאחרונה, מעניין להסתכל לגופם של השופטים שאישרו את ההסדר המסריח הזה. האם גם הם היו מאלה שלשונותיהם, כדברי אפי נוה, היו עמוק באחוריו?
עוד 637 מילים ו-2 תגובות. מחכים לתגובתך.

והיא מבקשת שהעוזרת תנקה את זה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

הממשלה מעכבת במשך שלושה שבועות דיון חירום במצב הכלכלי

משרד האוצר הכין לממשלה תוכנית מקיפה לביצוע מיידי של קיצוץ רוחבי בתקציב, ביטול תוכניות חברתיות, ביטול פטורים ממס והחזרת כספים מחברות הביטוח כדי לצמצם את הגירעון, אבל הממשלה דחתה את הדיון, בפעם השלישית ברציפות, הפעם כדי לקיים ישיבה חגיגית ברמת הגולן

בנימין נתניהו ומשה כחלון (צילום: אהרון קרון פלאש 90)
אהרון קרון פלאש 90
בנימין נתניהו ומשה כחלון

הממשלה דחתה לשבוע הבא את הדיון בתוכנית החירום שהכין משרד האוצר להקטנת הגירעון הממשלתי. זאת, בגלל הכוונה לקיים ישיבת ממשלה חגיגית ברמת הגולן לכבוד טקס חשיפת היישוב החדש ברמת הגולן על שם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

מדובר בפעם השלישית ברציפות שמזכירות הממשלה דוחה את בקשת משרד האוצר, משה כחלון, לקיים דיון בגירעון בתקציב המדינה ובמצב הכלכלי, וזאת למרות שבאוצר מציגים את המצב כמצב חירום שמצריך צעדים דחופים הרבה לפני הבחירות.

לפני שבועיים נדחתה הישיבה על המצב הכלכלי והגירעון בגלל יום ירושלים ולפני שבוע – בגלל חג השבועות, ששניהם חלו ביום ראשון, ובגלל שהממשלה החליטה שלא לקיים את ישיבתה השבועית ביום שני או יום אחר.

בלשכתו של שר האוצר כחלון סירבו להגיב לדחיית הישיבה. בלשכתו של כחלון ביקשו שהתגובה תבוא מדוברות משרד האוצר (המדבררת באופן שוטף את הפקידות המקצועית ולא את השר עצמו) ולא מדוברות השר, ואילו מדוברות משרד האוצר נמסר "פנו לדוברות מזכירות הממשלה".

פקידי משרד האוצר הכינו בשבוע שעבר תוכנית חירום להקטנת הגירעון בתקציב בכ-3.25 מיליארד שקלים.  התוכנית כוללת קיצוצים וביטול פטורים ממס שאינם מהווים שינויי חקיקה ולכן ניתן לבצע אותם עוד לפני הבחירות בהחלטת ממשלה ובלא אישור הכנסת.

התוכנית מיועדת לכלול קיצוץ רוחבי של כ-1.15 מיליארד שקלים בתקציב משרדי הממשלה וכן ביטול של פטורים ממס שתוקפם יסתיים בינואר כולל הפטורים על מיסוי רכבים היברידיים, מיסוי השימוש בחומרים ממיסים ומיסוי על מפעל הפיס בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקלים. בנוסף, מתכננים באוצר לחייב חברות ביטוח פרטיות להחזיר כמיליארד שקלים שהן חייבות לביטוח הלאומי.

עוד כוללת התוכנית הקפאה של תוכניות חברתיות שהממשלה התחייבה עליהן אך לא תקצבה אותן, כולל הגדלת קצבאות הנכות, תוכנית "בית הספר של החגים" שנועדה להשלים את תוכנית "בית הספר של החופש הגדול", הגדלת מס ההכנסה השלילי וכן הגרלות ופרוייקטים חדשים של תוכנית מחיר למשתכן. התוכנית החברתית היחידה שלא תוקפא היא מימון הצהרונים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 279 מילים. מחכים לתגובתך.
שלטי חוצות בדובאי (צילום: מרים הרשלג)
מרים הרשלג

הקהילה היהודית בדובאי יוצאת לאור

תפילה לשלום השלטון המקומי, פטרון מוסלמי שבנה את המגדל הגבוה בעולם, קוסקוס בבית הכנסת, ואמצעי ביטחון מיוחדים: כך נראים החיים הסודיים של היהודים בדובאי

עוד 1,260 מילים. מחכים לתגובתך.

מה שהתקשורת לא מספרת לכם על שרה שלי: בשנים האחרונות התפתח נוהג מכוער בתקשורת. בכל פעם שמישהו בסביבתי, ולעיתים גם לא…

פורסם על ידי ‏Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו‏ ב- יום שבת, 15 ביוני 2019

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה