בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב ב-2016 הכתה את העולם בהלם. נוכחותו של נרקיסיסט זדוני בהנהגת העולם הייתה דבר שחייבים פשוט לסבול, כמו מחלה איומה. הנזק שעשה השקרן הפתולוגי המוזר הזה למותג של האמריקה היה מדהים.

כעת יש לו סיכוי לחזור לתפקידו, הפעם למרות רקורד ממשי שענה לציפיות ממנו. בוחרים עלולים להחזיר ביודעין נשיא לשעבר שפעמיים סבל הדחה בבית הנבחרים, שניסה לבטל את בחירות 2020, שהסית לפלישה הקטלנית לקפיטול ב-6 בינואר, שטיפל באופן הזוי בקורונה, ושכעת מתמודד עם כמעט 100 אישומים פליליים.

בוחרים עלולים להחזיר ביודעין נשיא לשעבר שסבל פעמיים הדחה בבית הנבחרים, שניסה לבטל את בחירות 2020, שהסית לפלישה לקפיטול, שטיפל באופן הזוי בקורונה, ומתמודד עם כמעט 100 אישומים פליליים

ברור שבקדנציה שנייה של טראמפ ארה"ב תהיה מדינה סמכותנית מלאה שדירוג החופש שלה יצנח. הוא יטהר את הצבא והממשלה, ימנה נאמנים וירדוף אויבים, בדיוק כמו בטורקיה ובהונגריה, לפי המודל של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בגבולות הרעועים של החוקה. הוא ינסה לצאת מנאט"ו ולתת לרוסיה לכבוש את אוקראינה.

כרחבי העולם נחרדים, כי רואים בו טיפש שלא מבין דברים בסיסיים (כמו שהיציאה מהסכם הגרעין עם איראן קירב אותה לפצצה), ושעלול לפוצץ את כל העולם בטעות – או בכוונה. הם מרחמים על אמריקה וגם על עצמם ושואלים כיצד זה ייתכן שטראמפ בכלל בחיר, בהתחשב בעובדה שהתוצאה הזו תגרום מיד למצב חירום עולמי.

אז ככה:

מלחמות התרבות

אם בני המילניום ו-GEN Z היו הרוב כרגע, מלחמות התרבות האבסורדיות של אמריקה היו עוזרות לשמאל. כפי שהדברים נראים, הן מתנה לרפובליקאים. בקושי 10 אחוז מהאמריקאים מזדהים כפרוגרסיביים, ואפילו ליברלים מתעבים את האג'נדה שלהם.

אם בני המילניום ו-GEN Z היו הרוב, מלחמות התרבות האבסורדיות באמריקה היו עוזרות לשמאל. כרגע הן מתנה לרפובליקאים. בקושי 10% מהאמריקאים מזדהים כפרוגרסיביים, ואפילו ליברלים מתעבים את האג'נדה שלהם

הציבור נע ימינה בכל פעם שמזכירים לו את האובססיה לגזע וזהות (להבדיל מפטריוטיות וגאווה לאומית), את טרפת המגדר (נכונות לגרום לילדים להחליף מין). את ה"ביטולים" ואת ה"ניכוס התרבותי", ואת הרעיון המגוחך שאוניברסיטאות צריכות להיות "מרחבים בטוחים" בניגוד למקומות שבהם מאותגר האדם הצעיר.

רוב האנשים הסבירים שאני מכיר שהצביעו לטראמפ ציינו את כל אלה כסיבה. שום דבר אחר. זה מצב חירום עבור הדמוקרטים. אפשר בקלות לטעון שאלמלא הפרוגרסיבים – טראמפ לא היה מסוגל להיבחר. לא שומעים על זה הרבה בתקשורת כי חלק גדול ממנה כבר נכבש על ידי התנועה.

ה"נושאים"

הרפובליקאים אינם מתואמים עם הציבור האמריקאי בנושאים מרכזיים, החל מפיקוח על נשק ושירותי בריאות (רוצים את שניהם) ועד הכחשת אקלים ואי-שוויון משתולל (לא רוצים), ובמיוחד הפלות (רוב לא חפץ באיסור הגורף שרפובליקאים דוחפים).

עם זאת, הם תחרותיים מכמה סיבות: הצד הדמוקרטי פשוט נורא בשיווק האמת לעיל – כמו רוב המפלגות הליברליות בעולם; ליברלים לרוב אינם קיצוניים בנושאים אלו ולכן ההשתתפות בבחירות נמוכה; ולבסיס הרפובליקאי דווקא יש מוטיבציה.

