עד לא מזמן רוב העולם עסק ב"הסכם הגדול במזרח התיכון" בין ארה"ב, ערב הסעודית וישראל. האווירה הנוכחית הכוללת מוות, הרס וקטסטרופה המתחוללת לנגד עינינו, רחוקה מאוד מההתרגשות שאפפה את האפשרות לנרמול היחסים בין ערב הסעודית לישראל בשבועות ובחודשים שלפני המלחמה.

חלק מהמשקיפים אולי הופתעו מהמתקפה האכזרית של חמאס ב־7 באוקטובר ומפתיחת המלחמה הגדולה, אולם היו מי שחששו זה זמן רב בדיוק מהתפרצות אלימה כזאת. בשל הרצון הנואש להשיג הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית, ישראל וארה"ב התעלמו במידה רבה מהנושא הפלסטיני.

הן לישראל והן לארה"ב היו סיבות לדחוף לנורמליזציה. עבור וושינגטון, ובפרט עבור ג'ו ביידן, תיווך בעסקה גדולה שכזאת היה מבסס את מורשתו בהיסטוריה ומספק לו את ההישג הדיפלומטי הדרוש עבור מסע הבחירות לנשיאות ב־2024.

עבור בנימין נתניהו, הכרה בישראל מצד ערב הסעודית – האפוטרופסית של המקומות הקדושים לאסלאם – הייתה בבחינת ניצחון אסטרטגי. אם ערב הסעודית תסכים לנרמל את היחסים עם ישראל, לא יישארו הרבה קלפי לחץ כדי לגרום לממשלת נתניהו, או לכל ממשלה עתידית בישראל, לעשות ויתורים משמעותיים שיאפשרו הסדר מדיני שיביא ביטחון הן לישראלים והן לפלסטינים.

חיילי צה"ל פועלים ברצועת עזה. 21 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל )

עם פרוץ המלחמה שררה תחושה מבשרת רעות כי עומד להתרחש אסון הומניטרי. גם לא היה ספק כי מדינות ערב יגנו את ישראל. מה שהיה פחות ברור הוא כיצד מדינות ערב ינצלו את כוחן באזור. נוף האנרגיה השתנה בצורה דרמטית מאז 1973, כך ש"קלף הנפט" איבד מערכו.

דבר זה מעלה את השאלה כיצד ערב הסעודית תשתמש בכוחה במשבר הזה. אף שנפט כבר, כאמור, לא מהווה אמצעי מינוף מול ארה"ב וישראל, לריאד יש כמה כלים בארסנל הדיפלומטי שלה, שאם הם ינוצלו בחוכמה, הם יסייעו לה בעיצוב העתיד הישראלי–פלסטיני.

גם אם זה לא מציאותי לצפות כי פעולה סעודית כלשהי תוכל לאלץ את ישראל לעצור את המלחמה בעזה, ערב הסעודית מנצלת את עמדתה הסמלית כשומרת המקומות הקדושים נגד ישראל

עם התמשכות המלחמה, הן ישראל והן ארה"ב מאבדות ממהימנותן. עקירת פלסטינים מבתיהם בכוח – ואז מניעת מצרכים הומניטריים חיוניים – הן לא דרך להשגת תמיכה, כל שכן לגיטימיות למבצע צבאי. עם התרחבות האסון ההומניטרי, ארה"ב מאבדת ממהימנותה הבינלאומית – ובעיקר במזרח התיכון.

גם אם זה לא מציאותי לצפות כי פעולה סעודית כלשהי תוכל לאלץ את ישראל לעצור את המלחמה בעזה, ערב הסעודית מנצלת את עמדתה הסמלית כשומרת המקומות הקדושים נגד ישראל – ומובילה מאמץ דיפלומטי ליצירת נרטיב בינלאומי המטיל ספק בחוקיות התקיפה הצבאית של ישראל, תחת הכיסוי הדיפלומטי האמריקאי שהיא מנצלת.

שר החוץ של ערב הסעודית, פייסל בן פרחאן אאל סעוד בפגישה עם שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן בנושא המלחמה בעזה, ריאד, 14 באוקטובר 2023 (צילום: Jacquelyn Martin / POOL / AFP)

האליטה הסעודית השלטת לא רק דוחה את טיעון ההגנה העצמית של ישראל, היא גם יוצאת להתקפה דיפלומטית. שר החוץ הסעודי עומד בראש ועדה דיפלומטית, שהוסמכה על ידי הליגה הערבית וארגון המדינות האסלאמיות לבקר בבירות בינלאומיות שונות וללחוץ להשגת הפסקת אש מיידית.