הרפובליקאים אינם מתואמים עם הציבור האמריקאי בנושאים מרכזיים, החל מפיקוח על נשק ושירותי בריאות (רוצים את שניהם) ועד הכחשת אקלים ואי-שוויון משתולל (לא רוצים), ובמיוחד הפלות

יתרה מכך, הרפובליקאים מיושרים לחלוטין עם הציבור בנושא שהם הצליחו להעלות למקום מספר אחד: הגירה. נראה שהדמוקרטים לא מצליחים לשכנע שהם מבינים שמדינה אמורה לשלוט בגבולותיה (אולי בגלל שחלקם בעצם לא חושבים כך).

זה מתקשר לנרטיב רפובליקאי אחר: שהדמוקרטים סלחנים מול הפשע. גם כאן, זה קצת נכון.

בּוּרוּת

אנשים רבים פשוט לא יודעים את האמת על הכלכלה עכשיו (די טובה) ותחת טראמפ (גם לא רע, עד המגפה, אבל ממש לא נהדרת). והם בהחלט לא מבינים למה טראמפ מהווה איום. צריך להפציץ את הציבור במידע על מה שטראמפ יעשה בשלטון – ותזכורות למה שעשה קודם לכן. אבל הדמוקרטים, כאמור, איומים בהעברת מסרים.

שיטת הבחירות

כמעט אין סיכוי שטראמפ (כמו כל רפובליקאי) ינצח בבחירות ישירות. רק בזכות השיטה המוזרה בארה"ב יש להם סיכוי, לאור המגמות הדמוגרפיות הנוכחיות, התפלגות האוכלוסין ודפוסי ההצבעה.

כמעט אין סיכוי שטראמפ (כמו כל רפובליקאי) ינצח בבחירות ישירות. רק בזכות השיטה המוזרה בארה"ב יש להם סיכוי, לאור המגמות הדמוגרפיות הנוכחיות, התפלגות האוכלוסין ודפוסי ההצבעה

כל השיטות מבוססות המחוז יוצרות עיוותים (מי שינצח בכל מחוז בקול בודד יזכה בכל המושבים למרות תיקו בפועל). אבל אין מקבילה בעולם הדמוקרטי למשהו כמו ה"קולג' האלקטורלי", המעניק לכל בוחר בוויומינג למעשה ארבעה קולות בהשוואה לבוחר בקליפורניה.

המציאות כיום היא שהשיטה פוגעת מאוד בדמוקרטים, ולכן הם חייבים לנצח בגדול כדי לנצח בכלל. בינתיים, שניים משלושת המנצחים הרפובליקאים האחרונים זכו בפחות קולות מהמועמד הדמוקרטי. זה לא בריא.

הרצון לשלטון

קשה לדמיין אדם רציני כלשהו שחושב שטראמפ באמת מתאים להיות נשיא. חלק מתומכיו פשוט נאמנים בטירוף לאג'נדה הרפובליקאית, חלקם עשויים להחשיב אותו כרע פחות מהנשיא ג'ו ביידן, אבל לא ייתכן אדם נורמטיבי שמחשיב אותו כטוב. עם זאת, רבים פשוט לא מצביעים על סמך התאמתו של המועמד אלא בגלל שהם רוצים שהצד שלהם ישלוט. לא פחות ולא יותר.

בזמנים רגילים זה היה אולי ראוי לשבח: מעדיפים אידאולוגיה על אישיות! אבל לא כיום. טראמפ ייחודי. הסכנה שהוא מהווה מספיק גדולה כדי שחייבים לשים כל נושא אחר בצד.

עם זאת, ליברלים צריכים לשאול את עצמם שאלה: מה הם היו עושים אם המועמד שלהם היה כמו טראמפ? האם לא היו תומכים בו? גם לא אם היה יסוד לקוות שיצליח להעביר פיקוח על נשק שירותי הבריאות אוניברסליים? רק למי שעונה "לא" הזכות לבקש משמרנים אותו דבר.

קשה לדמיין אדם רציני החושב שטראמפ באמת מתאים להיות נשיא. עם זאת, רבים פשוט לא מצביעים על סמך התאמתו של המועמד אלא בגלל שהם רוצים שהצד שלהם ישלוט. לא פחות ולא יותר

דבר אחד ברור: אימפריות מתפוררות, וזה מתחיל באדישות להגעתם של מנהיגים בינוניים אך מגלומנים. כמו נירון ברומא. טראמפ הוא התגלמות של זה. אויביה של אמריקה מקווים שהאמריקאים יירדמו על המשמר וימסרו לאיש הזה שוב את המפתחות.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com