התחנה הראשונה של הוועדה הייתה בייג'ין, ואחריה מוסקבה. זה היה איתות ברור לוושינגטון שלערב הסעודית יש אפשרויות נוספות בעולם הרב־קוטבי ההולך ומתפתח. נוסף על כך, נוכחותה של הוועדה באו"ם וההצעות החוזרות ונשנות של הקבוצה הערבית־אסלאמית, נועדו להפעיל לחץ דיפלומטי בלתי פוסק על ארה"ב על ידי הצגתה כמכשול להפסקת אש.

הסעודים גם משתמשים בכלי דיפלומטי נעלם מן העין: שתיקה. סירובם המוחלט לכל דיון פוליטי עד להפסקת אש יוצר גם כן לחץ על ידי מניעת אופק פוליטי ברור מישראל

הסעודים גם משתמשים בכלי דיפלומטי נעלם מן העין: שתיקה. סירובם המוחלט לכל דיון פוליטי עד להפסקת אש יוצר גם כן לחץ על ידי מניעת אופק פוליטי ברור מישראל לאחר סיום המערכה. כפי שאמר שר החוץ הסעודי: "על איזה עתיד אפשר לדבר כשעשרות בני אדם נהרגים מדי יום?"

שליטי ערב הסעודית נמנעים מכל דיון על "היום שאחרי". הם מאמינים כי העיסוק ברעיון הזה לא יסייע בהשגת הפסקת אש קבועה, ועלול להיראות כשותפות לפשע במתן לגיטימציה מרומזת למערכה הצבאית של ישראל. ריאד כבר הייתה במצב הזה.

סיוע הומניטרי סעודי עבור הפלסטינים בעזה, נמל התעופה אל־עריש במצרים, 27 בנובמבר 2023 (צילום: Khaled DESOUKI / AFP)

ב־2006, כשפרצה המלחמה בין ישראל לחזבאללה, אליטת השלטון הסעודית נקטה עמדה פרגמטית שאיזנה את הביקורת כלפי ישראל וכלפי חזבאללה. שר החוץ הסעודי הצהיר כי אף שריאד תומכת במאבקים פאן־ערביים, "יש לעשות הבחנה בין התנגדות לגיטימית לבין הרפתקאות בלתי מחושבות מצד גורמים ב[לבנון] ואלה העומדים מאחוריהם".

בהתחשב בתגובה המדודה, ובציפייה הכללית לגינוי מוחלט של ישראל, הביקורת הכפולה הזאת התפרשה כסימן מרומז לסובלנות כלפי התנהגותה של ישראל

בהתחשב בתגובה המדודה, ובציפייה הכללית לגינוי מוחלט של ישראל, הביקורת הכפולה הזאת התפרשה כסימן מרומז לסובלנות כלפי התנהגותה של ישראל. האליטה הסעודית רוצה להימנע מכך כעת. היא לא רוצה לשמש ככלי פוליטי למטרותיה הפוליטיות של ישראל. במילים אחרת, אליטת השלטון הסעודית רוצה להימנע מליפול קורבן ל"ספין".

נתניהו ידוע כ"אשף הספינים". הסעודים יודעים שאם הם יפתחו בדיון פוליטי כלשהו על היום שאחרי, או אפילו יעלו השערות לגבי תרחישים עתידיים, הדבר ישרת ללא ספק את הנטייה של נתניהו לספינים. אפשר היה לראות את הספין של נתניהו סביב הסיוע הרפואי של איחוד האמירויות הערביות לעזה, כביכול הוא נעשה בתגובה לבקשתו שלו – ולא בתגובה למשבר הרפואי הקשה שנוצר שם.

אוהלים ברפיח שבהם משתכנים פלסטינים שנעקרו מבתיהם, 5 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Hatem Ali)

ערב הסעודית מבינה היטב כיצד פעולותיה והצהרותיה יכולות להיות מוצגות בצורה מסולפת, כאילו יש תמימות דעים בין הסעודים לישראלים לגבי היום שאחרי בעזה, דבר שרחוק מהמציאות. מה שמעניק לריאד עמדת יתרון אמיתית הוא יכולת המימון שלה.

ישראל לעולם לא תשיג יכולת כלכלית כמו זו של ערב הסעודית – או של כל מדינה אחרת במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. המשק שלה נתון בקשיים, ועל פי אחד הדיווחים הוא מפסיד 600 מיליון דולר בשבוע במלחמה הזאת.

הסעודים מעולם לא הסתייגו מסיוע כלכלי לפלסטינים. הם סיפקו סיוע רב במהלך השנים, ולא נראה שיחדלו מכך. אולם, הסעודים מסתייגים משיקום עזה למען ביטחון ישראל

על פי מקור אחר, בנק ישראל טוען כי המלחמה תעלה למשק 53 מיליארד דולר בשנים 2023 עד 2025. זה בדיוק מה שמעניק עמדת יתרון לערב הסעודית ולמדינות אחרות במועצת שיתוף הפעולה המפרצית, שכן כל מאמץ לשיקום יכול לשמש לדחיפת ישראל לקראת תהליך שלום אמיתי. אחרת זה רק עניין של זמן עד שהאזור שוב ימצא את עצמו באותו המצב – אם לא גרוע יותר.

הסעודים מעולם לא הסתייגו מסיוע כלכלי לפלסטינים. הם סיפקו סיוע רב במהלך השנים, ולא נראה שיחדלו מכך בקרוב. מה שהסעודים מסתייגים ממנו הוא שיקום עזה למען ביטחון ישראל, בהתחשב בכך שישראל היא הצד שביצע את ההרס.

אתר ברפיח שהופצץ על ידי ישראל, 23 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo / Hatem Ali)

בישראל ובוושינגטון קיימת תקוות שווא שערב הסעודית ומדינות אחרות במועצת שיתוף הפעולה ישלמו את החשבון על המערכה הצבאית של ישראל בעזה. על פי הדלפה לתקשורת הישראלית, ראש הממשלה אמר בישיבה של הקבינט כי הצעד הראשון בעזה יהיה "הבסת חמאס. אחר כך אני מאמין שאיחוד האמירויות הערביות וסעודיה יתמכו בשיקום הרצועה".

ההנחה שערב הסעודית ומדינות מועצת שיתוף הפעולה יסכימו לממן את שיקום האסון שקיבלו בירושה – ואז גם לקבל אחריות ביטחונית – חושפת את האשליות הנאיביות של רבים בישראל ובמערב.

השיח במערב ובישראל מתאר לעתים קרובות את מדינות המפרץ כשחקניות בלתי רציונליות שקודם מוציאות כסף ורק אחר כך חושבות, כאילו תפקידן הוא לשפוך כסף על בעיות של מדינות אחרות

השיח במערב ובישראל מתאר לעתים קרובות את מדינות המפרץ כשחקניות בלתי רציונליות שקודם מוציאות כסף ורק אחר כך חושבות, כאילו תפקידן היחיד של מדינות המפרץ במערכת העולמית הוא לשפוך כסף על בעיות של מדינות אחרות.

זה רחוק מהמציאות. כיום, ערב הסעודית לא מוציאה כסף אלא אם היא מעריכה שהמטרה משרתת את האינטרסים של הממלכה. "הסעודים תחילה" הוא העיקרון שעליו מתבססת מדיניות החוץ של ערב הסעודית.

שר החוץ של ערב הסעודית, פייסל בן פרחאן אאל סעוד נואם באו"ם על המצב בעזה, 12 בדצמבר 2023 (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)

אחד הקשיים בגיוס מימון סעודי למאמצי השיקום הוא שערב הסעודית עצמה עוברת תהליך של בנייה מחודשת משלה. כרגע, ערב הסעודית הציבה לעצמה את המשימה האדירה של בניית הממלכה מחדש, הקמת מיזמי ענק החיוניים להגשמת החזון שלה לשנת 2030, בתקווה להפחית בסופו של דבר את ההישענות הכלכלית על הנפט – ולהבטיח את שרידות המדינה לדורות הבאים.

לסעודים יש את הכסף, אבל הוא נועד להשקעה בעתידה של ערב הסעודית. ועדיין, זה לא אומר שאליטת השלטון הסעודית אינה מוכנה להשקיע במדינה פלסטינית עתידית ולתרום בצורה משמעותית לשיקום התשתיות שלה.

ניתן להגביר את התמריצים של ערב הסעודית ושל מדינות ערביות אחרות לתרום לשיקום עזה אם הוא ייעשה בצורה נכונה, במסגרת הנכונה, עם האופק הנכון ולמטרות הנכונות

ניתן להגביר את התמריצים של ערב הסעודית ושל מדינות ערביות אחרות לתרום לשיקום עזה אם הוא ייעשה בצורה נכונה, במסגרת הנכונה, עם האופק הנכון ולמטרות הנכונות. בראש המטרות המשותפות הללו עומד הביטחון האזורי, שכן המלחמה הזאת הוכיחה שאי אפשר להמשיך לטאטא את הנושא הפלסטיני מתחת לשטיח.

המלחמה גם המחישה את הסכנה הרב־זירתית – מגבול לבנון–ישראל ועד להתקפות החות'ים על אוניות בים האדום – ואת הפוטנציאל לערעור היציבות באזור כולו. הסכנה האזורית הזאת יכולה לשמש את ערב הסעודית כקלף מול ישראל וכתמריץ לחתור לשלום בר קיימא.

סירת סיור של החות'ים בים האדום, 12 בדצמבר 2023 (צילום: Khaled Ziad / AFP)

"שגשוג אזורי" הוא ביטוי שגור ברטוריקה של יורש העצר מוחמד בן סלמאן. זאת בדיוק הזווית שבה אפשר לראות השקעה סעודית בשיקום עזה, אבל רק כחלק מתהליך פוליטי בעל אופק ברור שמטרתו לפתור את בעיות הליבה של הסכסוך הזה.

ערב הסעודית כבר נמצאת בעמדת יתרון ביחס לישראל כאשר היא אינה מציעה נורמליזציה, אבל הובלת מאמצי השיקום רק תעצים את היתרון הזה, שכן ללא תשתיות מתפקדות בעזה, הדאגות הביטחוניות של ישראל רק יתגברו.

לאור אופיו ומורכבותו של הסכסוך הזה, אין מנהיג בודד שיוכל ליטול את המושכות, אלא יהיה צורך בכמה מנהיגים שיוכלו להשפיע על המצב, כל אחד באמצעות קלף המיקוח שלו

לאור אופיו ומורכבותו של הסכסוך הזה, אין מנהיג בודד שיוכל ליטול את המושכות, אלא יהיה צורך בכמה מנהיגים שיוכלו להשפיע על המצב, כל אחד באמצעות קלף המיקוח שלו, בתהליך הרמוני ומתואם. ההנחה שהסעודים ייטלו את המושכות, למרות מדיניות החוץ הנוקשה שנוקטת הממלכה לאחרונה – אינה סבירה.

האמת היא שערב הסעודית תמיד מילאה תפקיד מוביל בסכסוך, אבל העדיפה גישה של הובלה מאחור. הגישה הזאת אפשרה לה להשתמש במשקלה הדיפלומטי והסמלי מבלי לעמוד בקו החזית הפוליטי ולסכן את האינטרסים האסטרטגיים שלה.

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מארח את ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בג'דה, ערב הסעודית, 19 באפריל 2023 (צילום: BANDAR AL-JALOUD / Saudi Royal Palace / AFP)

השליטים הסעודים הגיעו למסקנה שהם השקיעו מאמץ פוליטי גדול למען תהליך עקר, ולפיכך מעולם לא נכנסו לפרטיו הסבוכים של המשא ומתן הישראלי–פלסטיני על פתרון הקבע.

הבעיה עם תהליך השלום הקודם היא שהוכח כי הוא נדון לכישלון מבחינה מבנית, לאור חוסר הסימטריה הדרמטי בכוח בין הפלסטינים, ישראל והמגן הנלהב שלה בוושינגטון.

לפני שריאד תנקוט פעולה ותפגין תקיפות גדולה יותר בנושא, שליטי סעודיה צריכים לראות אופק פוליטי ברור ומבנה משופר של תהליך השלום. במצב כזה, הם עשויים להשתמש ביתרון הפיננסי המשמעותי שלהם כדי לעצב את התוצאה.

עזיז אל־גשיאן הוא עמית בפרויקט SEPAD (Sectarianism, Proxies and De-sectarianisation) במרכז ריצ'רדסון של אוניברסיטת לנקסטר ועמית נלווה במרכז למחקר מדיניות יישומית עם האוריינט (CARPO). הוא מתמחה במדיניות החוץ הסעודית כלפי ישראל.